בשנת 2018 נחנך בדרום-אפריקה פרויקט מדעי וטכנולוגי מדהים בהשקעה של 2 מיליארד דולר, המהווה ציון-דרך בחקר החלל - ובנושאים הרבים המשיקים לו. לאחר מאמץ בינלאומי עיקש, נחנך בדרום-אפריקה רדיו-טלסקופ הנחשב לאחד מהמשוכללים בעולם. הפרויקט המכונה MeerKAT, מורכב ממערך של 64 אנטנות בקוטר של 14 מטר כל אחת מהן. הפרויקט הדרום-אפריקאי הוא חלק מפרויקט גדול יותר שחלקו השני נמצא במערב-אוסטרליה המורכב לפי-שעה מ-36 אנטנות. יחדיו, הם אמורים לספק סביבת-עבודה מאתגרת לאלפי אסטרופיזיקאים ברחבי-העולם העוסקים במגוון רחב מאוד של תחומים - החל מהניסיון להגיע להבנה טובה יותר בשאלה "איך היקום פועל" ועד לנסיונות לאתר חיים תבונתיים ביקום האינסופי. שאלות כמו, האם "האנרגיה האפלה" היא שגורמת להאצת הגלקסיות, או שמא עלינו לתקן את חוקי הגרביטציה, יעסיקו מדענים ברחבי-העולם במשך שנים רבות. הפרדיגמות המדעיות של שנת 2020, לא בהכרח תהייה נכונות בעשורים הקרובים לאור ההתקדמות הטכנולוגית המתפתחת ללא הרף, כדוגמת הפרויקט הדרום-אפריקאי.

אסטרופיזיקה נחשבת לאחד מתחומי המדע המרתקים ביותר כיום, משום היא מאתגרת את התפיסה האנושית, לעיתים עד כדי אבסורד, לאור העובדה שקיימת בעיה רצינית מאוד להוכיח באופן מדעי השערות תיאורתיות רבות המנסות לחפות על חוסר-ההבנה שלנו בנוגע לתופעות ושאלות קוסמולוגיות רבות. ועם כל זאת, החברה האנושית השקיעה ב-70 השנים האחרונות טריליוני דולרים במחקרים ובפרויקטים שחלקם לא הניבו עדיין תוצאה מדעית מוכחת. הסקרנות האנושית אינה יודעת גבול, ולפיכך, בהתאם להתפתחות הטכנולוגית המרשימה של ה-50 השנים האחרונות, אנחנו יוכלים להגיע להשערה סבירה בהחלט שאנחנו הדור הראשון של חיים תבונתיים אפילו במונחים של גלקסיית "שביל החלב". השאלה שהועלתה על-ידי הפיזיקאי אנריקו פרמי (Enrico Fermi) בשנות ה-50 של המאה ה-20, הידועה בשם "פרדוקס פרמי", התבטאה באופן הולם בדבריו הבאים: "אם אכן ישנם חיים תבונתיים ביקום, אז היכן הם?". תילי-תילים של השערות הועלו במהלך עשרות השנים האחרונות כדי לתת מענה "הולם" לפרדוקס הזה - שהוא מבוסס יותר מבחינה מדעית מההשערה על קיומם של חיים תבונתיים אי-שם בחלל האינסופי. תשובה חיובית או שלילית על השאלה הזו, תשפיע השפעה עצומה על התפיסה-העצמית של האנושות כולה למשך דורות רבים. האם לכל היופי הזה הנשקף לעינינו מהטלסקופים הפרוסים ברחבי-העולם, אין לו כל משמעות היכולה לנחם אותנו בנוגע לתפקידו הנסתר, לכאורה, של היקום? היקום הוא מקום שומם, אפל, מסוכן, קר וברוטאלי לכל חומר אורגני - כך, שהנתונים האלה דווקא מעלים את חשיבותו של כדור-הארץ ואת חשיבותם של החיים בו בשל היותם נדירים באופן בלתי-נתפס. כשם שקשה לתפוס את גודלו של היקום, כך קשה לתפוס את ייחודו הנדיר של כדור-הארץ. ככול שנרחיב את הידע שלנו, כך נצטרך לשמור בהקפדה-יתרה על האיזונים העדינים הקיימים על כדור-הארץ, משום שגילויה של פלנטה שיש בה תנאים "דומים" לתנאים השוררים על כדור-הארץ, הוא גילוי מדעי-מתמטי בלבד, וזאת לאור המרחקים העצומים השוררים במרחב הקוסמי.

תופעת-החיים על כדור-הארץ היא בסך-הכל "תאונה קוסמית", משום שהתפקיד של היקום אינו ליצור חיים או לטפח חיים תבונתיים - גם לאור העובדה שהיקום נוצר כתוצאה מקטסטרופה קוסמולוגית בלתי-נתפסת על-פי התאוריה של המפץ-הגדול (אם אכן זו התאוריה הנכונה). אין לנו מושג מה היה לפני המפץ-הגדול ואיך נוצרים חיים. יתרה מזאת, ליקום אין מטרה עלומה שבסגרתה לאדם החי על כדור-הארץ יש משמעות החורגת הרבה מעבר לקיומו הפיזי הזמני - שהוא רק חלק זערורי ביותר מתהליך אבולוציוני מקרי לחלוטין שנוצר על פלנטה אחת בלבד בשל נסיבות נדירות במיוחד. ולמרות התובנה הזאת, הניצבת בפני כל חוקר, הסקרנות שלנו מנסה לפרוץ את גבולות הידע האנושי ללא הרף, בהתמדה, יום-יום ובהשקעות כספיות אדירות. כך למשל, בהתאם לטכנולוגיה הקיימת בשנת 2020, כדי להגיע למערכת-הכוכבים, "אלפא קנטאורי", הקרובה ביותר למערכת-השמש שלנו, הנמצאת במרחק של 4.37 שנות-אור מכדור-הארץ, נצטרך לטוס בחלל במשך 80,000 שנים. המרחקים האלה והזמנים האלה, מאתגרים לחלוטין את התפיסה האנושית ואף מציבים בפנינו שאלות מדעיות ופילוסופיות רבות מאוד. לשם השוואה, ערש-הציוויליזציה-האנושית החל בסך-הכל לפני פחות מ-10,000 שנה, והמלך דוד שלט על ארץ-ישראל לפני קצת יותר מ-3,000 שנה. מרבית בני-אדם הם יצורים מתמטיים - כפי שהם יצורים פילוסופיים בעלי-תודעה עצמית. אנחנו יודעים לחשב זמן, מהירות ומסה מאות פעמים ביום באופן אוטומטי ובלי לחשוב על כך יותר מידי. מספרים, תבניות-גאומטריות ומשוואות-מתמטיות מקיפים אותנו מכל עבר באופן טבעי - גם אם אנחנו לא מקדישים לכך מחשבה רבה. אנחנו גם נוהים באופן-שגרתי אחרי אסתטיקה שמאחוריה עומד עיקרון-סימטרי אותו ניתן לנסח באופן מתמטי - החל מההעדפה של יופי אנושי מסוים וכלה בתורת היחסות של איינשטיין. ולמרות זאת, קשה לנו לתפוס מהו יקום אינסופי או מהו מספר אינסופי או איזה מאמץ נדרש מאיתנו כדי להגיע רק לשולי מערכת-השמש הקטנה שלנו.

ועם כל זאת, "סוכנות החלל האמריקאית" מתכננת לשגר בשנת 2069 גשושית ל"אלפא קנטאורי" למרות שהטכנולוגיה לשיגורה במהירות של כ-10 אחוזים ממהירות-האור, עדיין לא קיימת. ממרחק של 50 שנה, עד למועד השיגור, הזמן הארוך הזה (במונחים של חיי-אדם) מאפשר לנו לפנטז על טכנולוגיה שכזו - אך ספק רב אם תימצא הדרך להגיע למהירות המתוכננת הזו. בשנת 1950, מדענים רציניים חזו שבשנת 2000 תהייה מושבה אנושית על הירח ונוכל להגיע לעבודה במכוניות-מעופפות. אין לנו מכוניות-מעופפות, ובאפריקה עדיין מתמודדים אם בעיות קשות מאוד של אספקת-מים סדירה, מזון ומגורים שאינם מתבטאים רק באיזה אוהל או בקתה דלים. ויחד עם זאת, ההישגים שלנו מדהימים, שכן כ-24,000 עצמים שנבנו על-ידי בני-האדם מקיפים את כדור הארץ - כ-3,000 מתוכם הם לוויינים פעילים בדרך זו או אחרת. כמו כן, בכל רגע נתון נמצאים באוויר כ-4,000 מטוסים העושים את דרכם מנקודה אחת לנקודה שנייה על פני כדור-הארץ.

כאשר נחנך הפרויקט במדעי בדרום-אפריקה בשנת 2018, התקשורת המקומית הפנתה שאלות רציניות לעבר הפוליטיקאים שתמכו והמריצו את הפרויקט. השאלות שנשאלו אולי היו נכונות, אך הן היו מוגבלות מאוד מבחינת ההבנה בנוגע למצבו האמיתי של המדע באפריקה. השאלה העיקרית שנשאלה הייתה "מדוע יש צורך לבזבז 2 מיליארד דולר על פרויקט כזה, בשעה שיש בעיות בוערות יותר באפריקה כולה". על-מנת להבין טוב יותר התמונה המדעית השוררת באפריקה, שוררת לה מציאות קשה העומדת מאחורי המספרים המדהימים. כך למשל, הבנק העולמי מפרסם דו"חות, שנה אחר שנה, על מעמדה המדעי של אפריקה שבה התוצרת המדעית שלה אינה עולה על אחוז 1 בלבד מכלל התוצרת המדעית העולמית, וזאת למרות שבאפריקה מתגוררים כ-16 אחוזים מכלל תושבי העולם. כמו כן, מאז שנת 1951 ועד לשנת 2020 רק 24 אפריקאים (כולל מצרים) זכו בפרס נובל. מתוכם זכו רק 6 חוקרים בתחומים מדעיים. השאר, זכו בפרס נובל לספרות או בשל מאמציהם להשכין שלום באפריקה וברחבי-העולם. לשם השוואה, באסיה זכו 57 חוקרים בפרס נובל - מתוכם זכו 12 ישראלים וישראליות.

זאת ועוד, באפריקה יש כ-198 מדענים על כל מיליון תושבים. לשם השוואה, בצ'ילה יש כ-455 מדענים על כל מיליון תושבים. על-מנת להבין טוב יותר את הפערים הגדולים הקיימים בין המערב לאפריקה, אפשר להדגים זאת בעזרת נתונים מארה"ב ומבריטניה שיש בהן יותר מ-4,500 מדענים על כל מיליון תושבים. על-פי הערכות אחדות, אם אפריקה רוצה להגיע לממוצע העולמי של מדענים העומד על כ-1,150 מדענים על כל מיליון תושבים, היא זקוקה למיליון חוקרים בעלי תואר דוקטור. אך למען האמת, להדביק פער כזה יהיה קשה עד מאוד אפילו במונחים של עד סוף המאה ה-21, משום שהמדינות האפריקאיות אינן עומדות ביעדים שהן הציבו לעצמן. כך למשל, כבר בשנת 2006 ה"איחוד האפריקאי" החליט שהמדינות האפריקאיות חייבות להקדיש כאחוז 1 מהתל"ג (תוצר-לאומי-גולמי) למחקר ולפיתוח. מבדיקה שנערכה בשנת 2017 התברר שרק 3 מדינות באפריקה הצליחו להגיע ליעד הזה. לשם השוואה, ישראל מקדישה כ-4.5 אחוזים מהתל"ג בכל שנה למחקר ופיתוח - שהוא בין הגבוהים בעולם. בדומה לישראל, גם לוקסמבורג הקטנה משקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח מדעי וטכנולוגי. כך למשל, לוקסמבורג מתכננת להיות מובילה עולמית בכריית מחצבים באסטרואידים לאור ההבנה שהמשאבים על כדור-הארץ הולכים ומדלדלים לאור הביקוש הגבוה לחומרי-גלם. במילים אחרות, שתי המדינות הקטנות האלה לא רק מתכננות את גורלן המדעי לטווח של עשרות שנים, אלא אולי גם למשך 100 השנים הבאות, ואף יותר. מדע, טכנולוגיה וכלכלה, הם "הפוליטיקה" הטובה ביותר עבור מדינות מודרניות ומתקדמות בזירה הבינלאומית.

לפרויקט הדרום-אפריקאי שותפות באופן-פעיל גם המדינות האלה: בוטסואנה, גאנה, קניה, מאוריציוס, מוזמביק, זמביה ונמיביה - בסיוע של האיחוד-האירופאי וארה"ב. כבר בשנת 2019 יצאה קריאה למדענים צעירים מהמדינות האלה להגיש בקשה להצטרף לפרויקטים מחקריים שיערכו במרכז המדעי. לאחר מיון קפדני נבחרו 25 מדענים צעירים מתוך 200 בקשות שהופנו למכון. מספר הבקשות המועט שהופנה למכון, מראה בעליל על הדרך הארוכה שעדיין ניצבת בפני המדינות האפריקאיות לקראת הובלה מדעית בתחומים שונים מגוונים. כך למשל, כדי להגיע לתפוקה מדעית במסגרת הפרויקט הדרום-אפריקאי, המכון זקוק למהנדסי-מחשבים, למתכנתים, למתמטיקאים, לפיזיקאים, למומחי ביג-דאטה ולמפתחי בינה-מלאכותית, שכן כמות המידע המופקת מידי יום ביומו, באמצעות הרדיו-טלסקופ, עולה על כל דמיון. אין תימה איפה, שהמדענים ומדעניות הצעירים האלה מייחלים בכל ליבם שהאיינשטיין הבא, או הבאה, ייצא מאפריקה.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "האם אסטרופיזיקה מעניינת את המדענים האפריקאים?", מגזין המזרח תיכון, 9 במרץ 2020.

שיתוף בפייסבוק