THE MIDEAST FORUM - Diplomacy, Politics, Culture, Intellectuals and Oppositions Groups in the Middle East
כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בשמחה. כל תמיכה כספית תתקבל בברכה. sellayohai@gmail.com
|
הטרגדיה הכפולה של הנשים היזידיות בעיראקמאת: ד"ר יוחאי סלע31.05.2019
מאז המפלה של ארגון "המדינה האסלאמית" בסוריה ובעיראק, מידי ימים אחדים מתפרסמת ידיעה בתקשורת העיראקית על קבר-המוני נוסף שהתגלה באזורים שהיו בשליטת הארגון. במקרים רבים, הגופות המתגלות בקברים הללו הן של נשים שנרצחו לאורך התקופה הארוכה בה הארגון שלט על אזורים נרחבים מאוד בעיראק. במהלך החיפושים אחרי קברי-אחים מהתקופה בה שלט ארגון "המדינה האסלאמית", התגלו קברי-אחים נוספים מהתקופה בה שלט הנשיא סדאם חוסיין שהוצא-להורג ב-30 בדצמבר 2006 לאחר שנתפס בידי הכוחות האמריקאים בעיראק. התמונה בנוגע לסוריה, אינה שונה בהרבה - גם שם מתגלים קברים-המוניים, לעיתים עם מאות רבות של גופות. אם במהלך השנים הקרובות, המשטר הסורי של בשאר אל-אסד יגיע לסופו, או אז תתגלה התמונה המחפירה בנוגע לחיסול השיטתי של עשרות-אלפי אסירים ואסירות שהיו כלואים בידי כוחות-הביטחון של סוריה מאז שהחלה מלחמת-האזרחים בחודש מרץ 2011.
המשטר הסורי אף פעם לא היה רחמן גדול כלפי אלה שהוגדרו "אסירים פוליטיים". גם היחס לאסירות היה מאופיין באלימות קשה שכללה אלימות-מינית חסרת-מעצורים כיד-הדמיון של המענים הסורים. באורגיה האלימה הזו, השתתפו חיילים פשוטים לצד קצינים בכירים מאוד שביקשו ליהנות מהשלל שנפל לידיהם. זמן קצר לאחר שהחלה מלחמת-האזרחים בסוריה, התפרסם סרטון קצר בו נראה קצין סורי מכניס למכונית צבאית סגורה נערה סורית צעירה באמצע הרחוב לעיני חיילים ששהו במקום. הקצין נכנס אחריה למכונית, וחייל אחר סגר את הדלת - בשעה ששאר החיילים מאבטחים את המקום. לכולם היה ברור מה עומד להתרחש. שום תמונה "מזעזעת" לא התפרסמה מהאירוע. אולם הזעזוע האמיתי נגרם בשל שיוויון-הנפש של הנוכחים באירוע - על-כך שהם קיבלו את המציאות האלימה הזו ללא שום מחסום נפשי, תרבותי, מוסרי וערכי.
בינואר 2019 התפרסם דו"ח מיוחד של מכון מחקר סורי-אמריקאי על מה שמוגדר בטרמינולוגיה של האו"ם כ-Sexual and gender based violence בנוגע למה שמתרחש בבתי-הכלא בסוריה, או בקיצור SGBV. הדו"ח מבוסס על מאות ראיונות שנערכו עם נשים וגברים שהיו כלואים בבתי-הכלא בסוריה - שהצליחו להתגבר על הבושה ועל תחושת האשמה המלווה בדרך-כלל את הקורבנות שנפגעו מאלימות מינית. בחברות מסורתיות, התחושות האלה הן חזקות במיוחד. לפיכך, דרושות תעצומות-נפש כדי לספר את הסיפור האישי - קל וחומר, כאשר מדובר על עדות פומבית מול ועדות בינלאומיות העוסקות בנושאים הללו. בדו"ח המדובר, התפרסמו שלל עדויות מהן עולה תמונה קשה מאוד המחזקת את ההערכה שיש כאן מדיניות שיטתית ומכוונת, במיוחד כלפי האסירות - כולל אונס של אסירות מול בני-משפחותיהן כדי לחלץ מהן הודאה כלשהי שתתאים לרוח התקופה. מאז שמשפחת אסד השתלטה על סוריה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, התפרסמו אלפי עדויות מפלילות כאלה, לצד חיסול שיטתי של מאות-אלפי אסירים המוגדרים עדיין כ"נעדרים".
היחס של האסלאם כלפי נשים גובל באובססיה מינית ומגדרית המכתיבה את ההתנהגות של כל "המוסדות" החברתיים המרכיבים את הקהילה הדתית - החל מהתא המשפחתי הקטן וכלה במדינה-הטריטוריאלית. ועם זאת, קיים פרדוקס משום שעל-פי ההלכה האסלאמית, הדת של האב היא שמכתיבה את המעמד הדתי של הצאצאים, בעוד שביהדות המצב הוא הפוך. לכאורה, האישה היא רק "כלי" שבאמצעותו מרחיבים את הקהילה הדתית-האסלאמית שבמסגרתה לאישה יש מעמד זמני כל עוד היא משרתת את המטרה העיקרית. דווקא "השוליות המעמדית" הזאת, יצרה אין-ספור חוקים דתיים וחוקים חברתיים בלתי-כתובים שהפכו אותה, בעל-כורחה, למוקד-העיקרי בה נמדדת היוקרה-החברתית של הקהילה הדתית. במילים אחרות, שמירה קפדנית מאוד על האישה המוסלמית, מוסיפה "יוקרה" לקהילה האסלאמית. אך בה בעת, השפלתה של האישה מדת אחרת, מציינת את נחיתותה של דת זו בעיני האסלאם.
אין תימה איפה, שהטרדות-מיניות ואונס, הפכו לכלי לגיטימי, לא רק במובן הדתי-האסלאמי, אלא גם במובן הלאומי של קבוצות אסלאמיות המנהלות מאבק נגד לאומים אחרים. ההתנהגות הזו אינה אופיינית רק לקהילות הנמצאות במצב "לוחמה" כלשהו, אלא היא אופיינית מאוד גם לקהילות אסלאמיות המתגוררות בשבדיה, בדנמרק, בנורבגיה, בצרפת, בגרמניה, באיטליה, בישראל, בבריטניה ובספרד - שיש בהן מגפה של הטרדות מיניות עד לרמה של אונס קטלני. האלמנטים הברוטאליים האלה מעניקים הסבר חלקי להתנהגותו הברוטאלית של ארגון "המדינה האסלאמית" כלפי הנשים היזידיות בעיראק המשתייכות, ממילא, לדת שמאמיניה מוגדרים כ"עובדי השטן" בעיני גורמים אסלאמיים רבים. לפיכך, הרעיון של חיסול והשמדה של בני-העדה, לא היה אקט של "ניצול-מצב" אקראי, אלא הוא היה אחד מהרעיונות המרכזיים של הארגון שאימץ את ההתנהגות הקטלנית של ארגון "אל-קאעידה" כלפי העדה המתגוררת בעיראק.
ארגון יזידי בגרמניה ומקורות רשמיים באו"ם מסרו בשנת 2016 שבמהלך ההשתלטות של ארגון "המדינה האסלאמית" ב-2014 על האזורים בהם מתגוררים היזידים, נחטפו כ-7,000 נשים וילדות יזידיות. רבות מהן נרצחו לאחר אינוסן ומאות מהן נמכרו לידי טרוריסטים מוסלמים חברי הארגון - לעיתים תמורת מספר חפיסות בודדות של סיגריות. במקרים רבים - אין מספרים מדוייקים על כך - מאות נשים יזידיות התאבדו זמן קצר לאחר אינוסן בידי חברי הארגון או בשל הקושי הנפשי לשאת את הטרגדיה האישית שלהן. מאידך, נשים יזידיות אחרות הצליחו להיחלץ מהתופת הזו בעזרת תעוזה אישית כנגד כל הסיכויים. אחת מהנשים האלה היא נדיה מוראד, ילידת 1993, שהייתה שפחת-מין במשך 3 חודשים עד שעלה בידה להימלט בכוחות-עצמה מהשבי ואף להתאחד עם אחדים מבני-משפחתה שנותרו בחיים לאחר הטבח שהתבצע בבני-העדה בידי טרוריסטים מוסלמים מארגון "המדינה האסלאמית". למרות מסכת-היסורים שהיא עברה בשבי ולמרות תחושות הבושה הקשות, היא הפכה לדוברת הבולטת ביותר של העדה היזידית שביקשה להעלות לתודעה-הבינלאומית את הזוועות שעברו בניה ובנותיה של העדה לאחר ההשתלטות של ארגון "המדינה האסלאמית" בעיראק בקיץ 2014.
לאחר חודשים ספורים בלבד של התאוששות פיזית ומנטלית, מוראד החלה במסע הסברתי ברחבי-העולם בעזרת סיוע של ארגונים בינלאומיים. במסגרת הזו, היא מסרה עדות מפורטת לתקשורת הבינלאומית, למועצת-הביטחון של האו"ם ולוועדה לזכויות-אדם של האו"ם בג'נבה. כמו כן, היא נפגשה עם שורה ארוכה מאוד של מנהיגים ברחבי-העולם - למשל, עם האפיפיור ועם נשיא מצרים. במסגרת פעילותה העניפה, היא נפגשה עם מנהיגים מוסלמים בכירים במטרה לדרבן את העולם-הסוני לפרסם הצהרת-גינוי מפורשת ומחייבת נגד ארגון "המדינה האסלאמית". בשנת 2017, היא פרסמה ספר על חוויותיה הקשות, בשם: "הנערה האחרונה - סיפור השבי שלי ומאבקי נגד ארגון המדינה האסלאמית".
בחודש יולי 2017, נדיה מוראד ערכה ביקור בישראל כדי לגייס את חברי-הכנסת את דעת-הקהל הישראלית למען הכרה ברצח-העם היזידי. במסגרת ביקורה במוזיאון יד-ושם היא אמרה כך: "כולנו צריכים לפעול כמיטב יכולתנו להפצת המודעות לרצח-העם כדי למנוע את רצח-העם הבא ולהנחיל תקווה לעם היזידי בדבר היכולת לשוב בחזרה לביתו". לאור פעילותה האינטנסיבית ברחבי-העולם, באוקטובר 2018 הוענק לה פרס נובל לשלום (יחד עם דניס מקוויגי) לאור "מאמציה להפסיק את השימוש באלימות מינית ככלי-נשק במלחמות ובעימותים חמושים". לאורך עשרות רבות של שנים, הנושא הזה היה בשוליים של ההתעניינות הבינלאומית, אולם ב-20 השנים האחרונות, התופעה הזו עולה לדיון באופן תדיר לאור מה שמתרחש באזורי לחימה עקובים-מדם, בעיקר באסיה ובאפריקה. ועם כל זאת, הגישה המסורתית של מנהיגים מקומיים, מציבה אתגר לא פשוט בנוגע להשלכות הנובעות מאלימות-מינית באזורי לחימה - כפי שיובהר בנוגע לטרגדיה הכפולה של הנשים היזידיות בעיראק.
על-פי הערכות זהירות שהתפרסמו בחודש מאי 2019, כ-3,500 נשים יזידיות - מתוך כ-7,000 נשים ונערות שהיו בידי הארגון - הצליחו להימלט מידי הארגון או שוחררו בדרכים שונות, לפני קריסת הארגון ולאחר תבוסתו בעיראק. רק כ-200 מהן חזרו לחיק העדה היזידית עם ילדיהן שנולדו כתוצאה מאונס שיטתי שהן עברו במהלך השבי. בנוגע לשאר הנשים המוגדרות כ"נעדרות", קיימות הערכות אחדות בנוגע לגורלן הקשור להשלכות אישיות הנובעות כתוצאה מהאונס שהן חוו. במילים אחרות, מאות נשים יזידיות צריכות להתמודד עם התפיסות המסורתיות של הקהילה בנוגע לשבי עצמו, לאונס ולילדים שנולדו כתוצאה מהאונס שהתבצע בידי גברים מוסלמים-סונים. התפיסות האלה, אינן נחלתן הבלעדית של קהילות מסורתיות והן משותפות גם לקהילות המגדירות את עצמן כ"ליבראליות". אחד מהגברים היזידים ציין במאי 2019 שהוא מייחל בכל ליבו לשובה של אישתו, אך הוא מקווה שהיא תחזור ללא ילד או ילדה - שהוא צריך לדאוג לכל מחסורם - שנולדו לה כתוצאה מאונס של גבר שאחראי להרס בני-עמו. במילים אחרות, הילדים האלה הם עדות-חיה, מוחשית ויומיומית, לסבל הרב שבני-העדה חוו בעקבות השתלטותו של ארגון "המדינה האסלאמית" על עריהם וכפריהם.
המנהיגות הדתית של העדה היזידית נדרשה להתמודד אם שלל בעיות הנובעות ממצבן המיוחד של נשות הקהילה שהוחזקו בשבי. כך למשל, מהו מעמדן הדתי של נשות הקהילה שנאלצו להתאסלם בכפייה? לבעיה זו, הפתרון הדתי היה פשוט יחסית. ראשית, מנהיגי העדה קידמו בברכה את כל הנשים והגברים שהיו בשבי. אלה שנאלצו להתאסלם בכפייה, הם יוכלים להיות מוגדרים שוב כ"יזידים", אך לאחר טקס דתי קצר מאוד. אולם, מה יעלה בגורלם של הילדים שנולדו כתוצאה מאונס של נשים יזידיות? במקרה הזה, ההחלטה של מנהיגי העדה התקבלה בהפתעה גדולה ובתרעומת גלויה מאוד. כאן ראוי להזכיר שמי שהובילו את העלאת המודעות הבינלאומית בנוגע לגורלה של העדה היזידית בעיראק, היו אלה הנשים היזידיות. כך למשל, בחודש מאי 2019, ארגון יזידי הגיש תביעה נגד ממשלת גרמניה משום שהיא אינה פועלת להבאתם לדין של 74 טרוריסטים מוסלמים, בעלי אזרחות גרמנית, הנמצאים במחנה-מעצר בסוריה ויש חשדות כבדים מאוד לגביהם - שהם השתתפו באופן פעיל בטבח של בני-העדה ובשיעבודן של בנות-העדה.
ובכן, ההחלטה השנויה-במחלוקת של המנהיגות הדתית של העדה היזידית התבססה על המסורת היזידית שבמסגרתה ההגדרה בנוגע להשתייכות לעדה, נמדדת על-פי המוצא הדתי של ההורים. דהיינו, רק אם שני ההורים הם יזידים - ילדיהם יהיו יזידים, ללא עוררין. לפיכך, ראשי העדה הבהירו היטב ש"כל הנשים הן רצויות, והן יכולות לחזור לקהילה - חוץ מנשים שנולדו להן ילדים כתוצאה מהאונס. אלא אם כן, הן תגענה ללא הילדים". האם באמת מנהיגי הקהילה היזידית ציפו שאמא יזידית תנטוש את ילדיה מאחור כאילו זהו אקט טכני קל לביצוע? לעיתים, ההיצמדות למסורת, חזקה יותר מכל היגיון הקשור ליחס אנושי פשוט בתכלית.
ההגדרה הדתית של "מיהו יזידי", הייתה ידועה היטב לבנות-העדה שנאלצו ללדת ילדים כתוצאה מאונס שהתבצע בידי גברים מוסלמים-סונים. לפיכך, קיימת סברה, שחלק מהנשים המוגדרות כ"נעדרות", נאלצות לחיות בסתר בעיראק ובסוריה, כדי לא לחשוף את עצמן ואת ילדיהן לנידוי כפול - הן על האונס עצמו, והן על התוצאה ממנו. גורמים המקורבים לקהילה היזידית בעיראק מסרו שנשים אחדות נאלצו לטעון טענה מופרכת לחלוטין שהן הצליחו למצוא בעל יזידי במהלך שהותן בשבי, במטרה "להכשיר" את הזהות הדתית של ילדיהן. מאידך, עשרות נשים יזידיות אחרות בחרו להגר למדינות אירופאיות ולאוסטרליה - בעזרת ארגונים יזידים - במטרה להבטיח את שלומן ואת שלום ילדיהן, ואף כדי לקבל טיפול נפשי תומך, הרחק מהלחץ הסביבתי הנובע מהגישה המסורתית.
לאור ההחלטה של המועצה הדתית של העדה היזידית, של חודש מאי 2019, נדיה מוראד פרסמה את ההודעה הפומבית הזו: "החלטה הראשונה והאחרונה מוטלת על השורדות ועל בני משפחותיהן בלבד. לאף אחד אין זכות לקבל החלטות עבורן. אם הן תחלטנה לחזור לעיראק יחד עם ילדיהן, עלינו לקבל זאת כקהילה, לקבל אותן, ואף להציע להן את כל העזרה שאפשר להעלות על הדעת". מוראד, שהפכה לקול הבולט ביותר של העדה היזידית ברחבי-העולם, הפכה בעל-כורחה לדמות המייצגת את השינויים החברתיים המתחוללים ברחבי העולם-הערבי והמוסלמי. אלה הם שינויים קלים, הדרגתיים, אך הם מציבים אתגר לא פשוט לחברות השרויות ממילא בטלטלה גדולה וממושכת. איך העדה היזידית תצא מהמשבר הנוכחי? הדבר הזה תלוי לחלוטין בגישה של נשות-העדה - האם הן תהיינה כפופות לגישה המסורתית הנוקשה, או שהן תצגנה אלטרנטיבה שפויה לקהילה-עדתית המצויה באחת מהתקופות הקשות ביותר בהיסטוריה של העדה הקטנה הזו.
==
מאת: ד"ר יוחאי סלע, "הטרגדיה הכפולה של הנשים היזידיות בעיראק", מגזין המזרח התיכון, 31 במאי 2019.
|
גלריית המגזין
19 במרץ 2024
טרור אסלאמי: 307 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה - כולל כ-85 טרוריסטים מוסלמים שנהרגו בעזה
欢迎 来 到 中东 杂志
世界 各地 的 伊斯兰 恐怖 主义 国际 政治 和 以色列 历史
טרור אסלאמי נגד נשים
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמים מדי שנה
הטרגדיה הכפולה של הנשים היזידיות בעיראק
את מי מעניינת ילדה יזידית בת 5
סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה
מאמרים על טורקיה
פרויקט מחקרי - הצבא הטורקי מגן החילוניות הטורקית
טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
ארדואן משתעשע בטורקיה על חשבון הפלסטינים
ארדואן עדיין מסוכן למדינת-ישראל
מאמרים על אפריקה
סומליה - סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה
האיום כלפי הנוצרים בבורקינה-פאסו
אפריקה מנסה להילחם בטרור האסלאמי הקטלני
טרור אסלאמי, פליטים ומלחמת-אזרחים בקמרון
אנטומיה של טרור אסלאמי קטלני במוזמביק
אלימות נגד נוצרים בעולם-המוסלמי ובמדינות נוספות
טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באגם צ'אד
כמה עולה התמיכה הצבאית במאלי המוסלמית
נשים בעולם-הערבי
נוני דרוויש - ערבים למען ישראל ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית
מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן
דמויות היסטוריות בעולם-הערבי
אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית
מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם
תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים
אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"
Israel 2024 - 9.7 Million People GDP Per Capita 2024 - 55,000 Dollar
אתרי תוכן ותרבות
2024-2006
欢迎 来 到 中东 杂志
עורך: ד"ר יוחאי סלע
sellayohai@gmail.com
|