כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
הרביעייה הפותחת - או ארבעת פרשי האפוקליפסה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית
על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית
מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן
חוכמת הטיפש – השיח הציבורי במדינת-ישראל
בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל
הממשל החדש של טראמפ - מלחמת 100 הימים
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת
עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל
הכישלון הלא-מפתיע של מפלגת העבודה בבחירות של 2013
צדק היסטורי עם גולדה מאיר - מלחמת יום הכיפורים
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
ארדואן, ראש ממשלת טורקיה, עדיין מסוכן למדינת-ישראל
עיתון מעריב נגד עיתון הארץ – מצב התקשורת בישראל
דברי המופתי השיח´ אחמד חסין – לקראת מלחמת יום הדין
אחמד סעיד ומצרים במלחמת ששת-הימים, יוני 1967
פסטיבל ההפחדות בישראל לקראת ספטמבר 2011

טרור אסלאמי – דוקטרינת ברק אובמה – אוקטובר 2016

מאת: ד"ר יוחאי סלע

17.11.2016


 

 

 

 

ב-17 באוקטובר 2016, ממשלת עיראק הודיעה על תחילתו של מבצע צבאי רחב-היקף שנועד לשחרר את העיר מוסול וסביבותיה מידי ארגון "המדינה האסלאמית". ראוי להזכיר שהעיר נכבשה בסערה בידי הארגון בחודש יוני 2014 - כמעט ללא כל התנגדות מצד הצבא העיראקי ושל אנשי כוחות-הביטחון העיראקיים שאומנו בידי האמריקאים במשך שנים בהשקעה שעלתה מיליארדי דולרים. ציוד חדיש נפל באותם חודשים קשים לידי הארגון שהיה בשיא תנופתו בעיראק ובסוריה. בתוך חודשים ספורים הארגון שלט של שטח עצום ממדים - עד שנדמה היה שהתופעה האסלאמית הזו מאיימת למוטט כליל את הסדר הטריטוריאלי של המדינות הערביות גם בלבנון, בירדן, בסעודיה, במצרים ובמדינות נוספות. במהלך החודשים הראשונים בהם ארגון "המדינה אסלאמית" כבש בסערה את צפון עיראק, נטבחו עשרות-אלפי בני-אדם, בהם יזידים, שיעים, נוצרים, חיילים, שוטרים, פקידים וסתם אזרחים שלא נמנו עם אוהדי הארגון. יחד עמם, נהרסו גם אלפי שנות היסטוריה המזוהים עם האזור - המוגדרים אתרים קדושים ואתרי-מורשת.

 

על-פי הערכות מודיעיניות ממקורות שונים, מול הצבא העיראקי עומדים לא יותר מ-8,000 טרוריסטים מוסלמים חברי הארגון השולטים על העיר וסביבותיה. ההערכה הנמוכה ביותר דיברה על כ-4,000 טרוריסטים, בעוד ההערכה הגבוהה ביותר מסרה על כ-10,000 טרוריסטים. מולם, ניצבו עשרות-אלפי חיילים עיראקים, אלפי לוחמים מהמליציות השיעיות, אלפי לוחמים כורדים מכוחות הפשמרגה, וכל אלה הסתייעו בכוח אווירי ויבשתי של כוחות מיוחדים מארה"ב, בריטניה וצרפת. אל זירת-הלחימה המדממת הזו נכנסה גם טורקיה של ארדואן כחלק מהאידיאולוגיה המדינית שלה המתבטאת בסיכול אלים של הלאומיות הכורדית - לא רק בתחומי טורקיה עצמה, אלא גם במרחב הכורדי הנמצא לאורך גבולותיה עם עיראק, סוריה ואיראן. ההשתוללות הטורקית באזור נובעת בראש ובראשונה מחוסר-הרצון האמריקאי להציב סייגים מפורשים וברורים לפעילות הצבאית הטורקית לא רק נגד הכורדים בטורקיה, אלא גם נגד הכורדים השוכנים לצד גבולותיה של טורקיה. הטבח בכורדים והשתיקה האמריקאית בעניין הזה מהווים אות קלון לדוקטרינה של אובמה שראתה בטורקיה של ארדואן אחד מעומדי-התווך של האזור לצד איראן השיעית.

 

הקרב על העיר מוסול וההכנות הרבות של הממשל אמריקאי תחת הנהגתו של אובמה, מהווים מבחן לדוקטרינה האמריקאית הנוכחית המעדיפה במפורש לסייע ולאמן כוחות מקומיים כדי לייתר את הצורך להפעיל חיילים אמריקאים על קרקע זרה. הנושא הזה היה מלווה גם במדיניות של חיסולים-ממוקדים באופן סיטונאי שבהם נהרגו אלפי בני-אדם במהלך כהונתו של אובמה - רבים מהם חפים-מפשע. למרבה הפלא, למרות היחסים האינטימיים בין הממשל האמריקאי לממשלה השיעית של עיראק, ולמרות ההשקעות של מיליארדי דולרים לאורך השנים האחרונות, ולמרות מערך המודיעיני האדיר העומד לרשות ארה"ב, הממשל האמריקאי של אובמה לא באמת העריך באופן הולם את כושרו של הצבא העיראקי לעמוד מול מתקפה של מאות טרוריסטים מוסלמים המסתייעים בג'יפים די פשוטים. כנראה שארגון "המדינה האסלאמית" העריך באופן הולם יותר את כושרו האמיתי של הצבא העיראקי בשנת 2014 בהשוואה להערכות של המודיעין האמריקאי. זאת ועוד, ההכנות של ארגון "המדינה האסלאמית" והתארגנותם של מאות טרוריסטים לקראת התקפה על צפון-עיראק ביוני 2014, נעלמו מעיני האמריקאים למרות קיומם של עשרות מערכות-איסוף מסוגים שונים העומדים לרשותם של הכוחות האמריקאים בעיראק. במקרה הזה, הדוקטרינה של אובמה לא עבדה כיאות, כשם שהיא לא עבדה באופן "הגיוני" גם באפגניסטן.

 

שוב, גם במקרה האפגאני, אובמה העדיף להשקיע מיליארדים של דולרים בטיפוח אינטנסיבי של כוחות-הביטחון של אפגניסטן. מפרספקטיבה של שנים אחדות, אפשר להעריך כמעט באופן וודאי שהמצב הביטחוני באפגניסטן זהה לקטסטרופה העיראקית, שהפכה למלחמה הארוכה ביותר של ארה"ב מאז הפלישה לאפגניסטן בשנת 2001. במהלך השנים האחרונות, ובעיקר במהלך שנת 2016, ארגון "הטליבאן" התחזק תוך כדי השתלטות על אזורים גדולים יותר, ותוך כדי חיסול שיטתי של חיילים ושוטרים אפגאניים. מאז תחילת שנת 2016 נהרגו יותר מ-7,000 חיילים ושוטרים בידי טרוריסטים מוסלמים מארגונים שונים הפועלים ברחבי אפגניסטן. על-פי הערכות צבאיות אמריקאיות רשמיות, בכל חודש מחוסלת למעשה חטיבה שלמה של חיילים ושוטרים, כך שקצב הגיוס של חיילים חדשים והכשרתם, אינו מדביק את הפער הקשה הזה. זאת ועוד, המערך המודיעיני אמריקאי באפגניסטן זלזל לחלוטין בהתארגנותם של טרוריסטים מוסלמים שהזדהו עם ארגון "המדינה האסלאמית".

 

מקורות צבאיים אמריקאים מסרו בתחילת שנת 2015 שהארגון מונה בסך-הכל כמה עשרות חברים, וכי המאבק נגדו יהיה קל ומהיר. אלא שלמציאות האפגאנית יש דינמיקה משלה כשם שלמציאות האסלאמית במרחב כולו יש דינמיקה משלה הפועלת הרחק מההיגיון המערבי. בתוך תקופה קצרה מאוד, ארגון "המדינה האסלאמית" הצליח להשתלט על אזורים נרחבים במחוז ננגרהאר הנמצא ליד הגבול עם פקיסטן. בכך, הארגון הצליח לא רק להשתלט על מאות-אלפי תושבים, אלא הוא יצר רצף טריטוריאלי חיוני עם העיר פשוואר שבפקיסטן המהווה בסיס של כל ארגוני הטרור אסלאמיים הפועלים באזור הינדו-כוש. במהלך שנת 2016, הן הצבא האפגאני והן דוברים אמריקאים דיווחו על הריגתם של מאות רבות של טרוריסטים מוסלמים מארגון "המדינה האסלאמית" בפעולות קרביות יזומות ובחיסולים-ממוקדים של ארה"ב. מארגון קטן ו"בלתי חשוב", הוא הפך לאיום אסטרטגי לא רק עבור הממשלה האפגאנית אלא גם עבור ארגון "הטליבאן" המצפה לנפילתה של אפגניסטן גם בעידן דונלד טראמפ. הברבריזם האסלאמי הרגיש מאוד נוח עם דוקטרינת אובמה - לא רק באפגניסטן ובעיראק, אלא גם במרחב האסלאמי כולו ואף בריכוזים אסלאמיים השוכנים ברחבי אירופה.

 

גם במקרה האירופאי, לברק חוסיין אובמה הייתה דוקטרינה שנבעה באידיאולוגיה מאוד מוגדרת שהכתיבה את יחסו למדינות רבות באסיה. בעוד אירופה נחשבה בעיני אובמה כ"יבשת הישנה והיהירה" ששלטה על עמים וארצות באסיה, הוא הקדיש את מרבית זמנו ומרצו לקידום היחסים עם חלק זה של העולם. מנהיגים במערב-אירופה נוטים להגדיר את יחסי ארה"ב עם אירופה בתקופתו של אובמה כ"עידן הקרח". דהיינו יחס צונן במיוחד של אובמה כלפי אירופה ובעיותיה - ואובמה אפילו לא ניסה להסתיר את היחס הזה מבני-שיחו האירופאים. אחדים ממנהיגי אירופה המערבית ציינו שהיחסים בין אירופה לארה"ב שרויים בהקפאה כבר 16 שנים שהחלה עם נשיאותו של ג'ורג' וו.בוש ומדיניותו לאחר הפיגועים של ה-11 בספטמבר 2001.

 

בעקבות הבחירות האחרונות שנערכו בארה"ב, הציפייה המפורשת הייתה שהילארי קלינטון תנצח משום שלדידם לא הייתה כל סיבה אמיתית שהיא לא תנצח בבחירות הללו. ניצחונו של דונלד טראמפ גרר תגובות של הלם ברחבי היבשת. אחדים ממנהיגי אירופה הגיבו במילים בוטות מאוד כלפי טראמפ ובעקיפין גם כלפי החברה האמריקאית. אחת מהתגובות הדידקטיות שנאמרו בהקשר הזה, נמסרה מפיה של אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, במילים האלה: "גרמניה וארצות הברית חולקות ערכים משותפים: דמוקרטיה, חירות, כבוד לחוק ולכבודם של כל בני האנוש לא קשר למוצאם, צבע עורם, דתם, למגדר שלהם, להעדפתם המינית או השקפתם הפוליטית. בהתבסס על ערכים אלו, אני מציעה לנשיא הבא של ארצות הברית של אמריקה, דונלד טראמפ, שיתוף פעולה הדוק". כמובן שהרשימה הדידקטית הזו עוררה גיחוך בערוץ "פוקס ניוז" מייד עם פרסומה. למרקל אף פעם לא הפריעו הנושאים האלה כאשר מדובר על מדינות ברבריות כמו טורקיה, איראן וסעודיה -  שגרמניה מחזרת אחריהן במרץ רב. האכזבה הגרמנית די מובנת: מרקל ראתה בעיני רוחה את גרמניה יחד עם ארה"ב של קלינטון מנהלות את העולם ומייצבות את אירופה במעמד שווה לארה"ב. לאור בחירתו של טראמפ, "עידן הקרח" בין אירופה לארה"ב עלול להימשך גם ב-8 השנים הבאות. במילים אחרות, לאפקט של "דוקטרינת אובמה" תהייה השפעה למשך שנים רבות - לא רק באירופה אלא גם באזורים נוספים ברחבי-העולם.

 

טרור אסלאמי ואלימות אסלאמית - אוקטובר 2016

מדינה:

הרוגים:

פצועים/הערות:

 

 

 

עיראק:

5,561

12,000 פצועים

סוריה;

4,527

12,000 פצועים

אפגניסטן:

1,391

רבים מהם טרוריסטים

תימן:

898

2,500

מצרים:

260

רבים מהם טרוריסטים

לוב:

235

--

סומליה:

227

רבים מהם טרוריסטים

דרום-סודאן:

167

--

ניגריה:

164

--

פקיסטן  + קשמיר הפקיסטנית:

162

רבים מהם חיילים ושוטרים

טורקיה:

144

רבים מהם לוחמים כורדים

טורקיה - סוריה:

2

חיילים טורקים

צ'אד - טרור אסלאמי:

123

כולם טרוריסטים מוסלמים

הודו + קשמיר ההודית:

35

--

ניז'ר:

22

כולם חיילים

קניה - טרור אסלאמי:

18

--

רוסיה - קווקז:

11

כולם טרוריסטים מוסלמים

בנגלדש:

11

כולם טרוריסטים מוסלמים

אלג'יריה:

7

6 מהם טרוריסטים

מאלי:

7

כולל חייל או"ם אחד.

בורקינה פאסו:

5

4 מהם חיילים

סודאן:

4

--

סעודיה:

3

חיילים ושוטרים

אזרבייג'ן:

2

טרוריסטים מוסלמים

תאילנד - טרור אסלאמי:

2

--

פיליפינים - טרור אסלאמי:

2

--

לבנון:

1

חייל

 

 

 

ישראל - מצרים:

1

נער ישראלי בן 15

ישראל - טרור:

2

שוטר ואזרחית

ישראל -הרשות הפלסטינית:

6

כולם טרוריסטים מוסלמים

 

 

 

ארה"ב - אפגניסטן:

3

חיילים ויועצים אמריקאים

ארה"ב - עיראק:

1

חייל אמריקאי

 

 

 

תימן - חיסולים ממקודים אמריקאים:

8

--

אפגניסטן - חיסולים-ממוקדים אמריקאים:

31

--

 

 

 

סה"כ:

14,043 הרוגים

26,500 פצועים (אומדן בלבד)

 

 

 

 

בסיכומו של דבר, בחודש אוקטובר 2016 נהרגו 14,043 בני-אדם; בחודש ספטמבר נהרגו 8,953 בני-אדם; בחודש אוגוסט נהרגו 12,380 בני-אדם; בחודש יולי נהרגו 11,218 בני-אדם; בחודש יוני נהרגו 15,015 בני-אדם; בחודש מאי נהרגו 11,857 בני-אדם; בחודש אפריל נהרגו 10,691; בחודש מרס נהרגו 10,705; בחודש פברואר נהרגו 12,559 בני-אדם ובחודש ינואר נהרגו 12,261 בני-אדם. בחודשים ינואר-אוקטובר 2016 נהרגו 121,623 בני-אדם בעשרות-אלפי פעולות טרור, באלימות דתית-אסלאמית, בקרבות ובמלחמות-אזרחים המתנהלות במדינות רבות במרחב הערבי והאסלאמי.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור אסלאמי - דוקטרינת ברק אובמה - אוקטובר 2016", מגזין המזרח התיכון, 17 בנובמבר 2016.

 

 

 

פייסבוק


   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

27 ביולי 2017

 

 

טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית

ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

 

הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית

 

כפרים ערבים על אדמה יהודית

 

קריאת ספרים בעולם-המוסלמי - בערות בשם אללה

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006