אמין אל-חאפז, מי שהיה נשיא סוריה בין השנים 1966-1963, הלך לעולמו ב-17 בדצמבר 2009, בעיר הולדתו - חלב (אלפו) שבסוריה - לאחר מחלה ממושכת. אמין אל-חאפז, בן לעדה הסונית, שהיה בן 88 במותו, נולד בשנת 1921 בעיר חלב שבצפון-סוריה; הוא סיים את לימודיו הצבאיים בשנת 1946, ולאחר מכן השתתף בפלישה הערבית הצבאית לארץ-ישראל בעקבות הכרזת העצמאות הישראלית; בשנת 1958 אמין אל-חאפז היה אחד מהפעילים הנמרצים שהביאו להקמת האיחוד המצרי-סורי במסגרת "הקהיליה הערבית המאוחדת" (היא - קע"ם); לאחר פירוק האיחוד המצרי-סורי, הוא כיהן כנספח הצבאי של סוריה בארגנטינה - בתפקיד זה, אמין אל-חאפז התוודע לראשונה למרגל הישראלי אלי כהן שביקש ליצור קשרים ענפים ככול-האפשר עם צמרת הפוליטית של סוריה, וזאת במסגרת מעבודתו החשאית בשליחותה של מדינת-ישראל.

הפיכת הבעת' של 1963

אמין אל-חאפז היה מקורב למישל עפלק ולצאלח אל-דין אל ביטאר - מההנהגה ההיסטורית של מפלגת הבעת' וממייסדיה. סביר להניח שקירבה זו לא נבעה רק ממניעים אינטרסנטיים, אלא נבעה מהאמונה האמיתית הנוגעת לגדולתה של האומה הערבית בהנהגתה החילונית של סוריה, שכן "סוריה היא הלב הפועם של העולם הערבי" בהתאם למשנתו של מישל עפלק.

ב-8 במרס 1963, התחוללה הפיכה צבאית בסוריה שנערכה בידי קצינים המקורבים רעיונית למפלגת הבעת'. חודש לפני כן, התחוללה הפיכה דומה בעיראק - גם היא בידי חברי מפלגת הבעת'. דומה היה, כי במזרח-התיכון החלו להתגבש שתי תפיסות אידיאולוגיות שהתחרו על ההגמוניה בעולם-הערבי: האחת - הנאצריזם, והשניה של מפלגת הבעת' שדגלה ב"אחדות, חירות וסוציאליזם". מישל עפלק, מייסד המפלגה, הוכתר בתקשורת הערבית של אותה עת, כ"פילוסוף שהביא לשתי הפיכות בעולם-הערבי".

לאחר ההפיכה, אמין אל-חאפז הוזמן על-ידי מחוללי ההפיכה לעמוד "בחזית הפוליטית" בשורה ארוכה של תפקידי-מפתח, בהם שר-הפנים וסגן-המושל הצבאי. לאחר שהמשטר החל להתייצב והתגבשו רעיונותיו העיקריים, אמין אל-חאפז החליט ליטול על עצמו את תפקיד נשיא-המדינה. אולם, בניגוד לציפיותיו של אמין אל-חאפז, מתחת לפני השטח שלטה בתקיפות "הוועדה הצבאית" שהורכבה מהאישים הללו: צאלח ג'דיד - עלווי; מוחמד עומרן - עלווי; חאפז אל-אסד - עלווי; אחמד אל-מיר - איסמאעילי; ועבד אל-כרים אל-ג'ונדי - איסמאעילי.

כהונתו של אמין אל-חאפז (הסוני) נמשכה עד להפיכה האלימה שנערכה נגדו (בידי נאמני צאלח ג'דיד העלווי) בשנת 1966 - שבעקבותיה תפסו את השלטון גורמים רדיקליים בעלי נטיות מרכסיסטיות (כדוגמת ד"ר נור אל-דין אל-אתאסי, ד"ר יוסוף זועיין וד"ר איברהים מאחוס). לאחר ההפיכה של פברואר 1966, אמין אל-חאפז נכלא למשך למעלה משנה, עד לשחרורו ב-9 ביוני 1967 - בשעה שנערכו הקרבות על השליטה רמת-גולן בין ישראל לסוריה במלחמת ששת-הימים. לאחר המלחמה, אמין אל-חאפז עבר להתגורר בביירות. לאחר שהתחוללה ההפיכה השנייה של הבעת' העיראקי ב-17 ביולי 1968, אמין אל-חאפז עבר להתגורר בעיראק תחת חסותו של סדאם חוסיין. בשנת 1971, סוריה הוציאה נגדו גזר-דין מוות בשל פעילותו האופוזיציונית נגד המשטר הסורי של חאפז אל-אסד.

קשריו עם אלי כהן

אמין אל-חאפז נודע כאחד מידידיו הקרובים ביותר של אלי כהן, המרגל הישראלי שפעל בסוריה עד לתפיסתו בינואר 1965. אל-חאפז סלל את הדרך לאלי כהן בעזרת מסע היכרות עם מרבית הצמרת הפוליטית והצבאית של מפלגת הבעת' של אותם ימים. בשל הקרבה לאלי כהן, אמין אל-חאפז חשש שמא תדבק בו תווית של משתף-פעולה עם "גורמים בוגדניים", והוא ניסה להמעיט מחשיבותו של הקשר שנוצר בין השניים, וכן גם מתרומתו לחדירתו הקלה של אלי כהן לתוככי הצמרת הסורית של אותם ימים. על-פי אינדיקציות אחדות, אלי כהן ניסה גם הוא - במהלך חקירתו ומשפטו - להמעיט מחשיבותו של הקשר עם אמין אל-חאפז כדי לא לסבך יתר-על-המידה את ידידו "הקרוב" שפעל בתום-לב. ועם זאת, "הפרשה" הזאת לא נתנה מנוח לאמין אל-חאפז לאורך כל חייו ועד למותו.

פעילותו האופוזיציונית נגד חאפז אל-אסד

בפברואר 1982 פשטו כוחות סוריים על העיר אל-חמה וערכו טבח בתושבי העיר שנחשדו כאוהדי "האחים המוסלמים". במהלך הקרבות בעיר נרצחו עשרות אלפי איש, העיר אל-חמה נהרסה ברובה וכמיליון סורים עזבו את המדינה. לאחר הטבח התאגדו גופים אופוזיציוניים והקימו את "הברית הלאומית לשחרור סוריה" - שנוסדה בפריז ונתמכה בידי שורה ארוכה של גורמים מערביים.

אמין אל-חאפז הצטרף ל"ברית" למרות חילוקי-הדעות המהותיים עם גורמים אסלאמיים שהתחברו אף הם ל"ברית הלאומית לשחרור סוריה", שכן אל-חאפז האמין במהפכה חילונית בסוריה ובמדינות-ערב האחרות. על-פי טענות אחדות, אמין אל-חאפז דגל "במאבק מזוין אלים ורחב" נגד המשטר העדתי העלווי של חאפז אל-אסד - אביו של בשאר אל-אסד, הנשיא הנוכחי של סוריה. אולם, רבים מחברי "הברית" של שנת 1982, דגלו בחילופי שלטון בסוריה "בדרכי שלום", למרות שבהודעת הייסוד של "הברית", שפורסמה בפריז, דובר במפורש על "מאבק עממי מזוין".

מההפכה אוכלת את מייסדיה ובניה

מישל עפלק, נוצרי יווני-אורתודוקסי, נולד ב-1910, למד היסטוריה בסורבון, וייסד ב-1935 יחד עם צאלח אל-דין אל-ביטאר את השבועון "אל-טליעה" (החלוץ). בתחילת שנות ה-40 הם הקימו תנועה פוליטית בשם "מפלגת התחייה הערבית", שלאחר זמן מה אימצה את השם "מפלגת הבעת' הערבית הסוציאליסטית". ב-1966 עפלק ואל-ביטאר גורשו מסוריה בעקבות הפיכה צבאית נוספת של קצינים עלווים חברי מפלגת הבעת'. עפלק התגורר בפריז כגולה פוליטי עד למותו ב-1989, והוא  נקבר בעיראק של סדאם חוסיין שהייתה יריבתה המרה של סוריה - בהנהגתו התקיפה של חאפז אל-אסד במאבק על ההגמוניה בעולם-הערבי.

צאלח אל-דין אל-ביטאר, נולד ב-1921 למשפחה סונית אריסטוקרטית, והוא רכש את השכלתו בסורבון יחד מישל עפלק. לאחר התהפוכות הפוליטיות של שנת 1966, אל-ביטאר חי כגולה פוליטי בפריז, שם נרצח ב-1980 בידי סוכנים סורים בהוראת חאפז אל-אסד.

אמין אל-חאפז התגורר בעיראק עד לפלישה האמריקאית ב-2003. בדומה לרבים ממנהיגי הבעת' של עיראק שמצאו מקלט בסוריה בעקבות הפלישה האמריקאית, גם אמין אל-חאפז נמלט לסוריה, שם הוא התגורר בעיר הולדתו, חלב, עד למותו ב-17 בדצמבר 2009.

--

מאמרים נוספים בנושא:

הפיכת קציני הבעת' בסוריה, 1963.

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים.

הברית הלאומית לשחרור סוריה.

התגובות בתקשורת הבינלאומית לפירוק האיחוד בין מצרים לסוריה.

נאום עבד אל-נאצר לאחר פירוק האיחוד עם סוריה.

גלגולו של השם קע"ם, היא - הקהילייה הערבית המאוחדת.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "אמין אל-חאפז, נשיא סוריה לשעבר - 2009-1921", מגזין המזרח התיכון, 26 בדצמבר 2009.

שיתוף בפייסבוק