על-פי המסורת המוסלמית, כפי שנכתב לא אחת גם בתקשורת הישראלית והבינלאומית, בחודש הרמדאן "המוסלמים עוסקים בהתבוננות פנימית, בהתקרבות לאל, וכן עליהם לנהוג באיפוק ובצניעות, ולעסוק בכפרה על עוונות ובעשיית מעשי חסד".

תתארו לעצמכם עובד בחברה כלשהי שהיה מפרסם מאמרים עם הנחיות מפורטות איך לפגוע במזיד בחברה בה הוא עובד ואף עולה מהם הקריאה להחרים את מוצריה. נשמע אבסורד? לא בהכרח, וזאת בעיני חלקים אחדים מהאקדמיה הישראלית ההיסטרית, המתלהמת והנבערת.

התקשורת הישראלית והעולמית רעשו מאוד באמצע חודש אוגוסט 2010, לא בגלל הידיעות המרעישות של כך שהצבא הטורקי השתמש בנשק כימי נגד המורדים הכורדים, או בגלל המסע הרצחני המתחולל בעיראק דווקא בתקופת חודש הרמדאן שבמהלכו נרצחו כמעט 160 עיראקים חפים-מפשע.

מאמריו הארוכים של הייכל התפרסמו כל יום שישי ובהם ניתנה פרשנות והסבר לאירועים על-פי תפיסת עולמו האידיאולוגי של עבד אל-נאצר. הייכל נתפס כפרשן המוסמך של עבד אל-נאצר בשל קרבתו אליו, וכתוצאה מכך הוא צבר עוצמה ציבורית שהייתה חריגה בהיקפה.

האיסורים על הלבוש בארצות-ערב עברו כמעט בדממה, בניגוד לביקורת הקולנית שעוררו באירופה. עם זאת, בשני המקרים ניתנה פרשנות דומה לכיסוי הפנים והגוף הנשי: הוא נתפס כאחד מסממני האסלאם הקיצוני, הרואה בתרבות המערבית לא פחות מאשר איום קיומי.

למי שמלכתחילה היה סקפטי לגבי התאמתו וכישוריו של אובמה לכהן כנשיא ארה"ב (אדם לבן עם נתונים זהים לאלה של אובמה לא היה זוכה למבט שני בפוליטיקה האמריקאית), המילה "אכזבה" איננה במקום. מונח הולם יותר הוא "הפתעה".

על-מנת להדגים או אופיו האמיתי של הטרור האסלאמי המתבסס על הרדיקליזם האסלאמי האלים המתנהל ברחבי-העולם, להלן דוגמאות אחדות שימחישו לכם על מה שהתרחש בחודש יולי 2010. ב-9 ביולי 2010 נהרגו בפקיסטן 104 בני-אדם בפיגוע כפול שהתבצע במרכז מסחרי הומה-אדם.

The new council established under the umbrella of the Ministry of Pensioners, released lately a press release about the imminent campaign of awareness for the registration of lost Jewish assets in Arab and Islamic countries.

מאז פרסום המסמכים המסווגים החלו בריטניה, ארה"ב והודו לתקוף את המעורבות של המודיעין הפקיסטני בעידוד פעילי טרור מארגון הטליבאן. כמובן שהמטרה הייתה למקד את האש רק לעבר פקיסטן ולא לעבר מעשיהם המחפירים של כוחות נאט"ו באפגניסטן ובפקיסטן.

לימין הקיצוני הישראלי ולשמאל הקיצוני הישראלי יש קווי-דמיון אחדים המתבססים בעיקר על "יצר הרפתקנות" מדיני, דהיינו הם מוכנים לעשות את כל הטעויות האפשרויות, רק כדי להצדיק את "האידיאולוגיה" העיקרית המנחה את הגרעין הקשה של שני המחנות.

בשבועות האחרונים גברו הקולות בישראל בנושא "חידוש המשא-ומתן המדיני עם סוריה". עוד נודע, שכל ראשי מערכת הביטחון של ישראל משוכנעים כעת, (יולי 2010), ש"זה הזמן להיכנס למשא-ומתן רציני עם סוריה על עתיד רמת-הגולן".

רוח המשט עדיין מפעמת בלב העולם הערבי. לפני 4 ימים הודיעה עוד ספינת עם 2,000 טון של מזון ותרופות על כוונתה להפליג מיוון לחופי עזה. הפעם, היוזמה באה מבנו של שליט לוב מועמר אל-קדאפי, סיף אל-אסלאם, אך בשם אגודת-צדקה שכביכול איננה קשורה ללוב הרשמית.

זה לא משנה מה ברק חוסיין אובמה יעשה בתקופה הקרובה למען ישראל, הציבור הישראלי בכללותו יישאר חשדן מאוד כלפי הנשיא האמריקאי לאור התנהלותו כלפי ישראל מאז תחילת שנת 2009 ועד ליולי 2010. זה גם לא משנה כמה מחמאות ירעיף אובמה על ראשו של ראש-ממשלת ישראל.

המאמר על הטרור האסלאמי לחודש יוני 2010 תורגם לאנגלית: אתם רשאים להעביר את המידע הזה לכול מקור תקשורתי או פרטי העולה על דעתכם. תעבירו את המאמר הזה גם לחברי הפרלמנט האירופאי, למערכות העיתונים, לעיתונאים, לשגרירויות ולחבריכם ברחבי-העולם.

בשעה שמוסדות בינלאומיים ברחבי-העולם המשיכו לגנות את ישראל במהלך חודש יוני 2010 על הפעולה הצבאית הישראלית ב-31 במאי 2010 נגד ספינת הטרור של ראש-ממשלת טורקיה, רג´פ טאיפ ארדואן, מוסלמים קירגיזים רצחו כ-2,000 מוסלמים אוזבקים .

כבר דובר הרבה בעבר על כשלון "הקונספציה" המודיעינית במלחמת יום-הכיפורים. ראש אמ"ן ב-1973, האלוף אלי זעירא, היה אבי הקונספציה, שקבעה "מצרים לא תתקוף את ישראל כל עוד אין לה איזון אסטרטגי עם ישראל".

העולם לא "כולו נגדנו", ואנו לא "עם לבדד ישכון". בניגוד לדעה הרווחת, ישראל אינה מרכז העולם, והיא בוודאי שאינה מעסיקה כל הזמן את התקשורת העולמית. חלק מהבעיה של "הדימוי העצמי" שלנו נובע מהנפח שאנו מעניקים לכל ביטוי אנטי-ישראלי.

האיראנים הם עם חכם, אומה עתיקה שהכבוד הלאומי שלה חשוב לה ביותר. מצד אחד, יש לאיראנים זכרון ארוך מן העבר הרחוק, עת שהיו מעצמה גדולה וחזקה. ומאידך, הם זוכרים גם זוכרים את ההשפלות שאיראן עברה במאה שעברה.

ציבור האינטלקטואלים, המרכיב הדומיננטי בקרב האליטה ה"נאורה" בישראל, רואה את הדברים אחרת. הוא משוכנע מעבר לכל ספק שבכל תחום ונושא העולים לדיון, הוא יודע יותר טוב, הוא מבין יותר טוב, הוא צודק יותר ומעל לכל הוא מוסרי יותר מאשר ה"עמך".

באמצע חודש יוני 2010 פרצו עימותים אלימים בקירגיסטן המוסלמית בין תושבים מקומיים לבין המיעוט האוזבקי. עד כה נמסר על 2,200 הרוגים ועל פציעתם של אלפים נוספים. מקורות בקירגיסטן ציינו שמספר הפליטים האוזבקים עלול להגיע למיליון נפש.