כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
כישלונה של קלינטון: הבוקר שלמחרת – היקיצה המרה
מכון גתה – ללמד גרמנית את הישראלי הברברי
האם עדיין מישהו חושב שיש סיכוי שדונלד טראמפ ינצח
משבר פוליטי באוסטריה ועוני אסלאמי עמוק בגרמניה
עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל
פוליטיקה ישראלית - דמוקרטיה בארץ הקודש
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
Sarah Shamma – A Portrait of a Syrian woman painter
יאסין אל-חאפז - התבוסה ואידיאולוגיית התבוסתנות
טרור אסלאמי – כמה בני-אדם נהרגו בחודש אפריל 2012
הדמוקרטיה המערבית בעידן התקינות פוליטית
אנגלה מרקל מול דונלד טראמפ – דו-שיח של חרשים
ועידת מינכן – התרפיה הקבוצתית של מדינות המערב
עיתון הארץ הוא דונלד טראמפ של התקשורת הישראלית
בחירות ארה"ב 2016 – שעתה של הילארי
דמוקרטולוגיה - הדמוקרטיה הישראלית ללא כחל ושרק - חלק ראשון
טרור אסלאמי – לקראת חודש הרמדאן – מאי 2016
המדיניות הגרמנית דחפה את בריטניה מחוץ לאיחוד
50 שנים לתבוסה הגדולה של הלאומיות הערבית – יוני 1967

ארדואן "משתעשע" בטורקיה על חשבון הפלסטינים

טורקיה

17.01.2009


 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע

 

טורקיה היא מדינה ברוטאלית וחסרת-רחמים - בכל רגע נתון, מדינה זו צפויה לאיזו הפיכה צבאית שתסלק את המשטר האסלאמי הצבוע של ראש-ממשלת טורקיה הנוכחי, רג'פ טאיפ ארדואן. ביום בו הצהיר ארדואן שיש לסלק את ישראל מהאו"ם (ב-16 בינואר 2009), השלטונות הטורקיים פרסמו הודעה "חשובה" מלווה בשביעות-רצון ומהולה בגאווה גדולה שבמהלך שנת 2008 הם רצחו כ-700 מורדים כורדים, וכי הם הצליחו לתפוס כ-400 כורדים נוספים. מאז שטורקיה החלה לחסל את המיעוט הכורדי בתחומה, נרצחו ונטבחו עשרות אלפי כורדים חפים-מפשע הרחק מעיני התקשורת הטורקית והרחק מעיני התקשורת הבינלאומית - למעט במקרים יוצאים מהכלל. באזורים מסוימים ברחבי טורקיה ההררית, רק מעטים יודעים מה מתחולל שם באמת בכל העימותים הברוטאליים שמנהל הצבא הטורקי נגד המיעוט הכורדי המדוכא.

 

באורח מסורתי, טורקיה מנהלת מסע של הפחדה ברוטאלי והחרמות נגד כל מי שמעז להביע טענות נגדה בשאלת גורלו של המיעוט הכורדי בתחומה; בשאלת אחריותה לטבח הנורא בארמנים ב-1915; בשאלת הקמתה של מדינה טורקית פיקטיבית על אדמת קפריסין - מדינה שרק טורקיה מכירה בה; וכן, בשאלת חבל אלכסנדרטה (הטאיי) שסופח לטורקיה ב-1938 על חשבון סוריה.

 

תזכורת לברוטאליות הטורקית

בטורקיה נערכו מספר הפיכות צבאיות. כך למשל בהפיכה של ספטמבר 1980, הצבא הטורקי טען שבמהלך השנים 1980-1979, נרצחו בפעולות טרור ברחבי-טורקיה כ-5,300 איש ועוד כ-14,000 אחרים נפצעו. בעקבות ההפיכה הצבאית, נעצרו למעלה מ-100,000 איש בטענות שונות, חלקם נותרו בכלא למשך שנים ארוכות ללא סיבה מספקת.

 

ב-9 באוקטובר 2007, שר החוץ הטורקי, עלי באבג'אן, ערך ביקור מדיני בישראל, וזאת לאחר גיחה קצרה לסוריה ופגישה עם הנשיא הסורי בשאר אל-אסד. סביר להניח כי בידיו של שר-החוץ הטורקי היה מסר כלשהו מפי הנשיא הסורי, שכן אסד הודה בראיון עיתונאי, שפורסם ב-11 באוקטובר 2007, כי טורקיה נטלה על עצמה תפקיד של מתווכת בין סוריה לישראל. אולם הסיבה האמיתית לבואו של שר-החוץ הטורקי לישראל הייתה ניסיונה של טורקיה לגייס את ישראל, ברגע האחרון, כדי שזו שתפעיל את השפעתה בארה"ב במטרה למנוע מהקונגרס האמריקאי להגדיר את טבח הארמנים שנעשה בידי הטורקים במלחמת-העולם-הראשונה כ"רצח-עם" (ג'נוסייד).

 

מאז 1974, האי הקפריסאי מחולק לשתי ישויות נפרדות. האחת: (דרום) קפריסין - שהיא חברה באיחוד האירופאי ומוכרת על ידי מרבית המדינות בעולם. והשניה: "הרפובליקה הטורקית של צפון-קפריסין", שהכריזה על עצמאותה ב-1983. מלבד טורקיה, אף מדינה נוספת בעולם אינה מכירה בעצמאותה של הרפובליקה הטורקית של צפון-קפריסין, אולם זה לא מונע מטורקיה לפעול למענה מרחבי-העולם מטעמים מובנים. יתרה מזאת, טורקיה ניתקה את היחסים הדיפלומטים עם קפריסין והיא ממאנת להגיע לפשרה בנוגע לרפובליקה הטורקית שבאי. גם קפריסין עצמה, מסרבת להגיע לפשרה בשאלה זו, שכן היא חשה, ובצדק, שהיא הצד הנפגע בסכסוך הנמשך כבר עשרות שנים. על-פי הערכות אחדות, טורקיה מחזיקה באי הקפריסאי כ-40 אלף מחייליה שתפקידם להגן על הרפובליקה הטורקית ואף להוות גורם מרתיע מפני כל התערבות צבאית חיצונית. שאלת קפריסין מעיבה, בין היתר, גם על היחסים בין האיחוד האירופאי לבין טורקיה הנתקלת בקשיים הולכים וגוברים לקראת צירופה לאיחוד (שכנראה לא יתרחש לעולם).

 

בתחילת נובמבר 2007, נשיא המדינה, שמעון פרס, ערך ביקור מוצלח מאוד בטורקיה. לצד גינוני הכבוד הרבים שהורעפו של הנשיא פרס, השיחות עסקו גם בעניין הפלסטיני ובקידום פרויקטים כלכליים משותפים, כמו למשל הקמת אזור תעשייה במחסום תרקומיה שבדרום הר-חברון. בין לבין, אנשי ממשל טורקיים ביקשו מישראל שתאשר את פתיחתה של נציגות בתל-אביב מטעם "הרפובליקה הטורקית של צפון-קפריסין", כדי שזו תייצג את האינטרסים הכלכליים של החלק הטורקי באי. לא רק שלטורקיה אין שגרירות בירושלים, אלא שהיא אף ביקשה מישראל לאשר את פתיחתה של נציגות המייצגת ישות מדינית שאינה מוכרת בעולם, ובכך לפגוע ביחסים התקינים השוררים בין ישראל לקפריסין. הבנתם את הרעיון?

 

מה מותר לכורדי לעשות בטורקיה

רק לפני שנים ספורות בלבד טורקיה ביטלה את עונש המוות על כל מי ששידר בשפה הכורדית ברדיו ובטלוויזיה, וזאת בעקבות לחץ אירופאי לקראת כניסתה העתידית של טורקיה לאיחוד. גם כיום, טורקיה מערימה קשיים על כל הגופים הכורדיים המנסים לקדם את התרבות הכורדית במדינה. על-מנת להקשות על התלמידים ללמוד את השפה הכורדית, ממשלת טורקיה הטילה בכפיה שכר-לימוד בלתי נסבל. בפרלמנט הטורקי עדיין אסור להתבטא בכורדית אפילו במילים ספורות, שכן בגין כל התבטאות שכזו עומדת סנקציה של מאסר לתקופה ארוכה. כ-20 אחוזים מאזרחי טורקיה הם כורדים, אולם בעיני ארדואן וחבריו, הם אבק-אדם לעומת העליונות הגזענית הטורקית שעדיין אינה מצליחה להשתחרר מהלהיטות האימפריאלית העות'מנית כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בטבח הנורא בארמנים ב-1915. רצונה של טורקיה להציב את חייליה בעזה, אינה נקייה לגמרי מאותה להיטות אימפריאלית עות'מנית, אלא שהפעם גם מתווספת לזה להיטות דתית שיש לה קשר עמוק לאינטרסים הידועים של תנועת החמאס בעזה.

 

הציר-הרדיקלי לאחר המערכה בדרום

ארבעה גורמים עיקריים המרכיבים את הציר-הרדיקלי האסלאמי במזרח-התיכון, פועלים בהתמדה נגד מדינת-ישראל: איראן, ארגון חיזבאללה, סוריה ותנועת החמאס. במהלך השנתיים וחצי האחרונות, שלושת השחקנים האחרונים ספגו מהלומה צבאית מפתיעה מידי ישראל - בזו אחר זו. ביולי 2006 חיזבאללה המיט חורבן קשה על לבנון בעקבות החלטתו השגויה של חסן נסראללה לחטוף שני חיילי צה"ל; בספטמבר 2007 נהרס הכור הגרעיני הסורי (אל-קיבאר) בדיר א-זור שנבנה בסיוען של איראן וצפון-קוריאה; בדצמבר 2008 החמאס בעזה ספג מהלומה צבאית בלתי צפויה מידי ישראל.

 

המשותף לשלושת האירועים החשובים הללו מתבטא בכך שהאויב ציפה לסוג מסוים של פעולה מצידה של ישראל, אך היא בחרה לפעול בדרך שונה ומפתיעה שערערה את בטחונו של האויב. ועם זאת, יש לציין, שמייד לאחר מלחמת לבנון השנייה, קבוצה קטנה (קטנה מידי, יש לומר) של חוקרים ופובליציסטים בישראל טענה שביטויי התבוסתנות שנמרחו בקלות-דעת רשלנית שכזו בתקשורת הישראלית, לאור תחושת "ההחמצה" מהמלחמה, מזמינים התקפה ערבית נוספת על ישראל. ישראלים רבים מידי נפלו ברשת התעמולתית שטווה נסראללה לאחר מלחמת לבנון השנייה כדי לחפות על התבוסה שספג מידי ישראל.

 

ממלחמת לבנון למערכה בדרום

מיליארדי דולרים השקיעה איראן בבעלות-בריתה במזרח התיכון. כל הכסף הזה הגיע לאזורי-עימות על חשבון הכלכלה האיראנית הקורסת ועל חשבון בעיותיהם הרבות של אזרחי איראן הכורעים תחת הנטל הכלכלי, הפוליטי והחברתי. איראן תחת הנהגתו של אחמדינג'אד ניצלה עימותים מקומיים באזור כדי לקדם את האינטרסים השיעיים שלה במטרה לערער את יציבותן של המדינות הערביות הסוניות. המחלוקות המסורתיות הקיימות בעולם-הערבי מהוות פלטפורמות מזדמנות, דרכן איראן מנסה להשפיע בסוריה, בלבנון, בעיראק, בעזה, בסומליה, בתימן ובמפרץ-הפרסי. במקומות אחדים, כמו בסוריה, איראן מנהלת פעילות עצמאית לעיתים מעל לראשיהם של המנהיגים המקומיים - חלקם בהסכמה וחלקם בהשלמה.

 

לאור כל זאת, בעזה התנהלה מערכה נגד "הדוקטרינה האיראנית" ונגד כל הציר-הרדיקלי במזרח-התיכון. בדומה למלחמת לבנון השנייה, המערכה בדרום חרגה הרבה המעבר לעניין המקומי ויש לכך השפעה רבה על כלל המזרח-התיכון. שני דברים חשובים ניתן ללמוד מישראל לאור העימות האחרון: אפשר ורצוי להילחם בארגוני טרור גם אם הם נטועים היטב בתוך האוכלוסייה המקומית, וכן אפשר לנקוט במדיניות צבאית נועזת גם אם מוטחת ביקורת בינלאומית, שהיא ברובה צבועה ומתחסדת. זאת ועוד, מאחורי הרטוריקה הערבית המתלהמת לנוכח המערכה בדרום, מסתתרת לה השאיפה, בעיקר במדינות הערביות המתונות, לראות את אנשי החמאס מוכים ומושפלים עד עפר למען יראו וייראו - גם בקרב הגורמים הרדיקלים הנוספים הפועלים במזרח-התיכון.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "ארדואן 'משתעשע' בטורקיה על חשבון הפלסטינים", מגזין המזרח התיכון, 17 בינואר 2009.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ'אד 

 

 

צ'אד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006