כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
ראאד סלאח והאסלאם הפאשיסטי
המאבק נגד המיעוטים האתניים במלזיה האסלאמית
מלחמה ללא סוף בטרור האסלאמי באפגניסטן
תקשורת, טרור וסיוע צבאי למדינות כושלות
האיום האסלאמי כלפי הנוצרים בבורקינה-פאסו
אקורדים צורמים בפרשת המלחין ריכרד ואגנר
ירידה דרסטית בגודל האוכלוסייה בתקופה הממלוכית - חלק א´
מפלגת העבודה - לוליינות אידיאולוגית אטומה
דרישת שלום - מדמשק
מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן
וג´יהה אל-חוידר - דיוקנה של ליברלית סעודית
אינדונזיה האסלאמית נגד הבדלנות של פפואה-המערבית
תופעה של הגירת נשים מבנגלדש האסלאמית
גרמניה והבחירות לפרלמנט האירופאי של 2019
מועמר קדאפי - פסיכופט בחסות מדינות המערב
סומליה - סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה
אנטומיה של טרור אסלאמי קטלני במוזמביק

טרור אסלאמי, פליטים ומלחמת-אזרחים בקמרון

מאת: ד"ר יוחאי סלע

09.08.2019


 

 

 

 

"יום אחד, הכל יתפוצץ ברעם אחד גדול ומהדהד". כך, אינטלקטואלים אחדים בקמרון האפריקאית מתארים את מדינתם השרויה במשבר אקוטי וקטלני המאופיין בשלושה מעגלי-אלימות קשים. הרחק בעיני העולם והרחק מעיני התקשורת הבינלאומית, קמרון מתמודדת עם אתגרים קשים המאיימים על שלמותה של מדינה זו. קמרון הפרנקופונית מוקפת בשלוש מדינות כושלות, המעיקות על ניהולה התקין של המדינה בעיני מנהיגיה בעיני חלקים אחדים מהאוכלוסייה הקמרונית השלווה. שלוש המדינות האלה - שהן ניגריה, צ'אד, והרפובליקה המרכז-אפריקאית - שרויות במשך שנים רבות במאבק נגד הטרור האסלאמי ובאלימות פנימית קשה שגרמה להריגתם של עשרות-אלפי בני-אדם רק בין השנים 2019-2015.

 

 

על-פי הערכות אחדות לשנת 2019, אוכלוסיית קמרון מונה כ-26 מיליון בני-אדם, והתל"ג לנפש עומד על כ-3,500 דולר לשנה. גורמים כלכליים בעיר-הבירה יאונדה (Yaoundé), טוענים שהתל"ג לנפש לשנת 2019, הגיע לסכום של כ-4,100 דולר. כ-70 אחוזים מהאוכלוסייה מוגדרים כנוצרים שרובם מתגוררים בדרום המדינה. כ-20 אחוזים מהאוכלוסייה הם מוסלמים המתגוררים רובם בצפון המדינה - אזור הסובל מהתקפות קשות של ארגון "בוקו חראם", בדומה לכל המדינות הגובלות עם אגם צ'אד. וכן, קצת יותר מ-10 אחוזים מהאוכלוסייה מחזיקים בדתות אפריקאיות, אולם ישנם גורמים מקומיים הטוענים שהמספר גבוה יותר, וכי חלק מאלה המוגדרים כ"נוצרים", למעשה נוטים לעבר אחת מהדתות האפריקאיות המסורתיות. בין השנים 2019-2016, התפתחו בקמרון שלושה משברים קשים מאוד שגרמו לטלטלה פוליטית וחברתית המאיימים לחרוג מעבר לגבולותיה של המדינה. גורמים בינלאומיים אחדים, הביעו חשש כבד שהמשברים הללו עלולים לערער את האזור כולו - הסובל ממילא ממשברים אנושיים קשים מנשוא. שלושת המשברים האלה הם:

 

 

1. מלחמת-האזרחים האיומה המתחוללת ברפובליקה-המרכז-אפריקאית שגרמה לבריחתם של יותר 300,000 תושבים לתחומי קמרון. חלקים אחדים מרפובליקה-המרכז-אפרקאית שרויים בהתפוררות מוחלטת בשל מלחמה זו שגרמה להריגתם של עשרות-אלפי בני-אדם. למרות הרגיעה היחסית שהושגה בחסות האו"ם, מדינה זו סובלת מחוסר-יציבות כרונית ומאווירה עויינת מאוד בין עדה אחת לרעותה. קמרון מהווה מקלט נוח יחסית לתושבים שנמלטו אליה בשל המלחמת-האזרחים הקשה המתחוללת במדינתם.

 

 

2. המלחמה בטרור האסלאמי נגד ארגון "בוקו חראם" ב"צפון הרחוק" של קמרון - הגובל עם צ'אד וניגריה באזור אגם צ'אד. על-פי הערכות אחדות, כ-500,000 תושבי קמרון נאלצו להימלט מבתיהם בשל ההתקפות הקשות של ארגון "בוקו חראם". זאת עוד, מקורות רשמיים באו"ם מסרו על הריגתם של יותר מ-27,000 בני-אדם בהתקפות של הארגון שנערכו בניגריה בלבד בין השנים 2019-2009. באזור זה מתחוללת קטסטרופה אנושית קשה לתיאור של קטל חסר-רחמים של כל הגורמים הלוחמים - כולל פעיליות צבאיות אחדות המתוארות כ"פשעי-מלחמה" בעיני גורמים בינלאומיים.

 

 

3. מלחמת-אזרחים בין דוברי הצרפתית לדוברי האנגלית, המתגוררים בחלק הדרומי של קמרון, שהחלה כהפגנת-מחאה בשנת 2016, אך התפתחה לעימות אכזרי שגרם להריגתם של יותר מ-2,000 בני-אדם; לבריחתם של מאות-אלפי בני-אדם; ולהריסתם של מאות כפרים, עיירות וערים ברחבי הדרום האנגלופוני. המאמר הנוכחי יתמקד בעיקר במלחמה זו - המאיימת לפורר לחלוטין את יציבותה השברירית של המדינה הקמרונית.

 

 

לכאורה, העימות הזה פרץ בהפתעה גמורה בעיני השלטון המרכזי של קמרון, ובעיני נשיא קמרון, פול בייה (Paul Biya), המכהן בתפקידו מאז שנת 1982. אך בעיני האנגלופונים המתגוררים בדרום המדינה, העימות הזה נבנה במשך שנים רבות באופן-מכוון בידי כל הרשויות הממלכתיות של קמרון. וכך, מה שהחל בחודש אוקטובר 2016 כהפגנת-מחאה של עורכי-דין וסטודנטים אנגלופונים, הפך לעימות קשה כאשר המשטרה המקומית החלה לירות באש-חיה לעבר המפגינים, וכתוצאה מכך נהרגו אחדים מהם. מקורות אחדים ציינו שהמשטרה פעלה באכזריות רבה נגד המפגינים - שרבים מהם נעצרו ואף עונו בידי כוחות-הביטחון של קמרון.

 

 

ההתנהגות האלימה של המשטרה גרמה לסבב אין-סופי של אלימות הדדית ולהעלאת הדרישה הקולנית לחלוקתה המחודשת של קמרון ולהקמתה של מדינה-עצמאית בדרום האנגולופוני. וכך, כבר לקראת סוף שנת 2017, מנהיגי המורדים הכריזו על הקמתה של "מדינה-עצמאית" אנגלופונית בשם אמבזוניה (Ambazonia) המורכבת מ-14 מחוזות. ב-30 בנובמבר 2017, נשיא קמרון, פול בייה, הכריז מלחמה על המדינה החדשה. לצורך כך, "היחידה להתערבות מהירה" (BIR), שקיבלה את הכשרתה הצבאית מקצינים אמריקאים וישראלים, נשלחה לדרום האנגלופוני כדי לדכא את ההתקוממות - גם בעידודו התקיף של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שהביע תמיכה במלאה בפול בייה השנוי-במחלוקת. למה הוא שנוי-במחלוקת? משום שלטענת רבים בקמרון, הנשיא הוותיק מבלה את רוב זמנו בשווייץ במלונות-פאר על חשבון תקציב המדינה. וזה נכון.

 

 

לתחושות ה"לאומיות" האלה של אמבזוניה היה הד אינטלקטואלי ברור וגלוי-לעין דרך הספרות האנגלית ובאמצעות הפרוזה האנגלית שנכתבה בנושא - מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת. לביטויים העזים האלה לא היה הד ראוי בזרם-המרכזי הספרותי של קמרון הפרנקופונית, ומכאן גם צצה תחושת ההפתעה הגמורה שהמתחוללה בקמרון כשהמרד האנגלופוני פרץ בזעם רב בדרום המדינה. כתבי-העת הספרותיים שיצאו במקרון בשפה האנגלית, העניקו גם את הנופח הרומנטי לתחושות הלאומיות העזות האלה. לצד כל זה, נלוותה גם תחושה עזה של "קורבנות לאומית" ששורשיה נוטעים היטב מהתקופה הקולוניאליסטית של קמרון - עד לשנות ה-60 של המאה הקודמת - ולאיחוד הכפוי בין דוברי האנגלית לדוברי הצרפתית בשנת 1961.

 

 

גם למחזאי ולמבקר הקמרוני הידוע ד"ר באטה בסונג (Bate Besong - 1954-2007), שנהרג בתאונת-דרכים, היה חלק בעיצוב "התודעה הלאומית" של הדור השני של אינטלקטואלים קמרונים שרצו להביא לאינטגרציה ספרותית בין שני העולמות. אחדים מפרסומיו עסקו בספרות של קמרונים אנגלופונים החיים בגולה ומהחשש הפרקופוני מהתפתחותו של התיאטרון האנגלי-הקמרוני העצמאי במדינה הקמרונית. דמויות בינלאומיות אחדות, כמו מרטין לותר קינג האמריקאי (1968-1922), שימשו מקור של השראה בדרום האנגלופוני, בעידודה של השגרירות אמריקאית בקמרון, בנושאים הקשורים ל"חירות" ול"צדק חברתי" שבאו לידי ביטוי בעבודתו הספרותית והמחקרית של בסונג.

 

 

זאת ועוד, באחד מהמאמרים שפרסם הסופר וחוקר לספרות אנגלית ד"ר אוסקר לבנג (Labang) בשנת 2013, הוא טען שהאינטלקטואלים האנגלופונים הטילו ספק גדול באיחוד של 1961 כבר מראשיתו, בשל החשש הכבד להפיכתה של קמרון האנגלופונית לשולית לחלוטין בעיני קמרון הפרנקופונית - זהו תהליך שהתרחש בפועל. כך למשל, חוקר ספרות נוסף טען ש"הסופר-האנגלי" בקמרון זוכה לשני מצבים: או להתעלמות מוחלטת, או שעבדותו הופכת להיות שולית לחלוטין בזרם המרכזי של הספרות-הכללית במדינה הקמרונית. שורה ארוכה של אינטלקטואלים אנגלופונים טענו, שהאפליה הזו נבנתה באופן מכוון וממוסד בשל החשש מהשפעה האנגלופונית שתחרוג מעבר לאזור הדרום, ובכך היא תביא לקריסתה של העליונות הצרפתית בקמרון ובמדינות פרנקופוניות נוספות ברחבי היבשת.

 

 

מאז שהחלה הההתקוממות האלימה והאכזרית בקמרון בשנת 2016, חוקרים אחדים באפריקה ביטאו, אמירות מפורשות בנוגע לתפקידה של צרפת בליבוי מלחמת-האזרחים בקמרון ולאור תמיכתה הצבאית והמוסרית בנשיא הקמרוני הוותיק, פול בייה - המכהן בתפקידו מאז שנת 1982. לדעתם, צרפת שוגה בכך שהיא חושבת שגורמי האופוזיציה העיקריים לנשיא פול בייה, מקורם רק בחלק האנגלי של קמרון - ובכך צרפת תורמת לקיפאון הפוליטי השורר במדינה מאז שנת 1982. יתרה מזאת, גם ההצהרה של נשיא צרפת, מקרון, שהשפה הצרפתית תהייה השפה המדוברת ביותר באפריקה, נתפסה באופן מעורר חשד בנוגע למעורבותה בליבוי המהומות ובסיוע הדוק לממשלת קמרון לדכא את המרד האנגלי.

 

 

על-פי הערכתם של חוקרים אחרים באפריקה, השליטה הצרפתית על המשאבים במדינות הפרנקופוניות - מתוקף היותה הכוח הקולוניאלי עד שנות ה-60 של המאה הקודמת - מהווה כלי חשוב בעיני צרפת להמשיך לשלוט במדינות האלה בדרך-עקיפה. וכן, גם הסיוע הצבאי ההדוק שצרפת מעניקה למדינות הפרנקופוניות באפריקה - יש 14 מדינות כאלה - בולם את השינויים הפוליטיים והחברתיים הדרושים במדינות האלה. האשמות נגד צרפת הן חמורות במיוחד, והן מעוררות תגובות רגשניות מאוד מצד גורמי אופוזיציה במדינות פרנקופוניות אחדות ברחבי אפריקה. אין תימה איפה, ש"השיח הפוליטי האפריקאי" הוא שיח קולוניאליסטי ולא רק שיח פוסט-קולוניאליסטי בנוגע לתפקידה של צרפת ביבשת השחורה. כך למשל, הפעילה-הפוליטית ד"ר מומבי סראקי (Mumbi Seraki), יודעת לבטא את התחושות "האפריקאיות" האלה באופן ברור באמצעות סרטונים שהיא העלתה לאינטרנט מידי פעם.

 

 

ובכן, איך אפשר לתאר את המצב הביטחוני בדרום האנגלופוני לאחר הכרזת-העצמאות של "הרפובליקה הפדרלית של אמבזוניה"? במילה אחת - קטסטרופה. לאחר האירועים האלימים שהתרחשו במהלך הפגנת-המחאה שנערכה באוקטובר 2016, נוצרה דנימיקה של אלימות שהובילה למלחמת-אזרחים קטלנית ולהרס שיטתי של האזור כולו - הן במימד האזרחי והן במימד הפיזי. מייד עם הכרזת העצמאות, נוסד ארגון טרור מקומי בשם "אמבא-בוייס" (Amba Boys) שהפך את המאבק בדומיננטיות הפרנקופונית, למלחמת-דמים אכזרית המופנית גם כלפי תושבי אמבזוניה שנחשדו בחוסר-נאמנות לקו הלאומי הרדיקלי של המדינה החדשה. מעשיהם האכזריים הועלו לרשתות החברתיות במטרה לאותת לציבור כולו על גורלם הצפוי של אלה שישתפו-פעולה עם הכוחות הפרנקופוניים של קמרון. הסרטונים האלה שהופצו בידי פעילי הארגון, גרמו לזעזוע רב הן בקרב הציבור הפרנקופוני והן בקרב הציבור האנגלופוני - ציבור שהיה כלוא בין הצבא הקמרוני לבין ארגון הטרור המקומי של אמבזוניה.

 

 

גם הפעילות האלימה של הכוחות-מיוחדים של קמרון, ה-BIR, תרמה את חלקה לזעם הציבורי שהלך וגבר לאור הפרסומים הרבים שהגיעו לידיעת הציבור על הרס שיטתי ומכוון של יישובים רבים באזור כולו. כך למשל, הכפר קוקה-מבומו (Kuke Mbomo), הנמצא על גבול ניגריה, הוצת כולו באופן-מכוון בידי הכוחות המיוחדים של קמרון, ותושביו נאלצו להימלט לניגריה השכנה. על-פי הערכות אחדות, בין השנים 2019-2017, הוצתו ברחבי הדרום האנגלופוני כ-200 יישובים שהפכו ל"עיירות רפאים" בטרמינולוגיה של תושבי האזור. כאשר הועלו טענות כלפי פעילותם האלימה של הכוחות-המיוחדים של קמרון, גורמים רשמיים במדינה טענו שהארגון "אמבא-בוייס" אחראי להריגתם של מאות בני-אדם, וכי הוכח מעבר לכל ספק שהארגון הצית באופן מכוון עשרות בתי-ספר, בתי-חולים, ומוסדות אזרחיים רבים ששירתו את האוכלוסייה המקומית בדרום האנגלופוני. ההוכחות לכך היו באמצעות הסרטונים הרבים שהארגון הפיץ ברשתות החברתיות. לטענת כל הגורמים הרשמיים בקמרון, הארגון "אמבא-בויס" הטיל משטר-טרור על האוכלוסיה כולה, כדי זו תסור למרותו הבלעדית. לעיתים, אנשי הארגון היו מטילים מומים באמצעות קטיעת-איברים לכאלה שנחשדו אפילו בעברות קלות - כמו הפרה של שביתה מקומית שהוכרזה על-ידי הארגון.

 

 

מאידך, גורמים בינלאומיים וגורמים מקומיים בקמרון טוענים שהצבא הקמרוני מחסל צעירים הנחשדים בחברות בארגון הטרור. כך למשל, הורים רבים אינם יודעים היכן נמצאים ילדיהם, משום שרבים מהם נאלצו להימלט בשל הרדיפה של הצבא אחרי כל צעיר הנחשד כפעיל בארגון. גורמים אחרים האשימו את הכוחות האמריקאים בסיוע ישיר לכוחות הצבא בדיכוי ההתקוממות בדרום האנגלופוני. אולם, גורמים רשמיים בארה"ב דחו בכל תוקף את הטענות האלה, והם הדגישו שארה"ב מסייעת לקמרון רק במלחמה נגד הטרור האסלאמי ב"צפון-הרחוק" של קמרון, כפי שהיא מסייע למדינות נוספות באזור המתמודדות עם האיום האסלאמי בתחומן. אולם גם במלחמה זו המתנהלת ב"צפון-הרחוק" נגד ארגון "בוקו חראם", הצבא הקמרוני מואשם בהריגתם של אזרחים מקומיים החשודים בתמיכה בארגון. במקרים אחדים, חיילים יזמו הוצאה-להורג של גברים, נשים וילדים, ורק במקרים בודדים החיילים האלה הועמדו לדין בשל מעשיהם. ויחד עם זאת, הצבא הקמרוני נאלץ להתמודד עם אחד מארגוני הטרור האסלאמיים האכזריים ביותר הקיימים בעשור השני של המאה ה-21.

 

 

גורמים בינלאומיים המעורבים במציאת פתרון למשבר החמור באמבזוניה טענו כי בשל המצב האקוטי השורר באזור אנגלופוני כולו, שלטונות-הביטחון של קמרון הציבו מחסומים רבים בכל דרכי הגישה לאזור כולו. מאז שפרץ העימות, כ-500,000 בני-אדם נאלצו להימלט מבתיהם. עשרות-אלפי אזרחים נוספים מצאו מקלט זמני בניגריה השכנה. כל בתי-הספר באזור הפסיקו את פעילותם או פועלים באופן חלקי בלבד. על-פי הערכות אחדות, עד לחודש יולי 2019, נהרגו באזור זה בלבד כ-2,000 בני-אדם - והפתרון למשבר עדיין רחוק מאוד גם בעיני גורמים בינלאומיים האמורים להציג פתרון אופטימי כלשהו. זאת ועוד, דוברים רשמיים של ממשלת קמרון טענו שאין להם שום כוונה לשבת עם טרוריסטים כאלה המעוניינים "לפצוע" את המדינה באמצעות חלוקה גיאוגרפית - "דבר כזה לא יקרה לעולם", הם מדגישים בתוקף באוזני כל מי שרוצה להיות מעורב בסכסוך האלים הזה.

 

==

 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי, פליטים ומלחמת-אזרחים בקמרון", מגזין המזרח התיכון, 9 באוגוסט 2019.

 

 

 

שיתוף בפייסבוק

 

 

 

 

 




   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

8 בדצמבר 2019

 

 

טרור אסלאמי: 143 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה;

 

 

האיום האסלאמי כלפי הנוצרים בבורקינה-פאסו

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2019-2006