כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
תאונות דרכים בעולם-המוסלמי - רוצחים בשם אללה
מִשְׂמֹאל תִּפָּתַח הָרָעָה - מאמר ראשון בסדרה
תרבות ופוליטיקה: איך אומרים דמוקרטיה בערבית?
גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית
תקשורת - להתרפק בנוסטלגיה למנהיגי העבר
מישל סולימאן - הרמטכ"ל, כמועמד לנשיאות לבנון
בעקבות דו"ח וינוגרד: יש לנו בעיה תרבותית
אליאס מורקוס - לקחי הניסיון: חלק ראשון
פאדימה סהינדל – רצח ידוע מראש
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
מִשְׂמֹאל תִּפָּתַח הָרָעָה - מאמר שני בסדרה
דו"ח העוני בישראל – גניבה בחסות מוסדות המדינה
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
המשבר הפוליטי בלבנון
בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
שרה שמא - דיוקנה של ציירת סורית

מגמות רדיקליות במחשבה המדינית הגרמנית

מאת: ד"ר יוחאי סלע

14.04.2016


 

 

 

מאז סדרת הפיגועים בבריסל ב-22 במרס 2016, שבעקבותיה נהרגו 32 בני-אדם בידי 3 טרוריסטים מוסלמים, השיח-הפוליטי ההומאני נדחק לחלוטין לשולי השיח המתנהל בגרמניה ובמדינות נוספות באירופה המערבית והמזרחית. אם עד לפני כשנה לערך, הדיונים התנהלו סביב מצבם של "הפליטים שרויים בטראומה קשה לנוכח מה שמתרחש במדינותיהם", הדיון הציבורי התחלף בחודשים האחרונים לרמה של עיסוק בסכנה אסלאמית באירופה; על פעילותם של גורמי ג'יהאד רדיקליים בגרמניה; על הצטרפותם של מאות אזרחים גרמנים לארגון "המדינה האסלאמית"; ועל הפער התרבותי העמוק השורר בין החברה האירופאית לבין החברה המוסלמית המתבטא ביחסים בין אדם למדינתו, ביחסים בין אדם לחברו, בקשר בין בעל לאשתו וביחסים הטעונים בין מוסלמים לכופרים.

 

העניין ההומניטארי כבר לא מעניין אף אחד - כך במילים האלה נכתב בעיתון היומי "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג". מצוקתם של הפליטים, שהייתה בראש מהדורות החדשות בגרמניה לאורך חודשים ארוכים עד לאירועי ליל הסילבסטר של ה-31 בדצמבר 2015, הפכה מאז לשיח-ביטחוני המתייחס לביטויים כמו "סכנה", "פחד", "חשש", "טרור" ועל השתלטותם של גורמים עוינים על החברה הגרמנית ועל אירופה כולה. חשוב לציין, שהתקשורת הגרמנית אוהבת להשתמש בביטוים כמו "פטריוט אירופאי" ואבל לא בביטוי "פטריוט גרמני" בהתייחסויות שונות ומגוונות הנוגעות גם לבעיית-הפליטים המוסלמים של אירופה.

 

כדי לא להפוך את המוסלמים ל"סכנה גרמנית", בדרך-כלל התקשורת הגרמנית מדברת על "סכנה אסלאמית על הבית האירופאי". כמובן שכולם מבינים את הקשר בין קליטתם של הפליטים המוסלמים לבין עלייתם של כוחות אסלאמיים רדיקליים בגרמניה המתנהלת בעוצמות גדולות כבר למעלה מ-20 שנה ברוב הערים הגדולות במדינה.

 

על-מנת להבין את עוצמתו של השינוי בשיח-התקשורתי בנוגע ל"פליטים המוסלמים", בכל פעם שמתרחש אירוע חריג בגרמניה כמו חיסולים-הדדיים של עבריינים או פיצוץ של בלון גז, התקשורת הגרמנית ממהרת להרגיע את הציבור שהמקרים הללו אינם קשורים לפעילות אסלאמית טרוריסטית. ביטויים והתייחסויות דומות אפשר למצוא למכביר גם בתקשורת הצרפתית, הבלגית הספרדית והאיטלקית.

 

בסקר שנערך בקרב סורים המתגוררים בגרמניה, (החל משנה אחת ועד ל-20 שנה), עולה חשש כבד בקרב 48 אחוזים מהמשיבים שקיימת סכנה שבין הפליטים הסורים המגיעים לגרמניה יש גם טרוריסטים מוסלמים העלולים לבצע פיגועים קטלניים בדומה למה שהתרחש בבריסל ובצרפת. רוב המשיבים טענו שגל הפליטים המוסלמים המציף את גרמניה עלול לפגוע במעמדם החברתי והכלכלי במדינה. לפחות על-פי הסקר הזה שנערך לאורך תקופה ארוכה עד לחודש מרס 2016, מראה בעליל על חפיפה בין החששות של הקהילה הסורית בגרמניה לבין החששות של כלל החברה הגרמנית. על הבסיס הזה, למעשה, מתגבשים בהתמדה תהליכים של  רדיקליזציה של המחשבה המדינית הגרמנית הנעשים גם בעזרת מכוני מחקר גרמנים שיש להם זהות פוליטית מוגדרת להפליא. והם גם לא מסתירים את האידיאולוגיה הזו שיש לה ניסוחים היכולים להיתפס בעיני הציבור כהגיוניים וכמשכנעים.

 

על-מנת להכניס את הדיון לקונטקסט הנכון, בעיות אחדות שעלו לאחרונה לסדר-היום הגרמני, יעניקו דגש נוסף לשינויים האידיאולוגיים המתרחשים בגרמניה בעיקר בשנתיים האחרונות, אך יש לכך רקע עמוק הקשור גם למה שהתחולל בגרמניה בעשור האחרון. האירוע הראשון קשור ליחסי גרמניה-טורקיה שעלו על שרטון לאחרונה בשל קטע סטירי נוסף ששודר בטלוויזיה הממלכתית של גרמנית, בתחילת אפריל 2016, ששם ללעג את דמותו של ארדואן שהואשם כרוצח מיעוטים וכפדופיל. הזעם הטורקי הלך והתעצם עד שאחד מהפוליטיקאים הבכירים בטורקיה טען שהקטע הסטירי הוא "פשע נגד האנושות", וכי על ממשלת גרמניה להעמיד לדין את השדרן האחראי לכך. בשל היותה של ממשלת מרקל שבוייה בידי גחמותיו של ארדואן על רקע משבר-הפליטים המוסלמים, נמסר שנשקלת הכוונה להעמיד לדין את השדרן על-רקע הדרישה הטורקית המפורשת. עוד נמסר, כי בשל איומים על חייו של השדרן שנשלחו מאזרחים טורקים המתגוררים בגרמניה, הוחלט להציב שמירה משטרית בשל החשש האמיתי מפגיעה פיזית קטלנית בשדרן הגרמני. לציבור הגרמני, לתקשורת הגרמנית ולפוליטיקאים רבים בגרמניה, ברור לחלוטין שלמעשה מרקל הצליחה להפוך את גרמניה לשבוייה של ארדואן בשל משבר הפליטים, עד כדי כך שמרקל אינה מצליחה אפילו להגן על חופש-הביטוי בגרמניה. הרושם הכללי בציבור הגרמני לאור המקרה הנוכחי הוא, שארדואן "מאיים" וגרמניה "נכנעת" כמו תמיד - כפי שהיה לאורך כל השנה האחרונה.

 

האירוע השני, או למעשה המקרה השני, קשור לדרישה שעלתה בקרב אחדים מהפוליטיקאים הגרמנים לעגן באופן ברור בחוקה גרמנית את היותה של השפה הגרמנית כ"שפה הלאומית". דרישה כזו לא הייתה עולה על הדעת לפני שני עשורים, משום שאז היה ברור שהשפה הגרמנית היא אכן "השפה הלאומית" של גרמניה. אולם לאור ההתפתחויות החברתיות שהתחוללו בגרמניה בעשורים האחרונים בשל שקליטתם של מיליוני טורקים וערבים, רבים מהגרמנים רואים בעיניים-כלות איך השפה הטורקית והשפה הערבית משתלטות על המרחב הציבורי עד כדי כך שלעיתים עולה הדרישה להעניק להן מעמד שווה בדומה לשפה הגרמנית. בעיני רבים בגרמניה, האימפריאליזם המוסלמי נעשה גם דרך השפה המשתלטת על המרחב הציבורי כולו בשם "זכויות צודקות" לכאורה.

 

האירוע השלישי קשור לסקר שנערך לאחרונה בגרמניה שעסק בשאלה, האם פיגועי הטרור שהתבצעו לאחרונה ברחבי אירופה קשור או לא קשור לאסלאם. התברר, שכ-65 אחוזים מהמשיבים טענו שפיגועי הטרור קושרים באופן ישיר לאסלאם, ולא כפי שמרקל טענה פעמים רבות בעבר שלפיגועי הטרור הללו אין כל קשר ישיר לאסלאם. רק כ-25 אחוז מהמשיבים טענו שאין קשר. במילים אחרונות, אם אפשר להסתמך על הסקר הזה, הרי מתברר שמרבית הציבור הגרמני לא השתכנע מהתזה של אנגלה מרקל  - הן בנוגע לטרור האסלאמי והן בנוגע לקשר הגיוני בין בעיית הפליטים המוסלמים לבין הטרור האסלאמי ולרדיקליות האסלאמית המתפשטת ברחבי אירופה המערבית. כמעט בכל יום מתפרסם בגרמניה מספרם של אלה המוגדרים כ"מוסלמים רדיקליים באופן בולט" (סלפיסטים), העומד כיום על כ-9,000 מוסלמים הפועלים בגרמניה באורח-חופשי וללא כל פיקוח הולם מצד שלטונות הביטחון במדינה.

 

האירוע האחרון, קשור לבעיה חברתית-כלכלית המשותפת למרבית הגרמנים המבוגרים על רקע הבזבוז המשווע של ממשלת גרמניה המושקע כולו בפתרונה של בעיית הפליטים המוסלמים - שהיא, לדעתם, נוצרה כולה בידי מרקל במו ידיה. הבעיה קשורה למשבר הפנסיות של האזרחים הוותיקים בגרמניה, משום שאם תימשך השחיקה העמוקה של תשלומי הפנסיות, בתוך שנים ספורות בלבד, כ-50 אחוזים מהפנסיונרים בגרמניה יחיו מתחת לקו-העוני. הבעיה היא עמוקה יותר, משום שלפנסיונרים בגרמניה אין עוגן אמיתי המתבטא בצבירת נכסים (דירה) כפי שהמצב, למשל, שורר בישראל ובמדינות נוספות ברחבי-העולם. אין תימה איפה שפנסיונרים גרמנים רבים מעדיפים לנדוד למדינות באסיה, באפריקה ובדרום-אמריקה, שם הם יכולים לחיות ברווחה גדולה יותר מכספי הפנסיה הגרמנית. בעיני פוליטיקאים בכירים בגרמניה ובעיני ציבור הולך וגדל של גרמנים, זו בגידה של המדינה הגרמנית כלפי האזרחים הגרמנים שהשקיעו עשרות שנים מחייהם בעבודה מאומצת כדי להביא את גרמניה למה שהיא כיום מבחינה כלכלית. במרבית המדינות הדמוקרטיות, כולל בישראל, עולה הרעיון להגביל את השימוש ב"כסף מזומן" במטרה להגביל את היקפיה של "הכלכלה השחורה" ולהעמיק את היקפי גביית המסים מהארחים. ועם זאת, לאחרונה הועלתה טענה באחד מהעיתונים המובלים בגרמניה שאם הצעירים של היום - בני ה-35 - רוצים לחיות ברווחה כלכלית לאחר צאתם לפנסיה, עליהם לחסוך מתחת למזרון כסף רב במזומן משום ש"מזומן תמיד יהיה מצרך מבוקש למרות הדיגיטציה של הכלכלה המודרנית". במילים אחרונות, המדינה לא תדאג לכם, לפיכך עליכם לדאוג לעצמכם כבר מעכשיו. הרעיון הזה, למעשה מבטא את קריסתה של מדינת-הרווחה בשל הפקרות פיננסית של הממשלה הגרמנית שהעדיפה להשקיע את הכסף בעניינים "יוקרתיים" לכאורה. פוליטיקאים רבים בגרמניה טענו בחודש האחרון, שמשבר הפנסיות בגרמניה יהיה הנושא השני בחשיבותו לקראת הבחירות שיתקיימו בגרמניה בשנת 2017. בבחירות הקודמות של שנת 2013, הנושא הזה הועלה לדיון רציני בתקשורת הגרמנית, אך הנושא הושתק מייד לאחר מכן בשל השאיפות הגלובליות של מרקל עם הקמתה של הממשלה המורחבת.

 

בעיני הזרם השמרני בגרמניה, המקרים הללו, למעשה, מוכחים שהמדינה הגרמנית המודרנית והממשלה הגרמנית הנוכחית אינן מתפקדות כפי שמצופה מהן. על רקע זה, החלו להתפתח מגמות רדיקליות במחשבה המדינית הגרמנית באחדים ממכוני המחקר בגרמניה העוסקים במחקרים רב-תחומיים הנוגעים לגרמניה המודרנית. אחד ממכוני המחקר האלה נקרא "המכון למחקרי מדיניות ממשלתית" שנוסד בינואר 2002 בעיר לפייציג במזרח-גרמניה. למכון יש שלוחה בברלין, שם המכון עורך הרצאות וסדנאות העוסקות בהיסטוריה גרמנית. כמו כן, המכון מפרסם כתב-עת היוצא-לאור 6 פעמים בשנה. עד לתחילת שנת 2016, יצאו כ-70 כרכים העוסקים במגוון רחב מאוד של נושאים המעסיקים את הציבור הגרמני - החל מכישלונה של האינטגרציה בגרמניה ועד לכישלונה של מערכת-החינוך הגרמנית בעשורים האחרונים.

 

כמובן שלמכון יש אג'נדה מחקרית-פוליטית, המובהרת בשפה ברורה שיש בה כיוונים מודגשים לאן המכון חותר בביקורתו כלפי המדיניות הממשלתית של גרמניה המודרנית. לצורך הענקת משנה-תוקף לטענותיו של המכון כלפי המושג "מדינה" ומה היא מכילה, המכון גייס את משנתו של הפילוסוף הגרמני קרל שמיט (1985-1888) שהיה משפטן ותיאורטיקן של רפובליקת-ויימאר ושל המשטר הנאצי בשנותיו הראשונות. הנאצים ראו בו כלי היכול להעניק לגיטימציה משפטית-אינטלקטואלית לאידיאולוגיה של המשטר ולהכנתה של התשתית רעיונית לחיסולם המוחלט של יהודי אירופה. אין תימה איפה, שקרל שמיט טען כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת ש"יש לטהר את מערכת המשפט הגרמנית מהרוח היהודית" משום שהיא מחלישה את עוצמתה של המדינה הגרמנית בהתמודדות שלה עם אתגרים פנימיים וחיצוניים אקוטיים. לפיכך, לדעתו, מדינה הרואה את עצמה רק כ"מדינת חוק", אפשרת לגורמים עוינים להביא לידי חיסולה באמצעות "החוק". כתוצאה מכך, המשטר המועדף על קרל שמיט - כמשפטן - היה דיקטטורה שבה המערכת המשפטית, החברתית, הכלכלית והצבאית משועבדת באופן מוחלט ל"מדינה". הרעיונות של קרל שמיט לא נעלמו עם קריסתו של המשטר הנאצי בשנת 1945. בשל המורכבות הרעיונית של משנתו המשפטית-אידיאולוגית, אנשי שמאל ואנשי ימין בעולם-המערבי (גם בישראל) רתמו את רעיונותיו כדי להצדיק טענות אחדות הנוגעות לשאלות הקשורות ליחסים המורכבים בין אזרח למדינתו, או סוגיות הקשורות להכרזת מצב-חירום ולשאלה "מיהו בעצם הריבון". החלק הנאצי בעברו טושטש בידי "מוקירי זכרו" - לא רק בגרמניה אלה גם במדינות נוספות. רק על-פי אזכור שמו של קרל שמיט, אנחנו יכולים לשער על הכיוון אלו חותר המכון בחשיבה האינטלקטואלית העוסקת בהגדרתו של מושג "המדינה גרמנית המודרנית".

 

בהתאם לרעיונות האידיאולוגיים המנחים את האג'נדה הפוליטית של המכון, גובשו 5 תחומים עיקריים בהם עוסק המכון בביקורתו כלפי המדיניות הממשלתית של גרמניה בעשורים האחרונים. הגדרת "אזורי העבודה מחקריים" מצריכים גם את הגדרת הבעיה המחקרית. לפיכך, מעצם העלאתן של הסוגיות הללו, היא מאפשרת גם הצצה לאורח-החשיבה המוביל של המכון וגם לאפשרות הגלומה ביכולתו של המכון לשכנע ציבור רחב של גרמנים - משום שמרבית הטענות המועלות לדיון הן הגיוניות לחלוטין -  אם מנתקים אותן מהקשר הגרמני ומהקשר לפילוסוף קרל שמיט. אלה העקרונות המנחים של המכון במשפטים קצרים;

 

מדינה וחברה: המדינה תמשיך להתקיים גם לאורך כל המאה ה-21, משום שהיא הערובה היחידה לחוק ולסדר. אין מקום ליחס מועדף של מיעוטים על חשבון הכלל משום שבסופו של דבר הדרך הזו מובילה לסדר-יום ליבראלי שנועד להחליש את המדינה - ומכאן היא לא יכולה לשמש ערובה לחוק ולסדר כפי שמתבקש בעצם קיומה של המדינה.

 

זהות לאומית: ללא זהות לאומית לא יהיה עתיד עבור גרמניה. רעיון הרב-תרבותיות, של השמאל הגרמני, הוא למעשה התעללות פוליטית בגרמניה בשל העבר של גרמניה בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת.

 

הגירה וקליטה: מרבית המהגרים המגיעים לגרמניה מגיעים מרקע תרבותי ומנטאלי שונה לחלוטין. רבים מהם מגיעים עם חוסר-הערכה לקיומה של "המדינה". למהגרים יש סטנדרטים אתיים שונים בהשוואה לסטנדרטים של האזרחים הגרמנים. לפיכך, יש לאכוף את המערכת התרבותית הגרמנית על המהגרים המגיעים אליה.

 

חינוך: החינוך לאוטופיה חברתית בגרמניה נכשל לחלוטין. הדבר אינו נובע רק בשל רעיונות כושלים, אלא גם מניהול כושל שדרדר את מערכת החינוך הגרמנית למה שהיא כיום. לפיכך, דרושה בחירה קפדנית של התכנים הנלמדים וכן דרושה בחירה קפדנית של אלה הראויים ללמד בבתי-הספר ובאוניברסיטאות.

 

מלחמה ומשבר: המכון מתכנן לעסוק במחקרים הקשורים ל"מלחמה וסכסוכים", משום ש"לפציפיזם הכפוי של הממשלה" יש השלכות על הנפש הגרמנית כפי שיש השלכות על הנפש הגרמנית בשל מעורבותה הצבאית של גרמניה במשימות צבאיות בחו"ל. במילים אחרות, לדעת המכון, האופי של המלחמות והסכסוכים משתנה. לפיכך, מה הטעם לעסוק במשימות צבאיות בחו"ל, בשעה שלדעת המכון קיימת סכנה ממשית בבית פנימה.

 

הרעיונות האלה אינם בגדר חידוש במשנה-האידיאולוגית הגרמנית של השנים האחרונות. למעשה, הרעיונות הללו צוברים תאוצה במדינות מערביות נוספות כמו ארה"ב, בריטניה, שבדיה, פולין, צרפת, ספרד, יוון, איטליה, דנמרק ובמדינות נוספות. התהליך האידיאולוגי הזה נוצר בשל התחושה השוררת בקרב קהלים רחבים ש"המדינה הדמוקרטית המערבית" נמצאת במשבר מתמשך לנוכח שינויי העיתים, ומכאן דרוש שינוי מערכתי כולל על-מנת להתמודד עם האתגרים הפוליטיים החדשים של המאה הנוכחית. אלא, שהניסיון האירופאי למצוא מענה הולם למשטר הנראה לכאורה כושל, אינו מבשר טובות לנוכח העבר ההיסטורי של אירופה כולה.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "מגמות רדיקליות במחשבה המדינית הגרמנית", מגזין המזרח התיכון, 14 באפריל 2016.

 

 

פייסבוק


   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • גרמניה
  • חוסר הרמוניה




גלריית המגזין

 

שנאת יהודים באירופה - הסרט

 

המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית

 

שער ברנדנבורג

 

 גרמניה החדשה

 

גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית

התרבות הגרמנית משכתבת את ההיסטוריה הגרמנית 

תפקידה של התקשורת הגרמנית בעיצוב התודעה הלאומית

התקשורת הגרמנית והפוליטיקה של הזיכרון הגרמני

השילוש-הקדוש הגרמני - גרמנים, ישראלים ופלסטינים

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

משמאל תפתח הרעה - חלק ראשון

משמאל תפתח הרעה - חלק שני

השואה לא הייתה פשע נגד האנושות

איך אומרים דמוקרטיה בערבית?

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006