לאחרונה התפרסם דו"ח "האגודה לזכויות האזרח" על ממדי "הגזענות" בקרב האוכלוסייה הישראלית כלפי המיעוט הערבי. הסקר, שנערך ב-2006 כנראה לאחר מלחמת לבנון השניה ולאחר כמעט שבע שנות טרור ערבי רצחני כלפי תושבי המדינה, מעלה ממצאים מדאיגים, שכן, נרשמה עליה תלולה בביטויי הגזענות כלפי ערבים בעלי אזרחות ישראלית. (במאמר מוסגר חשוב לציין, כי ככל הידוע לנו בימים אלה, יש כרגע 22 מדינות ערביות שבעבר התגוררו בהן כמיליון יהודים, אולם הם נעלמו כלא-היו. זאת אומרת, העולם-הערבי יכול לציין בסיפוק-רב ובשביעות-רצון, כי המדינות הערביות נקיות מיהודים, ובלשון פשוטה קוראים לזה "טיהור אתני").

לאחר שהבהרנו את הנקודה הזו, אפשר לעבור בקלות לכמה ממצאים מעניינים בדו"ח של "האגודה לזכויות האזרח": על-פי ממצאי הדו"ח עולה כי 55% מהאוכלוסייה הישראלית רוצים שערביי-ישראל יהגרו מחוץ למדינה.

נעבור לנקודה חשובה נוספת: על-פי ממצאי הדו"ח של "האגודה לזכויות האזרח" עולה, כי 75% מהאוכלוסייה הישראלית סבורים כי בני המיעוט הערבי בישראל הם אלימים. האם יש לכך אחיזה כלשהי במציאות היומיומית?

ובכן, מדו"ח משטרתי שפורסם ב-2006 (ולא עורר מהומה גדולה), עולה כי החברה הערבית אלימה פי 3 (שלושה) מהחברה הישראלית. מסיכומו של הדו"ח המשטרתי עולה, כי ערביי-ישראל - המהווים כ-20 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל - אחראים על יותר מ-75% מהמעשים הפליליים ומהמעשים האלימים בישראל. להלן כמה ממצאים מעניינים על האלימות הערבית בישראל:

50 אחוזים מסך הגניבות החקלאיות.

30 אחוזים מסך גניבות הרכב.

43 אחוזים מסך תיקי הרצח.

37 אחוזים מסך תיקי החבלות החמורות.

39 אחוזים מסך תיקי השוד בנסיבות החמורות.

40 אחוזים מסך תיקי ההצתות.

55 אחוזים מסך התיקים הנפתחים על סיוע לשוהים בלתי-חוקיים.

60 אחוזים מסך התיקים על שימוש בנשק חם בעבירות פליליות.

מונופול של ערביי-ישראל על סחר בנשק או בהחזקתו.

מונופול של ערביי-ישראל בסחר בסמים.

הממצאים האלה אינם מבהירים את התמונה השלמה והעגומה, שכן רבים מהמעשים הפליליים של ערביי-ישראל אינם מתגלים או אינם מובאים לידיעת הציבור. מהדו"ח המשטרתי שפורסם ב-2006 מתברר כי קיים "צידוק דתי ולאומי לפשיעת הרכוש, המשפיע על היקף התופעה", ובמילים אחרות - מותר לגנוב מיהודים או לפגוע ביהודים, ולכן אפשר לקרוא לזה בפשטות "גזענות ערבית". לפני שבאים בטענות כלפי האוכלוסייה הישראלית, יואילו נא ערביי-ישראל ומנהיגיו לבדוק היטב היטב את עצמם, ובעיקר את מעשיהם כלפי האוכלוסייה הישראלית.

כמה אמיתות פשוטות

מי שלא מכיר בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במדינתו היחידה, הוא גזען. זהו הדבר העיקרי המבחין כיום, באופן מובהק, בין גזענות לבין אנטי-גזענות. יואילו נא ערביי-ישראל לקדש את הלאומיות היהודית כפי שהם מקדשים את הלאומיות הערבית או זו הפלסטינית שהומצאה אך לפני שנים מעטות.

מי שלא טוב לו, מי שרע לו, או מי שלא מוכן לחיות בריבונות יהודית או בסביבה יהודית, עומדות בפניו אין-ספור אופציות מחוץ לישראל. אין שום חובה להיות אזרח ישראלי, ויחד עם זאת, גם אין עלינו שום חובה לממן את האגו הלאומני של המיעוט הערבי החי בישראל.

===

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "צביעותם של ערביי ישראל ולאומנות ערבית", מגזין המזרח התיכון, 9 בדצמבר 2007.