במהלך השנים האחרונות, צבא לבנון עשה מאמצים כבירים לעמוד מחוץ לתסבוכת הפוליטית הלבנונית מאז סיומה של מלחמת האזרחים במדינה. הצבא, יחד עם פוליטיקאים נבונים, ניסה להיות גורם מאחד האמור לשמור על האינטרסים הביטחוניים של המדינה, ואף לפעול באורח-מאוזן ככל האפשר בין שלל הגורמים החיצוניים המעוניינים להטיל את מרותם והשפעתם של הזירה הפוליטית בלבנון. הכוונה כמובן לסוריה ואיראן ולבעלי בריתם בלבנון, המעוניינים להפוך את לבנון לפרובינציה סורית-איראנית שתשמש מקפצה נוספת כדי להגביר את השפעתם על מדינות נוספות במזרח-התיכון. לבנון משמשת זירת ניסוי אכזרית בין הזרם המתון לבין הזרם הרדיקלי והזרם השיעי. אישים מסוריה ומלבנון יודעים להבהיר היטב את דבריהם בנוגע לעתידה של לבנון, כפי שהתבטא לאחרונה סגן-הנשיא הסורי, פארוק א-שרע, במילים האלה: "לבנוני ששונא את סוריה, שונא את עצמו". כך סוריה ובעלי בריתה רואים את האינטרס הסורי בלבנון ללא כחל וסרק. משפחת אסד לא היססה להפעיל את כל הגורמים הסרים למרותה בלבנון, כדי לחסל דמויות פוליטיות ותקשורתיות שהביעו התנגדות למעורבותה הכפויה בלבנון. בכל פעם שלבנון מנסה להגיע לפתרון מתון בדרכי-שלום בין הגופים הפוליטיים במדינה, סוריה מחסלת אישיות לבנונית כתמרור אזהרה -  כפי שזה בא לידי ביטוי ברשימה להלן:

נשיא לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי: פברואר 2005.

חבר-הפרלמנט, באסל פלייחן: מת מפצעיו באפריל 2005.

מנהיג לשעבר של המפלגה הקומוניסטית בלבנון, ג'ורג' חאווי: יוני 2005.

חבר-הפרלמנט ועורך עיתון אל-נהאר, ג'ובראן תוויני: דצמבר 2005.

שר-התעשייה, פייר ג'ומייל: נובמבר 2006.

חבר-הפרלמנט, וואליד אידו: יוני 2007.

חבר-הפרלמנט, אנטואן ג'אנם: ספטמבר 2007.

גנרל פרנסואה אל-חאג': 12 בדצמבר 2007.

מי שחשב שמינויו של הרמטכ"ל הלבנוני, גנרל מישל סולימאן, לתפקיד נשיא לבנון ירגיע את הסורים ובעלי בריתה, קיבל תזכורת כואבת ומרה. צרפת, ארה"ב וגורמים אירופאים רבים צריכים לערוך חשבון-נפש נוקב עם עצמם ועם הלבנונים שחשו נבגדים לאור המניפולציות הפוליטיות שנעשו מאחורי גבם, למרות ההבטחות שניתנו להם מהלך החודשים האחרונים. אישים לבנונים ניסו לטעון בפני גורמים מערביים שסוריה היא מפלצת בעלת תיאבון בלתי-נדלה לכוח והשפעה במרחב המזרח-תיכוני. אולם, אינטרסים חובקי-עולם גברו על האינטרס הלבנוני הצר, וכך, נבחר הרמטכ"ל מישל סולימאן כמועמד יחיד לנשיאות לבנון, לשמחתה הרבה של סוריה ובעלי-בריתה.

אם עד כה, משפחת אסד חיסלה אישים פוליטיים ותקשורתיים שהביעו התנגדות למעורבותה בלבנון, מתברר כי בחיסולו של גנרל פרנסואה אל-חאג' (המרוני) מראה עד להיכן סוריה מוכנה להרחיק לכת במטרה להכין את הקרקע לקראת קידומם של אנשי צבא לבנוניים שיהיו נוחים לה מבחינה פוליטית וביטחונית. מה בעצם הביא את סוריה להורות על חיסולו של גנרל שהיה נערץ על לבנונים רבים?

במהלך האירועים האלימים שפרצו במחנה נהר אל-בארד בחודש מאי 2007, ראש אגף המבצעים של צבא לבנון, הגנרל פרנסואה אל-חאג', פיקד ישירות על הכוחות הלבנוניים שחיסלו את מחבלי הארגון "פתח אל-אסלאם" - שאומנו ומומנו בידי שירותי-המודיעין של סוריה. במהלך הקרבות, נהרגו מאות בני-אדם, ביניהם גם 166 חיילים לבנונים. בנוסף לכך, גנרל אל-חאג' היה אחראי לפריסתו של הצבא לבנוני בגבול עם ישראל לאחר מלחמת לבנון השניה בפעם הראשונה מאז מלחמת האזרחים הלבנונית. כבר אז, גנרל אל-חאג' משך את תשומת ליבו של ארגון חיזבאללה ושל גורמים נוספים מתומכיה הרבים של סוריה בלבנון. לאחר שהוסכם על מינויו של הרמטכ"ל מישל סולימאן לכהן כנשיא לבנון, הגנרל פרנסואה אל-חאג' נתפס כמחליפו הטבעי של סולימאן לאור הצלחתו להביא לחיסולו של ארגון "פתח אל-אסלאם" שגרם לקורת-רוח רבה מאוד בלבנון.

אישיות צבאית עצמאית שכזו, נתפסת בעיני סוריה כמכשלה שיש להסירה במהרה. לפיכך, בשעה שנערכו דיונים ממושכים בנוגע למינויו של מישל סולימאן לנשיא לבנון ובנוגע לצביונה של הממשלה החדשה, סוריה מיהרה להורות על חיסולו של גנרל פרנסואה אל-חאג', ובכך להביא למינויו של רמטכ"ל לבנוני שיהא נוח יותר להשפעותיה. אלא שבחיסול הנוכחי, עלול להיווצר מצב חדש בו סוריה הצליחה להפוך את מישל סולימאן לאחד מאויביה, שכן לשני הגנרלים הוותיקים האלה היו קשרים אישיים הדוקים שהתקיימו לאורך שנים רבות. אך מצד שני, לאור הניסיון הלבנוני, מתברר, כי הפחד מפני מסוריה יכול לגבור על כל שיקול הנובע מהיגיון פנימי ומתחושות עזות של רגשות אישיים, או אפילו לגבור על חברות אישית הדוקה וממושכת. במילים אחרות, סוריה שוב הצליחה לסבך את המצב הפנימי בלבנון - אם בעזרתם ואם בשתיקתם של גורמים מערביים רבים שניסו, פעם נוספת, לשחר לפתחם של גורמים רדיקליים על חשבון גורמים מתונים.

ביום בו חוסל הגנרל פרנסואה אל-חאג' בידי גורמים סוריים, בעיראק התפוצצו שלוש מכוניות תופת שגרמו למותם של עשרות אנשים. יום לפני כן, התפוצצו באלג'יריה שתי מכוניות תופת שגרמו למותם של כ-60 בני-אדם. רצף האירועים האלימים האלה מדגים היטב את טיבו הפוליטי והתרבותי של העולם-הערבי - מקצהו האחד ועד לקצהו השני  ללא יוצא מהכלל.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "סוריה עומדת מאחורי חיסולו של גנרל פנסואה אל-חאג'", מגזין המזרח התיכון, 13 בדצמבר 2007.

שיתוף בפייסבוק