אני רוצה להזכיר לכולנו, שלמרות מה שהתחולל בדרום בעקבות מבצע "עמוד ענן" שהחל עם חיסולו של הארכי-טרוריסטי אחמד ג'עברי ב-14 בנובמבר 2012, האתגר הגדול של ישראל בשנה הקרובה היה ונותר חתירתה של איראן להשגת נשק גרעיני. זהו האתגר הגדול ביותר של מדינת-ישראל בשנים הקרובות, ועל הבסיס הזה רצוי להסביר את ההישגים של מדינת-ישראל בעקבות המבצע הצבאי של נובמבר 2012. אם נבחן לרגע קט היבט תרבותי אחד המאפיין את העולם-המוסלמי, אפשר לציין את ההעדפה של פתרון אלים גם לבעיות קטנות המתעוררות בין המדינות והעדות המוסלמיות הקיימות כיום בכל המרחב המוסלמי ואף מעבר לו. כתוצאה מכך, אין מדינה מוסלמית אחד שניתן להגדיר אותה במונחים של מדינה יציבה, דמוקרטית וליבראלית במובן הפשוט ביותר המוכר לכל ישראלי ממוצע. בניגוד לקן המאפיין כל-כך את הפוליטיקה האסלאמית, התבונה המדינית הישראלית ניצחה גם הפעם למרות הפיתוי הגדול להשתמש בכוח צבאי עודף על אויב שהוא לכול הדעות בעל אידיאולוגיה של חיסול והשמדה בנוגע למדינת-ישראל. במילים אחרות, האויב האסלאמי נמצא במתח מתמיד עם הלאומית היהודית מאז הכיבוש הערבי על ארץ-ישראל במאה ה-7 לספירה.

בראייה אסטרטגית ארוכת-טווח, לישראל היו הישגים יוצאי-דופן לאחר שמונה ימי לחימה במסגרת מבצע "עמוד ענן". התיאום המעולה שהיה בין הממשלה, הצבא והחברה - כפי שהדבר בא לידי ביטוי לאורך כל המבצע - הוא אות לבאות לקראת אתגרים אקוטיים יותר ממה שהיו לנו עד כה. שלושת המרכיבים הללו, למעט התקשורת המטורללת שלנו, מראים בעליל על חוסנה הרב של החברה הישראלית ועל הישגיה כמדינה בעלת ערכים לאומיים לצד עליונות טכנולוגית מרשימה. עליונות טכנולוגית כזו אינה יכולה להיות מושגת ללא חברה שיש בה ערכים חזקים של ערבות הדדית הדוקה ודאגה לפרט מצד כל הגורמים הרשמיים הפועלים כיום. חיזוק ההרתעה הישראלית אינו מתבטא רק במובן הצבאי אלא גם במובן החברתי המתבטא בצביון של מדינה מודרנית המלוכדת סביב ערכים מוגדרים ומטרות מוגדרות המשותפות למרבית האוכלוסייה. אין צבא חזק ללא חברה חזקה שיש בה גם חוסן כלכלי לאזרח הממוצע. את העיקרון הפשוט הזה כל אחד מאיתנו חייב לזכור.

פעם נוספת הסתבר, למרות דברי הרהב של דוברי החמאס בעזה ובישראל, שהאויב אינו מצליח לקרוא נכון את מדינת-ישראל כמדינה וכחברה. הטעות של בכירי החמאס דומה לטעותו של חסן נסראללה במלחמת לבנון השנייה של יולי-אוגוסט 2006. מאז עליית "האחים המוסלמים" במצרים ומינויו של מוחמד מורסי ביוני 2012 לנשיא המדינה המצרית, תנועת החמאס בעזה העריכה שיש לה צ'ק פתוח מההנהגה המצרית לנהל מערכה צבאית נגד ישראל כראות עיניה. אין תימה איפה, שמפקדים בכירים בחמאס - כדוגמת אחמד ג'עברי - ניהלו מדיניות טרוריסטית מוגברת נגד ישראל עד למבצע "עמוד ענן" למרות התנגדויות אחדות של "הדרג המדיני" בתנועה. כמו כל טרוריסט מזרח-תיכוני טיפוסי, גם אחמד ג'עברי חשב שהוא יכול לנקוט בקו מיליטנטי עצמאי, אולם בכך הוא המיט אסון נוסף על האוכלוסייה האזרחית בעזה וגרם לנזק רב למרכיבי העוצמה הטרוריסטית של תנועת החמאס שנבנתה בכסף איראני עצום במשך 4 השנים האחרונות מאז שהסתיים מבצע "עופרת יצוקה" בינואר 2009.

באיראן, בסוריה המדממת ובארגון חיזבאללה בוחנים בשבע עיניים את המערכה האחרונה לאור ביצועיה של מערכת "כיפת ברזל". אם נפרט את העניין למספרים, התמונה תיראה כך: יותר מ-1,500 טילים שוגרו לעבר ישראל. 880 מהם נפלו בשטחים פתוחים. 420 טילים יורטו על-ידי מערכת "כיפת ברזל". רק כ-60 טילים נפלו בשטחים בנויים בישראל, בעוד שכ-140 טילים נפלו בשטחי הרצועה. במילים אחרות, "האסטרטגיה השיעית" של איראן נכשלה לחלוטין גם בסבב האחרון של הלחימה שנמשכה 8 ימים. מערכות ההגנה הישראליות המתבססות על יירוט טילים, ישתפרו במידה ניכרת גם במהלך השנים הבאות, ובכך הדבר יעניק לדרג המדיני זמן רב יותר לשקול את צעדיו הצבאיים או הדיפלומטיים כפי שאירע בעימות האחרון. ניהול המערכה האחרונה בעזה, הן מבחינה צבאית והן מבחינה מדינית, היה ראוי לציון גם לאור לקחי העבר וגם לאור ביצועיה של מערכת היירוט הישראלית "כיפת ברזל".

מעבר להישגים הצבאיים והמודיעיניים של ישראל בעקבות מבצע "עמוד ענן", לישראל יש הישגים מדיניים גדולים ואף נוצרו הזדמנויות רבות לשיתוף פעולה בינלאומי בתחומים שונים המשיקים לעניינים ביטחוניים אזוריים. הסיכום הכללי של ההישגים הללו יראה כך:

1. ישראל הפגינה יכולת צבאית ומודיעינית מרשימה לאורך כל ימי המבצע בעיקר לאור מספרם הנמוך של ההרוגים בקרב האזרחים - וזאת למרות שפעילי טרור מוסלמים בעזה פעלו מתוך האוכלוסייה האזרחית כחלק מאסטרטגיית הלחימה שלהם. לעיתים, לשיקול המוסרי הישראלי יש הצלחה אסטרטגית, יותר מכל פעולה צבאית מוצלחת.

2. ישראל שמרה על מעמדה הבכיר של מצרים ועל כבודה במזרח-התיכון ואף הציבה אותה מחדש בקדמת הבמה הדיפלומטית למרות שלטונם של "האחים המוסלמים" ולמרות האידיאולוגיה המיליטנטית שלהם כלפי ישראל. "הכבוד המצרי" הידוע, הוא חלק אינטגראלי ממנו בנוי "הדימוי העצמי" של האזרח המצרי הממוצע. נשיא מצרים, מוחמד מורסי, אינו שונה במובן הזה מכל אזרח מצרי אחר. בחודש נובמבר 2012 אמר השגריר המצרי בישראל בראיון לעיתון בשפה הערבית ש"ישראל אינה מחרחרת מלחמה נגד מצרים". לדברים האלה יש משמעות גדולה בעיקר לאור דימויה של ישראל בציבור המצרי.

3. ישראל נהנתה מתמיכה מוסרית גורפת ממדינות דמוקרטיות רבות ברחבי העולם משום שהמטרות של המלחמה נבעו מהאיום הישיר על האוכלוסייה הישראלית לאור שיגור הטילים בידי טרוריסטים הפועלים מרצועת-עזה. לתמיכה הזו אין קשר ישיר למשא-ומתן עם הרשות הפלסטינית וגם אין צורך לקשור בין שני הנושאים הללו. שיגור הטילים לעבר ישראל רק מחזק את הדרישה הישראלית בנוגע לשליטה ביטחונית של ישראל ביהודה ושומרון.

4. המבצע הישראלי הצליח להחזיר את ארה"ב למעמדה הבכיר בזירה המזרח-תיכונית ולהידוק שיתוף הפעולה בין מצרים לארה"ב. הידוק היחסים בין מצרים לארה"ב, מעניק תוקף מחודש להסכם השלום בין מצרים לישראל למרות שלטונם של "האחים המוסלמים" במצרים. פעם נוספת התברר שרוסיה של פוטין עדיין סופגת נוק-אאוט בכל זמן שהיא מנסה לקטוף פירות מדיניים על חשבון ישראל בעזרת תמיכה גורפת בצד הערבי בכל עימות נגד ישראל.

5. הדרישה הישראלית למעורבות מצרית ישירה בהסכם להפסקת-אש, עשויה להביא לניתוק הקשר בין החמאס לאיראן השיעית. ההגמוניה המצרית יכולה למתן את תנועת החמאס ובכך לצמצם את ההשפעה של איראן במוקד סכסוך נוסף במזרח-התיכון. ההשפעה ההרסנית של איראן בסוריה, בלבנון, בתימן, בעיראק, בסודאן ובסומליה מהווים דוגמא ליכולת האיראנית להבעיר סכסוכים מקומיים בזירה המזרח-התיכונית הסונית. החמאס נכשל בניסיונו לגרור את מצרים לתוך הסכסוך עם ישראל. בניגוד למצרים, שוב הוכח בעימות האחרון שטורקיה מנוהלת על-ידי חמומי-מוח בכייניים (וזאת לידיעת אלה המטיפים לישראל להתגמש עם טורקיה בכל דרך אפשרית).

6. האיפוק הישראלי בנוגע לשימוש בכוח צבאי קרקעי נרחב כדי למגר את הטרור בעזה, הראה בעליל על יכולת שלטונית ישראלית להפגין מתינות הנשקלת לאור נסיבות אסטרטגיות אזוריות. שילובם של מצרים, ארה"ב, אירופה וסעודיה בתהליך הדיפלומטי לאור המשבר הנוכחי, נבע מתוך שיקול אסטרטגי ארוך-טווח, משום שזו היא הקואליציה הבינלאומית העשויה לפעול נגד איראן הגרעינית. עדיין, זה האתגר הרציני ביותר של ישראל בשנים הקרובות.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "עמוד ענן - הישגים יוצאי דופן למדינת-ישראל בעקבות המבצע", מגזין המזרח התיכון, 23 בנובמבר 2012.