כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
גיאוגרפיה או פורנוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון
כישלונה של קלינטון: הבוקר שלמחרת – היקיצה המרה
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
הַפָּרָשׁ הלבנוני נכנס לפעולה
אקדמאים ישראלים בשירות הטרור הערבי
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
בחירות בארצות-הברית, נובמבר 2016 – מאמר סיכום
המדיניות הגרמנית דחפה את בריטניה מחוץ לאיחוד
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
עם טיפ-טיפת מזל - אובמה וביטחון מדינת-ישראל
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
אנגלה מרקל מול דונלד טראמפ – דו-שיח של חרשים
תקשורת פוליטית בישראל – הקשרים של השקרים
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
איראן השיעית תהפוך לטרמפולינה של גרמניה במזרח-התיכון
עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל
מדינת-ישראל, הערבים והאמריקאים - מו"מ שמו"מ
הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית

טרור אסלאמי – לקראת חודש הרמדאן – מאי 2016

מאת: ד"ר יוחאי סלע

09.06.2016


 

 

 

הסקירה הנוכחית של אירועי הטרור האסלאמיים מתייחסת לאירועי חודש מאי 2016. ולמרות זאת, כולנו יכולים לשער מה יקרה בחודש הרמדאן שהחל השנה ב-6 ביוני 2016, וזאת לנוכח ניסיון העבר בחגים הקודמים בהם החג עצמו הפך במהרה לאורגיה של אלימות ורצחנות בלתי-נסבלת למרות "קדושתו" לכאורה של החג המוסלמי. והינה, שוב קיבלנו הוכחה מוחשית, קרובה, לברבריות האסלאמית בפיגוע שהתבצע במסעדה במרכז תל-אביב, ב-8 ביוני 2016, שבמהלכו נרצחו 4 אזרחים ישראלים בידי שני טרוריסטים מוסלמים שהתחזו לבני-אנוש בעזרת חליפות מהודרות. סביר להניח ששני הטרוריסטים מוסלמים, שהגיעו מהעיירה יטא שבאזור חברון, צמו במהלך היום כחלק מהמסורת "המקודשת" של חג הרמדאן. סביר להניח שהמחשבות הטורדניות של שני הטרוריסטים מוסלמים הללו בנוגע להריגתם של ישראלים החלו ימים רבים לפני כן. סביר להניח שהם תכננו, מתוך כוונת מכוון, לבצע את הטבח דווקא בחג הרמדאן הנוכחי במסגרת הקריאה הכללית שיצאה מכל ארגוני הטרור אסלאמיים להגביר את פיגועיהם דווקא ביום חג זה למען האדרת שמו של "אללה". כנראה שהאדרת שמו של ה"אל האסלאמי" יכולה להתבצע רק באמצעות טבח, הרג, רצח, אונס, הרס וביזה. מסתבר שזה עניין של הרגל מנטאלי שאינו קשור רק לאידיאולוגיה דתית קטלנית.

 

לפיכך, סביר להניח ששני הטרוריסטים מוסלמים הללו יצאו לעבודתם במהלך היום או בילו עם משפחותיהם או עסקו בתפילות ל"אל אסלאמי" במסגד מקומי. בשעות הערב הם לבשו את חליפותיהם המהודרות ויצאו לכיוון תל-אביב. כשהם הגיעו למתחם שרונה במרכז העיר, הם נכנסו למסעדה כדי "לשבור" את הצום. לאחר שהם סעדו את ליבם, הם הוציאו כלי-נשק והחלו לטבוח בסועדים הישראלים ששהו במקום. לאחר שנודע המעשה, גלים של שמחה אסלאמית הציפו את תושבי עזה, חברון ויישובים ערביים נוספים ברחבי ארץ-ישראל. כהרגלם, מוסלמים חילקו סוכריות וממתקים לעוברים-ושבים כחלק מהמסורת האסלאמית הידועה - בעיקר כאשר מדובר על טבח של יהודים, נוצרים או סתם "כופרים". ככה המוסלמים אוהבים לחגוג את חגיהם המקודשים. כמובן שלפיגוע הזה יש הצדקות הלכתיות-אסלאמיות לצד הצדקות פוליטיות המגובות בעזרתם של "ישראלים" אחדים המייצגים את הציבור הערבי בפרלמנט הדמוקרטי הישראלי. מהבחינה הזו, אין שום הבדל בין מנהיג ארגון "המדינה האסלאמית" לבין המוסלמים אחרים המתחזים ל"מתונים" משום שכולם שואבים את השראתם ממקור תרבותי זהה. האם יש הבדל גדול בין ארגון "החאמס", לבין "חיזבאללה", לבין "התנועה האסלאמית", לבין "משמרות המפכה האיראניות", לבין ארגון "בוקו חראם"  ולבין ארגון "המדינה האסלאמית"? אין הבדל גדול - כשם שאין ההבדל רב בינם לבין המטרות המוצהרות של תנועת הפת"ח.

 

הפעם הקורבנות היו ישראלים שיצאו לבלות בערב קייצי נעים. בפעמים הקודמות היו אלה אמהות שהגנו על ילדיהן, אבות ואמהות שיצאו לעבוד, קשישות שיצאו לערוך קניות, ילדים שחזרו מבית-הספר, תלמידים שהיו בדרכם לבית-הספר, מטיילים ישראלים, תיירים מחו"ל, חיילים, שוטרים או סתם ישראלים שהמכנה-המשותף בין כולם מתבטא בכך שהם הפכו לאובייקט של הסתה יומיומית המתנהלת בערוצים תקשורתיים רבים - הסתה המקבלת גיבוי גם ממקורות ישראלים ידועים וברורים שהפכו את הפוליטיקה המקומית לסוג של הזדהות גורפת עם עקרונות הג'יהאד הקטלני. הם גם נוטים להמציא לג'יהאד הזה שמות "מודרניים" שנועדו לטשטש את המטרה הסופית, הברורה והידועה, של העקרונות הללו. אולם, ביסוד של העקרונות הללו עומד הרצון לנקוט באלימות ברוטאלית מתוך כוונת מכוון. לפיכך, לפיגוע הרצחני הזה אין כל קשר למדיניות ישראלית, כזו או אחרת, מימין או משמאל - כפי שיש כאלה שהיו רוצים שתחשבו. האלימות האסלאמית היא לא "האמצעי" להשגת יעדים, אלא היא "המטרה" בפני עצמה.

 

לעקרונות הללו יש קו-מנחה-משותף: פעם הוא מגיע בלבוש פוליטי, פעם הוא מגיע בלבוש לאומי ופעם הוא עוטה על עצמו לבוש דתי - כפי שדוברים אחדים המזוהים עם ארגון "המדינה האסלאמית" הפצירו בחבריהם ובאוהדיהם להגביר את מאמציהם להוציא-לפועל פיגועי טרור ברחבי-העולם דווקא בחג הרמדאן. כך למשל, מקורות ביטחוניים באירופה מסרו על סיכול וחשיפה של עשרות התארגנויות טרור אסלאמיות רק בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2016. אחדים מהטרוריסטים מוסלמים שנתפסו באירופה התחזו ל"פליטים" בדומה לשני הטרוריסטים המוסלמים שביצעו את הפיגוע בתל-אביב שהתחזו לבני-אנוש בעזרת חליפות מהודרות ומחויטות.

 

כך, בעזרת רטוריקה דתית ממושכת ואלימה, החג עצמו הפך גם לסוג של "עילה מקודשת" לפגוע במיעוטים המתגוררים במדינות המוסלמיות רק בשל החשד לכאורה שהם לא "כיבדו" את המסורת המוסלמית המקודשת. האלימות האסלאמית לאורך החג אינה מופנית רק כלפי מיעוטים, אלא היא לובשת צורה ופשוטת צורה בשל עניינים פעוטים הן ביחסים בין הזרמים השונים באסלאם והן בתוך העדות הדתיות האסלאמיות. כל קבוצה "מקדשת" את המסורת האסלאמית - על-פי ראות עיניה - תוך כדי זלזול מתנשא ורצחני כלפי עדות אחרות שגם הן מקיימות את החג.

 

כמובן שמנהיגים ברחבי העולם יברכו את העדות המוסלמיות ביום חגם בברכות חמות ובביטויים צבועים כמו "האסלאם היא דת של שלום". נכון, האסלאם היא דת של "שלום ולא להתראות" בעיקר כלפי כופרים כבר יותר מ-1,300 שנה.  מנהיגים ברחבי העולם ינסו להפגין את רוחב-לבם הליבראלי בכך שהם יעטירו תשבחות על האסלאם כדי לא לעורר את המפלצת-הדתית המאיימת לפגוע בכל מי שמפגין שמץ של ביקורת כלפי מוחמד או כלפי היסודות המרכזיים המרכיבים את האמונה האסלאמית הברברית. כמו כן, נוצרים ויהודים או סתם "כופרים" יתאמצו להפגין את סובלנותם הדתית כלפי המוסלמים במהלך חודש הרמדאן. כמובן שהם ישתדלו לכבד את הפולחן הדתי יותר משהמוסלמים מכבדים עדות מוסלמיות אחרות לאורך כל ימי החג - כפי שאנו עדים לשרשרת האין-סופית של אירועי הטרור הקטלניים המתבצעים בעולם-המוסלמי, כל יום, כל שעה. מוסלמים טובחים במוסלמים אחרים, באלפיהם, אך על-פי הרטוריקה האסלאמית השכיחה, תמיד ישנם גורמים אחרים, חיצוניים, האשמים במצבם האומלל של המוסלמים ברחבי-העולם. העולם-המוסלמי נמצא בימים אלה בנקודת-שפל מוסרית, תרבותית, אנושית טכנולוגית וכלכלית, משום שהעולם זה אינו מסוגל להפיק מסקנות מתבקשות לנוכח המציאות הקשה בה חיים מאות-מיליוני מוסלמים  - אלה השרויים תחת דיכוי פוליטי נוקשה ואלימות דתית קטלנית, חסרת-פשרות.

 

על-פי המסורת המוסלמית, ייעודו של חג הרמדאן מתבטא גם בעריכת חשבון-נפש תוך כדי התבוננות פנימית עמוקה. הרבה ברברת מילולית אסלאמית נכתבה לאורך ההיסטוריה בידי כוהני הדת המוסלמית על ייעודו הדתי, ההלכתי והמוסרי של החג. מספר הפרשנויות בנוגע ל"מותר או אסור" לאורך ימי החג כפוף למספר הפרשנים שלקחו על עצמם לבאר לקהילה את מהותו האמיתית והעיקרית של הציווי הדתי. ובכן, איך החג עצמו הפך ל"עילה מקודשת" לטבוח בקבוצות אחרות ללא גינוי גורף של כל העדה המוסלמית כולה ללא יוצא-מהכלל?  אולי יש לזה פרשנויות רבות, אך מאידך רעיון "קדושת החיים" לא היה אחד מאבני-היסוד של התרבות האסלאמית, אלא דווקא ההרס השיטתי של עמים אחרים ותרבויות אחרות היוו את היסוד המרכזי של הפעולה הדתית במשך יותר מ-1,300 שנה. בעניין הזה, קיים חיץ בלתי-ניתן לגישור בין התרבות האסלאמית לתרבויות דתיות אחרות. אם קיים סוג מסוים של דו-שיח, הרי הוא דו-שיח של חרשים בו צד אחד מתנהג כאילו הוא חיי במאה ה-8 בעוד האחר צופה לעבר עתיד נאור יותר. בסופו של דבר, גם העולם-המוסלמי יפנים את הרעיון שעל-מנת לבסס גשר של כבוד עם דתות אחרות, על החברה המוסלמית כולה לעבור תהליך חסר-פשרות של דה-אסלאמיזציה כוללת ועמוקה - מהמסד ועד לטפחות. זה יקרה, אם בשל רצון עצמי או בכפייה לאור כורח הנסיבות דווקא בידיהם של גורמים חיצוניים.

 

ובכן, כמה בני-אדם נהרגו בחודש מאי 2016 בפיגועי טרור אסלאמיים ובאלימות אסלאמית? הסקירה החודשית הנוכחית אינה שונה בהרבה בהשוואה לחודשים הקודמים. בחודש מאי 2016 נהרגו 11,857 בני-אדם באלפי פעולות טרור אסלאמיות ובאלימות אסלאמית - זוהי תמונה חלקית בלבד מהתמונה הכללית של האלימות הדתית השוטפת את המרחב הסלאמי, משום שאזורים רבים ברחבי-העולם המוסלמי עדיין שרויים בעלטה תקשורתית. בסיכומו של דבר, בחודשים ינואר-מאי 2016 נהרגו 57,973 בני-אדם. לשם השוואה, לאורך כל שנת 2015, נהרגו 147,425 בני-אדם.

 

טרור אסלאמי ואלימות אסלאמית - מאי 2016

מדינה:

הרוגים:

פצועים/הערות:

 

 

 

סוריה:

4,927

כולל טרוריסטים מוסלמים

עיראק:

4,164

כולל טרוריסטים מוסלמים

אפגניסטן:

1,052

רבים מהם טרוריסטים מוסלמים

תימן:

348

2,000

ניגריה - טרור אסלאמי:

234

כולל בהתקפות של מיליציות אסלאמיות

מצרים:

224

כולל 66 נוסעי מטוס מצרי

טורקיה - כורדים:

214

רבים מהם לוחמים כורדים

סומליה:

121

--

פקיסטן:

109

--

סודאן + דארפור:

94

--

מאלי:

59

כולל בהתקפות של מיליציות אסלאמיות

לוב:

58

--

פיליפינים - טרור אסלאמי:

54

רובם טרוריסטים מוסלמים

הודו - קשמיר:

26

--

ניז'ר - טרור אסלאמי:

18

--

קמרון - טרור אסלאמי:

15

--

אלג'יריה:

14

--

סעודיה:

13

--

טוניסיה:

12

--

לבנון:

12

--

דרום-סודאן:

12

בוודאות היו יותר

קניה - טרור אסלאמי:

10

--

רוסיה - טרור אסלאמי - קווקז:

8

--

טנזניה - טרור אסלאמי:

5

--

גרמניה - טרור אסלאמי:

1

פיגוע אסלאמי לפי עדי-ראיה

עזה:

1

טרוריסט בתאונת "עבודה"

 

 

 

ישראל - הרשות הפלסטינית:

2

טרוריסטים מוסלמים

 

 

 

אפגניסטן - חיסולים ממוקדים אמריקאים:

46

עשרות

 

 

 

רוסיה - סוריה:

1

חייל רוסי

ארה"ב - עיראק:

1

חייל אמריקאי

אפגניסטן - נאט"ו:

2

חיילים מרומניה

 

 

 

סה"כ:

11,857 הרוגים

20,000 פצועים

 

 

 

 

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, " טרור אסלאמי - לקראת חודש הרמדאן - מאי 2016, מגזין המזרח התיכון, 9 ביוני 2016.

 

 

פייסבוק


   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • דה-אסלאמיזציה
  • ממוצע הרוגים לחודש




גלריית המגזין

 

23 בספטמבר 2017

 

 

טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית

ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

 

הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית

 

כפרים ערבים על אדמה יהודית

 

קריאת ספרים בעולם-המוסלמי - בערות בשם אללה

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006