כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
האם צפויה שואה שנייה?
טרור אסלאמי – ילדים כטרוריסטים מתאבדים – מרץ 2017
מדיקטטורה צבאית ל"דמוקרטיה"; סוריה לאחר הבחירות של 1954
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
מדע והשכלה בישראל, ושאלת הגניוס היהודי
עולם חדש: ארה"ב אחרי טראמפ - מאמר שני בסדרה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
בגידתו של אבו מאזן באומה האסלאמית?
המשבר הפוליטי בלבנון
בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל
טרור אסלאמי – כמה בני-אדם נהרגו בחודש פברואר 2014.
ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

וג´יהה אל-חוידר - דיוקנה של ליברלית סעודית

אסלאם וליברליזם

25.03.2007


 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע

 

ביום בו הוכתר עבדאללה בן עבד אל-עזיז למלוך על סעודיה, באוגוסט 2005, הוא הבטיח לנתיניו לנקוט במדינות מעט יותר ליברלית כדי לשפר את חייהם של התושבים. במסגרת הבטחותיו, הוא התייחס באופן מיוחד גם למצבה של האישה הסעודית, והוא הצהיר כי ידאג לשפר את מעמדה האישי והמקצועי של האישה ברחבי הממלכה.

שנה לאחר מכן, ב-4 באוגוסט 2006, במסגרת האירועים לרגל יום השנה להכתרתו של המלך, וג'יהה אל-חודיר (
Wajeha Al-Huwaider) בחרה לציין זאת בדרך מקורית המאפיינת את מעשיה, שהעלה אותה שוב לתודעה הציבורית. אלא, שהפעם זו היתה בעוצמה גדולה יותר מבעבר, דבר שעורר סביבה גל של התעניינות בינלאומית.


                                                                   

בחודשים האחרונים ניתנה אפשרות לקוראים הישראלים להתרשם מדבריה בשתי הזדמנויות שונות: בתחילה הוצג המאמר, "הסופרת הסעודית וג'יהה אל-חוידר - לוחמת למען זכויות האישה", ולאחר מכן הובאה המָקָאמָה (סיפור מחורז), "כיצד תדע שהנך במדינה ערבית?". וכך היא בחרה לתאר את המצב השורר כיום בעולם-הערבי:

כאשר אינך מוצא בעירך ולו גן אחד, בעוד שמסגדים פזורים בכל פינה - אתה נמצא במדינה ערבית.  

כאשר אתה רואה אנשים מקיימים אורח חיים של דורות קדומים תוך שימוש באמצעים מודרניים - אל נא תתפלא, אתה נמצא במדינה ערבית.  

כאשר הדת משתלטת על המדע - היה סמוך ובטוח שאתה במדינה ערבית.  

כאשר אנשי הדת מכונים 'מלומדים' - אל תתמה שכן אתה במדינה ערבית.

כאשר אתה נאלץ לעבוד את הבורא בבית הספר ולקבל על כך ציונים ממוריך - היה סמוך ובטוח שאתה תלמיד במדינה ערבית.

כאשר אתה רואה שליט שהופך לכמעט אל, איננו מת ככל האדם, אינו סר מן השלטון ואיש אינו יכול למתוח עליו ביקורת לעולם - אתה במדינה ערבית.  

כאשר אתה רואה שרוב האנשים נלחמים נגד החירות ומאושרים מן העבדות - אתה במדינה ערבית.  

כאשר אתה מגלה שאנשי הדת, המאשימים את הדמוקרטיה בכפירה, ממהרים לנצל אותה בהזדמנות הראשונה שהיא מספקת כדי להשתלט על העמדות הפוליטיות - אל נא תתפלא שכן זהו המצב במדינות הערביות ואתה במדינה ערבית.

כאשר אתה רואה צירים בפרלמנט שכולם ממונים מטעם, או שמחציתם ממונים ומחציתם האחרת הגיעו לפרלמנט באמצעות זיוף, או באמצעות מינוי ללא בחירות מטעם השליט האבסולוטי - אתה במדינה ערבית.  

כאשר אתה רואה שהמשטר קוטע את ידו של מי שגונב כיכר לחם או דרהם (מטבע סעודי), ובאותו זמן מהלל ומפאר את מי שגונב מיליארדים - אל יהא הדבר מוזר בעיניך שכן אתה במדינה ערבית.

כאשר אפשר שישמעו דפיקות בדלתך בכל עת שהיא, שתיחטף על ידי מנגנוני הביטחון ותיעלם בבתי כלא אפלים - אתה במדינה ערבית.

כאשר הפחד שוכן דרך קבע בעיניהם של האנשים - היה סמוך ובטוח שאתה במדינה ערבית.

כאשר כיסוי הראש של האישה חשוב יותר מן השחיתות הכספית והמנהלתית, המעילות (בכספים) ומעשי בגידה במולדת - אל יהא הדבר מוזר בעיניך שכן אתה במדינה ערבית.

כאשר אתה מגלה שאישה שווה מחצית ערכו של גבר ואולי אף למטה מכך - אל נא תתפלא שכן אתה במדינה ערבית.  כאשר תלמידות מוכות בפומבי רק משום שלא כיסו את עיניהן - אתה במדינה ערבית.

כאשר הנשים נחשבות לחפצי מותרות בבית וניתן להמירן בכל עת (בנשים אחרות) - עליך לקונן על מר גורלך, שהרי אתה במדינה ערבית.  

כאשר הגבלת הילודה והגנת המשפחה נתפסות כמזימה של המערב - אתה במדינה ערבית.  

כאשר האדמה חשובה יותר מהאדם - אתה במדינה ערבית.  

כאשר המיעוטים נרדפים ומדוכאים וכשהם דורשים את זכויותיהם מאשימים אותם שהם 'גיס חמישי' או 'סוס טרויאני' - עליך לכעוס, שהרי אתה במדינה ערבית.

 
שני המאמרים, שתורגמו באדיבות מכון ממר"י, זכו להתייחסויות אחדות בישראל וברחבי-העולם. וכך, בדומה למקרים נוספים בעבר, כמו במקרה של וואפה סולטן[1] ואינטלקטואלים נוספים, גם אל-חוידר עוררה את סקרנותם של הקוראים.

וג'יהה אל-חוידר, ידועה היטב בחוגים ליברלים בעולם-הערבי ומחוצה לו, וככל הידוע יש לה קשרים עם חלק מהפעילים הליברלים שדבריהם פורסמו ברבים. היא זוכה להתעניינות חובקת עולם, ובשל כך השלטונות הסעודיים מגבילים את צעדיה ולעיתים נאסר עליה לצאת את תחומי המדינה. חוידר, בת 46, ילידת סעודיה ומתגוררת לעיתים בעיר דהראן במזרח סעודיה מול מפרץ בחריין. היא מחזיקה בדרכון סעודי, אך מעדיפה להתגורר באופן קבוע בבחריין הליברלית יותר. היא אם לשני בנים, ועובדת כאנליסטית בחברת הנפט הסעודית "ארמקו" (
ARAMCO). היא בעלת תואר שני מאוניברסיטת ג'ורג'טאון ומתמחה בליקויי למידה עם דגש מיוחד במתן עזרה לילדים המתקשים בהבנת-הנקרא. היא היתה עיתונאית מוערכת ביומן הסעודי אל-ווטן בשפה הערבית וביומון Arab News היוצא לאור בשפה האנגלית. אולם, מאז 2003 השלטונות הסעודיים אסרו על שני היומונים האלה לפרסם את מאמריה, והיא נאלצת לפרסם את דבריה במגזינים ליברליים מתפרסמים מחוץ לסעודיה. בימים אלה היא עומדת לפני סיומו של ספרהּ השני. בדומה לליברלים ערבים רבים, אפשר שגם היא הושפעה מאירועי ה-11 בספטמבר 2001 שבמהלכם קרסו מגדלי התאומים בניו-יורק על יושביהם. בדצמבר 2004 הוענק לה פרס על פעולתה למען חופש הביטוי וקידום זכויות הנשים מההתאחדות הבינלאומית של הסופרים ואנשי-הרוח בהולנד.

היא צועדת לבדה על הגשר
כאמור, ביום השנה להכתרתו של המלך עבדאללה ב-4 באוגוסט 2006, אל-חוידר בחרה לציין זאת בדרך מקורית ביותר המאפיין כל-כך את מהלך חייה בשנים האחרונות. היא צדעה לבדה על הגשר המחבר בין סעודיה לבחריין, ובידה היא נשאה שלט ובו דרישה אחת מהמלך עבדאללה: " תן לנשים את זכויותיהן", וזאת כדי להזכיר למלך את הבטחתו ערב הכתרתו. לאחר צעדה של 20 דקות לערך, היא נעצרה בידי כוחות-הביטחון, והובלה לחקירה בתחנת המשטרה הקרובה. אולם, החקירה לא יכלה להתחיל משום שבכל חקירה שבה מעורבת אישה יש לעשות זאת בנוכחות איש-דת המשתייך ל"משטרת המוסר" (אל-מֻטָוָעִין). במשטרה המיוחדת הזו משרתים כ-20,000 חברים המקפידים על התנהגות נאותה של הציבור על פי העקרונות הנוקשים של הזרם הוָהָאבִּי, שהוא אחד מהזרמים האדוקים והשמרניים ביותר באיסלאם. אנשי המֻטָוָעִין פרוסים בכל רחבי הממלכה ובין יתר תפקידיהם, הם מזרזים את הגברים להיכנס למסגד במועדי התפילות היומיות, או מעירים פה ושם על התנהגות לא נאותה של התושבים בפרהסיה, ובהבל-פה הם גם יכולים להרוס את חייה של כל אישה סעודית.
 
שעות אחדות לאחר מעצרה היא שוחררה לדרכה, אך דרכונה נלקח ממנה ונאסר עליה לצאת את תחומי המדינה. בהתאם לחוקים הקיימים בסעודיה, אישה אינה רשאית להסתובב בגפה ללא ליווי של גבר מבני משפחתה הקרובה. לפיכך, היא נאלצה להישאר בתחומי התחנה עד שאחיה - הצעיר ממנה בשנים רבות - טרח לבוא ולקחתה ישירות לביתה. למרות השהות הקצרה בין כותלי המשטרה, הידיעה על מעצרה נודע ברבים כמעט מייד, בעיקר דרך "האגודה לזכויות האזרח" במצרים שהפיצה את פרטי המקרה לרחבי-העולם.
 
מה מותר לאישה סעודית לעשות
מעצם העובדה שאל-חוידר לא היתה רשאית לעזוב את התחנה ללא ליווי של קרוב משפחה, מעידה כאלף-עדים על מצבה העגום של האישה הסעודית. לזה מצטרפת תופעת ה"מִסְיָאר", שהיא תופעת "נישואי התענוג" המתרחשת בחשאי. בנישואים כאלה, לאישה אין את הזכויות הרגליות המוענקות בדרך-כלל לאשת-איש רשמית. נישואים כאלה יכולים להימשך מימים אחדים ועד לחודשים רבים - וזאת בתאם לחוזה שנחתם בין הצדדים.
 
על-מנת להבין מה מותר לאישה סעודית לעשות, ראוי להביא את דבריה של פאטמה אל-פקיה שהתפרסמו ביומון הסעודי אל-ווטאן. במאמר ניסתה אל-פקיה להשיב באופן מעשי ומפורט לשאלה אם האישה מופלית לרעה. וכך היא תיארה באופן ענייני ונוקב את מצבה של האישה הסעודית:
 
האם קיים למעשה עושק נגד האישה?

לאישה אסור לנהוג ברכב. אסור לנסוע בלי רשות. אסור לשכור חדר במלון בלי רשות. אסור לתת שמות לילדיה בלי רשות. אסור להנפיק דרכון בלי רשות. אסור לצאת מהבית בלי רשות. אסור להצטרף לעבודה בלי רשות. אסור לשנות את צבע העבאיה (הגלימות השחורות). אסור ללכת לאוניברסיטה או לבית הספר בלי רשות. אסור לחתום על מניות או לפתוח חשבון-בנק בשם ילדיה בלי רשות.
 
לאישה אסור לחשוף את פניה בכמה ערים בממלכה. אסור להינשא בלי רשות. אסור להמשיך בנישואיה אם קרוב משפחתה החליט שהייחוס השבטי של בעלה נמוך משלה. אסור לבקש גט ללא התנצלות ותשלום קנס. אסור להחזיק בילדיה לאחר גירושים ללא אישור. אסור להתמנות למשרות בכירות במגזר הפרטי והממשלתי. אסור להגיש מועמדות ולהצביע בבחירות. אסור לנסוע לבדה עם נהג. אסור לה להכעיס את בעלה. ולבסוף... 'קול באישה ערווה' ואין להשמיעו בפומבי כדי שעניינה יישאר עטוף סוד.
 
החוקר שסקר את כל המגבלות החלות על נשים החליט לעצור בנקודה זו, משום שאין סוף לרשימה. והוא הבחין כי מי שמטיל ספק באמיתות אי-הצדק הקיים בעניין האישה הוא חסר תודעה או שהוא מפיק רווח מהאפליה נגד נשים. הנזק ברור והפתרון התאחר מאוד והביא להחמרת המצב. צריך להתערב במהרה כדי לעצור את ההידרדרות.[2]
 

אולם, תמונה זו לא תהיה שלמה ותחטא לאמת, אם לא נביא גם את הצד השני של המטבע. דהיינו, מה הן ההתפתחויות שחלו במצבן של הנשים הסעודיות בשנים האחרונות, וכך ניתן יהיה להבין טוב יותר גם את כתיבתה של אל-חוידר, וכן גם את הנושאים המעסיקים את החברה הסעודית בשנים האחרונות. להלן נתונים אחדים הנכונים לשנת 2005:
 
- בתוכנית החומש של סעודיה לשנים 2005-2010, הוקדש פעם הראשונה פרק מיוחד הדן בשיפור מעמדה של האישה הסעודית.
 
- מתוך אוכלוסייה של 27 מיליון נפש (כולל זרים), מספר המעשנים עומד על כ-6 מיליון איש. מתוכם יש כ-600,000 נשים מעשנות.

- שיעור הגירושים בסעודיה עלה בשנים האחרונות הוא עומד על כ-24 אחוזים לשנה.[3] בישראל השיעור עומד על כ-26 אחוזים.
 
- 14 אחוזים מסך-כל העובדים בסעודיה הן נשים, כולל עובדות זרות. אולם, רק 5.5 אחוזים מהנשים הסעודיות בגיל העבודה, המוערך בכ-5 מיליון נשים, מועסקות במשרה כלשהי. לשם השוואה, במגזר הערבי בישראל שיעור הנשים הערביות המועסק במשרה כלשהיא עומד על כ-18 אחוזים. בקרב היהודיות השיעור עובר את ה-56 אחוזים והוא מתקרב לממוצע בארה"ב ובאירופה העומד על כ-60 אחוזים.[4] זאת ועוד, שיעור ההשתתפות של נשים בעלות +16 שנות לימוד בכוח-העבודה בישראל לשנת 2005 היה כ-78 אחוזים.
 
- כ-20,000 עסקים פרטיים נמצאים בבעלותן של נשים סעודיות.
 
- 21 אחוזים מההשקעות הפרטיות בסעודיה מוחזקים בידי נשים.
 
- 56.5 מבוגרי האוניברסיטה בסעודיה הן נשים. לשם השוואה, במגזר הערבי בישראל שיעור הסטודנטיות ב-2005 הגיע ל-58 אחוזים מסך-כל הסטודנטים הערבים. שיעור הסטודנטיות הכללי בישראל לתואר ראשון ב-2005 עמד על כ-56 אחוזים מסך-כל הסטודנטים לתואר זה.
 
- 40 אחוזים מבעלי התואר השלישי בסעודיה הן נשים. לשם השוואה, בישראל שיעור הסטודנטיות לתואר שלישי ב-2005 הגיע ל-52 אחוזים מסך-כל הסטודנטים לתואר זה.[5]
 
- במכללות אחדות, הנשים הסעודיות מהוות כ-70 אחוזים מכלל הסטודנטים.[6]
 
- ככל היודע, מאות נשים סעודיות יוצאות ללמוד בחו"ל מידי שנה. לאחרונה (תחילת 2007) פורסם שכ-5,000 סטודנטים סעודים זכו במלגת לימודים על-חשבון בית המלוכה הסעודי והם יצאו ללמוד בסין, בדרום-קוריאה, ביפן, בארה"ב ובאירופה.
 
- לצד תופעות חברתיות אחרות, מתפתחת לה תופעה של יחסי קירבה בין תלמידות וסטודנטיות המתבטאת בהרעפת מתנות זו לזו, וכן גם בנשיקות ובגיפופים ב"פינות התייחדות" שנוצרו במוסדות הלימוד. למרות שתופעה זו מטרידה את אנשי החינוך ואת אנשי הדת, סביר להניח שתופעה זו אינה בהכרח ביטוי של נטייה לסבית כפי שרבים חוששים, אלא זהו צורך טבעי במגע וחום-אנושי, בעיקר חברה בה קיימת הפרדה מלאה בין נשים לגברים. 
 
הדיכוטומיה באיסלאם בין גבר לאישה
באיסלאם קיימת הפרדה ברורה בין מוסלמי ללא-מוסלמי ובין גבר לאישה. זוהי היררכיה ברורה הקיימת גם בין שליט לנשלט. לצידם, קיימים טבוּאים הנוגעים לענייני דת ומין המשמשים הצדקה מוסרית לקווי-ההפרדה האלה. שילובם של כל אלה במערכת תרבותית אחת המחייבת את הכלל, מהווה מעין חומה בצורה העומדת בפרץ בפני כל הניסיונות להביא לתמורה ולשינוי. אלא, שבשנים האחרונות התחוללו תהליכים שהשפעתם על האוכלוסייה ניכרת לעין, וככל שיחלוף הזמן, השפעתם תלך ותגבר ואולי אף תצבור תאוצה רבה יותר בעתיד.
 
באמצעות השוואות אחדות בין הנשים הסעודיות לבין הנשים המוסלמיות בישראל, מראה כי המרחק בין שתי קבוצות האוכלוסייה האלה אינו כה רב כפי שנדמה בתחילה. המשמעות היא, שהקהילה המוסלמית על שלל ההיבטים המסורתיים והדתיים התוחמים אותה, היא זו שמכתיבה לנשים את התנהגותן, ואין זה משנה אם הקהילה המוסלמית חיה במדינה ליברלית ופלורליסטית כדוגמת ישראל. אולם, המשותף בין שתי הקבוצות האלה מתבטא בזעם הרב המתעורר כלפי מה שנראה כחוסר-צדק משווע לנוכח הישגיהן המרשימים בתחומי ההשכלה בהשוואה לגברים, וכי הישגיהן אינם מקבלים ביטוי הולם בחיי היום יום. בסעודיה, הנשים מפנות אצבע מאשימה כלפי המערכת הדתית והחברתית המגבילה את חירותן. בעוד, שבישראל הטענות מופנות כלפי ממשלת-ישראל במקום להפנותן לחברה המוסלמית בה הן חיות. וזאת, כחלק מההכחשה-העצמית הקיימת ממילא בקרב בני מיעוט המוסלמי החי בישראל גם בנוגע לתחומים נוספים העומדים על הפרק.
 
המוצא לבעיות בעיניה של וג'יהה אל-חוידר

מעמדה של האישה בחברה המוסלמית עומד במוקד התעניינותם של אנשי-רוח רבים בעולם-הערבי, ודומה שהקשר "אישה/מין" מעורר אמוציות עזות בכל פעם שעולה לדיון בעיה בעניין זה המטרידה חלקים רחבים מהציבור המוסלמי. בעידן של תמורות ושינויים, הבעיות מעיקות מאוד, אך גם הפתרונות כואבים לא פחות. שכן, יש צורך להסתגל לסדר חדש של ביטוי ומונחים בעיקר כאשר אלה באים מפיהן של נשים התובעות במפגיע את חלקן היחסי בחברה. לפיכך, לצד ביטויי הערצה לאל-חוידר, יש גם הסתייגות רבות בשל הסגנון הישיר בו היא מבטאת רעיונותיה.
 
שני הקטעים של אל-חוידר המוזכרים בתחילת המאמר, מבהירים היטב את טענותיה כלפי החברה הערבית בה היא חיה. לצד הטענות האלה, יש לה גם לוגיקה הלכתית כדי לשכנע בצדקת דבריה בכך שיש לשנות את התפיסה הרווחת בנוגע למעמדה של האישה בחברה המוסלמית. וכך היא כתבה במאמר שהתפרסם במרס 2005:
 
"בארצות המוסלמים ידוע כי המנגנון שהתיר לרכוש עבדים ולסחור בהם, בוטל. וכן, בוטל גם מנגנון הגִ'זְיָה (מס גולגולת) שהוטל על אנשי החסות (אַהְל אל-דִ'ימָה), היהודים והנוצרים, מראשית תקופת הכיבושים האסלאמיים ועד המאה שעברה. וזאת, למרות שקיימים טקסטים דתיים ברורים המאפשרים לפעול על פי חקיקה זו, אך הם הושמטו כדי שניתן יהיה לנהוג לפי רוח הזמן".
 
"מִנְהָגִים אלו תוקנו לפני שנים, אך האנשים שכחו אותם כאילו הם לא היו בני-תוקף בקרב המוסלמים עד לא מזמן, ובמיוחד בקרב מדינות-המפרץ. מנגנונים אלו בוטלו משום שעמדו בסתירה לזכויות האדם והאזרח, שהרי מנגנון העבדות ומנגנון הגִ'זְיָה יצרו בחברה המוסלמית שני מעמדות מנוגדים - מעמד של אדונים ומעמד של עבדים, דהיינו מעמד עריץ ומעמד שנוהגים כלפיו בעריצות".
 
"מערכת זו של מעמדות, מפריעה להתקדמותה של החברה. ובנוסף לכך, שני מנגנונים אלו עומדים בסתירה לכל המנהגים האנושיים, לחוקים הבינלאומיים ולמנהגי החברות האזרחיות. הגיע הזמן שיבוטלו כל הפרשנויות השוביניסטיות המסיתות לאלימות ואפליה נגד האישה, לרדיפתה ולקיפוח זכויותיה".
 
בראיונות הרבים שאל-חוידר העניקה לעיתונות העולמית מאז התקרית על הגשר, היא לא היססה לציין שחל איזשהו שיפור במעמדן של הנשים בסעודיה מאז שהוכתר המלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז ב-2005. אולם, הדרך עוד ארוכה מאוד, וכי עליהן לעבור מכשולים רבים הנובעים גם מעצם שתיקתן של הנשים הסעודיות והשלמה עם מצבן האישי. וכך כתבה אל-חוידר, באופן נוגע ללב, על מערכת החוקים הקיימת במדינות המוסלמיות שנועדה להגביל את האישה בדלת-אמותיה כדי להעמידה תחת הפיקוח של הגברים בחייה: "אלו הם חוקים שבודאי אינם מתאימים עוד לזמן שבו הכלבים והחתולים, בעולם-המפותח, נהנים מזכויות רבות יותר מאלו שמקבלות הנשים הערביות, ואפילו מאלו שמקבלים הגברים הערבים". לדברים האלה יש משמעות החורגת הרבה מעבר להקשרן המיידי, שכן, אל-חוידר בחרה להעלות את טענותיה בעודה מתגוררת בסעודיה ובבחריין. זהו נתון המקנה לדבריה עוצמה בלתי-רגילה שאינה קיימת, בדרך כלל, בקרב אנשי-רוח הפועלים מחוץ לארצם.

---
הערות

[1] יוחאי סלע, וואפה סולטן - קול אמיץ בים של עוינות אסלאמית. מגזין אומדיה, 14 במרס 2006; תומר ריבל, וואפה סולטן - הקול הנאור של האיסלאם. מגזין אימגו, 1 באוגוסט 2006.

[2] אל-ווטן (סעודיה), 7 בפברואר 2007. התרגום באדיבות מכון ממר"י, ראו "בעלות טורים סעודיות מותחות ביקורת על דיכוי הנשים בסעודיה", 20 במרס 2007.

[3] במחקר חדש התפרסם בסעודיה במרס 2007, שנערך בידי ד"ר נורה שמלאן המכהנת כמנהלת יחידת המחקר ב"מרכז למחקרים חברתיים לבנות", נמסר כי השיעור האמיתי של הגירושים בסעודיה עומד על כ-60 אחוזים. זהו נתון הראוי לבדיקה מעמיקה יותר, שכן, אפשר שהנתון כולל בתוכו גם את תופעת ה"גירושים" הנובעת מ"נישואים הזמניים" הנערכים במסווה של מערכת יחסים המבוססת על מין בלבד (מִסְיָאר).

[4] הארץ, 7 במרס 2007.

[5] מעריב, 8 במרס 2007.

[6] סגן-השר לענייני אבטלה בסעודיה ציין, במרס 2007, כי 66 אחוזים מכלל הסטודנטים בסעודיה הם נשים. סביר להניח שהנתון הזה ראוי להיבחן לאור העובדה שארה"ב הגדילה לאחרונה את מספר אשרות הלימודים לסטודנטים סעודיים, שרובם גברים. לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, ארה"ב צמצמה מאוד את מספר אשרות הלימודים לסטודנטים המחזיקים בדרכון סעודי.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "וג'יהה אל-חוידר - דיוקנה של ליברלית סעודית", מגזין המזרח התיכון, 25 במרס 2007.

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

טרור אסלאמי - 26 אפריל 2017

 

60 הרוגים בסוריה; 60 הרוגים בעיראק; 36 טרוריסטים מוסלמים נהרגו בפיליפינים; 12 טרוריסטים מוסלמים ו-8 שוטרים נהרגו באפגניסטן; 10 הרוגים בתימן; 10 הרוגים בפקיסטן מפיצוץ של מטען-חבלה; 2 חיילים נהרגו בקמרון מפיצוץ של מוקש;

 

חדשות המזרח-התיכון

 

בעולמו של דונאלד טראמפ - חלק ראשון

 

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006