בשעות הצהרים של יום שישי, ב-12 ביולי 2019, העיתונאית הודאן נלאיה (Hodan Nalayeh) העבירה מסר מצולם קצר נוסף לתושבי סומליה ולמאות-אלפי הסומלים המתגוררים ברחבי-העולם - באמצעות ערוץ תקשורתי שהיא הקימה בשם "אינטגריישן טיוי". רבים מתושבי סומליה ורבים עוד יותר מיוצאי סומליה, הכירו את נלאיה, משום שהיא נטלה על עצמה, במשך שנים רבות, להיות הדוברת השפויה של סומליה, לא רק בעיני אזרחיה אלא גם בעיני סקרנים ברחבי-העולם שגילו עניין כלשהו במדינה ענייה זו - בה פועל ארגון הטרור האסלאמי "אל-שבאב", הידוע במעשיו הרצחניים. כך, גם אני נחשפתי לפעילותה האינטנסיבית של נלאיה עבור סומליה ועבור אזרחיה.

רוב חייה של נלאיה, ילידת 1976, עברו בנינוחות מסוימת בקנדה - לשם היגרו הוריה יחד עם 12 ילדיהם. משפחה זו הייתה אחת מהמשפחות הסומליות הראשונות שנקלטו בה בשנת 1984 בעקבות המדיניות ההגירה החדשה של ממשלת קנדה. במהלך שנות לימודיה והתבגרותה בקנדה, נלאיה החליטה להקדיש מזמנה לפעילות חברתית-פוליטית במטרה לתת ביטוי לקולות הנמצאים בשוליים של החברה הקנדית - הן בשל היותם מהגרים והן לאור היותם אפריקאים שחורים. יכולת הביטוי שלה, שליטתה באנגלית ובשפה הסומלית, בשילוב עם יופיה המיוחד, היקנו לה מעמד חריג ומכובד בעיני המהגרים ואף בעיני מוסדות השלטון בקנדה. עבודתה כמפיקת טלוויזיה בכירה בתוכניות ידועות כמו "אמריקן איידול", העניקה לה עמדת-השפעה בה היא יכלה לתת ביטוי הולם, לא רק ליכולותיה האישיות, אלא גם להיותה נציגה מכובדת של קהילת המהגרים הצמאה להשתלב בחיי היומיום בצפון-אמריקה.

כנשיאת הארגון לאינטגרציה תרבותית בקנדה, היא הקימה בשיתוף עם גורמי תקשורת נוספים, ערוץ טלווזיוני מיוחד שעסק בחיי התרבות של הקהילה הסומלית בקנדה ובסיקור תרבותי על החיים בסומליה עצמה. הערוץ, שהחל לפעול בשנת 2014, צבר קהל אוהדים רב הן בקנדה והן מחוצה לה - גם משום שהערוץ שידר בשפה הסומלית, לצד השפה האנגלית, ועסק בעיקר בנושאים חברתיים ותרבותיים במטרה להציג את פניה המגוונות של סומליה ללא שום קשר לעניינים פוליטיים או לפיגועי-הטרור הקטלניים שהתבצעו במדינה זו מידי יום. במסגרת הזו, נלאיה ערכה ביקורים רבים בסומליה במטרה להעניק לצופיה תיאור הולם על מה שמתחולל בסומליה בתחומים רבים ומגוונים. כך למשל, נלאיה הייתה נוהגת לפגוש נשים צעירות העומדות לקראת לידה ראשונה ורוכשת להן ציוד נחוץ כהכנה לקראת בואו של התינוק החדש. במסגרת הזו היא הייתה מקדמת אמנים סומלים שעסקו בספרות, בשירה, בציור, בפיסול ועוד. עוד לפני הקמתו של הערוץ הטלוויזיוני, בשנת 2011, היא יזמה הענקת פרס מיוחד על מפעל-חיים לזמרת והפוליטיקאית, סאדו עלי ווארסמה, (Saado Ali Warsame), שנרצחה לאחר מכן בידי טרוריסטים מוסלמים בסומליה ב-23 ביולי 2014.

עם השנים, הקשר בינה לבין סומליה הלך והתחזק, עד שהיא ראתה את עצמה באופן ברור כ"תושבת חוזרת" לסומליה כדי לסייע באופן פעיל והדוק לקהילה המקומית במטרה להגיע להישגים מתוך ציפייה אופטימית שמשהו טוב עומד להתרחש במדינה זו. ב-13 ביוני 2019, היא צייצה בערוץ הטוויטר הפרטי שלה את המילים הבאות: "משהו נפלא התרחש אתמול. כל המשפחה שלי חזרה (לעיר הולדתי - Las Anod) לאחר 35 שנה של שהות בקנדה. זה נהדר לראות את ההורים שלנו, יחד עם ילדיהם ונכדיהם, חוזרים לשורשיהם, כדי לסייע לקהילה המקומית". בתמונה שהיא העלתה, מופיעים כל המשפחה המורחבת, יחד עם בעלה, פאריד, ושני ילדיה הצעירים מבעלה הראשון. בדיוק חודש לאחר פרסום התמונה הזו, ב-12 ביולי 2019, התבצע פיגוע-קטלני רב-נפגעים במלון קטן ופשוט בעיר-הנמל קיסמיו (Kismayo) באמצעות מכונית-תופת ופשיטה של חוליית טרוריסטים מוסלמים מארגון "אל-שבאב" שפרצה למלון כדי להגביר את ההלם ואת מספר הנפגעים. בעקבות הפיגוע, נהרגו 29 בני-אדם ונפצעו עשרות רבות של אזרחים חפים-מפשע. בין ההרוגים היו הודאן נלאיה ובעלה פאריד. נלאיה הייתה בהריון מתקדם בעת רציחתה. כשנודע דבר מותה, אלפי בני-אדם ברחבי-העולם הגיבו בזעזוע עמוק. אחדים מהם ציינו בעצב רב ובפשטות מילולית כואבת ש"המלכה היפה של סומליה" נרצחה בידי בני-עוולה. אחדים מהסומלים החיים בניכר, ציינו בתוגה גלויה שהם איבדו כל תקווה לשינוי במדינתם בעקבות רציחתה.

כך הסתיימו להם לפתע חיים מלאים של אישה צעירה, יחד עם בעלה השני, במדינה שהיא כה אהבה, באופן אמיתי, וללא התנשאות של אישה שגדלה במדינה מערבית ואף קיבלה חינוך מערבי מן המעלה הראשונה באוניברסיטאות המכובדות של קנדה. בביקוריה בסומליה, היא נהגה ללבוש את הבגדים המסורתיים של נשות המקום - גלימה ארוכה וכיסוי ראש. בדרך זו היא רצתה להפגין הזדהות והשתלבות עם החברה המקומית מתוך הערכה וכבוד למנהגים הנהוגים בסומליה. מה בעצם היא חיפשה בסומליה? קשה שלא להשתחרר מהרושם שהחיים בקנדה הציבו בפניה את תמונת-המראה השלילית האופיינית לחיים בסומליה. האתגר היומיומי הזה, עמו מתמודדים מיליוני מהגרים אפריקאים המתגוררים במדינות מערביות, מציב בפניהם טווח של רגשות הנע מהתכחשות מלאה לנוכח המצב האמיתי השורר במדינתם המקורית, ועד למתן סיוע כספי לבני-המשפחה שנותרו מאחור. נלאיה, המירה את החיים הנוחים בקנדה, בחיים הרבה פחות נוחים בסומליה, משום שהיא סברה שאפשר, ורצוי, לחיות אחרת ממה שהסומלים רגילים להם.

בשנת 2017, נלאיה ערכה ביקור ראשון בעיר הולדה לאס-אנוד (Las Anod) - שהיא הבירה המנהלית של המחוז האוטונמי סומלילנד, הנמצא בצפון-סומליה. תושביה הוותיקים של העיר טענו שהיישוב נוסד בסביבות שנת 1940 בידי מהגרים סומלים שעבדו בעדן שבתימן. בין עשרות המתיישבים החדשים היה גם הסבא של נלאיה, כך שהיא ראתה את עצמה כחוליה אחת בשרשת היסטורית של סומלים שחזרו למולדתם כדי לסייע לה. החיבור לסיפור ההיסטורי הזה, העניק מימד נוסף לפעילותה של נלאיה עבור הסומלים עצמם ועבור מולדתה. מה למעשה אפשר למצוא בעיר לאס-אנוד? בעיני נלאיה, העיר היא התמצית של הדברים היפים שיש בסומליה - האנשים, הנוף מסביב, האוכל, חלב-הגמלים וכמובן הילדים הקטנים שהם העתיד האמיתי של סומליה כפי שזו הצטיירה בעיני רוחה. באחד מהביקורים שהיא ערכה במקום, היא ניסתה להדביק בהתלהבותה גם את שני ילדיה הקטנים - אך ללא הצלחה. מאידך, היא הצליחה לשכנע סומלים המתגוררים בקנדה ובארה"ב לערוך ביקור בעיר ואף להעניק תמיכה וסיוע כספי נדיב לפרויקטים חברתיים עבור ילדי המקום. היא הפכה את החלום האישי שלה לחלומם של אזרחים סומלים רבים החיים מחוץ למדינה.

העיר לאס-אנוד אופיינית מאוד לערים ויישובים רבים ברחבי סומליה. הכשלים הרבים של העיר לא נעלמו מעיניה, והיא ניסתה להעניק להם פרשנות הנובעת מתוך חמלה והזדהות, אך גם עם תקווה גדולה לשינוי העתיד להתחולל בעיר בעזרת יוזמה מקומית ובעזרת האופטימיות של תושביה. מבט עמוק יותר על העיר, מעלה את התמונה הבאה: העיר, המאוכלסת בכ-76,000 תושבים, משתרעת מקצה לקצה בבתים קטנים, חד-גוניים, פשוטים, עם תשתיות בסיסיות ביותר. רבים מהבתים הם חד-קומתיים, הבנויים מאבן ומלט, אך לא מעט הבתים בעיר בנויים מפחים ודיקטים המהווים פתרון פשוט וזול לחסרי-אמצעים המתגוררים במדינה בה התל"ג לנפש עומד לכול היותר על כ-1,800 דולר בשנה עם אוכלוסייה של כ-11 מיליון תושבים. לעומת יישובים אחרים בסומליה, תושביה של לאס-אנוד נחשבים לבני-מזל הן ברמה הכלכלית והן ברמה הביטחונית, שכן, האוטונומיה של סומלילנד מספקת לתושביה מידה מסוימת של יציבות שברירית. האתגר הזה מקבל משנה-תוקף לאור חדירתם של גורמי טרור מארגון "המדינה האסלאמית" לאזורים אחדים ברחבי האוטונומיה.

בית-החולים המקומי של העיר לאס-אנוד מורכב ממבנים חד-קומתיים הנמצאים במתחם מאובק ולא מטופח. במבנים הספורים שיש במתחם, האחיות נאלצות להתמודד עם בעיות רפואיות קשות באמצעים דלים ביותר - עד כדי סיכון חיי המאושפזים, שכן אחת מכל 10 נשים מתה בזמן הלידה. במתחם הרפואי המקומי אין מים זורמים ובוודאי אין מים חמים בחודשי החורף הקרים. למעשה, בכל העיר עצמה אין תשתית ראויה של אספקת מים לתושבי העיר באופן רציף ומסודר. פעם בשבוע, משאית-מים ענקית מגיעה לנקודות מרכזיות בעיר כדי למלא את המיכלים לרווחת התושבים. גם בית-החולים המקומי מקבל בדרך זו את המים שהוא זקוק להם. למרות כל התיאור הקשה הזה, נלאיה נהגה לציין בגאווה גדולה שהיא נולדה בבית-החולים הצנוע של לאס-אנוד בשנת 1976. בסדרת הסרטונים שהיא הפיצה על העיר, נלאיה ניסתה גם להפיץ אופטימיות פטריוטית מתוך אהבה גדולה ללא שמץ של התנשאות של אישה שגדלה במדינה מערבית. במסגרת הזו היא העניקה סיקור אוהד לכל הסומלים שחזרו ללאס-אנוד כדי להקים עסקים חדשים במטרה לתרום להתפתחותה של העיר - לא רק ברמה הכלכלית אלא גם ברמה התרבותית. אפילו הנוף הצחיח של לאס-אנוד, הדומה לנגב הישראלי, קיבל משמעות פיוטית בדבריה של נלאיה. בשל כך, תושבי לאס-אנוד ותושבי סומליה הרעיפו עליה אהבה גדולה לאות הערכה על כל מעשיה עבורם. אפילו עיר-הבירה מוגדישו (Mogadishu), מוכת-הטרור, זכתה לסיקור אוהד ומיוחד בסדרה של סרטונים שהוקדשו לאנשיה של העיר. כך למשל, היא סיקרה את השגרירות המפוארת של טורקיה במוגדישו, אך גם את העגלונים הפשוטים של העיר ואת האמהות הצעירות בנות ה-16 שנישאו בגיל צעיר מאוד. כמו כן, היא העניקה סיקור חם ואוהד למשקיעים זרים, כשם שהיא העניקה סיקור משכנע על המוזיקה המסורתית של סומליה ועל משוררות צעירות ומבטיחות המתגוררות במדינה ומחוצה לה. אפילו כוס-התה המסורתית של סומליה זכתה לסיקור מיוחד.

בשנת 2018, נלאיה יחד עם בעלה, פאריד, קבעו את ביתם החדש בעיר-הנמל קיסמיו (Kismayo) המשתרעת מול האוקיינוס ההודי, כ-528 ק"מ, דרומית-מערבית לעיר-הבירה מוגדישו. קיסמיו היא הבירה המסחרית של המחוז האוטונומי "ג'ובאלנד" (Jubaland). מאז שהעיר שוחררה מידי ארגון "אל-שבאב", בחודש ספטמבר 2012, במבצע צבאי משותף של הצבא הסומלי יחד עם כוחות צבאיים מיוחדים של "האיחוד האפריקאי", היא זכתה במידה מסוימת לעדנה מחודשת. למרות פיגועי-הטרור הקשים שהיו בעיר בשנים האחרונות, שררה בה אווירה של אופטימיות, של התחדשות ושל בנייה אינטנסיבית של מוסדות פוליטיים וחברתיים שהעניקו לתושביה תחושה של ביטחון יחסי. קרבתה של העיר לחוף-הים, ונהר "הג'ובה" הנשפך לאוקיינוס ההודי באזור המזרחי של העיר, הישרו אווירה של עיר-קייט אטרקטיבית מבחינה פוטנציאלית - עם אוכלוסייה של כ-240,000 תושבים, נכון לשנת 2019.

בשנתיים האחרונות לחייה, היא השקיעה את מירב מאמציה לקידומה של העיר במסגרות פוליטיות אחדות. כך למשל, היא הצליחה לרתום גורמים רבים במטרה להקים בית-ספר חדש בעיר שהחל לפעול באוקטובר 2018. כמו כן, היא יזמה כינוסים רבים שהוקדשו לתרבות הסומלית, למוסיקה הסומלית, לשפה הסומלית ולספרים חדשים שיצאו-לאור. כל אחד מהאירועים האלה קיבל סיקור אוהד במשך דקות רבות בערוץ הטלוויזיה "אינטגריישן טיוי". כמו כן, היא סיקרה את החיים הרגילים שיש בעיר כמו, הבילוי על חוף-הים, הסירות, הדייגים, בוני-הסירות, המסעדות, האוכל, הטעמים, הריחות, השוק המקומי, הנשים, הילדים והנהר השופע הנמצא ליד העיר עם צילומים מרהיבים מהאוויר. אלה באמת היו צילומים מרהיבים שהעניקו לצופים רבים מרחבי-העולם תחושה של יופי טבעי בלתי-נדלה ושל האפשרויות הגלומות בעיר הזאת בבחינה תיירותית. לא פעם אחת היא הפצירה בסומלים המתגוררים בחו"ל לבלות חופשה אחת על חופי העיר קיסמיו במקום לבלות במקסיקו או בברזיל. בחודש האחרון לחייה, היא העלתה לטוויטר הפרטי שלה תמונות ורשמים מסיוריה הרבים ברחבי סומליה - תמונות נוף, מאכלים, אנשים ואירועי תרבות מגוונים. במקרים רבים היא הצליחה לאתגר באופן מכוון את התפיסה הגברית הסומלית-אסלאמית בנוגע לנשים - אך הדבר נעשה בדרך-כלל עם חיוך כובש ובאווירה פייסנית. זה היה סוד-קיסמה של נלאיה שמשך אליה עדת מעריצים מכל רחבי-העולם.

ביום האחרון לחייה של נלאיה, ב-12 ביולי 2019, היא הגיעה לבית-מלון צנוע, יחד עם בעלה, למפגש פוליטי עם מנהיגים מקומיים נוספים במטרה לשוחח על הבחירות שהיו אמורות להתקיים במחוז בחודש אוגוסט 2019. בסטנדרטים של סומליה, בית-המלון הזה, הדו-קומתי, שימש מקום לינה ידוע והולם לעיתונאים ולאנשי עסקים זרים שביקרו במדינה לצרכים שונים מגוונים. המפגש הפוליטי הזה, בו השתתפה נלאיה, היה גלוי. לפיכך, הפיגוע הקטלני שהתבצע בידי טרוריסטים מוסלמים מארגון "אל-שבאב" לא היה מקרי והוא תוכנן בקפידה רבה במטרה לגרום למקסימום של נפגעים. בדקות הראשונות של ההתקפה, הופעלה מכונית-תופת רבת-עוצמה בחניה הצנועה של בית-המלון שגרמה להרס רב מאוד ברדיוס של כ-50 מטר. מייד לאחר מכן, חוליה של טרוריסטים מוסלמים פרצה לבית-המלון והחלה לטבוח באורחים ששהו במקום. כוחות-הביטחון של סומליה שהגיעו למקום, ניהלו במשך 14 שעות רצופות קרב נגד הטרוריסטים המוסלמים שהתבצרו בחדרי-המלון. לאחר הריגתם בידי אנשי כוחות-הביטחון, התבררו ממדי ההרס, החורבן והמוות שהם הצליחו לזרוע בלב ליבה של העיר. 29 בני-אדם נהרגו וכ-60 בני-אדם נוספים נפצעו. בין ההרוגים היו הודאן נלאיה שהייתה בהריון מתקדם, בעלה, פוליטיקאים מקומיים, עיתונאים ואזרחים זרים ששהו במקום.

שעות אחדות לאחר שההתקפה החלה, היה ברור לכל מכריה של נאליה שהיא קיפחה את חייה בהתקפה הקטלנית. הידיעה על דבר מותה היכה גלים בכל רחבי סומליה, במדינות רבות באפריקה, בקנדה, באירופה ובאסיה. גם נשיא מדינת המחוז האוטונומי ג'ובאלנד, אחמד מוחמד אסלאם, מסר לתושבי סומליה הודעה פומבית מיוחדת בשל ריבוי הנפגעים ובשל מספר האזרחים הזרים שנהרגו בהתקפה הקטלנית. הפיגוע הקטלני הפך מאירוע טרגי מקומי, לאירוע טרגי בינלאומי בשל אישיותה ופעילותה של נלאיה שהייתה ידועה למוסדות בינלאומיים רבים ברחבי-העולם, כולל מוסדות וארגונים הפועלים בחסות האו"ם. מאז שנודע מה עלה בגורלה של נלאיה, מאות כתבות התפרסמו ברחבי-העולם על אודותיה. עשרות תחנות טלוויזיה ברחבי-העולם סיקרו את הפיגוע בשל היכרותם עם פעילותה האינטנסיבית של נאליה. מאות אישים מרחבי-העולם שהכירו את נלאיה, הביעו זעזוע עמוק מהטבח עצמו ומהריגתה בידי טרוריסטים מוסלמים. אלפי אנשים בכל רחבי-העולם, הגיבו בחוסר-אמון על מותה הטרגי בכל הרשתות החברתיות שעמדו לרשותם. רבים מהמגיבים הסומלים המתגוררים מחוץ למדינה טענו שהם איבדו כל תקווה בנוגע למדינתם לאור המקרה בו נרצחה "הנסיכה היפה של סומליה". ללא ספק, ההלם בקרב רבים ממכריה היה כבד מנשוא.

ימים אחדים בלבד לאחר מותה הטרגי, חבריה ומכריה של נלאיה החלו לרקום תוכניות להנצחתה. כך למשל, נשיא סומליה הכריז על פרס שנתי מיוחד על שמה של נאליה שיוענק למצטיינים סומלים המתגוררים מחוץ למדינה; איגוד העיתונאים של העיר קיסמיו ערך כנס מיוחד לזכרה; במוסדות לימוד רבים ברחבי סומליה נערכו טקסים בהם ציינו את פעילותה האקטיבית למען מדינתה; בכל הקהילות הגדולות של סומלים המתגוררים מחוץ למדינה התקיימו טקסי-זיכרון; באוניברסיטת "ווינדזור" שבאונטריו קנדה, שם קיבלה נאליה תואר-ראשון בשנת 1998, נערך טקס מיוחד לזכרה; בעיר טורנטו, שם התגוררה נלאיה עד לשנת 2018, התקיימו אירועים מיוחדים לכבודה; עשרות אישים בכירים ועיתונאים ברחבי-העולם הקדישו מילים חמות וכואבות לזכרה; וכן גם ראש-ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, הקדיש דברי-ניחומים למשפחה האבלה על מותה הטרגי של נלאיה. בעיני סומלים רבים, אין כל ספק בכך שנלאיה קיבלה מושב קבוע בפנתיאון-הלאומי של סומליה כדמות מופתית המהווה השראה לכל הדורות הבאים. וכך, באחת מההודעות האופטימיות היחידות שהתפרסמו בעקבות מותה של נלאיה, נכתבו המילים הבאות: "נוחי בשלום של משכבך הודאן - המרתון שלנו ממשיך".

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "סומליה - סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה", מגזין המזרח התיכון, 19 ביולי 2019.

שיתוף בפייסבוק