כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית
תאונות דרכים בעולם-המוסלמי - רוצחים בשם אללה
חיילת ישראלית אחת אמיצה, מול צבא של פחדנים
La Nacionalidad Palestina como Movimiento Nacionalista de la Liga Árabe
על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים
התקשורת הישראלית והטרור האסלאמי בדרום-מזרח אסיה
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
נג´ם ואלי - מסע אל לב האויב
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק ב
מי רוצה מדינה כורדית עצמאית במזרח-התיכון
טרור אסלאמי – המורשת של ברק אובמה – מרס 2016
בחירות בארה"ב: ניצחונה של הילארי קלינטון - האומנם?
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
ביטחון, חברה ועצמאות כלכלית ישראלית 2015
לאן נעלמה התוכנית הכלכלית של יצחק הרצוג
מפלגת העבודה: כלכלה, שקרים ועיוותים מוסריים
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
המנהיגות האירופאית הפקירה את אזרחי אירופה
לסיפור שלנו עם גרמניה יהיה סוף רע מאוד

על שוטרים ורבנים ועל המערכת המשפטית בישראל

מאת: ד"ר ישראל בר-ניר

05.07.2011


 

 

 

אחד המשחקים החביבים עלינו בתקופת הילדות היה "שוטרים וגנבים". סיפורנו הפעם הוא, להבדיל, על שוטרים ורבנים. למען הדיוק מדובר בפרק חדש העומד להופיע כהמשך לסדרת הסרטים הפנתר הוורוד. עדיין לא הוחלט סופית מה יהיה שם הפרק - נכון לעכשיו השם המוצע הוא הפנתר בעקבות הרב, אבל זה עוד יכול להשתנות (אפשרות אחרת היא הפנתר בשרות הוד מלכותו - אחרי ככלות הכל מדובר בתורת המלך). בינתיים מחפשים במרץ שחקן לתפקיד הראשי מאחר וגם פיטר סלרס (אינספקטור קלוזו) וגם שייק'ה אופיר (השוטר אזולאי) כבר אינם בין החיים. זה היה יכול להיות סרט נורא מצחיק, אבל למעשה זה מאוד עצוב. זה גם לא סיפור מהסרטים, זה סיפור מהחיים.

 

משטרת ישראל איננה שוקטת על שמריה, ומקפידה למלא במסירות את המשימות המוטלות עליה. לצורך ביצוע מגוון התפקידים עמם היא צריכה להתמודד, הוקמו במסגרתה שורה של יחידות עלית המתמחות בנושאים ספציפיים. לכל אחת מהיחידות האלו יש כינוי הולם המצביע על תחום ההתמחות שלה - יש ימ"ם, ויש יס"ם, וייתכן שיש גם פק"ם, פז"ם והשד יודע מה עוד. יודעי ח"ן בלבד יודעים מה בדיוק מסתתר מאחורי הכינויים הללו.

 

מקום מיוחד שמור במערכת אכיפת החוק ליחידה המובחרת של המשטרה, יחידת העלית שבין יחידות העלית -  היחידה שהשרות בה היא משאת נפשו של כל מי שלצמרת נפשו חפצה להגיע. מעין סיירת מטכ"ל של המשטרה. זאת היחידה הידועה בכינוי יאחב"ל - ראשי תיבות של יחידה ארצית לחקירות בינלאומיות. 

 

יחידה ארצית - ללמדך שיש רק אחת כזאת בכל הארץ, רק אחת ולא אחרת.

 

חקירות בינלאומיות - ללמדך שאין עוסקים פה בקטנות, לכאן מגיעים רק מי שעסקיהם/חטאיהם חובקים עולם.

 

לא אכביר במלים, מאחר ומאמר שהתפרסם לפני קצת יותר משנה - פנתרים בארץ הקודש, 3 באפריל 2010 במגזין אימגו - מתאר בהרחבה את עלילותיה של היחידה הזאת.

 

בשנה שחלפה מאז פרסום המאמר חלו התפתחויות מעניינות. בחודש פברואר 2011 יצאה הבשורה ממסדרונות הפרקליטות המשימה הושלמה (mission accomplished)! בשעה טובה, אחרי מאמץ מפרך שנמשך קרוב ל-15 שנה, הגיעה לסיומה חקירתו של איוון האיום - אופס, שוב טעיתי, צריך להיות איווט האיום (איוון האיום זה מי שהוא אחר שחי לפני חמש מאות שנה). הסיום המוצלח של חקירתו של איווט האיום, הידוע גם בכינוי אביגדור ליברמן, חקירה בה בא לידי ביטוי כל היפה והטוב שבחוקרי משטרת ישראל תאפשר סופסוף את העמדתו לדין של האיש הנורא הזה. העמדתו של אינספקטור קלוזו - דמות ידועה מעולם הסרטים - בראש היחידה, עליה ספרתי במאמר הקודם, סייעה כנראה להוצאת החקירה מהמבוי הסתום בו היא הייתה תקועה כל השנים. 

 

ושלא תהיה זאת קלה בעיניכם. שלושה דורות של יועצים משפטיים התחלפו במהלך החקירה. טובי החוקרים השקיעו ימים כלילות במאמץ. גם כשהכל נראה אבוד, הם לא אמרו נואש, אף לא לרגע, כנאמר במקורות: יגעת ולא מצאת - אל תאמין. משלא נמצאו הוכחות הם גיבשו אותן. עכשיו הם יכולים לטפוח לעצמם על השכם ולומר אכן יש פרי לעמלנו. צוות החוקרים שהגיע לקו הסיום עוד היה בחיתולים כשהחקירה החלה, אבל זה לא מנע את סיומה המוצלח. כושר ההתמדה והדבקות במשימה של כל הנוגעים בדבר אכן ראויים לציון מיוחד - התגשמות הפסוק דור לדור יביע אומר (למרות שזה נשמע כך, אין כאן כל כוונה למשחק מלים על שמו של פרקליט המדינה. אליו נחזור להלן).

 

גולת הכותרת של המבצע הייתה סיעור מוחות (brain storming) סוער שנערך בחודש פברואר 2011 הסגרירי בפנסיון בהרי ירושלים בו נטלו חלק כל המי ומי של מערכת אכיפת החוק. במהלך הסיעור, שנמשך שלושה ימים ושלושה לילות, התיק נבדק בשבע עיניים ע"י טובי המקצוענים על מנת לוודא שהתפירה נעשתה כדת וכדין ושלא נותרו "קצוות בלתי קשורים". על המלאכה ניצח פרקליט המדינה, משה לדור, עו"ד וותיק ומשופשף ומומחה בעל ניסיון בתחום מתן הצהרות כוזבות. הוא אפילו הורשע פעם על כך, כך שהוא בהחלט עונה על הדרישה על תדון את חברך עד שתגיע למקומו.  

 

סיומה של הפרשה העמיד את היאחב"ל במצב קצת מביך. מה הלאה? אומנם הגדרת המשימות של היחידה כוללת גם נושאים כמו "פשיעה חמורה" ו"פשע מאורגן", אבל אחרי ליברמן, דמויות כמו אלפרון או אברג'יל הם בחזקת "כסף קטן". תחושת האופוריה של אנשי היחידה בעקבות ההצלחה פנתה את מקומה לרגשות תסכול. החזרה לשגרה היום יומית נראתה כמוות מקצועי.

 

והנה בא לציון גואל. הישועה הגיעה מכיוון בלתי צפוי. שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה, העומד בראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות (אל תשאלו אותי מה המיוחד בתפקידים אותם הוא מבצע, זה נושא למאמר בפני עצמו), כנס את ראשי היחידה ופנה אליהם בזו הלשון "הצלחתכם בפרשת איוון האיום (אופס, שוב 'ברח' לי - זה צריך להיות איוווט האיום), מוכיחה שאין משימה שאין ביכולתכם למלאה. להלן משימתכם הבאה: רב יש בישראל הפוסק שהביטוי שפוך חמתך על הגויים בהגדה של פסח, הוא היתר להרוג בגויים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בערבים. ולהוסיף חטא על פשע, הרב הזה חי ופועל על אדמה כבושה". דממת מוות השתררה באולם. כל הנוכחים נאלמו אלם. אחרי כמה דקות, עם חלוף השוק הראשון באו תגובות מכל הצדדים "מי האיש?", "לא ייעשה כך במקומותינו", "איך הוא מעז?", "יש להוקיע את הנבלה", "את אלה צריך להרוג כשהם עוד קטנים", "את ההסתה יש למנוע בעודה באיבה, גם אם המסית הוא רב", ועוד כהנה וכהנה.

 

נו טוב, הקדמתי את המאוחר, אבל תורה של ההגדה של פסח עוד יכול להגיע. אם יתנו לשי ניצן יד חופשית - הכל ייתכן. בשלב הנוכחי תשומת לבו של שי ניצן נתונה לספר בשם "תורת המלך". ספר שנכתב בידי שני רבנים ועוסק בהלכות מותר ואסור ומתי בדיני הריגת גויים - המידע שלי שאוב מהויקיפדיה. את הספר לא קראתי ואינני מתכוון לעשות זאת. אני בכלל לא בטוח שהידע שלי בעברית רבנית יספיק כדי לרדת לסוף דעתם של מחברי הספר. שי ניצן הוא משפטן. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה ויש לו תעודת עו"ד. אינני יודע איזה ציון הוא קיבל בהבנת הנקרא, אבל אני מרשה לעצמי להטיל ספק ביכולתו לקרוא ולהבין ספר שנכתב בידי רבנים ועוסק בדיני ההלכה. אינני חושב שהמצב הוא שונה אצל כל העיתונאים וה"מומחים" שיצאו בהתקפות על הספר ועל מחבריו. השאלה היא לכן, מה הביא לשי ניצן את הסעיף? מה חטאו ומה פשעו של רבה של קרית-ארבע שיש להביאו לחקירה, ולא חקירה סתם אלא חקירה ע"י היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות? אולי שי ניצן החליט להטיל את המשימה על היאחב"ל כי הוא רואה בקרית ארבע "טריטוריה בינלאומית" ולא חלק מארץ-ישראל?

 

לגופו של עניין, הרב כתב מבוא או פרשנות לספר ממנו אפשר להבין שהוא מסכים לתוכנו (זה מה שהצלחתי להבין מגל הפירסומים על הנושא ששטף את התקשורת ואת האינטרנט). על זה יצא הקצף? אני זוכר "רב" אחר (אני מתייחס כאן לעובדה ש"רב" במשמעותו המקורית הוא "מורה"), רב המכהן לא בישיבה אלא באוניברסיטה (שם הוא מתגדר בתואר "פרופסור"), רב ששמו לא ליאור אלא שטרנהל, רב שקרא בלשון שאיננה משתמעת לשתי פנים לרצוח מתנחלים. הדברים הופיעו שחור על גבי לבן בעיתונות. לא זכור לי ששי ניצן התרגש במיוחד. כבר ציינתי שכנראה הבנת הנקרא איננה הצד החזק שלו, לכן אולי הוא לא הבין שדברי ה"רב" שטרנהל הם הסתה לא פחות מאשר אלה של הרב ליאור. מה גם שדבריו של שטרנהל נאמרו בשפה של יום יום, שפה שאיננה זקוקה לפרשנות.

 

וכך יצאה הוראה מטעמו של שי ניצן ליאחב"ל ל"זמן" את הרב ליאור לחקירה. חקירה על מה? חוקרים חשוד בביצוע פשע כדי לגלות אם הוא באמת ביצע את הפשע או כדי לגלות פרטים ועובדות שאינם ידועים בוודאות על מנת לקבל תמונה מלאה של מה שקרה. אבל מה יש לחקור כאן? כל העובדות ידועות וגלויות. האם הרב הכחיש שהוא כתב את הדברים? האם הרב התכחש לתוכנם? יתרה מזאת, האם יש בין צוות החוקרים של היאחב"ל אנשים המסוגלים להתמודד עם טקסט רבני העוסק בדיני הלכה? אולי מה שחסר להם זה מי שהוא שיבהיר מה דינה של ביצה שנולדה ביום טוב?

 

כל זה הוא דיון פילוסופי בלבד. אם אדם מוזמן לחקירה במשטרה, הוא חייב להתייצב. זה החוק. הוא חל במידה שווה על רב ועל פרופסור, כי כולם שווים בפני החוק. נכון, ישנם כאלה ששווים יותר, אבל באלה הפרקליטות לא עוסקת. לפרקליטות יש עניין רק באלה ששווים בפני החוק. יתרה מזאת, מאחר ולמשטרה יש אמצעים להכריח אדם לבוא אם הוא לא רוצה, אין המוזמן מרוויח שום דבר מזה שהוא לא בא כאשר מזמינים אותו. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר לא בחוקר משטרתי מהשורה, אלא ביאחב"ל. עם אלה עדיף לא להתעסק. אתם זה יכול להגמר לא טוב.    

 

מעצרו של הרב ליאור התנהל כמבצע צבאי לכל דבר. הביצוע היה לעילא ולעילא. האיש, שנהג במכוניתו מביתו בקרית ארבע לירושלים, עוד לא הספיק להגיע ל"כביש המנהרות" וכבר מצא את עצמו במשרדי החקירות של היאחב"ל בלוד. פרטי הביצוע מזכירים מבצע דומה מלפני קצת יותר משנה, כאשר שבעה גברתנים חמושים מהימ"ם או מהיס"ם או מאיזו יחידת עילית אחרת של מערכת אכיפת החוק, עטו על שולה זקן, עוזרתו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, לפני שכף רגלה הספיקה לנגוע בקרקע כאשר הטיסה בה היא שבה מחו"ל נחתה בנתב"ג. אפילו לשירותים לא נתנו לה ללכת. תאור יותר מפורט על מעצרה של שולה זקן אפשר למצוא כאן: http://the-mef.blogspot.com/2010_05_01_archive.html.

 

אכן כולם שווים בפני החוק. אם מישהו יספר לכם שזה לא כך, אל תאמינו לו. היה פעם סרט כזה And Justice for All. דווקא היה סרט טוב.

==

מאת: ד"ר ישראל בר-ניר, "על שוטרים ורבנים ועל המערכת המשפטית בישראל", מגזין המזרח התיכון, 5 ביולי 2011.

 

 

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • הדת אינה מעל לחוק בישראל
  • ישראל, יש לי שאלה שמטרידה אותי זמן רב
    • השלמת התגובה
      • יש דוגמאות




גלריית המגזין

 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ'אד 

 

 

צ'אד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006