כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים
המנהיגות הפלסטינית אינה רוצה להקים מדינה עצמאית
הלגיטימיות של המשטרים הרודניים
בעולמו של דונאלד טראמפ - מאמר ראשון מתוך שניים
כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית
הדמוקרטיה המערבית בעידן התקינות פוליטית
הממשל החדש של טראמפ - מלחמת 100 הימים
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
הכלכלה הישראלית – האם התל"ג הוא חזות-הכל
מגמות רדיקליות במחשבה המדינית הגרמנית
גרמניה ומשבר הפליטים – דינמיקה של אלימות פוליטית
להבקיע את חומת האטימות האנטי-ישראלית
סתיו 2014 – הרהורים לאחר מעשה
על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית
מלחמת יום הכיפורים: "1973 - הדרך למלחמה"
בחירות 2012 בארה"ב - זה יכול לקרות רק באמריקה
טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש יוני 2010
ישראל במלכודת ההונאה התעמולתית האנטי-ישראלית
סוריה עומדת מאחורי חיסולו של גנרל פרנסואה אל-חאג´

ארגון טרור על בסיס משפחתי

המלחמה בחמאס

10.01.2009


 

 

מאת: ד"ר יוחאי סלע

 

לפני פרוץ המערכה הצבאית בדרום, הזהיר ניזאר ריאן את ישראל במילים הללו: "יש לנו 50 אלף מוג'הידין הממתנים לחיילים הציוניים. ילדינו יחזירו אותם לישראל חתוכי איברים". ריאן, שהיה אחד מהמפקדים המבכירים של החמאס בעזה, חוסל בידי כוחות צה"ל ב-1 בינואר 2009. לאורך תקופה ממושכת, ראשי החמאס בעזה ובדמשק תכננו מערכת הגנתית מושקעת היטב, שנבנתה בעזרת סיוע איראני מסיבי ובעזרת מדריכים מחיזבאללה שלכאורה הפיקו לקחים ממלחמת לבנון השנייה. איראן הייתה בטוחה שהשקעותיה הרבות בהקמת זרוע צבאית ארוכה בלב העולם-הערבי הסוני, יניבו פירות עתידיים במסגרת התכנון הביטחוני הלאומי האיראני. כך למשל, כשהחלה המתקפה הקרקעית של כוחות צה"ל, אמר יו"ר הפרלמנט האיראני, עלי לריג'אני, ש"הציונים צפויים להיתקל בהגנה חזקה של הפלסטינים האמיצים ותונחת עליהם (על חיילי צה"ל) מהלומה מסיבית". זאת ועוד, ראש הלשכה המדינית של החמאס, חאלד משעל היושב בדמשק, הזהיר את ישראל ב-2 בינואר במילים האלה: "אם תכנסו לעזה ביבשה, גורל שחור מצפה לכם. אם תעשו צעד טפשי שכזה אולי יהיה לכם גם גלעד שני, שלישי ורביעי".

 

בהערכות גסות המתבססות על הצהרותיהם של ראשי הארגון נמסר שהחמאס הצליח לגייס כוח מרשים המורכב מ-15 אלף איש. אולם, רק כמה אלפים בודדים מהם מהווים את הגרעין הקשה של הארגון, שמתוכם נהרגו כ-500 מחבלים מאז פרוץ המערכה הצבאית שהחלה ב-27 בדצמבר 2008. שבוע לאחר המתקפה האווירית המוצלחת על מתקנים הצבאיים והממשלתיים של החמאס, החלה המתקפה הקרקעית שמוטטה את המערך ההגנתי שנבנה לאורך הגבול עם ישראל. לפני שהחלה המערכה, ראשי החמאס בעזה הצהירו שישראל לא תגיב בעוצמה לפרובוקציות המלחמתיות שלהם. אולם, לאור המתקפה האווירית המסיבית של חיל-האוויר, הם טענו שישראל חוששת מעימות קרקעי. ולאחר שהחלה המתקפה הקרקעית המוצלחת, בחמאס טענו שישראל מפחדת להיכנס לריכוזי אוכלוסייה בשל החשש מנפגעים רבים בקרב חייליה. הסתבר, שצה"ל מצא פתרונות מוצלחים למגוון רחב של אתגרים, בעוד האויב נותר שבוי בדברי הרהב שנאמרו בקול תרועה רמה, בעיקר לאורך החודשים האחרונים.

 

כנופיות משפחתיות

עד להפיכה של החמאס ביוני 2007, רצועת-עזה נשלטה בידי כ-40 כנופיות שהטילו מורא ופחד בתושבים. מרבית הכנופיות הללו עדיין מתבססות של החמולה השבטית והן עוסקות בעיקר בחפירת מנהרות, בהברחות סחורות, בהברחת נשק ובמכירתו בגלוי לעיני-כל בשוק של העיר עזה. לצד הפעילויות אלה, התקיימה לה תופעה של התעמרות באוכלוסייה המקומית הכוללת מעשי אונס רבים, שוד, פגיעה במוסדות חילוניים, פגיעה בשירותי אינטרנט ופגיעה מתמשכת במוסדות ציבור המזוהים עם המערב. לירי על ישראל היה גם רווח כלכלי, שכן על כל פעילות שכזו, המבצעים קיבלו תשלום מאיראן ומחיזבאללה. המאבקים בין הארגונים השונים על ענייני יוקרה ושליטה מרחבית, גרמו ליצירת מצב של חיסול חשבונות הדדי שהמתבטא ברצח לאור היום, הוצאות להורג, וידוא-הריגה, ואף ירי מבזה לאזור החלציים של נשים וגברים כאחד. במקומות אחדים נאמר כי עזה נהפכה לסומליה על כל המשתמע מכך. אולם, עזה מעולם לא הייתה משהו באמת שונה, שכן בעיותיה הן בעיות יסוד היסטוריות הנובעות מחוסר לכידות פוליטית ולאומית, והתבססות מסורתית עתיקת-יומין על קשרים שבטיים וחמולתיים. ההתארגנות העבריינית והטרוריסטית על בסיס משפחתי נותרה כשהייתה גם לאחר שהחמאס תפס בכוח את השלטון בעזה.

 

נקודת-התורפה של המערך הצבאי החדש

לאחר ההשתלטות של החמאס על כל רצועת בעזה, התנועה ביקשה לארגן את המערך האזרחי והצבאי באופן שונה ממה שהיה בתקופת שלטונה של הרשות הפלסטינית. לצד הסדר הציבורי שנשמר בהקפדה, החמאס החל לבנות מערכת צבאית מקיפה שהתבססה גם על המרכיב האזרחי והמשפחתי. לצורך כך, כל רצועת עזה חולקה לאזורים חטיבתיים הכפופים לפיקוד אחד. כל חטיבה הורכבה כמובן מגדודים ומפלוגות שנבנו על בסיס מגוריהם של חברי הזרוע הצבאית של הארגון. בתי-המגורים של המפקדים הפכו למחסני תחמושת וכנקודות קישור ושליטה המקושרות לנקודות אחרות. לכאורה, כל המערך האדיר הזה היה צריך לבוא לידי ביטוי באופן יעיל בכל עימות שהיה עלול להתפתח עם כוחות צה"ל. אך, משהחלה המערכה בעזה, כל המערך הזה התפורר, שכן רבים ממחבלי החמאס העדיפו לעסוק בהגנה על משפחותיהם ובהברחתם לאזורים מוגנים. רבים מהם פשטו את מדיהם בניסיון להתערות באוכלוסייה המקומית כדי לא להוות מטרה נוחה לפגיעה מידי כוחות צה"ל. אך, במקומות בהם מחבלי החמאס החליטו בכל זאת להתעמת באש עם כוחות צה"ל, רבים מבני משפחותיהם נפצעו ונהרגו - עניין שהוצג בתקשורת הבינלאומית כפגיעה ישראלית שרירותית בחפים מפשע, ולא כך הוא.

 

מזה שנים אחדות רווחת הדעה, בקרב הגורמים העוינים את ישראל, שהעורף הישראלי מהווה את אחת מנקודות-התורפה העיקרית של החברה הישראלית. על בסיס זה נבנו מהלכים טקטיים ואסטרטגיים כדי להציג לעיני-כל את חולשותיה המבניות של ישראל המוקפת באויבים מרים, ומאידך גם את חוסר יכולתה למצוא מענה נאות לאיומים הללו. אולם, ערפאת טעה בהערכותיו על החברה הישראלית בשנת 2000 - שנה בה החלה מתקפת טרור המתאבדים על ישראל; נסראללה טעה בכך לאורך כל הדרך עד למלחמת לבנון השנייה; וכעת גם ראשי החמאס, המחופרים היטב בבונקרים של עזה, מבינים את גודל הטעות הזו.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

20 באוקטובר 2017

 

 

מגמות רדיקאליות במחשבה המדינית הגרמנית

 

 

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006