מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות האמריקאית ב-10 בנובמבר 2016, דומה הוא שמצב-הרוח הגרמני ירד לשפל נוסף - וזאת, בשנה שהייתה רצופה במשברים שערערו את התחושה הנינוחה של האזרח הגרמני. סביר להניח, שלא צריך להגזים בתיאורים הללו, גם משום שגרמניה עדיין מדינה חזקה מאוד מבחינה כלכלית ויציבה מאוד ברמה הפוליטית. ועם כל זאת, בגרמניה שוררת תחושה ציבורית שהשנים הנפלאות של שתי הקדנציות הראשונות של אנגלה מרקל נראות כמו חלום רחוק, וכי קדנציה הנוכחית שלה שהחלה בשנת 2013, עומדת להסתיים בשנת 2017 בטעם מריר של כישלון. אולם, לקראת הבחירות שיתקיימו בגרמניה במהלך השנה הנוכחית, מרבית הסקרים מנבאים למרקל ניצחון נוסף לקראת הקדנציה הרביעית שלה כקנצלרית גרמניה. אם זה מה שיקרה, כבר כעת אנחנו יכולים לצייר פחות או יותר את קווי המחלוקת העמוקים העלולים לערער את היחסים בין ארה"ב לגרמניה. אולי המילה ל"ערער" נשמעת מעט מוגזמת, אך סביר להניח שהמחלוקות שיצוצו בעתיד יעיבו במידה מסוימת על היחסים בין שתי המדינות בעידן הנשיאותי של טראמפ.

מייד לאחר שנודע על נצחונו של טראמפ, גרמניה ואירופה כולה היו שרויים בהלם לנוכח התוצאה המפתיעה. יום לאחר מכן, אנגלה מרקל כינסה באופן-בהול מסיבת-עיתונאים בה היא אמרה את הדברים הללו שעוררו זעם רב בקרב תומכיו של טראמפ ואוהדיו: "גרמניה וארצות הברית חולקות ערכים משותפים: דמוקרטיה, חירות, כבוד לחוק ולכבודם של כל בני האנוש לא קשר למוצאם, צבע עורם, דתם, למגדר שלהם, להעדפתם המינית או השקפתם הפוליטית. בהתבסס על ערכים אלו,  אני מציעה לנשיא הבא של ארצות הברית של אמריקה, דונלד טראמפ, שיתוף פעולה הדוק". בדומה למקרים נוספים במהלך השנתיים האחרונות, מרקל העדיפה לנקוט גם במקרה זה בקו אמוציונאלי במקום להמתין ולבחון את המציאות באופן מעט יותר מושכל. ההתלהמות הזו של מרקל, לא נעלמה מעיני טראמפ שהמתין בסבלנות לא אופיינית להגיב בדרך התפורה למידותיו. זה היה די ברור, שהתגובה של טראמפ, אם היא תגיע, תזכה לכותרות ראשיות בגרמניה ובאירופה כולה.

במהלך השבועות האחרונים שעברו מאז הבחירות בארה"ב של נובמבר 2016, אלפי מאמרים ביקורתיים התפרסמו בגרמניה על טראמפ ועל קווי-מדיניותו העתידיים בשלל נושאים ועניינים. קשה היה למצוא מישהו שהצליח לעמוד מול הדינמיקה השלילית הזו כלפיו. לרבים מהמגיבים בגרמניה היה קשה שלא לכתוב או להגיד משהו על טראמפ. מעטים מאוד, ביקשו להמתין בסבלנות עד לכניסתו של טראמפ או עד לפגישה רשמית בין טראמפ למרקל על-מנת לגבש פחות או יותר את היחס לו ראוי לקבל טראמפ מגרמניה. לתוך הדינמיקה המתלהמת הזו, שוב נכנסה אנגלה מרקל לקלחת הרותחת שהגיבה בעזרת דובריה, באמצע ינואר 2017, עם מסר אזהרה לטראמפ במילים הללו: "היחסים הטובים בין גרמניה לארה"ב אינם מובנים מאליהם".

ההודעות האלה של מרקל והמאמרים שפורסמו בתקשורת הגרמנית, כמובן לא נעלמו מהעיניים הבוחנות של היועצים המלווים את טראמפ לקראת השבעתו ב-20 בינואר 2017. אולם אף אחד בגרמניה לא שיער את ההלם שייווצר בגרמניה עצמה באירופה כולה עם פרסום הריאיון עם טראמפ שנעשה בידי שני עיתונאים: אחד מעיתון ה"בילד" הגרמני, והשני מעיתון "הטיימס אוף לונדון" הבריטי. שישה נושאים עיקריים שעליהם דיבר טראמפ, עוררו גלי-הדף באירופה כולה ובמיוחד בגרמניה. 1) מדיניות ההגירה של מרקל, היא "טעות קטסטרופאלית". 2) ארגון נאט"ו הוא גוף מיושן שאינו מצליח לטפל בבעיות הבוערות של העולם. 3) פרישתה של אנגליה מ"האיחוד האירופאי", היא דבר נפלא. טראמפ מצפה ומייחל לפרישתן של מדינות נוספות מהאיחוד. 4) האיחוד האירופאי הוא למעשה כלי עבור גרמניה. 5) גרמניה צריכה לבנות מפעלי רכב בארה"ב ולא במקסיקו. ואם זה לא יקרה, טראמפ יעלה את המיסוי על כלי-רכב גרמניים. 6) טראמפ מעריץ את "הסדר" הגרמני ואת "הקשיחות" הגרמנית.

בנוגע לסעיף השישי, כנראה שזה הדבר האחרון שהגרמנים היו רוצים לשמוע מפי אישיות בינלאומית בכירה, משום שהביטויים האלה מעוררים אצלם את הזיכרונות מההיסטוריה הלא-רחוקה, וגם משום שהגרמנים פיתחו באורח-פלא רגישות מאוד מיוחד לכבודם כאשר מישהו מבטא את המאפיינים המנטאליים של הגרמנים. כמובן שאפשר להבין את המשפט הזה אחרת, גם משום שטראמפ מעיד על עצמו שהוא חסיד גדול של "סדר", "משמעת" ו"קשיחות". ועם זאת, במאמרים אחדים שהתפרסמו בגרמניה הציטוט של טראמפ על גרמניה הובא ככותרת ראשית. אולם, מרבית ההתייחסויות לדבריו נעו בין הלם מוחלט לחוסר-אמון שכך מתבטא מנהיג אמריקאי כלפי גרמניה וכלפי האיחוד-האירופאי. אחדים מהכותבים בגרמניה טענו שטראמפ הוא "בלון עם המון אוויר חם".

דבריו של טראמפ התפרסמו (ב-15 בינואר 2017) יום לאחר כינוס הוועידה הבינלאומית בפריז בהשתתפותן של כ-70 מדינות בנוגע להסדר מדיני עתידי בין הרשות-הפלסטינית לבין ישראל. שרי-החוץ של האיחוד-האירופאי התכנסו לדיון מיוחד בנושא הזה בבריסל, אולם פרסום דבריו של טראמפ, ביום בו נערך הכינוס בבריסל, למעשה הטרידו את מנוחתם של המשתתפים בכינוס הרבה יותר מאשר העניין הקשור ליחסים בין הרשות-הפלסטינית לבין ישראל. יום לאחר פרסום דבריו של טראמפ, שוב יצאה אנגלה מרקל בהודעה אמוציונאלית נוספת ש"גורלם של האירופאים בידם". זו הודעה מאוד מעניינת משום שאנגלה מרקל שלחה את שר-החוץ שלה לכינוס הבינלאומי בפריז כדי לעסוק ב"גורלה העתידי של ישראל". ובכן, הצביעות הזו שבאמצעותה אפשר לקבוע את גורלם של אחרים, אך לא את גורלה של אירופה, מאוד אופיינית לאיחוד-האירופאי שיש לו הרבה מאוד "פתרונות" שמחפשות "בעיות" - לא בבית פנימה, אלא הרחק מעבר-לים.

בהצהרות ובראיונות של טראמפ לתקשורת האמריקאית ובינלאומית, הוא טורח לציין ללא הרף את הנקודה הרגישה האמיתית של הציבור האמריקאי הנוגעת לענייני כלכלה. סביר להניח שמרבית הציבור האמריקאי לא מתעניין רבות במדיניות-חוץ או האם טראמפ יעמוד בהבטחתו להעביר את השגרירות האמריקאית מתל-אביב לירושלים. אפילו אם טראמפ לא יעשה זאת בשל לחצים (שעוד יבואו) ממחלקת-המדינה האמריקאית, סביר להניח שבוחריו של טראמפ ואוהדיו כבר ימצאו סיבה רציונאלית מדוע טראמפ החליט להפר את הבטחתו לישראל. אולם, בענייני כלכלה ועבודה, הציבור האמריקאי הרבה פחות סלחן בנוגע למדיניות שגויה או כושלת הפוגעת לו בכיס (בדומה להרבה מאוד מדינות בעולם). לפיכך, הגישה של טראמפ כלפי גרמניה, בהחלט מתקבלת בקורת-רוח גלויה בקרב חלקים רבים מהציבור האמריקאי משום שיש כאן נשיא חדש המעמיד את האינטרס הכלכלי של ארה"ב כערך עליון המתחייב מתפקידו. אך, האם באמת גרמניה מהווה אתגר כלכלי אמיתי על ארה"ב? תלוי איך מתסכלים על התמונה כולה. אולם, אם נתמקד לרגע קט בנושא שמעניין את הטראמפ בנוגע לייצוא של גרמניה לארה"ב בהשוואה למדינות אחרות, אנו נוכל לראות זאת בטבלה (להלן) המתבססת על מקורות רשמיים אמריקאים.

היבוא האמריקאי לשנת 2015 באחוזים - מסך-כל היבוא המגיע לארה"ב

סביר להניח שהבעיה העיקרית של ארה"ב עם גרמניה אינו נוגע בהכרח להיקפו של הייבוא האמריקאי של מוצרים מגרמניה, אלא על התחרות הקשה מאוד המתנהלת מאחורי הקלעים על שווקים בינלאומיים חדשים בין היצואניות הגדולות. גרמניה היא היצואנית השלישית בגודלה בעולם אחרי סין וארה"ב, והיא נהנית מצמיחה יציבה עם עודף בחשבון השוטף. כמו כן, על-פי נתונים הנכונים לאמצע שנת 2016, אחוז האבטלה בגרמניה עמד על שיעור של כ-4 אחוזים בלבד, ושיעור האבטלה בקרב צעירים עד גיל 25 עמד על כ-7-6 אחוזים לאורך כל שנת 2016.  לשם השוואה, אחוז האבטלה הממוצע באיחוד-האירופאי עמד על כ-10 אחוזים, ובקרב צעירים שיעור האבטלה גבוהה מאוד. גרמניה, בדומה לישראל, מנהלת קשיחות מוניטארית בנוגע ליחס בין החוב לתוצר העומד כיום על כ-70 אחוזים, ובישראל הוא עומד על כ-65 אחוזים בלבד נכון לסוף שנת 2016. במילים אחרות, המדיניות הכלכלית השמרנית המתנהלת בגרמניה ובישראל בשילוב של פרמטרים כלכליים נוספים כמו חתירה לייצוא גבוה ולאבטלה נמוכה, מהווים בסיס עליו אפשר להפיק את המיטב מהמצב הכלכלי הנוכחי בזירה המקומית והבינלאומית. כך למשל, גרמניה וישראל הן המדינות הבודדות שלא נפגעו באופן מובהק מהמשבר הכלכלי הקשה של שנת 2008, וזאת בניגוד למה שהתחולל בארה"ב בשלהי כהונתו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש.

מאז הריאיון המדובר עם טראמפ, התפרסמו בתקשורת הגרמנית עצות לטראמפ כיצד להתמודד עם ההצלחה של התעשייה הגרמנית. אחת מהעצות הייתה, שהאמריקאים חייבים לשפר באופן ניכר את איכותם של המוצרים המיוצרים בארה"ב. מאידך, אחד מהפרשנים ברשת "פוקס ניוז" אמריקאית אמר לאחרונה שלארה"ב יש כעת נשיא "החושב מחוץ לקופסא". אם כך הוא הדבר, סביר להניח שטראמפ מכיר היטב את המניפולציות הכלכליות הקשוחות אותן מפעילה גרמניה על מדינות אחרות ברחבי-העולם. לדידם של הגרמנים, זה לא רק עניין של "איכות", אלא גם עניין רציני מאוד של "משימה לאומית" שהשתיקה יפה לה.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "ארה"ב של טראמפ נגד גרמניה של אנגלה מרקל", מגזין המזרח התיכון, 19 בינואר 2017.