כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
הלוגיקה הפאשיסטית של חברי-הכנסת הערבים
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
הפיכה צבאית בטורקיה
משרד-החוץ הישראלי ייחשף לחומר מודיעיני גולמי
כלכלת סוריה - אופטימיות זהירה
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
Islamic Terror – How Many People Were Killed During May 2010
מדינה ללא מולדת בארץ-ישראל
כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית
הוד מעלתו האספסוף – האמנם דמוקרטיה ישראלית?
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
הרביעייה הפותחת - או ארבעת פרשי האפוקליפסה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה

אבו-מאזן – אף ישראלי לא יהיה במדינה הפלסטינית

מאת: ד"ר יוחאי סלע

02.08.2013


 

 

לפני שנתייחס מעט להצהרה הגזענית של אבו-מאזן, שעברה בשתיקה כמעט מוחלטת בתקשורת הישראלי, מן הראוי הוא לדבר על כמה דברים נוספים הקשורים לאזור:

 

אין ספק שחזונו של אחמד טיבי, להבעיר את המזרח-התיכון, מתגשם מידי יום ביומו. בתחילת חודש יולי 2013 החל חג הרמדאן מוסלמי. כרגיל, גם הפעם חג הרמדאן המוסלמי הפך לאורגיה של טבח, רצח, אונס וביזה בעשרות צורות ואופנים של ברוטאליות מוסלמית טיפוסית בכל אחת ואחת מהמדינות המוסלמיות הקיימות כיום. הדוגמא הבאה תבהיר מעט את מצב הדברים השורר במוחם של מוסלמים רבים: גורמים המקורבים לכנסייה הנוצרית בארה"ב שמו לב לעובדה בנוגע ליחס הלא פרופורציונאלי של נערות ונשים נוצריות שנהרגו בסוריה מאז שהחלה מלחמת-האזרחים בשנת 2011. בדיקה מעמיקה יותר מעלה שהדבר אינו מקרי והוא נובע מהתפיסה הרצחנית המוסלמית בנוגע לדתות אחרות ולעמים שונים המתגוררים במרחב האסלאמי הפרוע. הסתבר, שלרצחנות הזו יש הצדקה דתית משום שפוסק-הלכה ירדני העניק הכשר דתי לאנוס נשים שאינן סוניות בשם "מלחמת-הקודש" המתנהלת בסוריה בעזרתם של טרוריסטים מוסלמים המזוהים עם ארגון אל-קאעידה הפועלים נגד משטרו של בשאר אל-אסד. למעשה, הדבר משקף את האובססיה המוסלמית, המשותפת לכול המוסלמים, בנוגע לנשים ולמיעוטים - בעיקר בנוגע ליהודים. בעיני הברברים המוסלמים, לאחר החטיפה והאונס, אין שום הצדקה לקיומן של הנשים הנוצריות, לפיכך הן נרצחות לאחר המעשה משום שהדבר משרת את הרעיון בנוגע להפיכתה של סוריה למדינת-הלכה מוסלמית-סונית נקייה מזרים (שימו לב איך הדברים מתקשרים לחזונו של אבו-מאזן). אין תימה איפה, שארגוני הטרור האסלאמיים הפועלים בסוריה, החלו להתעמר באופן אלים ורצחני גם נגד האוכלוסייה הכורדית המתגוררת במזרח סוריה.

 

גורמים אסלאמיים מטיפים ברחבי-העולם שחג הרמדאן המוסלמי מוקדש להתבוננות פנימית והימנעות מחטאים כחלק מהיותה של הדת המוסלמית "דת של שלום". אכן היא דת של "שלום ולא להתראות" - ויעידו על כך מאות אלפי הקורבנות שנרצחו במרחב האסלאמי כולו רק בשנים האחרונות בעימותים פנימיים הנובעים בעיקר מהגישה האסלאמית הידועה שרצוי לקדם רעיונות דתיים רק באמצעות טבח, רצח, טרור ואונס. על הבסיס הרעיוני הזה, לאורך כל חודש הרמדאן של יולי 2013 נרצחו בעיראק כ-1,000 בני-אדם בפיגועי טרור רצחניים של ארגון אל-קאעידה נגד בני העדה השיעית. גורמי טרור שיעים וסונים הפועלים בעיראק, אינם מהססים לחסל עשרות בני-אדם בשעת תפילתם במסגדים רק בשל מחלוקת אידיאולוגית-דתית שיש לה רקע היסטורי מראשית קיומה של הדת המוסלמית.

 

לרצחנות האסלאמית הזו יש אפיקים נוספים גם בניגריה: טרוריסטים מוסלמים מארגון "בוקו חראם" שרפו למוות, בעודם בחיים, עשרות תלמידים ומורים רק בשל השאיפה האנושית לרכוש מעט השכלה החורגת מעט מהציווי הברברי האסלאמי המבוסס של הקוראן בלבד ועל הפרשנות הדתית הנוקשה. לא רק שלא הובעה התנגדות למעשה הברברי הזה, אלא שראשי הארגון אף עודדו את חבריהם להמשיך ולשרוף מורים ותלמידים המבקשים לרכוש השכלה כללית. על הבסיס הזה, ארגון הטליבאן בפקיסטן חיסל עשרות אנשי סיוע שהעניקו חיסונים לילדי פקיסטן נגד מחלת הפוליו. באופן דומה, פועל באלימות רצחנית גם ארגון הטליבאן באפגניסטן נגד קיומם של בתי-ספר המעניקים השכלה, ונגד מורים ותלמידים המנסים לרכוש השכלה כללית או לכאלה המבקשים להעניק השכלה לבנותיהם (שוב האובססיה המוסלמית הידועה כלפי נשים).

 

מאז הדחתו של נשיא מצרים, חוסני מובראק, בפברואר 2011, מצרים עברה טלטלה עזה שגרמה להריגתם של מאות בני-אדם בעימותים פנימיים ומירי של כוחות-הביטחון. תחושת הביטחון האישית של האזרח המצרי הידרדרה פלאים לא רק בשל המצב הכלכלי הקשה, אלה גם לאור פעילותן של כנופיות אלימות שניצלו את האירועים כדי להתעמר באוכלוסייה המקומית לאור היחלשותה של המשטרה המקומית. הידרדרות נוספת נגרמה בשל הדחתו האלימה של הנשיא מוחמד מורסי, ביולי 2013,  שגרמה להריגתם של מאות בני-אדם נוספים - הן מירי של כוחות-הביטחון והן בפעילות אסלאמית רדיקלית של חברי "האחים המוסלמים", וכן גם של גורמי טרור אסלאמיים הפועלים במרחב של חצי-האי סיני. מצרים נמצאת כיום (יולי 2013) במצב של ערב מלחמת-אזרחים העלולה לפרוץ למימדים הדומים לאלה הקיימים בסוריה. 10 מיליון בני-העדה הקופטית המתגוררים במצרים עלולים לשלם את המחיר המלא אם וכאשר יפרוץ עימות כולל בין גורמים רדיקליים לגורמים מתונים במצרים. פגיעה שיטתית בקופטים עוברת תמיד בשתיקה בכל המחנות הפוליטיים והדתיים במצרים.

 

בואו נבדוק לרגע מה קורה בשאר המדינות המוסלמיות הנמצאות במרחב המזרח-תיכוני: ירדן וטורקיה נמצאות על סף מלחמת-אזרחים; בלבנון שוררת מלחמת-אזרחים לטנטית; במצרים, בעיראק, בסוריה, בתימן, בסומליה, בסודאן ובלוב שוררת מלחמת-אזרחים בדרגה כזו או אחרת; באחדות ממדינות-המפרץ שורר מתח רב בין השלטון המרכזי לבין האזרחים בשל שונות דתית ועדתית; טוניסיה נשלטת בידי גורמים אסלאמיים רדיקליים, רצועת-עזה נשלטת בידי ארגון טרור אסלאמי ואלג'יריה מנהלת מלחמת חורמה נגד טרוריסטים מוסלמים המזוהים עם ארגון אל-קאעידה. במילים אחרות, "המדינה הערבית" מתפוררת ליחידות קטנות תוך כדי מסע של טבח, הרג, רצח, טרור, אונס ואלימות בלתי נסבלת. כל האירועים הללו מתרחשים ללא תגובה נאותה מצד "העולם הנאור" גם בשל החשש מתגובה אלימה של גורמים אסלאמיים רדיקליים. אין תימה איפה, ש"הנושא הישראלי" מהווה כר נוח מצד פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי אקדמיה המתיימרים להפגין ליברליזם אופנתי, בעוד שלנגד עיניהם מתרחשים מעשי זוועה יומיומיים בכל אחת מפינותיו של העולם-הערבי האלים והרצחני - עולם שהתגשם על-פי חזונו של אחמד טיבי.

 

מעטים מהאירועים האלימים המתרחשים במרחב המזרח-תיכוני מקבלים סיקור הולם או מקבלים התייחסות כלשהי מצד מובילי דעת-קהל "בעולם הנאור". מרבית האירועים מסוקרים כ"משהו שצריך לחיות איתו" ללא תגובה מתלהמת ואלימה... אלא אם כן מדובר על אירוע בו מעורבת ישראל. מאות העיתונאים הזרים הנמצאים בישראל בכל רגע נתון, מבינים היטב איזה חומר תקשורתי יכול לכבוש את הכותרות בארצותיהם.

 

תתארו לעצמכם מה היה מתרחש בארץ ובעולם עם נשיא מדינת-ישראל היה מצהיר ש"במדינת ישראל לא יתגורר אף פלסטיני, או ערבי או מוסלמי". עצם שתיקתם של המערכות הפוליטיות בישראל ושל מרבית אמצעי התקשורת הקיימים בישראל לנוכח הצהרתו של אבו-מאזן, מראים בעליל שהגזענות הערבית כלפי היהודים הופנמה כיאות לתוך השיח הישראלי כחלק "מתהליך טבעי" של אימוץ ערכים אנטישמיים כלפי מדינת-ישראל ותושביה. במילים אחרות, הציבור הישראלי המתרגל שמתייחסים אליו באופן כזה, והוא אף מקבל את הדברים בהבנה. אולם, יכול להיות שהרעיון של אבו-מאזן בכלל לא רע, אם הוא יאומץ על-ידי שני הצדדים באופן זהה והדדי. דרך אגב, עד לשנת 1948 התגוררו במדינות-ערב כמילון יהודים. כיום, מרבית המדינות הערביות נקיות מיהודים. אם אני לא טועה, קוראים לזה בפשטות "טיהור אתני".

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "אבו-מאזן - אף ישראלי לא יהיה במדינה הפלסטינית", מגזין המזרח התיכון, 2 באוגוסט 2013.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • מאמר
  • כ"כ צודק אבל מי שלא רוצה לראות את האמת לא יראה אותה גם אם תשים לו אותה מול העניים.




גלריית המגזין

 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ'אד 

 

 

צ'אד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006