מאת: ד"ר יוחאי סלע

הפלסטינים, ובעלי בריתם בקרב ערביי-ישראל, התאהבו לחלוטין בדמותו של הקוזאק הנגזל שכה אופייני לתרבות הבכי ונהי של העולם-הערבי. כבר עשרות שנים העולם-הערבי עסוק בפיברוק היסטורי ואימוץ מונחים לשוניים כדי להסוות את מעשיו ומחדליו - הן כלפי המוסלמים ובעיקר כלפי היהודים והנוצרים. מילים וביטויים כמו "גזענות", "אימפריאליזם", "כיבוש" ו"טיהור אתני", שאובים מהעולם התרבותי הערבי לאורך ההיסטוריה, אך ביטויים אלה מופנים בעיקר כלפי ישראל או כלפי כל מי שאינו מסכים לחלוטין עם הרטוריקה הערבית.

מאז הכיבוש הערבי על ארץ-ישראל, הערבים לא רק גזלו כברת-ארץ שאינה שייכת להם, אלא הם גם אימצו את ההיסטוריה של ארץ-ישראל כאילו הייתה שלהם מימים ימימה. יתרה מזאת, הגזענות הערבית התבטאה גם בתקופה המודרנית עם גירושם של כמיליון יהודים ממדינות-ערב שהחל משנות ה-40 של המאה הקודמת, לאחר מסכת זדונית של פרעות, רדיפות, הרג ורצח. כך למשל, באירועי הפרהוד בעיראק ביוני 1941, שבמהלכם נרצחו 179 יהודים ועוד 2,200 אחרים נפצעו. כיום, נותרו יהודים ספורים בלבד במדינות-ערב. אף יהודי לא קיבל פיצוי נאות בשל גזילת רכושו. כיום, גם הנוצרים נוטשים את העולם-הערבי בשל רדיפות יומיומיות המגיעות לכדי רצח בגיבוי שלטוני.

גם הגדר הביטחונית נבנתה בשל הרצחנות הערבית בעת שהחלו ההתפרעויות הערביות בשטחי ברשות-הפלסטינית שהתפתחו למלחמת טרור המתאבדים בשנת 2000. למעלה מ-1,000 ישראלים נרצחו ועוד אלפים רבים נפצעו. הכלכלה הישראלית נפגעה; התיירות הידלדלה; אוטובוסים התפוצצו בחוצות הערים; בליינים ישראלים נהרגו סתם כך ברחוב; שמחות משפחתיות נהפכו לשדה קטל; סטודנטים ישראלים נרצחו באוניברסיטת ירושלים, ודומה היה כי ישראל חוזרת לימי הפרעות הרצחניות של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936).

בשנת 2000 נהרגו 43 ישראלים.

בשנת 2001 נהרגו 204 ישראלים.

בשנת 2002 נהרגו 451 ישראלים.

בשנת 2003 נהרגו 210 ישראלים.

בשנת 2004 נהרגו 117 ישראלים.

בשנת 2005 נהרגו 55 ישראלים.

בשנת 2006 נהרגו 30 ישראלים.

ב-13 במרס 2008 נערך בסנגל כנס של ארגון המדינות האסלאמיות  - 57 מדינות וארגונים חברים בארגון הזה. גם אבו-מאזן (מחמוד עבאס), ראש הרשות הפלסטינית, הוזמן לשאת נאום בפני באי הכנס. בין יתר הדברים אבו-מאזן אמר את המשפטים האלה: "עמנו עומד בפני טיהור אתני בירושלים, שנולד כתוצאה ממספר החלטות ישראליות כמו הטלת מסים כבדים, איסורי בניה וסגירת מוסדות פלסטינים. בנוסף לכך מופרדת העיר מהגדה המערבית על ידי חומת הפרדה גזענית".

ללא כל ספק, זו זעקתו הבכיינית של הקוזאק הנגזל. מאוד חשוב לעשות שלום. אך חשוב הרבה יותר גם עם מי לעשות שלום.