ישנם קולות בתוך החברה הישראלית הקוראים לנהל משא ומתן גם עם חמאס ארגון אשר נקודת השקפתו מבוטאת כבר בפתיח לאמנת החמאס. "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד אשר יכרית אותה האסלאם כפי שהכרית את מה שקדם לה".

למרות שבעיני חסידי האסלאם, הפתרון הסודאני נחשב לקריעה אלימה בבשר החי של האומה המוסלמית, סביר להניח שבעיני מיעוטים דתיים ואתניים המתגוררים במרחב האסלאמי, הדוגמא הסודאנית היא דווקא אות מבשר טובות.

מדינות רבות בעולם משקיעות מאמצים אדירים כדי לשמור על צביונן הלאומי והתרבותי כחלק ממכלול שלם של הערכים המשותפים המגדירים את זהותן הייחודית של המדינות הלאומיות. מבחינה היסטורית, המאבק להגדרת הזהות היהודית בארץ-ישראל נמשך כבר אלפי שנים.

במאמרים הקודמים עסקנו בתופעת האלימות הרוחבית הקיימת במדינות המוסלמיות בהשוואה לישראל ולמדינות דמוקרטיות מצטיינות. לפיכך נשאלת השאלה, האם התנהגותו של המיעוט המוסלמי המתגורר במדינת-ישראל שונה באופן מהותי בהשוואה להתנהגותם של מוסלמים אחרים?

מבדיקה שנערכה על-פי מקורות אחדים – חלקם בינלאומיים וחלקם ערביים – מתברר שבעולם-הערבי (320 מיליון נפש) יוצאים-לאור כ-4,700 כותרים חדשים בלבד בממוצע מידי שנה. מקור ערבי נוסף טען כי בעולם-הערבי יוצאים-לאור כ-5,300 כותרים חדשים מידי שנה.

במדינות המפרץ-הפרסי, שאינן סובלות ממחסור בתקציבים לבניית תשתית מודרנית ובממון פרטי לרכישת מכוניות החדישות והבטיחותיות ביותר, מספר ההרוגים עדיין גבוה מאוד - לעיתים פי ארבעה בהשוואה לכול מדינה דמוקרטית אחרת.

על-פי הערכות אחדות, מידי שנה נרצחות כ-20,000 נשים מוסלמיות על רקע מה שמכונה "רצח על כבוד המשפחה". העילה לרצח יכולה להיות שולית ביותר הנוגעת להתנהגותה של האישה המוסלמית. במקרי רצח רבים, העילה לרצח אינה קשורה בהכרח להתנהגותה של האישה.

האיסורים על הלבוש בארצות-ערב עברו כמעט בדממה, בניגוד לביקורת הקולנית שעוררו באירופה. עם זאת, בשני המקרים ניתנה פרשנות דומה לכיסוי הפנים והגוף הנשי: הוא נתפס כאחד מסממני האסלאם הקיצוני, הרואה בתרבות המערבית לא פחות מאשר איום קיומי.

בעזרת הצגה נכונה של עובדות ומספרים אפשר להעניק כלים הסברתיים נאותים גם לתומכי ישראל המשתוקקים להתמודד עם הטענות הרבות המועלות כלפי ישראל בפורומים בינלאומיים. לא רק האידיאולוגיה וכושר-הדיבור משחקים תפקיד חשוב בזירה הבינלאומית.

עדויות אחדות שהתפרסמו בתקשורת הבינלאומית מבהירות את הטרגדיה האנושית המתחוללת באיראן: על-פי החוק הדתי האיראני אסור להוציא להורג אישה בתולה. ובכן, איך עוקפים את החוק הדתי הזה בעזרת סיוע הלכתי?

מחד-גיסא, איראן עוסקת לכאורה ברטוריקה של "אנטישמיות חומלת" המתבטאת במלל אין-סופי של ביטויים ומושגים אמוציונאליים כמו עוול וזכויות. ומאידך, איראן מכניסה בדלת הראשית את הפוליטיזציה של האנטישמיות כעיסוק הראוי לדון בו בשיח הבינלאומי.

נג´ם ואלי, שגדל במדינה טוטליטרית תחת משטרו האפל של סדאם חוסיין, היה מספיק אמיץ לעמוד על ההבדלים התהומיים בין ישראל לבין שכנותיה, ולעמוד על ההבדלים התהומיים בין התדמית של ישראל כלפי-חוץ לבין המציאות שנתגלתה לעיניו בעת ביקוריו בישראל.

תעשיית השקר האדירה שהופעלה נגד מדינת-ישראל וגלוריפיקציה של הפשיזם הערבי לסוגיו במרחב המזרח-תיכוני, נבעו משיקולים גזעניים ואנטישמיים. שכן, ההתמקדות הייתה רק בנוגע לתגובותיה של ישראל בלבד לנוכח האיום הקיומי עליה ולא על מעשיו הנפשעים של הטרור הערבי.

שרה שמא, 32, ילידת דמשק, החלה לצייר כבר מגיל 4. כשרונה המיוחד סלל לה את הדרך לאקדמיה לאמנויות בדמשק, שם היא החלה ללמוד מגיל 7 בסדנא מיוחדת המיועדת לילדים. בגיל 20 היא סיימה את לימודיה באקדמיה

ב-4 באוגוסט 2006, במסגרת האירועים לרגל יום השנה להכתרתו של המלך, וג´יהה אל-חודיר (Wajeha Al-Huwaider) בחרה לציין זאת בדרך מקורית המאפיינת את מעשיה, שהעלה אותה שוב לתודעה הציבורית

והבי נחשבת לזמרת פרובוקטיבית במיוחד, והיא נוטה להופיע בלבוש מינימלי על-פי הסטנדרטים של העולם-הערבי. הופעותיה, בדרך כלל, מעוררות כעס רב הן בשל הלבוש והן בשל סגנון המוסיקלי המאפיין את שיריה

מאז הפיגועים במגדלי התאומים בניו-יורק ב-11 בספטמבר 2001, ולאחר סדרת הפיגועים באירופה שנעשו בידי טרוריסטים מוסלמים, אנשים רבים בארה"ב ובאירופה הגיעו למסקנה שהגיע השעה לקום ולעשות מעשה כדי להזהיר את הציבור מהאסלאם

כשהחלה בריג´יט גבריאל את פעילותה הציבורית בארה"ב היא מייד משכה את תשומת ליבו של הציבור האמריקאי. במסגרת הזו היא החלה להעניק ראיונות לתקשורת המקומית וכן היא הוזמנה לשאת את דבריה בפורומים שונים שהתנהלו במסגרות שונות ומגוונות

ב-11 ביולי 1956 הגיע למשרדו ראש המודיעין המצרי בעזה, גנרל מוסטפה חאפז, ליום עבודה שיגרתי שכלל פגישות עם סוכנים והכנת מבצעים נוספים נגד ישראל. על שולחנו של מוסטפה חאפז היתה מונחת חבילת-נפץ שנשלחה בידי המודיעין הישראלי

מי היתה למעשה פאדימה סהינדל? והאם אפשר היה למנוע את האירוע הטרגי שהסתיים ברציחתה? סהינדל, בת למשפחה מוסלמית-כורדית, הגיעה לשבדיה מטורקיה יחד עם משפחתה, והיא החלה ללמוד בבית-ספר מעורב לבנים ובנות כמו כל ילד שבדי רגיל

למאי שידיאק, מהעדה הנוצרית, היתה תוכנית-בוקר פוליטית שזכתה לרייטינג גבוה. בין עיסוקיה הרבים היא היתה גם מרצה לתקשורת באחת מהאוניברסיטות בלבנון, שם היא ניסתה להקנות לתלמידיה יסודות של עיתונות חוקרת וחופשית

"היהודים יצאו מהטרגדיה והכריחו את העולם לכבד אותם בזכות הידע שלהם ולא בזכות הטרור. הם זכו לזה בזכות עבודתם, ולא בזכות יללות ובכיות"....