בגטו מוגילב היו תנאים קשים ויהודי הגטו מתו ממחלות ורעב יומיום ושעה שעה, רק בנס נשארנו בחיים במשך שלוש שנים שחיינו ברעב איום בתחומי המחנה. כמובן שבינתיים גדלתי ולא ידעתי מה זה בית-ספר בגטו. כאשר נשברה החזית הגרמנית היה ברור שהגרמנים ישמידו את היהודים.

"קרב הענקים" בין ראש המוסד צבי זמיר לבין ראש אמ"ן אלי זעירא, שאליו מתייחס האלוף שלמה גזית, לא ניטש על שמה הטוב של קהיליית המודיעין הישראלית. כי צבי זמיר וחבריו שתבעו חקירה משפטית נגד אלי זעירא, כבר הוציאו את דיבתו הרעה של המודיעין הישראלי.

בהמשך לפרויקט המחקרי על מעצבי דעת-הקהל הערבית לקראת מלחמת ששת-הימים, המאמר הנוכחי דן באחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של תחנת הרדיו המצרית "סאות אל-ערב" שנוסדה ב-1953. תחנה זו שימשה כלי תעמולתי, חשוב מאין כמוהו, בידי עבד אל-נאצר.

חשיפת שמו וזהותו של "בבל", ה"מרגל" הישראלי הטוב ביותר שהיה לישראל אי פעם, הד"ר אשרף מרואן, הכתה בתדהמה את צמרת המודיעין הישראלית. האלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן במלחמת יום-הכיפורים שחשף את האיש, טוען כי האיש היה סוכן כפול.

המושג ג´נוסייד נולד על הרקע המזוויע של השואה. זאת הסיבה שיש בלבול מושגים ואנשים נוטים לראות את ה"שואה" וה"ג´נוסייד" כמושגים זהים. זו טעות, כי אין זהות בין השניים. אין חולק על כך שג´נוסייד הוא פשע שאין שני לו בחומרתו.

מאמריו הארוכים של הייכל התפרסמו כל יום שישי ובהם ניתנה פרשנות והסבר לאירועים על-פי תפיסת עולמו האידיאולוגי של עבד אל-נאצר. הייכל נתפס כפרשן המוסמך של עבד אל-נאצר בשל קרבתו אליו, וכתוצאה מכך הוא צבר עוצמה ציבורית שהייתה חריגה בהיקפה.

המאמר על הלאומיות הפלסטינית תורגם לספרדית: אתם רשאים להעביר את התרגום לכול מקור תקשורתי או פרטי העולה על דעתכם. תעבירו את המאמר הזה לכול הפורומים בשפה הספרדית, למערכות עיתונים, לעיתונאים, לשגרירויות ולחבריכם ברחבי-העולם.

מות קדושים תמיד היה דלק שמזין הקרבה בקרב המוני העם. הקדוש המעונה, "השהיד", המת על קידוש השם והמולדת, הוא דמות מופת, המורה לאחרים ללכת בדרכו. מכאן הנטייה של הזרמים האסלאמיים וחמאס בכללם, להאדיר את "עלילות" השהידים.

מאמר תשובה לכל הגזענים בעולם: המאמר "הלאומיות הפלסטינית כתנועה קולוניאליסטית של הליגה הערבית" תורגם לאנגלית. תעבירו את המאמר הזה לכל הפורומים בשפות זרות, למערכות העיתונים, לעיתונאים, לשגרירויות ולחבריכם ברחבי-העולם.

הממלוכים, היו מוסלמים סונים ממוצא תורכמני, שכבשו את ארץ-ישראל המערבית מידי הצלבנים בין השנים 1260 - 1290. תחת שלטונם הייתה ירידה דרסטית בגודל האוכלוסייה. מאמר זה מביא את הנתונים על הירידה ומנתח את סיבותיה.

הממלוכים, היו מוסלמים סונים ממוצא תורכמני, שכבשו את ארץ-ישראל המערבית מידי הצלבנים בין השנים 1260 - 1290. תחת שלטונם הייתה ירידה דרסטית בגודל האוכלוסייה. מאמר זה מביא את הנתונים על הירידה ומנתח את סיבותיה.

לערבים המתגוררים בישראל שיש להם תודעה היסטורית עמוקה, לא נוח לחלוטין עם המושג "פלשתיני" או "ערבי", שכן שני המושגים הללו מייצגים גורמים זרים שאינם שייכים היסטורית לארץ-ישראל. לפיכך, הם החלו לטעון שהם "צאצאי הכנענים".

בין כיבוש לכיבוש, בין מעשה טבח אחד למשנהו, ובין גירוש לגירוש ומכירתם של שבויים יהודים בכיכרות העיר במחיר מציאה, מאות אלפי יהודים נאחזו בקרקע המולדת למרות הקשיים החומריים והפיזיים ולמרות התעמרותו של הכובש התורן.

לאורך כל תקופת הכיבוש הערבי על ארץ-ישראל, המוסלמים עסקו במחיקת הזהות היהודית בארץ-ישראל (בדומה לכובשים אחרים) ובהמצאת היסטוריה מדומיינת המשוללת כל יסוד עובדתי. הדוגמא הנוגעת לפרשת מקום קבורתו של רבן גמליאל ביבנה תבהיר את העניין בקצרה.

בניגוד לדעה הרווחת, דווקא השליטים המוסלמים הם אלה שהנהיגו סימן מזהה ליהודים ולנוצרים כאות של גנאי. כבר עם עליית האסלאם וכיבוש ארץ-ישראל בידי המוסלמים, הונהגו תשלומים מיוחדים כמו "מס גולגולת" וכן הוטלו מיסים כבדים על בעלי הקרקעות היהודים בישראל.

בתקופת השלטון העות´מאני בארץ-ישראל, השתרשו בקרב המוסלמים דעות שליליות רבות על היישוב היהודי בארץ-ישראל. אומללותם, פגיעותם ועוניים, שיוו להם תדמית של קהילה חסרת-מגן הראויה לגורל המר שאלוהים, לכאורה, המיט עליה.

על-מנת להבין לאשורו את מה שהתחולל בארץ-ישראל תחת הכיבוש הערבי, עלינו לחזור לראשית הכיבוש הערבי על הארץ. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-7 התנהלה המערכה הצבאית על ארץ-ישראל בשם האסלאם כחלק ממסע אימפריאלי של השבטים הערבים שהגיעו מחצי-האי ערב.

כל מי ששמע או קרא את נאומו של אחמדינג´אד חייב לשאול את עצמו פעם נוספת מדוע מדינת-ישראל העצמאית קמה רק בשנת 1948, ולא ב-1938 או שנים רבות קודם לכן? מדינת-ישראל הריבונית לא קמה רק בגלל השואה, אלא היא קמה למרות השואה.

הגשמת הרעיון הלאומי אינה נמדדת רק על-פי שיקולים של זיכרון היסטורי מר ונמהר וקיום לשם הקיום, אלא הגשמתו היא ציווי לאומי, תרבותי ודתי - וללא שום קשר לרדיפות כאלה ואחרות. וכן, היא גם אינה נובעת משיקולים של אופנות תרבותיות ולאומיות בנוסח המערבי או המזרחי.

אחמד שוקיירי, בנאומיו הרבים מול קהל ערבי נלהב, לא היסס להצהיר, פעמים רבות, על השמדתה של מדינת-ישראל ותושביה, בדומה לקריאות של אחמד סעיד ברדיו סאות אל-ערב בחודשים שקדמו למלחמת ששת-הימים.

השינויים הרבים שהתחוללו בטורקיה בעקבות ההפיכה הצבאית של ספטמבר 1980, הביאו לייצובה של המדינה באופן בולט וברור לעין. לאור זאת, ראשי הצבא החליטו כי הגיעה העת לחזור בהדרגה לחיים פוליטיים דמוקרטיים, אך עם מגבלות רבות.

בשעות הערב של ה-12 בספטמבר 1980, הרמטכ"ל הטורקי נשא נאום לאומה הטורקית בו הוא הסביר באריכות את המניעים העיקריים שגרמו לצבא לבצע הפיכה צבאית, וזאת בסתירה לרוח הדמוקרטית של טורקיה ולאופייה הליברלי שהושג בעמל רב.

מאות אנשים נרצחו מידי חודש, אך גם נתונים קשים אלה לא דרבנו את המפלגות הפוליטיות להתאגד יחדיו כדי להתמודד באופן מושכל עם האיומים מבית. החלק השני של הפרויקט המחקרי מפרט את האירועים שהובילו להפיכה הצבאית בטורקיה בספטמבר 1980.

נקודת-ההנחה המחקרית היא, שלאורך כל המשברים הפוליטיים הקשים שידעה הדמוקרטיה הטורקית החל מ-1950, הצבא הטורקי שימש - ועדיין משמש - כמגדלור הצופה בדקדקנות על המערכת הפוליטית הפנימית

החלק הרביעי והאחרון דן במשבר הפוליטי בסוריה לאור ההשפעה הסובייטית מנקודת-מבט ישראלית של אותם ימים. החודשים האחרונים לפני האיחוד בין מצרים לסוריה, עוררו דאגה כנה ואמיתית בצד הישראלי.

החלק שלישי של המאמר דן במדיניותן של ארה"ב, בריטניה וצרפת במזרח-התיכון על רקע המשבר הפוליטי בסוריה ועל רקע מעורבותה של צרפת באלג´יריה. מדינות המערב היו מוכנות להרחיק-לכת כדי להתמודד עם הסכנה הסובייטית ועם יוקרתו של עבד אל-נאצר.

החלק השני של המאמר דן במבצעים הסודיים של ארה"ב ובריטניה שמטרתם היתה לשנות את פניה של סוריה. ראוי לזכור שהמבצעים הללו התנהלו במסגרת "המלחמה הקרה" שהתנהלה באותה עת בין ברית-המועצות לארה"ב

החלק הראשון של המאמר דן במערכת הפוליטית הסורית מ-1954 ועד ל-1957. בשנים אלה סוריה ניסתה לבסס מערכת פוליטית דמוקרטית, אך ללא הצלחה גם בשל הפרנויה הסורית שנבעה מהחשש מהשתלטות זרה על המדינה.

נאומו של אבא אבן באו"ם נישא ב-13 ביולי 1948. למרות שעברו 60 שנה מאז, הטענות הבסיסיות של אבא אבן עומדות ושרירות גם כיום בהקשרן הרחב לעולם-הערבי ותפיסתו הבסיסית בנוגע למדינת-ישראל וקיומה במרחב המזרח-תיכוני

באפריל 1955 נרצח, בידי מתנקש, קצין בכיר בשם עדנאן אל-מליכי שכיהן בתפקידו האחרון כסגנו של הרמטכ"ל הסורי. הרצח גרם לזעזוע רב בסוריה שממילא סבלה ממשברים מתמשכים ומחוסר-יציבות כרונית

מי היה יאסין אל-חאפז, ומדוע ספרו, "התבוסה ואידיאולוגיית התבוסתנות", עדיין רלוונטי לרבים מהערבים במזרח-התיכון? מאמר זה מוגש לכם כמעין הצצה קצרה לעבר ההיסטוריה האינטלקטואלית של סוריה וגם לעבר העולם-הערבי כולו.

בעקבות הפיכת קציני הבעת´, צאלח אל-דין אל-ביטאר נשא נאום לאומה, ששודר ברדיו דמשק, בשם ממשלת סוריה החדשה. ובהתאם לרטוריקה הערבית של אותם זמנים ולתרבות הפוליטית הערבית, אל-ביטאר ציין באריכות את הסיבות שהובילו להפיכה.

50 שנה עברו מאז שמצרים וסוריה הכריזו, בחגיגיות רבה, על איחוד ביניהן שהחל ה-1958. למרות השנים הרבות שעברו מאז, מה ניתן ללמוד מהאיחוד עצמו, מכישלונו ואף מהדימוי העצמי הסורי הרלוונטי גם לימים אלה?

בהמשך לפרוייקט המחקרי על מעצבי דעת-הקהל בעולם-הערבי לקראת המלחמה, המאמר הנוכחי דן בתפקידה של ממשלת הבעת´ השמאלית של סוריה שעלתה לשלטון ב-1966. האירועים שקדמו למלחמה נראו בעיני מנהיגיה של סוריה כהתגשמות חלומם, פרי אידיאולוגיה שרבים הטיפו לה.

ממסמכים אמריקאים מסווגים שוחררו לציבור ב-28 בנובמבר 2007, עולה כי המלך חוסיין, מלך ירדן המנוח, שלח איגרת סודית בשנת 1970 לנשיא ארה"ב דאז, ריצ´ארד ניקסון, ובה היתה בקשה ירדנית מפורשת ובלתי-שגרתית.

הסופיות היא תנועת החסידות והמיסטיקה באסלאם שעיקריה הם: טיפוח רוח-הסגפנות, ביטול חיי העולם הזה, זלזול במצוות הדת המעשיות וחיפוש אחרי הכרת האל באמצעות מדיטציה, בשלבים שונים.

ב-6 באוקטובר, בשעה 14:00 לערך, כוחות סוריים ומצריים פתחו בהתקפת פתע על ישראל. סוריה פתחה בהתקפות אוויר ובהרעשת תותחים לאורך קו החזית ברמת-הגולן. לאחר התקפת ריכוך, החלה ההתקפה הקרקעית

מה היו האירועים המרכזיים ממלחמת ששת-הימים שפרצה ביוני 1967, ועד לאחר מלחמת יום-הכיפורים באוקטובר 1973? מאמר זה מתאר את האירועים המרכזיים לצד ההישגים והאבדות של כל הצדדים המעורבים

"תולדות המפלגות הקומוניסטיות של רוסיה, סין, צרפת, איטליה, אינדונזיה וכד´, הותירה לנו מורשת עשירה בתחום זה. משם אנו מכירים את כל צורות המאבק באמצעות שביתות, בריקאדות, התקוממות מזוינת...."

אליאס מורקוס (Ilias Murqus) נחשב לאחד מאנשי-הרוח החשובים ביותר בעולם-הערבי. מורקוס נולד בסוריה, בן לעדה הנוצרית-אורתודוקסית, היה חבר המפלגה הקומוניסטית הסורית עד לפרישתו ממנה בסוף שנות ה-50

כתוצאה מפירוק האיחוד עם סוריה ב-1961, עבד אל-נאצר הסיק כי שוררת חוסר-בהירות אידיאולוגית בנוגע לאיחוד הערבי ולתפקידה של מצרים בהובלתו של תהליך רב-חשיבות זה. גם אם לנאצר היו ספקות לפני האיחוד עם סוריה בשל חוסר-הבהירות האידיאולוגית...

חוסר-הנוחות משמה של היצירה המדינית החדשה הביא את אנשי משרד-החוץ הישראלי להציע חלופות עם משמעויות ניטרליות. וכך, ב-26 במרס 1958, סגן מנהל מחלקת המזרח-התיכון במשרד החוץ-הישראלי, הוציא הודעה לכל הנציגויות הישראליות בחו"ל בזו הלשון: