כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
נְתַנְיָהוּ בְּגוֹב הָחָקִירוֹת - פוליטיקה ישראלית 2017
היהירות הגרמנית הטיפוסית מול הנחישות הישראלית
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
טרור אסלאמי – ילדים כטרוריסטים מתאבדים – מרץ 2017
האם צפויה שואה שנייה?
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
עולם חדש: ארה"ב אחרי טראמפ - מאמר שני בסדרה
מדיקטטורה צבאית ל"דמוקרטיה"; סוריה לאחר הבחירות של 1954
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
מדינת-ישראל לקראת 2016 – בשם "הכרת הטוב"
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית
מדע והשכלה בישראל, ושאלת הגניוס היהודי
בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל

טורקיה והמערב – פוליטיקה בינלאומית של חמומי-מוח

מאת: ד"ר יוחאי סלע

01.09.2016


 

 

 

באחדות ממדינות-המערב קיימת אווירה תקשורתית דרוכה לקראת שנת 2017, לאור מה שנראה כשינויים פוליטיים שיש להם השלכות רבות למשך העשור הקרוב במדינות כמו צרפת, גרמניה, ארה"ב, הונגריה, אוסטריה, וכן גם במדינות הנמצאות במעטפת של מדינות המערב כמו טורקיה, איראן, לוב ומדינות נוספות במזרח-התיכון. אחדים מכלי-התקשורת המערביים מתארים את המצב הבינלאומי המיוחד שנוצר בשנה האחרונה, ב-2016, כמושפע משלל גורמים חיצוניים ופנימיים כאחד. כך למשל, יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופאי עלולה להשפיע על תוצאות הבחירות בצרפת ובגרמניה; וכן תוצאות הבחירות בארה"ב עלולות גם הן להשפיע על המבנה הפוליטי העתידי של גרמניה ובצרפת ועל יחסו של האיחוד-האירופאי כולו כלפי מה שמתחולל בטורקיה ועל מעמדה "האמיתי" של מדינה זו במסגרת האיחוד-האירופאי; זאת ועוד, מה שיקרה במהלך שנת 2017, עלול להשפיע על מעמדה של רוסיה במזרח-התיכון ובמזרח-אירופה, וכן גם על יחסיה של רוסיה עם סין, הודו ואיראן.

 

בעיני אחדים, האווירה הבינלאומית נראית, לפי שעה, כ"שרויה בנפיצות גבוהה", כך שכל אירוע עלול להגביר את המתח הבינלאומי, למרות שאחדים ממנהיגי המערב מייחלים לרגיעה מבורכת ולשיתוף-פעולה בינלאומי בנושאים חשובים העומדים על הפרק, כמו בעיית הפליטים המוסלמים באירופה. מאידך, מה שנראה, למשל, בעיני גרמניה כ"בעיה אירופאית", נראה בעיני מדינות אירופאיות אחדות כ"בעיה גרמנית", כך שהיכולת לשתף-פעולה על בסיס של אינטרסים זהים אינה עומדת במבחן המציאות - במקרה הזה ובמקרים נוספים. כך למשל, כלכלנית בכירה בצרפת טענה ש"מדינות אירופאיות אחדות החליטו בשביל כל אירופה, אולם צריך לשים את הדגש על כך שהן החליטו בשביל עצמן בלבד". זה היה רמז ברור למדיניותה של אנגלה מרקל  שניסתה להפוך את החלטתה הפרטית לבעיה אירופאית בשאלת הפליטים המוסלמים.

 

הדימוי התקשורתי של המערכת-הבינלאומית הוא, שיש כאן התלכדות מעניינת של "שחקנים" רבים המנהלים "פוליטיקה של חמומי מוח" בדמותם של ארדואן, פוטין, טראמפ, איראן וכוחות רדיקאליים מימין ומשמאל באירופה ובארה"ב. לצד כל אלה, קיימים משברים אקוטיים בסוריה, בעיראק, בלוב, בדרום-סודאן, בסומליה, באפגניסטן, בתימן ובטורקיה שהפכו למגרש-משחקים של מדינות אזוריות אחדות ושל מעצמות זרות שיש להן אינטרסים מנוגדים לחלוטין. אם בוחנים את המצב הפוליטי-ביטחוני-כלכלי באפריקה, באסיה ובאירופה, אפשר להבחין בעשרות מדינות השרויות במשבר אקוטי כלשהו - עד כדי כך שהמערכת הפוליטית המקומית נראית בעיני האזרחים כבלתי-מתפקדת לנוכח גודש האתגרים.

 

במדינות דמוקרטיות התחושות האלה הן כנראה תוצאה של כישלון נקודתי, בעוד שבמדינות לא דמוקרטיות התחושות האלה נובעות בשל כישלון מערכתי כולל, רב-תחומי. המשותף בין כולם מתבטא בתחושה הכללית שיש כאן איבוד-שליטה על המציאות הנראית לפתע שברירית ופגיעה, יותר ממה שהיה נדמה בעבר. מדינות רבות נכנסו בשנים האחרונות להרפתקנות פנימית וחיצונית שתועלתה מוטלת בספק, במקרה הטוב. אולם, מעל לכול, קיימת תחושה חזקה של היעדרה של מנהיגות בינלאומית חזקה ויציבה המייצגת את הזרם הדמוקרטי ואת הערכים הליבראליים ללא הלוליינות הלשונית השכיחה שמטרתה לחפות על מחדליהן של מדינות כושלות. בנושא הזה, המקרה הטורקי הוא אחד מהמקרים המעניינים ביותר, משום שיש כאן שילוב של מנהיגות טורקית של חמומי-מוח שמצאה אוזן-קשבת מערבית בשל רפיסותה ופחדנותה מול הכוחנות של ארדואן.

 

טורקיה יושבת של שלושה מוקדי-חיכוך עיקריים המציבים אותה בעמדת מיקוח היכולה להניב לה הישגים מדיניים חשובים: א) יחסיה של טורקיה עם האיחוד-האירופאי כמדינה מועדפת. ב) מעמדה הבכיר של טורקיה במזרח-התיכון הסוני. ג) מעמדה של טורקיה כמעצמה סונית מול איראן השיעית. המוקדים הללו היו יכולים להוות מקפצה לשדרוג מעמדה הבינלאומי של טורקיה - אם מדיניות-החוץ הטורקית הייתה מנוהלת באורח מתון והגיוני בעיקר במהלך 8 השנים האחרונות. אלא, שלארודאן האסלאמיסט הרדיקאלי היו תוכניות אחרות שלא השתלבו בהכרח עם התסריט הדמיוני אותו כתבו שכנותיה הקרבות והרחוקות של טורקיה. עם חלוף הזמן התברר, שטורקיה של ארדואן מוכנה להקריב את יחסיה עם שכנותיה ועם בעלי-בריתה עבור יעדים אסלאמיים ארוכי-טווח גם אם עלותם גבתה מחיר יוקרתי בזירה המקומית ובינלאומית. מה שהניע את ארדואן במהלך השנים האחרונות התבטא בחתירה בלתי-נלאית לעבר היעדים האלה, וזאת ללא התחשבות בנזק העלול להיווצר מכך.

 

ובכן, האם באמת לדעת ארדואן נוצר נזק לטורקיה בעקבות מדיניותו לאורך השנים האחרונות? התשובה לכך היא כנראה שלא, משום שארדואן הצליח למצב את עצמו ואת טורקיה בעמדה של "מדינה ברוטאלית" שכולם משחרים לפתחה משום שהיא נמצאת בנקודות-חיכוך חשובות מאוד שיש להן השפעה על הפוליטיקה האזורית והבינלאומית. שתיקתה של ארה"ב לנוכח מעשיה המחפירים של טורקיה כלפי הכורדים המתגוררים בדרום-מזרח טורקיה - מאז יולי 2015 - מראים בעליל שארה"ב מוכנה לקבל את הנוסחה של "טיהור אתני" על-פי הנוסח של ארדואן תמורת שיתוף-פעולה נגד ארגון "המדינה האסלאמית" בסוריה. כבר למעלה משנה, מיולי 2015 ועד לאוגוסט 2016, הצבא הטורקי הפך את הכפרים ועיירות הכורדיות לעיי-חורבות בדומה למה שאסד עשה לעיר חאלב שבסוריה. יתרה מזאת, מבחינתן של "מדינות המערב", הפעילות הברוטאלית הטורקית אינה פוגעת באזרחים חפים-מפשע, משום שטורקיה תמיד יכולה "להלביש" על כל כרודי הרוג את האטיקט "חבר במחתרת הכורדית - ה-PKK", ולכן דמו מותר. וכך, אין צורך להתרגש מהרוג כורדי נוסף החבר בארגון טרור - המוכר ככזה באיחוד-האירופאי בעקבות לחצה של טורקיה.

 

אחרי ניסיון ההפיכה הצבאית הכושל שהיה ב-15 ביולי 2016, טורקיה הפכה לא רק לברוטאלית יותר, אלא היא גם החליטה במודע להשיל מעצמה את הסממנים האחרונים של משטר הנשען על יסודות דמוקרטיים לכאורה. גם אם נמתחה ביקורת במדינות מערביות אחדות על צעדיה האגרסיביים של טורקיה, הביקורת הזו הייתה לכול היותר כסוג של "הכרח" שלאחריו אפשר לחזור לעסקים הרגילים - בדומה למה שארה"ב עשתה באופן בוטה למדי עם ביקורו של סגן-הנשיא, ג'ו ביידן, שעות אחדות בלבד לפני שטורקיה פלשה לסוריה כדי להכות בארגון "המדינה האסלאמית". אולם, המטרה החשובה באמת של טורקיה הייתה פגיעה רחבה ככול האפשר בכוחות הכורדיים שפעלו בצלחה - בגיבוי אמריקאי - לאורך הגבול המשותף עם טורקיה נגד ארגון "המדינה האסלאמית". התמיכה של ארה"ב באולטימטום הטורקי שנשלח לעבר הכוחות-הכורדיים שעליהם לסגת מזרחה אל "מעבר לנהר הפרת" בעקבות הפלישה הטורקית לאזור העיר ג'רבולוס, הראה את עומק היכולת הטורקית לסחוט את ארה"ב אפילו נגד בעלי-בריתה של ארה"ב שהקריבו את חייהם בקרבות קשים נגד ארגון "המדינה האסלאמית". יתרה מזאת, טורקיה יכולה להפציץ יעדים כורדיים לאורך הגבול המשותף עם סוריה מג'רבולוס עד לעיר קובאני בשתיקתה והסכמתה של ארה"ב. ללא כל ספק, הברוטאליות של ארדואן השתלמה לטורקיה.

 

צריך לשים לב לנקודה חשובה נוספת במדיניות הטורקית: עד לפני חודשים אחדים טורקיה דרשה במפגיע לסלק את אסד מסוריה כחלק מהסדר עתידי בנוגע לגורלה של מדינה זו. אולם ברגע שהכוחות הכורדים בסוריה הצליחו לבסס אחיזה קרקעית לאורך הגבול המשותף עם טורקיה תוך כדי ניהול קרבות מוצלחים נגד ארגון "המדינה האסלאמית", הטון הטורקי השתנה לפתע, שכן טורקיה החלה לדבר על "שלמותה הטריטוריאלית של סוריה" ועל "המשך כהונתו של אסד".  וכך, מה שהוגדר תחת הכותרת "המאבק נגד ארגון המדינה-האסלאמית", הפך למלחמה טוטאלית נגד השאיפות הלאומיות של הכורדים המתגוררים בסוריה ובטורקיה - וזאת, כנראה במסגרת ההבנות שהתגבשו לאחרונה בין טורקיה לארה"ב. ראוי להזכיר שכיממה לפני הפלישה הטורקית לסוריה ב-24 באוגוסט 2016, טורקיה פרסמה הודעת גינוי חריפה בנוגע לפעולה האווירית של ישראל בעזה בעקבות ירי של רקטה שנורתה לעבר ישראל. ההודעה הטורקית נוסחה באופן הבא, פחות או יותר: "נרמול היחסים עם ישראל אין משמעותו שאנו מחויבים לשתוק על התקפות נגד העם הפלסטיני בעזה. להיפך. אנחנו נמשיך להגן על הסוגיה הפלסטינית מפני מעשיה של ישראל שנוגדים את החוק הבינלאומי ואת המצפון האנושי". אפשר לשער, שהודעה הטורקית הזאת הפתיעה מאוד את אנשי משרד-החוץ הישראלי משום שהיה נדמה שטורקיה שקועה עמוק בבוץ בשל ענייניה הפנימיים והאזוריים, וכן לאור הסכם-הפיוס בין שתי המדינות שנתחם לאחרונה, ישראל ציפתה שטורקיה של ארדואן תמתן את הצהרותיה כלפי ישראל.

 

הפתיל-הקצר של ארדואן אינו פועל רק בהקשר ישראלי, אלא הוא כלי לקידום מדיניות ברוטאלית באמצעות הטלת מורה כדי לקדם יעדים אסלאמיים אזוריים. היום זה נגד ישראל, מחר זה נגד ארה"ב, מחרתיים זה נגד גרמניה ולפני יומיים זה היה נגד אוסטריה המוגדרת בידי טורקיה כ"בירת הגזענות העולמית". מסתבר שטורקיה פועלת ביקום אסלאמי מקביל, הבנוי כולו על המצב המנטאלי הבעייתי של ארדואן. די היה לראות איך סגן-הנשיא האמריקאי מתנהג בשפיפות-קומה מול ארדואן, במהלך פגישתם שנערכה באנקרה ב-24 באוגוסט 2016, כדי להצביע על מצב היחסים השגוי בין מי שמוגדרת מעצמה עולמית לבין מדינה נמצאת על סף של מלחמת-אזרחים. אפשר לטעון, שאי-אפשר לבוא בטענות כלפי טורקיה משום שכך היא מקדמת את האינטרסים שלה, אולם אפשר ורצוי לבוא בטענות כלפי מי שמתיימרים לייצג את האינטרסים של המערב משום שהם נכנעו כמעט לחלוטין לגחמותיו של שליט מפוקפק עם משטר מפוקפק עוד יותר.

 

רק לאחר ארבעה ימים מאז שטורקיה פלשה לסוריה - במטרה לשבש את התוכניות של הכורדים לבסס אחיזה מוצקה באזור הגבול המשותף עם טורקיה מתוך נקודת-הנחה שבבוא היום תתבסס לה אוטונומיה כורדית מוכרת בסוריה - ארה"ב נזכרה להזכיר לטורקיה שהמאבק האמיתי הוא לא נגד הכורדים אלא נגד ארגון "המדינה האסלאמית", כפי שהוסכם לכאורה בשיחות בין ארדואן לסגן-הנשיא האמריקאי. האם ארה"ב אמת לא ידעה מה הן תוכניותיה האמיתיות של טורקיה בסוריה? סביר להניח שכן. לפיכך, רק לאחר שהושלמה הדרישה הטורקית להסיג את הכוחות-הכורדיים מזרחית לנהר הפרת ורק לאחר עשרות רבות של כורדים הרוגים בהפצצות טורקיות, ארה"ב נזכרה להביע איזו תמיכה חלקית בכוחות-הכורדיים ששיתפו פעולה עמה במלחמה נגד ארגון "המדינה האסלאמית". שוב, הוכח לכורדים, שהם יצטרכו להסתמך רק על עצמם אם הם רוצים לראות ישות-מדינית כורדית כלשהי בסוריה. בשל מה שנראה ונמדד כסחטנות טורקית כלפי ארה"ב ולאור שינויים הפוליטיים אותם מקדם ארדואן בטורקיה, משקיפים אחדים בארה"ב העלו הצעה להעביר את הפעילות הצבאית האמריקאית מבסיס חיל-האוויר באינצ'רליק שבטורקיה למדינה שכנה אחרת כמו ירדן או קפריסין. לרעיון הזה יש תמיכה די מפורשת בגרמניה שגם היא חוותה על בשרה, בעיקר בשנה האחרונה, את הסחטנות הטורקית.

 

ב-17 באוגוסט 2016, התפרסם בתקשורת הגרמנית דו"ח סודי של משרד-הפנים הגרמני בו נמסר באופן מפורש כי בידי גרמניה קיימות הוכחות לכך שהמשטר הטורקי תחת הנהגתו של ארדואן מעניק תמיכה פעילה לארגוני טרור אסלאמיים במזרח-התיכון - החל מארגון החמאס בעזה וכלה בתנועת "האחים המוסלמים" במצרים. כמובן שהטענה הזו אינה חדשה וההוכחות האלה רובצות להן ללא כחל-ושרק בערים הגדולות של טורקיה. מי שהדליף את המסמך הזה לתקשורת הגרמנית רצה לגרום לממשלה הגרמנית לשקול מחדש את מדיניותה בנוגע לצירופה של טורקיה לאיחוד-האירופאי. פרסום המסמך היה רק חוליה אחת בשרשרת התקריות המתוקשרות בין גרמניה לטורקיה שתפסו תאוצה מאז יוני 2016 עם החלטתו של הפרלמנט הגרמני להכיר ברצח-העם הארמני שהתרחש במלחמת-העולם הראשונה.

 

מאז אותה החלטה, ארדואן החליט שפוליטיקאים גרמנים - מדרג כלשהו - אינם יכולים להיפגש עם החיילים הגרמנים המוצבים בבסיס חיל-האוויר באינצ'רליק שבטורקיה. לדעת בכירים במערכת הפוליטית הגרמנית, הגיעה השעה, בשל נסיבות רבות שמקורן בהתנהגותו הבעייתית של ארדואן, להעביר את הכוחות הגרמנים המסייעים למלחמה נגד ארגון "המדינה האסלאמית" למדינה אחרת כמו ירדן או קפריסין. יתרה מזאת, גרמניה אף הביעה חשש כבד שארדואן פועל ללא הרף לייבא את הסכסוכים הפנימיים של טורקיה לתוך גרמניה כחלק ממנופי-הלחץ המופעלים על הממשלה הגרמנית בנושאים רבים ומגוונים. במילים אחרות, טורקיה של ארדואן הפכה עם השנים ל"פגע-רע" - הן בעיני מדינות אירופאיות אחדות והן בעיני חלקים אחדים מהממשל האמריקאי. אולם, ספק רב אם יהיה להם מספיק אומץ להעמיד את ארדואן על מקומו, משום שהמערב כולו מוצג כגוף מוחלש בשל הנהגה כושלת הנתונה ללחצים ברוטאליים מכוונים שהם חלק מאידיאולוגיה המדינית של טורקיה המודעת היטב לעוצמתה.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע , "טורקיה והמערב - פוליטיקה בינלאומית של חמומי-מוח", מגזין המזרח התיכון, 1 בספטמבר 2016.

 

 

פייסבוק


   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

טרור אסלאמי - 30 אפריל 2017

 

220 הרוגים בעיראק; 80 הרוגים בסוריה; 10 הרוגים באפגניסטן; 8 טרוריסטים מוסלמים מארגון "אל-קאעידה" נהרגו בחיסול-ממוקד אמריקאי בתימן; 5 הרוגים בתימן; 4 הרוגים בלוב; 2 חיילים נוספים נהרגו בתאילנד בפיגוע-אסלאמי; טרוריסט מוסלמי בכיר נהרג בפקיסטן; טרוריסט מוסלמי בכיר נהרג בפיליפינים;

 

חדשות המזרח-התיכון

 

גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית

 

שער ברנדנבורג

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006