כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
הלוגיקה הפאשיסטית של חברי-הכנסת הערבים
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
הפיכה צבאית בטורקיה
משרד-החוץ הישראלי ייחשף לחומר מודיעיני גולמי
כלכלת סוריה - אופטימיות זהירה
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
Islamic Terror – How Many People Were Killed During May 2010
מדינה ללא מולדת בארץ-ישראל
כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית
הוד מעלתו האספסוף – האמנם דמוקרטיה ישראלית?
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
הרביעייה הפותחת - או ארבעת פרשי האפוקליפסה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה

מוסר, זכויות-אדם ותמיכה בפלסטינים לא הולך ביחד

מאת: ד"ר יוחאי סלע

11.06.2015


 

 

 

1. לא יעזור לכם כלום! מוסר, זכויות-אדם ותמיכה בלאומנות הפלסטינית הפשיסטית לא הולך ביחד. לא רבים קונים את הטמטום השמאלני החולני שתמיכה, ולו הזעירה ביותר, ברעיונות המנחים של הלאומיות הפלסטינית המלאכותית נובעת מערכי-מוסר, זכויות-אדם, מצפון או שמירה לכאורה על ערכים אוניברסאליים. הרי התנועה הלאומית הפלסטינית הומצאה בשנת 1964 על-פי תכתיב של הליגה-הערבית במטרה לחסל את זכויותיהם ההיסטוריות של העם היהודי על ארצו - זו, המושתתת על ערכי-המוסר הבסיסיים ביותר. התנועה פשיסטית-גזענית הפלסטינית, המתהדרת בתואר "תנועה לאומית", שאך קמה רק לפני כמה עשרות שנים שהציבה לעצמה מטרה עליונה שנועדה לחסל לאום שיש לו היסטוריה לאומית וטריטוריאלית המשתרעת על-פני אלפי שנים בארץ-ישראל. "זכויות-אדם" מוענקות רק לבני-אדם, ולא לכאלה השוללים את זכותם של בני-אדם אחרים לחיות את חייהם על-פי השקפתם. מהבחינה הזו, אין שום הבדל רעיוני בין תמיכה בלאומיות הפלסטינית כפי שהיא כיום לבין תמיכה בארגונים נאציים השואפים לעליונות גזעית בדומה למתודה האידיאולוגית הערבית שהתפתחה בתחילת המאה ה-20.

 

2. שימו לב לאבסורד ההיסטורי: היטלר היה צמחוני אדוק והוא אף ניסה לשכנע את קציניו ואוהדיו לדבוק ב"ערכי הצמחונות". הדאגה המלאכותית לבעלי-חיים ולזכויותיהם, לא מנעה ממנו לפתח אידיאולוגיה של חיסול והשמדה המוניים של עשרות מיליוני בני-אדם רק בגלל שהם לא נמנו עם הגזע הנכון. לפיכך, האם רק על-פי גישה זו כלפי בעלי-חיים, אפשר למצוא היבט חיובי אחד כלפי האידיאולוגיה הנאצית? ברור שלא. משום, שהמכלול הוא שקובע  - ולא מסתכלים רק על היבט אחד מתוך מיליוני היבטים סותרים. כך גם צריך להסתכל על המכלול האידיאולוגי של הלאומנות הגזענית הפלסטינית בהתייחסותה לזכויותיו ההיסטוריות של הלאום היהודי בארץ-ישראל.

 

3. כל עוד קיימות מדינות המושתתות על האמונה האסלאמית, המשמעות היא שהן דוגלות בעליונות של קבוצה אחת על חברתה בכוח הנשק, הדיכוי, ההתעמרות והאלימות. ולראייה, כיום ישנן כ-57 ישויות אסלאמיות המכונות "המדינות", אולם, באף אחד מהן לא שורר משטר דמוקרטי ראוי לחיקוי. יתרה מזאת, באף אחד מהישויות הללו, האזרחים ברובם משולים ל"נתינים" הנתונים לחסדי-השלטון הפוליטי, הצבאי או הדתי. במילים אחרות, לאזרח המוסלמי עדיף להיות אזרח סוג ז' במדינה דמוקרטית כלשהי מאשר להיות אזרח סוג א' במדינה מוסלמית. לפיכך, אין שום הוכחה כלשהי שהישות הפלסטינית (לכשתקום) תהיה שונה מישויות אסלאמיות ברבריות אחרות הפזורות לרוב במרחב האסלאמי כולו.

 

4. הרעיון העומד מאחורי הלאומיות הפלסטינית המדומיינת מתבסס בעיקרו על הרס ולא על יצירה. האמנה הלאומית הפלסטינית שהתפרסמה בשנת 1964 עדיין משמשת מקור השראה עיקרי לחסידיה. במסגרת הזו, בידודה של ישראל והטלת חרמות עליה משרתות את הרעיון הכללי שנועדו להשמיד את הזהות היהודית בארץ-ישראל וזאת ללא שום קשר למעשיה של מדינת-ישראל בתחום המדיני. ההתלכדות האסלאמית מאחורי המאמץ הזה דווקא חושפת את אופיין האמיתי של המדינות המוסלמיות המתבססות כולן על אלימות, טרור, דיכוי נשים, דיכוי מיעוטים ודיכוי הזכויות הבסיסיות של כל אדם. החפיפה התרבותית הזו בין כל 57 המדינות המוסלמיות מראה בעליל שהאסלאם הוא הבעיה ולא הפתרון. לפיכך, הלאומיות הפלסטינית המדומיינת מבוססת כולה על רעיון הג'יהאד על-פי המתווה האסלאמי הקלאסי של המאה ה-6 שהוא מנוגד לחלוטין לערכי המוסר, המצפון ולזכויות-אדם.

 

5. חברים אחדים מהאגף השמאלי-רדיקלי אפילו "מצליחים" למוצא נימוקים לולייניים מדוע הם תומכים למשל בארגון "חיזבאללה" ובמאבקו נגד ישראל. שוב, יש כאן סתירה פנימית בין ה"ערכים" בהם הם מתדהרים לבין התמיכה המפורשת שלהם בארגון טרור אסלאמי שיש לו אידיאולוגיה של חיסול והשמדה גם של כאלה שאינם שייכים לזרם האסלאמי הנכון. ובכן, כאן נשאלת השאלה: איזה סכסוך עליון יש בין ארגון "חיזבאללה" לבין מדינת-ישראל? אין כל סכסוך. ארגון חיזבאללה מבסס את האידיאולוגיה של על עליונות דתית-גזענית-פשיסטית הרואה באחרים כבלתי-ראויים לחיות את חייהם על-פי השקפתם. מבחינה רעיונית, אין שום הבדל גדול בין ארגון חיזבאללה לבין ארגון החמאס בעזה או לארגון דאע"ש בעיראק, בסוריה, בלוב ולשאר הארגונים האסלאמיים הפועלים במרחב כולו. כולם שואבים את השראתם מהמקור האסלאמי המתבסס ברובו על רעיון הג'יהאד הישן נושן.

 

6. אבו-מאזן, יו"ר האוטונומיה הפלסטינית, אמר בעת ביקורו בירדן לפני ימים אחדים ש"אנחנו אותו עם" - כמובן שדבריו הופנו לאזרחי ירדן שהיא עוד מדינה ערבית מלאכותית שיש לה רוב המוגדר כ"פלסטיני". זו אמירה חשובה מאוד שיש לה השלכות עתידיות על הפתרון הרצוי. ועם זאת, היא מבטאת גם שאיפות קולוניאליסטיות של הלאומיות הפלסטינית שבו לידי ביטוי גם בתקופתו של יאסר ערפאת - שראה בחזונו את "פלסטין הגדולה" המשתרעת על כל ארץ-ישראל המנדטורית על-פי הנוסח של הצהרת בלפור שכללה גם את עבר-הירדן המזרחי בתחומי הבית-הלאומי של היהודים. ראוי לשים לב שדגל אש"פ (המכונה "דגל פלסטין") אינו שונה בהרבה מהדגל הירדני.

 

7. המתודה הגזענית של השמאל הישראלי והבינלאומי מתבטא גם באימוץ הגישה האנטישמית שבא לידי ביטוי במושג: NO JEWS - NO NEWS. ברחבי העולם קיימים עשרות סכסוכים אלימים מאוד וקטלניים מאוד. ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, דנמרק, שבדיה, בלגיה, הולנד, ספרד ומדינות נוספות אחראיות להרג המוני ברחבי העולם בעיקר ב-10 השנים האחרונות או שהן עוסקות במכירה מסיבית של נשק קטלני למדינות ולארגונים מפוקפקים ביותר. כמובן שאף אחת מהמדינות האלה אינה מאוימת באופן ישיר, אך הן בכל זאת טורחות להתערב צבאית הרחק מגבולותיהן הטריטוריאליים. העיסוק האובססיבי בישראל מחפה על מרחץ-הדמים המתחולל במקומות רבים ברחבי-העולם גם בשל מעורבותן המפוקפקת של המדינות הללו. כך למשל, רק בחודשים ינואר-מאי 2015 נהרגו ברחבי המזרח-התיכון יותר מ-75,000 בני-אדם באלימות אסלאמית הדדית שאין לה שום קשר לישראל. לפיכך, קבלת תמיכה כספית כלשהי מגורמים זרים נועדה למעשה לתחזק את האובססיה האנטישמית הקלאסית שיש לה שורשים עמוקים הן בתרבות האסלאמית והן בתרבות האירופאית.

 

8. הלאומיות הפלסטינית המלאכותית עסוקה בניכוס הערכים התרבותיים של היהודים בארץ-ישראל: כך למשל, לפני יותר משנה התפרסם ספר על ציירים "פלסטינים" בתקופת המנדט-הבריטי על ארץ-ישראל. אולם, כל הציירים שהופיעו בספר היו יהודים שפעלו בארץ-ישראל עד לשנת 1948. דוגמא נוספת באה לידי ביטוי בערוץ 1 הישראלי במהלך תוכנית בערבית שעסקה בהרגלי הקריאה של הציבור הערבי במדינת-ישראל. אחד מהדוברים טען שב"פלסטין" של 1948 שיעור קוראי-הספרים היה בין הגבוהים בעולם, ולכן "הוא רוצה להחזיר את ההרגל הזה לערבים המתגוררים בישראל". כמובן שטענתו היא קשקוש אחד גדול, משום שהסטטיסטיקה הזו התייחסה אך ורק להרגלי-הקריאה של היישוב היהודי בארץ-ישראל עד לשנת 1948. כשהלאומיות הפלסטינית המדומיינת מרגישה שחסרים לה ערכים לאומיים, היא נוטה לאמץ אפילו את ישו כ"פלסטיני" שהתגורר ב"פלסטין". מבחינה רעיונית, ארגון דאע"ש, ארגון הטליבאן והארגונים הפלסטינים, עוסקים ללא-הרף במחיקתם ובהריסתם של נכסי התרבות של עמים אחרים הסותרים לכאורה את ערכי התרבות המבוססים של האסלאם הג'יהאדיסטי.

 

9. על-פי האידיאולוגיה האסלאמית, ליהודי פוקעת הזכות להגנה-עצמית אם מוסלמי תוקף אותו. את המתודה המשפטית-הגזענית הזו אימצו ארגונים המתיימרים להסתמך על עקרונות אוניברסאליים של מוסר, מצפון וזכויות-אדם. ארגונים ישראלים אחדים העוסקים בזכויות של צד אחד בלבד - של התוקפן הערבי - אימצו את הגישה הזו המתבססת בין היתר על עקרונות נאציים שנועדו למוסס ולבטל כל עילה מוסרית או משפטית שיש ביכולתה להגן על היהודי המותקף. אין תימה איפה, שאמירות מפורשות בהן נטען שהטרדות מיניות של ישראליות משרתות את הרעיון הלאומי הפלסטיני, עברו ללא כל תגובה מצד ארגונים ישראלים המתיימרים לעסוק במוסר, במצפון, בזכויות-נשים, בזכויות-אדם ובערכים אוניברסאליים נוספים. במילים אחרות, יש הרבה מן המשותף בין האידיאולוגיה אסלאמית הגזענית לבין ארגון "שוברים שתיקה", לארגון "בצלם" ולארגונים נוספים הפועלים בישראל. מסתבר, שהתמיכה בקלגס הפלסטיני או הערבי הפכה לסימן היכר מובהק של רבים מארגוני השמאל הרדיקלי הפועלים בישראל.

--

הלאומיות הפלסטינית כתנועה קולוניאליסטית של הליגה-הערבית

אנטישמי הוא לא רק מי שדוחף יהודי לתנור

קריאת ספרים בעולם-המוסלמי - בערות בשם אללה

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

רעיון הטלאי-הצהוב מקורו באסלאם הקדום

תעשיית השלום מתחזקת את אבו-מאזן המטורלל

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע "מוסר, זכויות-אדם ותמיכה בפלסטינים לא הולך ביחד", מגזין המזרח התיכון, 11 ביוני 2015.

 

 

 

 

פייסבוק


   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • המשך בבקשה לפרסם מאמרים.
  • תרגום מאמר
  • אנטישמיות עד הסוף
  • אין דבר כזה "איסלמופוביה"




גלריית המגזין

 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ'אד 

 

 

צ'אד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006