עיתון "ידיעות אחרונות" לא לומד לקח. פעם נוספת העיתון ניסה להשפיל את בנימין נתניהו מתוך כוונת-מכוון המונעת מאינטרסים פוליטיים, אך לבסוף התברר שהעיתון העלה לסדר-היום העולמי את דמותו הפסיכופטית של חאג' אמין אל-חוסייני - מי שהיה מופתי של ירושלים בתקופת המנדט-הבריטי. אל-חוסייני היה מבוקש בגין פשעי-מלחמה ואף הורשע כפושע-מלחמה. חאג' אמין אל-חוסייני אכן היה פסיכופט אנטישמי מהסוג הנחות ביותר, שעיצב את התודעה הלאומית "הפלסטינית". אך בשל אחריותו לכישלון המחפיר של ערביי ארץ-ישראל בתבוסה של 1948 ולאור קשריו ההדוקים עם גרמניה הנאצית, התעמולה הערבית לא הקדישה לדמותו מקום של כבוד בפנתיאון הלאומי הערבי. בעקבות המאמץ הפלסטיני לחפש מקורות היסטוריים לשאיפות הלאומיות של "העם הפלסטיני", מעלליו המחפירים של חאג' אמין אל-חוסייני החלו להופיע בספרי-הלימוד בתדירות גבוה יותר, בעיקר לאחר הקמתה של הרשות-הפלסטינית ביהודה ושומרון.

על-מנת להדגים אך חאג' אמין אל-חוסייני ראה את תפקידו בקשר לתוכנית ההשמדה הגרמנית, הוא כתב כך בזיכרונותיו שהתפרסמו גם בעיתונות הערבית מיד לאחר המלחמה: "אחד התנאים שלנו לשיתוף-פעולה צבאי בין הערבים לבין גרמניה היה מתן יד-חופשית לחיסול היהודים בפלשתינה ובמדינות-ערב אחרות. באיגרת ששלחתי לאדולף היטלר תבעתי הצהרה מפורשת מצד גרמניה ואיטליה כי הן מכירות בזכותן של המדינות הערביות לפתור את בעיית המיעוטים היהודים בצורה ההולמת את השאיפות הגזעיות והלאומיות שלהן, ובהתאם לשיטות המדעיות בהן נקטו גרמניה ואיטליה כלפי היהודים שלהן".

עוזרו הקרוב של אדולף אייכמן - דיטר  ויסלינצי - אמר בחקירתו בשנת 1946 את הדברים הללו על חאג' אמין אל-חוסייני: "לדעתי, מילא המופתי, הנמצא מאז 1941 בברלין, את התפקיד המכריע בהחלטות הממשלה הגרמנית להשמיד את יהודי אירופה. בכל פגישותיו עם היטלר, ריבנטרופ והימלר, חזר והציע את השמדת היהודים. הוא ראה בכך פתרון נוח לבעיית א"י. בשידוריו ברדיו ברלין, הוא עלה אפילו עלינו בהתקפותיו האנטישמיות".

עדות זו, ועדויות נוספות שהובאו במשפט אייכמן, מעלים על-נס את חלקו של חאג' אמין אל-חוסייני בתוכנית ההשמדה הגרמנית ועל כוונותיו להעתיק את התוכנית הזו גם לתחומי ארץ-ישראל ולשאר האזורים במזרח-התיכון. כך למשל, חאג' אמין אל חוסייני תכנן להקים בעמק דותן (ליד שכם) מחנה השמדה ליהודי ארץ-ישראל וליהודי המזרח-התיכון בסגנון מחנה ההשמדה שהיה באושוויץ. זאת ועוד, הפרעות האלימות שפרצו נגד יהודי עיראק ב-1 ביוני 1941 (אירועי הפרהוד) נעשו בעידודו הנמרץ של רדיו ברלין בערבית מפי השדרן יונס בחרי, עם קולו הכריזמטי, שהיה ממוצא עיראקי. כשהגיע חאג' אמין אל-חוסייני לברלין בשנת 1941, היטלר מינה אותו לראש התעמולה בשפה הערבית ואף הוענק לו תואר מכובד במסגרת Das Arabische Buro Der Grosmufti - המשרד הערבי, משרד המופתי הגדול.

אחד מהספרים האחרונים שהתפרסמו על המופתי וקשריו עם המשטר הנאצי, היה של פרופ' ברי רובין (ישראל) ושל פרופ' וולפגנג שוואניץ (גרמניה) בשם, Nazis, Islamists, and the Making of the Modern Middle East. הספר עוסק בהרחבה גם על השפעתו של המופתי על האידיאולוגיה האנטישמית הערבית שהפכה נפוצה ברוב המדינות הערביות בעשורים האחרונים. כשפרופ' שוואניץ שמע את הוויכוח בנוגע לאמירתו של ראש-הממשלה על חאג' אמין אל-חוסייני, הוא טרח לפרסם הודעה ב-21 באוקטובר 2015 בנוסח הזה שהופיעה במגזין האקדמי של פרופ' דניאל פייפס:

"It is a historical fact that the Grand Mufti of Jerusalem al-Hajj Amin al-Husaini was an accomplice whose collaboration with Adolf Hitler played an important role in the Holocaust. He was the foremost extra-European adviser in the process to destroy the Jews of Europe."

האובססיה של עיתון "ידיעות אחרונות" כלפי ראש-הממשלה בנימין נתניהו הפכה עם הזמן לסוג של פארסה עיתונאית - כפי שהדבר התגלה בעוצמה גדולה מייד לאחר הבחירות של חודש מרס 2015. גם הפעם, "הבשורה המרעישה" של העיתון נועדה לפגוע מלכתחילה בראש-הממשלה. אולם, התברר, בדומה למה שהתרחש לאחר הבחירות, שהעיתון עשה שירות גדול מאוד להסברה הישראלית. מאז שהדברים התפרסמו באתר האינטרנט של העיתון, אלפי התייחסויות התפרסמו בתוך זמן קצר מאוד. מאות ידיעות ומאמרים התפרסמו ברחבי-העולם רק במהלך היומיים האחרונים על הנושא החשוב הזה. כמובן, שמיליוני קוראים ברחבי-עולם סופסוף שמעו לראשונה את שמו של חאג' אמין אל-חוסייני ושמעו על האידיאולוגיה הנאצית המלווה את התנועה הלאומית הפלסטינית כבר עשרות שנים. במהלך היומיים האחרונים, מאות פעמים התפרסמה התמונה הידועה של המפגש בין אל-חוסייני להיטלר. מאמרים וספרים שנכתבו על חאג' אמין אל-חוסייני קיבלו לפתע-פתאום עדנה-מחודשת לנוכח השערורייה הבינלאומית אותה הפיץ "ידיעות אחרונות". ישראלים רבים, רבים מאוד, עשו הכרה מחודשת עם ההיסטוריה הלאומית שלנו בארץ-ישראל ועל המאבק ההרואי שלנו לאורך מאה השנים האחרונות. בזכותו של "ידיעות אחרונות", האידיאולוגיה הלאומיות הפלסטינית המדומיינת נראית באור שונה לחלוטין - שהוא אינו רחוק כל-כך מהאידיאולוגיה הנאצית של גרמניה בשנות ה-40 של המאה הקודמת.  על זה נאמר, "מלאכתם של צדיקים נעשית גם בידי רשעים מרושעים".

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "הקשר בין ידיעות אחרונות לחאג' אמין אל-חוסייני", מגזין המזרח התיכון, 22 באוקטובר 2015.