למעשה דמוקרטיה היא יותר ממשטר או צורת שלטון. דמוקרטיה היא אורח חיים: אורח חיים המתבטא בשורה של מאפיינים, ביניהם חופש דיבור, חופש תנועה, חופש לבחור את מקום המגורים, חופש להחזיק ברכוש, זכות לבחור ושוויון בפני החוק.

בתחילת דצמבר 2011 ציינו בני-העדה השיעית את "יום העשורא" לזכר מותו של האימאם חוסיין בן עלי. אירוע זה היווה הזדמנות נוספת מצד ארגוני טרור מוסלמים-סונים לבצע פיגועי טרור רחבי-היקף נגד בני השיעית המתגוררים באפגניסטן, בפקיסטן, בעיראק ובתימן.

כשאנו מדברים על תכנון חברתי וכלכלי בישראל, קשה שלא לציין את בעיית המסתננים האפריקאים המציפים את ישראל בשנים האחרונות בעזרת גופים ישראלים המסייעים להם להתערות בישראל. בשנת 2011 הסתננו לישראל 16,816 אפריקאים דרך הגבול המצרי.

גינגריץ´ לא יפיק הרבה תועלת מהאמירה שלו. אם הוא יזכה במועמדות המפלגה הרפובליקנית – מה שבכלל לא בטוח, ואם הוא ייבחר לנשיאות – מה שעוד פחות בטוח, נזכה לכך שלפחות אחד מבין פוליטיקאי הצמרת בארה"ב יגלה קצת יותר הבנה לשורשי הסכסוך.

בעיית הבעיות בישראל של 2011 היא בעיית הדיור וגובה המשכנתאות. שימו לב מה קורה בישראל בתחום הזה לפי נתונים של 2010: מחירה של דירה ממוצעת בישראל הגיע ל-1,000,000 שקלים. אבל המסים הישירים והעקיפים על כל דירה כזו חצו את ה-500,000 שקלים.

לארגונים רבים בישראל יש כישרון בלתי-נדלה לייצר בעיות אקוטיות לחברה הישראלית, ולאחר מכן לבקש כסף ציבורי – המון כסף – כדי למצוא איזשהו פתרון לבעיה שנוצרה בגלל רשלנות או הזנחה או סתם חוסר-אחריות מטופש (הניהול הכושל והרשלני של ערוץ 10 הוא דוגמא מובהקת לכך).

Gingrich’s statement about the Palestinians being an “invented people” that has been used primarily to sustain a war against Israel, caused a lot of furor in the media. As expected, the Arabs went ballistic.

המדינה הלאומית הערבית לא רק שאינה מתפקדת כהלכה, אלא שהיא גם מעצימה את העוינות ההיסטורית הנמתחת לאורך של מאות שנים בין השבטים, בין העדות ואף בין האסכולות האסלאמיות המטיפות לרצח ואלימות כפתרון מועדף לכול מחלוקת פוליטית, דתית או חברתית.

הנושא ש"עשה כותרות" הפעם הייתה גסות הרוח שהפגינו נשיאי ארה"ב וצרפת בעת שביטאו את תסכוליהם מהעובדה שבנימין נתניהו איננו מוכן לרקוד לפי החליל שלהם. השיחה בין השניים, שהתקיימה בארבע עיניים, "זכתה", שלא במתכוון, לכיסוי עיתונאי נרחב.

כשאי-אפשר לשפר את תנאי המגורים או כשהרשויות המקומיות מזניחות שכונות שלמות, האזרחים מוצאים מפלט בעזרת רכישת מוצרים מיותרים כפיצוי נפשי על עליבות חייהם. וכך, המשטר הכלכלי בישראל "זורק עצם" לעבר האזרחים בעזרת הורדת מיסים זעירה על מוצרי צריכה.

היקום המקבילי המתקיים בדרום תל-אביב נמצא דקות אחדות בלבד ממרכז העיר המהווה את הציר המרכזי של חיי התרבות התוססים של תל-אביב והמדינה כולה. ביקום המקבילי הזה, שנהפך בשנים האחרונות לאחוזה אפריקאית, מתנהלים חייהם של אלפי מסתננים שפלשו לישראל דרך הגבול המצרי.

ב-20 באוקטובר 2011 נרצח שליט לוב, מועמר אל-קדאפי, במהלך לינץ´ שביצעו בו כוחות המורדים שהצליחו להשתלט על עיר הולדתו, סירת. זו הייתה התמונה העיקרית של חודש אוקטובר 2011 שתפסה את מרבית ערוצי התקשורת בעולם.

הבעיה העיקרית ב"אביב הערבי" היא בעליית כוחם של היסודות הטוטליטריים הנבנים מהאידיאולוגיה האסלאמית ומעקרונות הג´יהאד העולמי. סביר להניח שהציבור הערבי יתכנס לחיק-החמים של האסלאם הרדיקלי משום שהוא מהווה קרקע מוצקה לנוכח שינויי העיתים.

אין המאמר כאן תרומה נוספת לדיון בצד "העסקי" של פרשת גלעד שליט. כל מי שיש לו מה לומר, וגם מי שאין לו מה לומר, מצא לנכון להביע דעתו בכתב ובמלל מעל כל במה אפשרית. מאמר נוסף על הנושא לא יעלה ולא יוריד. הממשלה החליטה וביצעה את העסקה וצריך לקבל את זה.

"קרב הענקים" בין ראש המוסד צבי זמיר לבין ראש אמ"ן אלי זעירא, שאליו מתייחס האלוף שלמה גזית, לא ניטש על שמה הטוב של קהיליית המודיעין הישראלית. כי צבי זמיר וחבריו שתבעו חקירה משפטית נגד אלי זעירא, כבר הוציאו את דיבתו הרעה של המודיעין הישראלי.

מרתין לותר קינג ייזכר בהיסטוריה בזכות המשפט יש לי חלום, הנשיא אובמה, מי שנפל בחלקו להגשים את חלומו של קינג, יכנס לספרי ההיסטוריה בזכות המשפט יש לי נאום. נשיאת נאום לאומה היא שיטת הפעולה של אובמה בכל פעם שהוא צריך לקבל החלטה או צריך לנקוט בפעולה.

על-מנת להבין פעם נוספת את מה שהמתחולל במרחב האסלאמי, להלן נקודות אחדות שיבהירו מעט את התמונה הכללית הנוגעת למרחב כולו על מאפייניו הדתיים והתרבותיים: גורמים בלוב מסרו לאחרונה כי מאז שהחלה ההתקוממות נגד מועמר קדאפי, נהרגו לפחות 30,000 בני-אדם.

בהמשך לפרויקט המחקרי על מעצבי דעת-הקהל הערבית לקראת מלחמת ששת-הימים, המאמר הנוכחי דן באחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של תחנת הרדיו המצרית "סאות אל-ערב" שנוסדה ב-1953. תחנה זו שימשה כלי תעמולתי, חשוב מאין כמוהו, בידי עבד אל-נאצר.

העם היושב בציון התברך בשפע של אנשים חכמים, מלומדים ועתירי ידע. ערב רב של אנשי אקדמיה, עם תעודות ובלעדיהן, פרופסורים, דוקטורים, מרצים בכירים וזוטרים, עוזרי הוראה ותלמידי מחקר, אנשי הגות ורוח, סופרים ומשוררים, אמנים יוצרים ושאינם יוצרים, ועוד ועוד.

ההסתה שלוחת הרסן המתנהלת דרך קבע בתקשורת הישראלית כלפי אישים ומנהיגים ש"עולה" בגורלם להיות "על הכוונת", היא מעל ומעבר לכל מה שהדמיון מסוגל להעלות. שום אמצעי אינו פסול. בעבר אנשים התביישו להודות שהם מונעים ע"י שנאה בלבד.