אך, מעבר להתייחסויות המוזרות במאמרו על מדינת ישראל (להלן), אי-אפשר לשפוט את המאמר הנוכחי שהופיע בעיתון הארץ, מבלי להתייחס למאמרו הקודם של ג'אדט שהופיע ב-New York Review of Books באוקטובר 2003, שאף הוא דן במדינת-ישראל. אך תחילה כמה מילים על ג'אדט:

ג'אדט, פרופסור להיסטוריה אירופאית מאוניברסיטת ניו יורק (NYU), פרסם מחקרים רבים על אירופה מהיבטים שונים ומגוונים. ג'אדט, ממוצא יהודי, עוסק לעיתים ביהדות ובישראל מתוך נקודת מבט דאגנית, לכאורה. דאגה "כנה" זו, התבטאה באותו מאמר מפורסם ב- New York Review of Books שבו כינה ג'אדט את מדינת ישראל "אנכרוניסטית" נוסח סוף המאה ה-19, ומתוקף זה הוא הציע להקים מדינה דו-לאומית על חורבותיה של המדינה היהודית. ג'אדט, בדומה לכמה אירופאים "ליברליים" ולאינטלקטואלים ערבים שחלקם בעלי שם עולמי בתחומם, איבד הרבה מהגינותו המחקרית כאשר הוא דן בישראל כמדינה יהודית. התנהגות זו קשורה יותר לפסיכולוגיה ופחות להיסטוריה - היסטוריה היא תחום שבו עוסקים בעיקר בהבאת ראיות ובהסקת מסקנות מתבקשות מתוך המכלול העובדתי.

המעניין במאמרו של ג'אדט הוא שה"אנכרוניזם" היחיד שמטריד את מנוחתו היא המדינה היהודית ולא אף מדינה אחרת בתבל שרובן ככולן מדינות אנכרוניסטיות - אנכרוניסטיות לפחות כמו בני-האדם עצמם החיים בקהילות - אולם אף אחד לא מעיז לקרוא לחיסולן. אך כשדנים בישראל, דומה כי הכל מותר. ובכך ג'אדט ממשיך מסורת עתיקת יומין של שנאה לאחר, רק בגלל שהוא אחר או אינו מתנהל כפי שג'אדט רוצה ומצפה. המאמר של ג'אדט חטף קיתונות של לעג והיו שהציעו לו להקים מדינה דו-לאומית בין צרפת לגרמניה לפני שמציעים אותו לישראלים. ראו, למשל, את תגובתו של יואל אסתרון, מעיתון הארץ, על מאמרו של ג'אדט.

מסתבר שהתבונה האקדמית נעלמת כאשר אינטלקטואלים אחדים דנים בישראל כמדינה יהודית. היוהרה הזו מגיעה מהיסטוריון של אירופה שרק לפני כ-60 שנה יבשת זו היתה אפופה במלחמות בלתי פוסקות במשך מאות שנים. לכל רעיון אווילי יהיו תומכים והעובדה היא שגרמניה הנאצית לא יכלה להוציא לפועל את תוכניותיה ללא תמיכה ועזרה ישירה של מאות אלפי איש ברחבי אירופה. ג'אדט שכח כלל חשוב מאוד - שלא רק מי שדוחף יהודי לתנור נחשב לאנטישמי, על כן יהדותו הקוסמופוליטית של ג'אדט אינה מעניקה לו חסינות מביקורת נוקבת כלפי דעותיו ואמירותיו.

על סמך מאמרו מ-2003 הדן, למעשה, בחיסולה של מדינת-ישראל צריך לשפוט את "כנותו" של ג'אדט בדאגתו למדינת ישראל ותושביה - כפי שזו שבאה לידי ביטוי במאמר שהופיע בעיתון הארץ בערב חג העצמאות האחרון. לאחר קריאת המאמר, עם מלא הצניעות, גם אני כמו קוהלת התלבטתי בין שני משפטים חשובים המופיעים במקורות היהודיים ה"אנכרוניסטיים". האחד: "ענה כסיל כאיוולת, פן יהיה חכם בעיניו". והשני: ''אל תען כסיל באיוולתו, פן תשווה לו גם אתה''. אינני יודע מה היו המניעים של עיתון הארץ לפרסם את המאמר "הדאגני" הזה, אך לג'אדט צריך להגיד "לא מדובשך ולא מעוקצך" - ואידך זיל גמור.

--

עדכון מגזין המזרח התיכון: טוני ג'אדט הלך לעולמו ב-6 באוגוסט 2010 לאחר מחלה קשה בגיל 62.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "אנטישמי הוא לא רק מי שדוחך יהודי לתנור", מגזין המזרח התיכון, 4 במאי 2006.

שיתוף בפייסבוק