כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
ראאד סלאח והאסלאם הפאשיסטי
חג הרמדאן האסלאמי וחגיגות האירוויזיון בישראל
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
טרור אסלאמי: החמאס הצליח להתיש את תושבי עזה
אירופה הפסידה במלחמה עוד לפני שהיא החלה
חוכמת הטיפש – השיח הציבורי במדינת-ישראל
אל-נכבה (النكبة‎) – הפלשתיניזציה של המסכנוּת
אקורדים צורמים בפרשת המלחין ריכרד ואגנר
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
אסלאם ונצרות באירופה - השריפה בקתדרלת נוטרדאם
אויב בשער – מקונסטנטינופול ועד לשערי העיר בגדאד
רג´פ טאיפ ארדואן – לאן נעלם הנס הכלכלי של טורקיה
אירועי הנכבה והציפייה לקראת ספטמבר 2011
מה השתבש בתכנון המלחמתי של בכירי החמאס
רעיון הטלאי הצהוב מקורו באסלאם הקדום
פשעי-מלחמה - את מי מעניינת ילדה יזידית בת 5

פשעי-מלחמה - את מי מעניינת ילדה יזידית בת 5

מאת: ד"ר יוחאי סלע

03.05.2019


 

 

הטרגדיות הגדולות ביותר בנויות מטרגדיות קטנות החושפות פעם אחר פעם את היכולת האנושית להגיע לרמות של שפל תהומיות המייצגות, לעיתים, את הסיפור הגדול - שהוא בעצם הסיפור על הרוע האנושי. באפריקה מתחוללת דרמה גדולה שבה כוחות אסלאמיים טובחים באוכלוסיות מקומיות - בעיקר נוצרים - הרחק מהסיקור הבינלאומי ומההתעניינות הבינלאומית; בסרי-לנקה נטבחו יותר מ-250 בני-אדם בפעולה אחת רחבת-היקף של טרוריסטים מוסלמים שתקפו ללא כל סיבה הגיונית נוצרים ותיירים; ובמדינות רבות במרחב האסיאתי והאפריקאי מתחוללות מלחמות-אזרחים אלימות מאוד הגורמות לסבל למיליוני בני-אדם העומדים, לעיתים, חסרי-אונים מול כוחות אידיאולוגיים שהמניע העיקרי שלהם מבוסס על רצח של אנשים אחרים, שונים.

 

 

בכל שנה, בחודשים אפריל-מאי, "העולם הנורמלי" מציין שלושה ימי-זיכרון; ב-7 באפריל את רצח-העם ברואנדה; ב-24 באפריל את רצח העם-הארמני; ובחודש מאי את יום השואה של העם-היהודי. שלושת האירועים האלה מהווים חלק אינטגרלי ובולט מהזיכרון הלאומי של העמים הללו, ודומה הוא שככול שחולף הזמן, האובדן מקבל משמעות חזקה יותר כמעט בכל תחומי החיים. לצד האובדן, קיימת מחשבה טורדנית העוסקת בשאלה מה גורם למאות-אלפי אנשים לחסל מיליוני אנשים אחרים, לצד שתיקתם של עשרות מליוני אנשים נוספים העומדים מנגד בהסכמה אילמת. הרי "הטרגדיה הגדולה" לא יכלה להתרחש ללא "הטרגדיות הקטנות" - ההופכות בסופו של דבר למסה קריטית של אלימות קטלנית ורחבת-היקף של קבוצה אחת כלפי קבוצה אחרת. שלושת האירועים האלה היו אמורים לשמש "תמרורי אזהרה" מוסריים מן המעלה הראשונה, אולם מאז תחילת המאה ה-21 בלבד, נטבחו ברחבי-העולם מיליוני בני-אדם בשל היותם שייכים לקבוצה לאומית, דתית, עדתית או אידיאולוגית אחרת. באופן לא רציונאלי, פוטנציאל ההרג ברמה האידיאולוגית קשור בעיקר לקיום היהודי, כך שהנושא הזה הוא לא רק אקטואלי, אלא הוא גם מציב אתגר קיומי לא פשוט כלל. בשל הפונציאל הזה, כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו מה התרומה של ה"אוטו-אנטישמיות" המופצת בישראל ובעולם שמזינה את האידיאולוגיה הקטלנית הזו - הפושטת צורה והלובשת צורה בהתאם לאווירה הפוליטית. הרי בסופו של דבר, "הפשע הגדול" בנוי מ"מפשעים קטנים" המצטברים למסה קריטית העלולה להתפרץ באופן פתאומי וללא כל סימני אזהרה מוחשיים.

 

 

אחד ממעשי הטבח הקשים שהתרחשו לאחרונה (2014), התבצע בבני העדה היזידית, המתגוררת בעיראק - עדה שנפלה קורבן לאנשי ארגון "המדינה האסלאמית" שפעלו באכזריות רבה תוך-כדי שכנוע דתי עמוק שהעניק לגיטימציה אידיאולוגית למעשים הללו. עם התבססותו הטריטוריאלית של ארגון "המדינה האסלאמית" בסוריה ובעיראק, התברר שבני העדה זכו ליחס מיוחד שהתבטא במדיניות של חיסול והשמדה של העדה הזו המונה לכול היותר כמיליון בני-אדם הפזורים בעיראק, בסוריה, בארמניה ובגרמניה. יותר ממחצית מהאוכלוסייה היזידית מתגוררת בעיראק - המרוכזת בעיקר בצפונה של המדינה. מאחר ובני העדה נחשבים ל"בני השטן" בעיני האסלאם הסוני, גם האופציה להתאסלם נמנעה מהם משום שהם ראויים להשמדה מוחלטת בעיני האידיאולוגיה הדתית של ארגון "המדינה האסלאמית". לגישה הזו יש רקע היסטורי הנמתח על-פני מאות רבות של שנים. כך למשל, במסגרת הזו, התבצע פיגוע קטלני מאוד ב-14 באוגוסט 2007 - בידי ארגון "אל-קאעידה" - נגד שתי עיירות יזידיות שבהן נהרגו כ-800 בני-אדם ונפצעו יותר מ-1,500 בני-אדם נוספים. זהו הפיגוע הקטלני ביותר שהתבצע בעיראק מאז הפלישה האמריקאית לעיראק בשנת 2003.

 

 

במסגרת תעשיית-המוות של ארגון "המדינה האסלאמית" נטבחו אלפי גברים יזידים; עיירות שלמות נחרבו; אלפי נשים וילדות נאנסו ונרצחו; נשים צעירות וילדות נמכרו בשווקים כשפחות-מין לאנשי הארגון או לכול המרבה במחיר; ילדים קטנים נמכרו כעבדים או כצעצועי-מין תמורת מאות דולרים, ודומה היה שהאידיאולוגיה הזו כלפי העדה, היוותה מוקד משיכה לאלפי פסיכופטים מוסלמים שביקשו ליטול חלק בהפקרות הקטלנית הזו שהתבססה על עקרונות דתיים-אסלאמיים. מאות-אלפי מוסלמים סונים, יחד עם בני משפחותיהם, נהנו מתעשיית-המוות הזו כאילו זה התהליך התקין של ההיסטוריה האנושית. תעשיית-המוות הזו לא יכלה להתקיים במשך שנים אחדות ללא תמיכה ציבורית רחבה מצד אוהדי ארגון "המדינה האסלאמית" ומצד עשרות-אלפי אזרחים זרים שהצטרפו לארגון בשל עקרונות-היסוד הללו - רבים מהם, הגיעו ממדינות מערביות. כך, באופן הטרגי הזה, הצטלבו דרכיהן של ילדה יזידית בת 5 ושל בחורה גרמנייה שהגיעה לעיר פלוג'ה שבעיראק יחד עם בעלה הג'יהאדיסט, כדי לקנות ילדה יזידית קטנה במטרה לסייע להם בעבודות הבית, לכאורה.

 

 

באפריל 2019, נפתח בגרמניה משפטה של בחורה צעירה בשם ג'ניפר, בת 27, בחשד לביצוע פשעי-מלחמה לאור האירועים הקטלניים שהתרחשו בעיראק בשנת 2015 הקשורים לתעשיית-המוות של מוסלמים סונים כלפי בני העדה היזידית. מתוך כתב-האישום נגדה, עולה תמונה קשה מאוד המתארת את גורלה העגום והקטלני של ילדה יזידית קטנה בת 5 שנקנתה תמורת מאות דולרים בודדים בשוק המרכזי של העיר פלוג'ה בשנת 2015 - עיר שהייתה בשליטתו של ארגון "המדינה האסלאמית". מעבר לתיאור הקשה המפורט בכתב-האישום, האירוע כולו מעלה שאלות משפטיות ומוסריות קשות הנוגעות לאחריותו של היחיד ולהתנהגותו הפסיבית והאקטיבית במצבים אקוטיים הקשורים לדיני-נפשות. ההתנהגות האנושית הזו, בנוייה על ידיעה ברורה - המודעת-לעצמה - לאור המציאות הקטלנית ששררה באותה עת בצפון-עיראק במסגרת שליטתו של ארגון "המדינה האסלאמית" על מיליוני תושבים שהיו עדים למעשים האלה באורח יומיומי. ובכן, מהו הסיפור המסתתר מאחורי ה"טרגדיה הקטנה" של ילדה יזידית בת 5, העולה מתוך כתב-האישום?

 

 

בשנת 2014, בחורה צעירה בשם ג'ניפר ממדינת-המחוז סקסוניה התחתונה שבגרמניה, החליטה בליבה להצטרף לאחד מארגוני הג'יהאד הפועלים ברחבי המזרח-התיכון - במסגרת תופעה המכונה "כלות הג'יהאד" שפשטה כאש בשדה-קוצים בעיקר במדינות האסלאמיות. מעבר לרעיון האידיאולוגי שקסם לצעירות רבות עם הקמתה של "הח'ליפות האסלאמית" בידי ארגון "המדינה-האסלאמית" שפעל בסוריה ובעיראק, ההבטחה לזוגיות מוצלחת עם בן-זוג "איכותי", היוותה אטרקציה מעניינת שקסמה לצעירות רבות ברחבי-העולם. גם פרסום "פסקי-הלכה" שהעניקו תוקף דתי-מוסרי לקיומם של יחסי-מין מזדמנים עם "לוחמי הג'יהאד", היווה מוקד אטרקטיבי נוסף להצטרפותם של צעירות וצעירים רבים לארגון שצבר תמיכה אדירה בעקבות הצלחותיו הקרקעיות בעיראק ובסוריה. הפקרות מינית ואידיאולוגיה קטלנית, הזינו זו את זו - כפי שהיה אחד ממאפייניה הרבות של התנהגות האנושית ששררה גרמניה בשנות ה-40 של המאה הקודמת.

 

 

כך, ג'ניפר מצאה את עצמה נשואה לטרוריסט מוסלמי מארגון "המדינה האסלאמית" - ששלט באותה עת במרחב הגיאוגרפי שהשתרע בין העיר פלוג'ה לעיר מוסול. המשימה של ג'ניפר לא הצטמצמה לתפקיד של אשת-איש מסורה בלבד, אלא היא נטלה חלק חשוב בהפצת הערכים האידיאולוגיים של הארגון. הנקודה הזו חשובה מאוד, משום שהיא תעלה קרוב לוודאי בכתב-ההגנה עליו טורחים עורכי-דין גרמנים ובינלאומיים המייצגים אותה. במסגרת ההזדהות שלה עם הערכים של ארגון "המדינה האסלאמית", היא הצטרפה באופן פעיל ל"משטרת המוסר" של הארגון שערכה סיורים רגליים בפארקים הציבוריים בפלוג'ה ובמוסול בהתאם לצרכים האופרטיביים של הארגון. לצורך ביצוע תפקידה כיאות, היא הצטיידה בקלצ'ניקוב, באקדח ובחגור-קרבי בו היו אמצעי-לחימה נוספים. תמורת עבודתה היומית במסגרת "משטרת המוסר", היא קיבלה שכר שנע בין 70 דולר ל-100 דולר בחודש - זהו סכום מכובד מאוד בהשוואה למה ששרר באותה עת תחת השלטון הרצחני של ארגון "המדינה האסלאמית".

 

 

בקיץ 2015, ג'ניפר ובעלה הטרוריסט, הגיעו לשוק המרכזי של העיר פלוג'ה, שם הועמדו למכירה "שבויי-מלחמה" יזידים - כולם היו נשים, אמהות עם ילדותיהן וילדים קטנים. תמורת סכום של מאות דולרים בודדים, ג'ניפר קנתה אישה יזידית יחד עם ילדתה הקטנה בת ה-5 כדי לסייע לה, לכאורה, בעבודות הבית. כאן נשאלת השאלה, לאיזה צורך אמיתי נקנו האם הבת? מה כבר ילדה קטנה בת 5 יכולה להועיל ברמה הפרקטית לזוג טרוריסטים שהזדהו לחלוטין עם המטרות של ארגון "המדינה האסלאמית"? לדידה של ג'ניפר, קניית "שפחות יזידיות" לא הייתה רק ציווי דתי אסלאמי, אלא זו הייתה גם דרך להפגין את השידרוג המעמדי בעיני הסביבה הקרובה.

 

 

מה היה התפקיד של "השפחה" היזידית בסיפור הזה? זה די ברור, ואין צורך להרחיב את הדיבור על כך. אלפי נשים יזידיות עדיין נעדרות, וסביר להניח שכולן נרצחו בדרך זו או אחרת בידי טרוריסטים מוסלמים מארגון "המדינה האסלאמית" שפעלו בעיראק. אבל במקרה הזה, לסיפור הזה יש תפנית אחת חיובית. כאשר האם והבת הגיעו לבית-המשפחה, מייד החלה מסכת שלמה של התעללות קשה שנבעה בעיקר בשל תלונותיה של ג'ניפר על תפקודן של האם והבת. הילדה הקטנה והמפוחדת שסבלה מהתעללות פיזית קשה, חלתה, ולעיתים היא הייתה מרטיבה במיטתה לאור מצבה הנפשי הקשה. בשל כך, הוחלט שהילדה תישן על מיטה ללא מזרון. כאשר "התנהגותה" של הילדה לא השתפרה בעיני ג'ניפר ובעלה, הם אילצו אותה לעמוד על רגליה, כבולה בשרשרת, במשך ימים אחדים בחום הלוהט של פלוג'ה שהגיע בקיץ 2015 ל-45 עד 49 מעלות צלזיוס. לאחר ימים אחדים, הילדה הקטנה נפחה את נשמתה ומתה. בחום לוהט, ללא שתיית מים ולאחר התעללות פיזית קשה, גם אדם מבוגר לא היה מחזיק מעמד - קל-וחומר כאשר מדובר על ילדה קטנה בת 5 שהפשע היחיד שלה היה שהיא נולדה לעדה היזידית. באווירה המטורללת השוררת באירופה בימים אלה, להתנהגותה ולמעשיה של ג'ניפר יש "הסבר" מניח-את-הדעת בעיני משפטנים "ליברליים" המייצגים אותה במשפטה.

 

 

על-פי חקירתה של ג'ניפר עולה התמונה הבאה: זמן קצר לאחר מותה של הילדה היזידית, היא נפרדה מבעלה העיראקי, אך מייד לאחר מכן היא יצרה קשר עם טרוריסט מוסלמי בסוריה, ממנו היא נכנסה להריון. בחודש ינואר 2016, היא הגיעה לשגרירות גרמניה באנקרה שבטורקיה, שם היא ביקשה לעדכן את מצבה המשפחתי וכן להוציא תעודות חדשות. סביר להניח ששלטונות הביטחון של טורקיה ידעו על הרקע הטרוריסטי של ג'ניפר. לפיכך, הוחלט לגרש אותה בחזרה לגרמניה, שם היא ילדה את בתה. בשנתיים הבאות שלאחר-מכן, ג'ניפר עסקה בעיקר בסיוע לאנשי ארגון "המדינה האסלאמית" שחזרו לאירופה או לכאלה שנעצרו בידי שלטונות הביטחון של גרמניה. כמנהלת-פורום ג'יהאדיסטי באינטרנט, היא אף יצרה קשרים ענפים עם אנשי הארגון הפועלים בסוריה, וזאת לאור רצונה העז לשוב לסוריה ולהתאחד פעם נוספת עם החבר הסורי שלה. ביוני 2018, היא החליטה לשוב לסוריה יחד עם בתה בסיועו של איש-קשר סורי המתגורר בגרמניה. אלא שהתברר, שאיש-הקשר הסורי, היה "מודיע" של רשויות-הביטחון של גרמניה וארה"ב, והוא זה שהביא למעצרה של ג'ניפר ולפרסום הסיפור הנורא על הילדה היזידית בת ה-5.

 

 

הסיפור כאן אינו רק על הטבח האכזרי שהתבצע בבני העדה היזידית. הוא גם איננו סיפור על ילדה יזידית קטנה בת 5 שנרצחה בידי זוג טרוריסטים מוסלמים שפעלו בעיראק במסגרת של אידיאולוגיה דתית קטלנית ואכזרית. הסיפור האמיתי כאן מתבטא בקו-ההגנה שנקטו עורכי-הדין של ג'ניפר עם תחילת משפטה שהחל בחודש אפריל 2019. לטענתם, בשל היותה אישה-מוסלמית הנשואה לגבר-מוסלמי, היא הייתה מחוייבת בציות מוחלט לבן-זוגה על-פי הקוד הדתי האסלאמי. לפיכך, ההתנהגות האקטיבית של ג'ניפר בנוגע לילדה היזידית בת ה-5, איננה צריכה להימדד בקטגוריה של "פשע מלחמה" ו"רצח עם" - וזאת, למרות כל המעשים המפלילים שהתבטאו לאורך פעילותה הטרוריסטית משנת 2015 ועד לשנת 2018. הטענה המקוממת הזו מעלה תהיות רבות ושאלות מוסריות קשות מאוד - לא רק בנוגע למה שקרה בעבר ההיסטורי, אלא גם מה שיכול לקרות בעתיד לעמים השרויים בסכנה קיומית ומיידית.

 

 

שמה של הילדה הקטנה בת ה-5, היה ראדה סיידו. אמה של הילדה, נורה, הצליחה להינצל מהתופת של ארגון "המדינה האסלאמית" והיא תופיע כעדת-תביעה במשפטה של ג'ניפר בגרמניה. בעיני האוכלוסייה היזידית כולה, קיומו של המשפט הזה איננו רק דיון על צדק, אלא גם על האפשרות ליצור תקדים משפטי ברור, ובאופן מובהק, בנוגע לאחריותו של היחיד באירועים הקשורים ל"פשעי-מלחמה" ול"רצח-עם" - גם אם הוא נטל חלק פסיבי בפשעים הללו.

 

== 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "פשעי-מלחמה - את מי מעניינת ילדה יזידית בת 5", מגזין המזרח התיכון, 3 במאי 2019.

 

 sellayohai@gmail.com

 

שתפו את המאמר בפייסבוק


   

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

20 במאי 2019

 

 

טרור אסלאמי: 109 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה;

 

 

דיפלומטיה ישראלית של תרבות, מדע וטכנולוגיה

 

 

 

 

 


 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2019-2006