כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
תאונות דרכים בעולם-המוסלמי - רוצחים בשם אללה
תרבות ופוליטיקה: איך אומרים דמוקרטיה בערבית?
מִשְׂמֹאל תִּפָּתַח הָרָעָה - מאמר ראשון בסדרה
גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית
תקשורת - להתרפק בנוסטלגיה למנהיגי העבר
מישל סולימאן - הרמטכ"ל, כמועמד לנשיאות לבנון
בעקבות דו"ח וינוגרד: יש לנו בעיה תרבותית
אליאס מורקוס - לקחי הניסיון: חלק ראשון
פאדימה סהינדל – רצח ידוע מראש
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
מִשְׂמֹאל תִּפָּתַח הָרָעָה - מאמר שני בסדרה
דו"ח העוני בישראל – גניבה בחסות מוסדות המדינה
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
המשבר הפוליטי בלבנון
בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
שרה שמא - דיוקנה של ציירת סורית

מזרח-אירופה המערבית – מערב-אירופה האסלאמית

מאת: ד"ר יוחאי סלע

31.03.2016


 

 

 

התחושה הכללית ששררה במזרח-אירופה לאחר סדרת הפיגועים הקטלנית שהייתה בבריסל ב-22 במרס 2016, אפשר להגדירה כ"הבעת הזדהות גורפת עם בלגיה", אף הזדהות זו באה בצירוף של תוכחה גדולה שהתבטאה בביטוי הידוע - "אמרנו לכם". לדידם של מרבית מנהיגי אירופה-המזרחית, אירועים הקטלניים שהיו בבריסל העניקו משנה-תוקף להתנגדותם העיקשת בעיקר נגד מדיניותו של האיחוד-האירופאי בשאלת הפליטים המוסלמים  - ובמיוחד ובעיקר נגד מדיניותה של אנגלה מרקל.

 

מייד לאחר אירועי בריסל, אפשר היה לקרוא בעיתונות של מערב-אירופה ביטויים של לעג כלפי מנהיגי מזרח-אירופה משום, שלדעתה, הם "אינם מצלחים לעשות הבחנה בין הטרוריסטים המוסלמים לבין הפליטים המוסלמים". במילים אחרות, מזרח-אירופה עדיין לא הגיעה לשלב "תרבותי" ראוי בהשוואה לזו שהתפתחה במערב-אירופה. בעיני אחדים בתקשורת המערבית, הפרדה כזו היא חלק "מ"התרבות האירופאית הליבראלית", בעוד שבעיני התקשורת במזרח-אירופה, הפרדה כזו היא מלאכותית הנובעת מהתמכרותו של השמאל האירופאי הקיצוני לתרבות האלימה של האסלאם המהווה כלי נוסף במלחמתו של השמאל הקיצוני נגד "הקפיטליזם המערבי", נגד "הגלובליזציה" ונגד "הרעיון הלאומי". יתרה מזאת, השמאל הקיצוני במערב-אירופה רואה במוסלמים את מאגר המצביעים העתידי שנועד להציב אותם בעמדות-מפתח מכריעות הן במדינות עצמן והן באיחוד-האירופאי - כך לדעתו של הזרם המרכזי-שמרני במזרח-אירופה. הרעיונות הללו מעוררים חרדה לא קטנה במזרח-אירופה כולה.

 

במזרח-אירופה רואים את הקהילה המוסלמית כמצע עליו צומחים טרוריסטים מוסלמים, וזאת ללא שום קשר למאמציהן של הממשלות לסייע לקהילה זו להשתלב בחיים התרבותיים והכלכליים של אירופה. לעומת זאת, הגישה שהתגבשה במערב-אירופה כלפי המוסלמים הייתה שיש להניח להם לחיות את חייהם, כך שאולי בעתיד הרחוק המוסלמים ישתלבו בחיים הנפלאים שיש באירופה. המדיניות הזו נבעה בין-היתר מכניעה אירופאית מוחלטת לסחטנות הערבית בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת. את התוצאות של הסחטנות הזו, אנו רואים בכל פינה במערב-אירופה על כל מוסדותיה הפוליטיים, האקדמיים והתקשורתיים. מהבחינה הזו, הימין-השמרני ממערב אירופה למעשה מנהל קרב-מאסף מול הדטרמיניזם ההיסטורי הזה המתחולל מול עיניהם המשתאות של מנהיגי אירופה המזרחית.

 

בעיני מנהיגי מזרח-אירופה, גרמניה הפכה למדינה טורקית, צרפת הפכה למדינה צפון-אפריקאית ובריטניה הפכה למדינה פקיסטנית. אלה הן שלוש המדינות המהוות את הלב הפועם של האיחוד-האירופאי, אולם המדיניות שננקטה במדינות הללו לאורך כל העשורים האחרונים בשל הפקרות ליבראלית, הפכה אותן למדינות המתרחקות בצעדי ענק מהתרבות האירופאית המסורתית. לפיכך, מנהיגי אירופה-המזרחית רואים את עצמם כ"שומרי הסף" של התרבות האירופאית למען אירופה כולה.

 

על-מנת להבין את הדינאמיקה שהתחוללה במזרח-אירופה בעניין משבר הפליטים האירופאי, הדוגמא של פולין מייצגת את הדעה הרווחת כמעט בכל מזרח-אירופה: בשנת 2015, פולין התחייבה לקלוט 11,500 פליטים, וזאת בעקבות מסע לחצים יומיומיים של אנגלה מרקל על הממשלה קודמת של פולין. בעקבות ההסכם שנחתם בין האיחוד-האירופאי לבין טורקיה ב-18 במרס 2016, הממשלה החדשה של פולין התחייבה לקלוט כ-400 פליטים עם דגש על קליטתם של לפחות 100 פליטים עד סוף חודש מרס 2016. בפולין מתגוררים כ-38 מיליון נפש. פולין היא המדינה השישית בגדולה באירופה. כ-90 אחוזים מכלל האוכלוסייה הם נוצרים-קתולים. בפולין רשומים בסך-הכל כ-4,000 יהודים, וזאת בהשוואה ל-3.5 מיליון יהודים שהתגוררו במדינה זו עד שנת 1939. הגירוש האחרון של יהודים מפולין התבצע בשנת 1968 בעקבות מסע אנטישמי קיצוני שהתנהל במדינה זו לאחר מלחמת ששת-הימים שבמסגרתו נאלצו לעזוב את פולין כ-40,000 יהודים.

 

פולין נחשבת למדינה הקתולית ביותר באירופה כולה. הכנסייה הקתולית נחשבת בפולין לאחד מסמלי התרבות החשובים ביותר במדינה, כך שהשפעתה על החיים הפוליטיים היא רבה - ולעיתים היא מכריעה. ועם זאת, קליטתם של אלפים בודדים של פליטים לא הייתה משנה כהוא-זה את אופייה הלאומי-דתי של פולין שהצטרפה לאיחוד-האירופאי בשנת 2004. אולם הנושא החשוב הזה נראה אחרת לגמרי בעיני המנהיגות הבכירה של המדינה הפולנית ואולי גם בעיני העם הפולני כולו.

 

המתח בין פולין לבין האיחוד-האירופאי החל על רקע אחר, שנבע מתוצאות הבחירות שנערכו בפולין בנובמבר 2015, ומהצעדים הפוליטיים שננקטו בידי הממשלה החדשה שנראו בעיני האיחוד-האירופאי כאנטי-דמוקרטיים הסותרים לחלוטין את חוקת האיחוד-האירופאי. בתגובה לטענות הללו, נציגים בכירים מאוד במפלגת השלטון טענו באופן-פומבי ש"מוסדות (אירופאים) זרים מנסים לערער את הכבוד (הלאומי) הפולני". טענה זו, כנגד האיחוד-האירופאי, אינה חדשה והיא משותפת למדינות נוספות ברחבי היבשת. מנגד, מדינות אירופאיות מערביות מעלות טענות קשות נגד רוסיה המנסה לקדם את מטרותיה באמצעות סוכנים - יוצאי הקג"ב - מטעם הקרמלין, המפעילים לחצים אינטנסיביים על מוסדות ואישים פוליטיים בעיקר בצרפת ובגרמניה. בדיווחים אחדים נמסר על מימון רוסי של מיליוני דולרים שהוענקו "לחזית הלאומית" של מארין לה פן בצרפת. רוסיה אכן מפעילה רשתות של השפעה באמצעות מאות סוכנים המקבלים הוראות מהקרמלין בשלושה נושאים עיקריים: א) יצירת קשר עם גופים המתנגדים ל"איחוד-האירופאי". ב) קידום הרעיון שרק רוסיה יכולה להגן על ערכי התרבות הנוצרית באירופה. ג) רוסיה יודעת איך להגן על ערכי המשפחה המסורתיים. שלושת הנושאים האלה, נוגעים בעצב-החשוף של המחנה השמרני באירופאי, ומכאן הצלחתה של רוסיה לקדם את מטרותיה ברחבי היבשת.

 

הפעילות התעמולתית באירופה נגד האיחוד-האירופאי לא נעלמה מעיניהם של מנהיגי אירופה המערבית. כך למשל, בגרמניה הוקמה "ועדת בדיקה" במטרה לבדוק לעומק את היקף החדירה הרוסית לגרמניה ואת יכולותיה הפוטנציאליות של רוסיה לערער את היציבות הפוליטית בגרמניה. על-פי ההגדרה הגרמנית, אפשר לייחס את פעילות הרוסית כהיבט "ביטחוני" גרידא. בעוד שרוסיה רואה את פעילותה כעניין פוליטי-תרבותי כפי שגרמניה פעלה באופן דומה ואינטנסיבי בעשורים האחרונים ברחבי-העולם - גם בישראל, כפי שהסברנו את הנושא הזה במאמרים הקודמים שעסקו ביחסי גרמניה-ישראל.

 

מאז פירוקה של ברית-המועצות בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, מדינות-מזרח אירופה חתרו בהתמדה להצטרף לגוש המערבי של אירופה כחלק מרגשות אנטי-סובייטיים עמוקים ששררו במרבית המדינות הללו. החתירה לעבר אירופה המערבית היוותה לדידן סוג של הכשר פולטי ותרבותי שיש בו דיווידנדים ארוכי-טווח. אלא, שבשנים האחרונות אפשר להבחין בהתרחקותן של מדינות אחדות במזרח-אירופה לאור מה שנראה כהפקרות ליבראלית מערבית חסרת-אחריות המסכנת את עתידה של אירופה כולה - והדברים הלוו נוגעים בעיקר לתכתיב המדיני הגרמני כלפי מדינות האיחוד בשנים האחרונות. לפיכך, ניתן להבחין בסימנים רבים של סיבוב-פרסה אידיאולוגי (המעורר דאגה בארה"ב) בקרב מדינות מזרח-אירופה כלפי רוסיה של פוטין - זה המתיימר לייצג את הערכים האירופאים הנכונים. יתרה מזאת, בעיני רבים במזרח, "הבעיה הגרמנית" באירופה מכתיבה מהלכים פוליטיים ואידיאולוגיים אזוריים כפי שאירע במהלך 120 השנים האחרונות בעוצמות שאף אחד לא שיער אותן בעת התרחשותן.

 

24 שעות לאחר הצהרת ההזדהות של פולין עם בלגיה לנוכח הטבח שנערך בבריסל, ראשת-ממשלת פולין הצהירה באופן הבא: "כל הערכים עליהם ביססנו את בנייתה של הקהילה שלנו (באיחוד-האירופאי), מתחילים להיהרס זה אחר זה". לפיכך, היא הגיעה למסקנה מתבקשת מבחינתה, ש"לנוכח המצב הנוכחי, פולין אינה רואה כל אפשרות שפליטים יגיעו לתחומה". במילים אחרות, פולין רואה בהגעתם של אפילו 100 פליטים מוסלמים, כעניין שיש בו סיכון לאומי. בעיני גרמניה, ההתקפה הקטלנית בבלגיה שימשה אמתלא בידי פולין להתחמק מהתחייבויותיה כלפי האיחוד-האירופאי כולו. התחושה של המנהיגות הפולנית בנוגע למשבר הפליטים באירופה משותפת גם לציבור הפולני בכללותו. במקרים אחדים, כלי-תקשורת בגרמניה, אלה המתנגדים בתוקף למדיניותה של אנגלה מרקל, פרסמו ראיונות עם אישים ואזרחים פולנים מן השורה שעסקו רובם ככולם בבעיית הפליטים וביחסם לאסלאם. לפחות במקרה אחד, שעורר תגובות  רבות, טענה אחת מהמרואיינות ש"הקוראן הרבה יותר מסוכן מהספר מיין-קמפף של היטלר". הדוברת הייתה אזרחית פולנייה נוצרייה, בת לאב סורי-נוצרי שנמלט מסוריה לפולין לפני עשורים אחדים, שם הוא נישא לאזרחית מקומית. ההיכרות שלה עם החברה הערבית-המוסלמית העניקו לדבריה משמעות נוספת וחשובה רק בגלל שקהל הקוראים היה צמא לסוג כזה של דיון תקיף כלפי האסלאם.

 

התחושות והמחשבות הללו השוררות בפולין, משותפות גם לבולגריה, להונגריה, לאסטוניה, לצ'כיה, לרומניה ולמדינות נוספות במזרח-אירופה שעדיין אינן חברות באיחוד, וכן גם לאוסטריה שהצטרפה לאיחוד בשנת 1995. כך למשל שר-החוץ ההונגרי הצהיר ש"אירופה שילמה מחיר בחיי אזרחיה רק בשל שיקולים פוליטיים מוטעים". ראש-ממשלת בולגריה הצהיר ש"לא הוגן לשלם לאנשים האלה מיליארדים, והם הכו אותנו בלב". בסלובקיה, בה קיימת התנגדות נחרצת לשילובם של פליטים מוסלמים באירופה, כבר מצפים לרגע בו מדינתם תשתלט על הנשיאות של האיחוד-האירופאי ביולי 2016, במטרה לעצב מדיניות תקיפה יותר נגד הזרם הבלתי-פוסק של הפליטים המוסלמים.

 

מחלוקת נוספת, חמורה לא פחות, נוגעת לגישתם של מנהיגי האיחוד-האירופאי בנוגע להצטרפותה העתידית של טורקיה לאיחוד, ומיוחד בנוגע לגישה של אנגלה מרקל בשאלה זו. בעיני מנהיגים אחדים במזרח-אירופה, אנגלה מרקל הפכה ל"שבוייה" של ארדואן בשל מדיניותה הכושלת בנוגע לפליטים המוסלמים שננקטה לאורך כל שנת 2015. רבים ממנהיגי האיחוד-האירופאי טוענים שטורקיה היא מדינה-כושלת שאינה מתאימה "לרוח האירופאית" השוררת באיחוד - במיוחד תחת הנהגתו הטוטליטרית של ארדואן. אפילו בגרמניה נשמעים קולות רמים נגד טורקיה ובמיוחד נגד ארדואן המעיבים על היחסים בין טורקיה לגרמניה עד כדי משבר דיפלומטי בין שתי המדינות שנוצר על רקע סרטון סטירי נגד ארדואן שהופץ ביוטיוב ב-17 במרס 2016 והוקרן בטלוויזיה הגרמנית ימים אחדים לאחר מכן. בתגובה לסרטון, השגריר הגרמני בטורקיה הוזמן למשרד-החוץ הטורקי, ב-28 במרס 2016, לשיחת נזיפה - עניין שעורר ביקורת קשה בגרמניה במדינות אירופאיות נוספות.

 

המקרה המוזר של "הסרטון הסטירי", העניק משנה-תוקף לגישתם התקיפה של מנהיגים במזרח-אירופה הן כלפי טורקיה והן כלפי קליטתם העתידית של הפליטים המוסלמים במדינותיהם. לדידם של רבים מהם, באירופה שוררים שני עולמות-מקבילים המנותקים הזה מזה כמעט בכל תחום העולה על הפרק. מאידך, בעיני אחדים במערב-אירופה אכן "באירופה שוררים שני עולמות", אולם הדבר נובע כולו רק בשל היותה של מזרח-אירופה מפגרת מבחינה תרבותית לעומת מערב-אירופה. הגישה הקוטבית הזו - בין שני הצדדים - היא פתח לפיצוץ פוליטי אירופאי שקשה כרגע לשער את היקפו העתידי.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "מזרח-אירופה המערבית - מערב-אירופה האסלאמית", מגזין המזרח התיכון, 31 במרס 2016.

 

 

פייסבוק


   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • מעניין מאוד, תודה
  • תודה. מעניין ומאיר עיניים




גלריית המגזין

 

שנאת יהודים באירופה - הסרט

 

המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית

 

שער ברנדנבורג

 

 גרמניה החדשה

 

גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית

התרבות הגרמנית משכתבת את ההיסטוריה הגרמנית 

תפקידה של התקשורת הגרמנית בעיצוב התודעה הלאומית

התקשורת הגרמנית והפוליטיקה של הזיכרון הגרמני

השילוש-הקדוש הגרמני - גרמנים, ישראלים ופלסטינים

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

משמאל תפתח הרעה - חלק ראשון

משמאל תפתח הרעה - חלק שני

השואה לא הייתה פשע נגד האנושות

איך אומרים דמוקרטיה בערבית?

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006