כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
האם צפויה שואה שנייה?
טרור אסלאמי – ילדים כטרוריסטים מתאבדים – מרץ 2017
מדיקטטורה צבאית ל"דמוקרטיה"; סוריה לאחר הבחירות של 1954
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
מדע והשכלה בישראל, ושאלת הגניוס היהודי
עולם חדש: ארה"ב אחרי טראמפ - מאמר שני בסדרה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
בגידתו של אבו מאזן באומה האסלאמית?
המשבר הפוליטי בלבנון
בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל
טרור אסלאמי – כמה בני-אדם נהרגו בחודש פברואר 2014.
ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

פוגרומים, רפובליקת ויימאר ומשבר מנהיגותי בגרמניה

מאת: ד"ר יוחאי סלע

03.03.2016


 

 

 

הכותרת של המאמר מטעה. אנחנו לא מדברים על גרמניה של 1934, אלא על תיאור האווירה השוררת בגרמניה כפי שהוא משתקף בתקשורת הגרמנית של חודש פברואר 2016. לאחר "הלהבה" הגדולה שהוצתה בליל הסילבסטר של ה-31 בדצמבר 2015 בעקבות מאות רבות של נשים שהותקפו מינית בעיר קלן בידי מאות מהגרים, בגרמניה הוצתו עוד כמה "מדורות" שהדגישו את מלא חריפותה של הבעיה הרובצת לפתחה של גרמניה כחבית אבק-שריפה העומדת להתפוצץ בכל רגע. כך למשל, באמצע חודש פברואר 2016, הגיע אוטובוס עם פליטים חדשים לעיירה גרמנית על-מנת להשתכן באחד מהבניינים שהוכנו מראש לכך. כשהגיע האוטובוס ליעדו, המתינו לפליטים מאות מפגינים גרמנים שחסמו את האוטובוס ובכך נמנעה מהפליטים את האפשרות לרדת מהאוטובוס ולהיכנס למעון. המפגינים הגרמנים צעקו קריאות רמות לעבר הפליטים שנותרו מפוחדים בתוך האוטובוס. לפתע, אחת מהנשים שהיו בתוך אוטובוס ירקה לעבר המפגנים לאות מחאה - מעשה שכנראה גרר קריאות רמות יותר של המפגינים הגרמנים נגד הפליטים שסירבו לרדת מהאוטובוס. סבלנותם של השוטרים שאבטחו את האירוע פקעה לחלוטין. אחד מהשוטרים עלה לאוטובוס וגרר בכוח ילד בוכה - שגם הוא היה שרוי במצוקה קשה לנוכח הפגנת-הכוח של המפגינים הגרמנים.

 

התוקפנות הזו של השוטר כלפי ילד-פליט וגרירתו בכוח לתוך המעון, היא שהעלתה פעם נוספת לראש הכותרות הראשיות את המדיניות של אנגלה מרקל בנוגע לפליטים, משום שבמצב האקוטי הזה - שהיא יצרה במו-ידיה - נוצרו מצבים בלתי-אפשריים בהם נתקלים כל הצדדים הנאלצים להתמודד עם זרם בלתי-פוסק של פליטים מוסלמים. כמובן, שהתנהגותו הברוטאלית של השוטר כלפי הילד, עלתה לראש הכותרות התקשורתיות במשך ימים ארוכים. כמובן, שהצמרת הבכירה של הפוליטיקה הגרמנית גינתה את האירוע כולו מתחילתו ועד לסופו. יום למחרת, בעיירה אחרת, נשרף מתחם שלם - המורכב מבניינים אחדים - שהיה מיועד לקליטתם של פליטים שהיו אמורים להגיע למקום בתוך ימים ספורים בלבד.

 

באווירה הציבורית השוררת בגרמניה בחודשים האחרונים, אפשר למצוא ברשתות-החברתיות ביטויים כמו "אנו זקוקים לליל-בדולח נוסף" המדגימים את סוג-השיח האלים והבוטה המתחולל בגרמניה בין קבוצה אחת לרעותה - לא רק בנושא קליטתם של הפליטים, אלא גם מה "נכון" לעשות איתם. לרבים מהמגיבים יש הצעות שונות ומשונות בנוגע לשאלה "מה לעשות עם מיליוני הפליטים המגיעים לגרמניה". פוליטיקאית אחת, ממפלגת ימין קיצונית, הציעה לשוטרים לירות בפליטים הנכנסים לגרמניה דרך אוסטריה. בשל ריבוי האלימות המילולית הקיימת ברשתות-החברתיות, משרד-המשפטים הגרמני "שובר את הראש" בימים אלה במטרה למצוא מענה משפטי הולם לאווירה המתלהמת הזו.

 

אין תימה איפה, שלנוכח האירועים החמורים שהתרחשו לאורך כל חודש פברואר 2016, פוליטיקאים גרמנים והתקשורת הגרמנית החלה להשתמש בביטוים כמו "יש אווירה של פוגרומים בגרמניה", "גרמניה כיום היא כמו רפובליקת ויימאר של 1933", "האם יש חשש למלחמת-אזרחים בגרמניה" ו"גרמניה שרויה במשבר מנהיגותי". גורמים אחרים בגרמניה טוענים שהביטויים האלה רחוקים מאוד מהמציאות היומיומית, למרות האווירה הקשה השוררת בקרב חלקים רחבים מאוד בציבור הגרמני. אולם עיתונים מובילים בגרמניה יצאו עם מאמרים ראשיים בסגנון "האם היציבות של הרפובליקה הגרמנית הגיעה לסופה", וכן גם על "העקשנות הבלתי-מובנת של אנגלה מרקל". הכותרות הללו יוצרות דינמיקה פוליטית שקשה כרגע לאמוד את טיבה המדויק. גם הרשויות בגרמניה מפרסמות מידע לציבור, הדבר העלול לגרום לעלייה נוספת בהתנגדות העיקשת נגד מדיניותה של מרקל. כך למשל, הרשויות בגרמניה פרסמו לאחרונה כי ב-4 השנים הבאות, גרמניה תצטרך לקלוט כ-4 מיליון פליטים. בשנים 2015-2010, הגיעו לגרמניה כ-3 מיליון מהגרים. בשנת 2015 לבדה הגיעו לגרמניה 1.1 מיליון פליטים. המשמעות של המספרים האלה היא שבמשך כעשור יגיעו לגרמניה יותר מ-8 מיליון פליטים - רובם פליטים מוסלמים. המספרים האלה מעוררים חרדה גדולה בקרב חלקים רחבים בציבור הגרמני. על כל זה, יש להוסיף את הידיעות המתפרסמות מידי פעם על אלימות מינית של מהגרים כלפי נשים גרמניות, וכן על התארגנותם של אזרחים גרמנים המתנדבים ל"משמר האזרחי" בעיירות רבות ברחבי גרמניה כדי להגן על משפחותיהם ועל רכושם. יתרה מזאת, לעיתים עולה הקריאה לאזרחים הגרמנים ללמוד קורס להגנה-עצמית או לרכוש אמצעים להגנה-עצמית. לפיכך, אין להתפלא על כך, שהחברה הגרמנית מרגישה משוסעת יותר מתמיד.

 

בחודשים האחרונים מרקל הצליחה לחדד את השסעים הטבעיים הקיימים ממילא בגרמניה: מזרח-גרמניה נגד מערב-גרמניה, מינכן (בוואריה) נגד ברלין (פרוסיה), פרוטסטנטים נגד קתולים והמחנה השמרני-ימני נגד השמאל הגרמני על חלקיו השונים. כדי להפגין את השסע החברתי-פוליטי הקיים בגרמניה, לעיתים התקשורת הגרמנית מפרסמת נתונים על האזורים בהם נקלטים הפליטים. כך למשל, בעיירות הנמצאות במערב-גרמניה, היחס הוא 4 פליטים על כל 1,000 תושבים. בעוד שבמזרח-גרמניה היחס הוא 18 פליטים על כל 1,000 תושבים. אחדים מראשי העיריות והעיירות (המתפוררות) במזרח-גרמניה טענו שהפליטים המגיעים אליהם, רבים מהם אנאלפביתים, כך שתהליך האינטגרציה יהיה ממושך יותר בכל הנוגע לרכישת כישורי-שפה בסיסיים והכשרה מקצועית. במילים אחרות, המנהיגים המקומיים מכינים את התשתית ה"עובדתית" לקראת דרישות לתקציבים פדראליים נוספים - הגדולים יותר, באופן משמעותי, בהשוואה למה שהרשויות הממלכתיות שיערו בשנת 2015.

 

מאז שאנגלה מרקל החלה לכהן כקנצלרית גרמניה בשנת 2005, היא ניסתה לעצב את "האיחוד האירופאי" על-פי דרכה. בעיני אחדים מנהיגי אירופה, מדיניות זו סימלה בעיניהם את הדורסנות הגרמנית הטיפוסית בשל היותה של גרמניה מדינה עתירת אוכלוסייה, עם משאבים כלכליים מרשימים השוכנת בלב-ליבה של אירופה. בגרמניה עצמה, קיימת גם בימים אלה "תחושה של מצור" בשל שיקולי חשבון היסטוריים עם כל המדינות המקיפות אותה - דנמרק, הולנד, בלגיה, לוקסמבורג, שוויץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, צ'כיה, פולין וצרפת. סביר להניח שאנגלה מרקל רצתה להטמיע את גרמניה באירופה כולה, אולם הסתבר לרבים מהמנהיגים האירופאים שמדינותיהן מוטמעות במסגרת התכתיב הגרמני. לא לחינם, בחודשים האחרונים, עלתה השאלה בתקשורת הגרמנית "האם סירובן של מדינות אירופה לקלוט את זרם הפליטים, הוא נקמה בגרמניה על מדיניותה בעבר ובהווה?".

 

עצם העלתה של השאלה כזו יכולה להיחשב כסוג של קהות-חושים גרמנית לנוכח תחושת-המצור האמיתית שחשות המדינות האירופאיות הקטנות לנוכח מה שנראה כ"איום לאומי" וכ"סיכון כלכלי בלתי נסבל". דוברים אחדים באירופה טענו שאנגלה מרקל הצליחה להחזיר את "מסך הברזל" לא רק ללב אירופה, אלא גם למערב אירופה. כך למשל, ראש-ממשלת צרפת, מנואל ואלס, טען ב-26 בפברואר 2016, שאנגלה מרקל הלכה רחוק מידי. צרפת הודיעה לגרמניה שהיא מוכנה לקלוט לכול היותר כ-30,000 פליטים ו"אפילו לא אחד יותר מכך". וכך, בעלת-הברית היחידה של גרמניה באירופה - צרפת - החלה להתרחק ממדיניותה של מרקל בנוגע לקליטת פליטים על-פי חלוקה "צודקת" המוכתבת ל"איחוד האירופאי" בהתאם לדעתה של מרקל. אפילו קנצלר אוסטריה, שהיה אחד מתומכיה של מרקל בסוף אוגוסט 2015, שינה את דעתו מקצה לקצה.

 

מאידך, שאלה זו יכולה להישאר פתוחה על-פי הבנתם של אלה העוקבים אחרי ההתפתחויות בגרמניה ובאירופה כולה לאור משבר הפליטים המאיים על "הסולידאריות" האירופאית קצרת-הימים. בעיני אחרים, גרמניה יצרה, פעם נוספת, בעיה גדולה לאירופה כולה בשל שיקולים הנובעים מיוהרה אישית בלתי-מרוסנת. אין תימה איפה, שמנהיגים אירופאים אחדים נזקקים לתיאורים הלקוחים ממלחמת-העולם השנייה כדי לתאר את המצב הנוכחי בגרמניה ובאירופה כולה.

 

 

ב-7 במרס 2016, יערכו שיחות מכריעות בין טורקיה לבין "האיחוד האירופאי" בשאלה איך מתמודדים עם בעיית הפליטים המציפים את אירופה. טורקיה מבינה היטב ש"האיחוד האירופאי" נמצא בלחץ רב. לפיכך, זו תהייה הזדמנות יוצאת-מהכלל לגבש החלטות מרחיקות-לכת עבור טורקיה - הן בעניין הפיננסי והן בעניין צירופה של טורקיה לאיחוד-האירופאי בעתיד הרחוק. ב-13 במרס 2016 יערכו בחירות לפרלמנט המקומי במדינות פדראליות אחדות המרכיבות את גרמניה. הלחץ על מרקל להציג הישגים מרשימים בשיחות עם טורקיה עולה מיום ליום, גם בשל עלייה די מרשימה בכוחה של המפלגה הימנית "אלטרנטיבה לגרמניה" הזוכה לתמיכתם של אוהדי תנועת "פגידה" הגרמנית (פטריוטים אירופאים נגד אסלאמיזציה של מדינות-המערב). יתרה מזאת, מנהיגים מקומיים ממפלגתה של מרקל שהציגו עמדה עצמאית הסותרת את מדיניותה של מרקל, זוכים לתמיכה גדולה יותר בסקרי דעת-קהל שנערכו לקראת הבחירות.

 

על-מנת להבין את גודל המצוקה בה שרויה אנגלה מרקל מימים אלה, שר-הכלכלה הגרמני, שהוא גם סגן-הקנצלרית, אמר את אחד מהדברים החשובים ביותר שנאמרו לאחרונה מפי אישיות פוליטית בכירה בקואליציה הרחבה של מרקל: בדיון שנערך באחת מהרשתות בגרמניה על משבר-הפליטים, שר-הכלכלה טען כי בכל פעם שהוא מעלה דרישה צנועה לשפר את חייהם של אזרחים הגרמנים, מרקל מדברת רק על "איזון-תקציבי". אולם, כאשר דנים על קליטתם של הפליטים הזורמים לגרמניה, לפתע מרקל מצליחה למצוא לכך תקציב נאות. שר-הכלכלה הגרמני הדגיש שגרמניה מזניחה את אזרחיה והדבר עלול להוות חבית-אבק-שריפה העלולה להתפוצץ בעתיד. יתרה מזאת, השר הביע חשש גדול מרדיקאליזציה של החברה הגרמנית שבה הלכידות החברתית תתפורר בשם ה"איזון התקציבי" המדומה. לדעתו, מרקל הלכה רחוק מידי בנוגע לקליטתם של הפליטים באירופה בכלל ובגרמניה במיוחד. על-מנת לתת משנה-תוקף לדבריו, בתקשורת הגרמנית החלו להופיע לאחרונה איורים בהם נראים משפחה-גרמנית מול משפחה של פליטים היושבות על מאזני-משקל. איורים אלה המדגימים את הדילמה הקשה בה שרויה גרמניה כולה.

 

בשנים האחרונות, אנגלה מרקל כונתה בתקשורת הבינלאומית "הקנצלרית של העולם-החופשי". כך למשל, אחד מהאינטלקטואלים הסוציאליסטים הבכירים בצרפת טען לאחרונה ש"אנגלה מרקל אינה נאיבית. היא לא ביצעה טעות היסטורית. היא לא סיכנה את אירופה, אלא היא הצילה אותה". אולם, מעצם העלתן של טענות כאלה מראה בעליל על הקרב-המאסף אותו מנהלים בימים האלה אוהדיה של מרקל בשמאל הקיצוני באירופה. אם 10 מדינות אירופאיות הודיעו לאחרונה על סגירת גבולותיהן בפני הפליטים, אפשר להעריך שההחלטה הזו נותנת לנו תשובה חלקית לשאלה "האם מרקל באמת הצילה את אירופה". לאור מה מתחולל באירופה ולאור המורשת הבעייתית אותה מוריש אובמה לארה"ב, אפשר להעריך שהעולם-החופשי-והדמוקרטי שרוי במצוקה מנהיגותית קשה מאוד. אפשר להעריך ששנת 2016 תהיה שנה גורלית מאוד מבחינתה של מרקל, כשם שזו תהיה שנה גורלית מאוד לארה"ב עצמה.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "פוגרומים, רפובליקת ויימאר ומשבר מנהיגותי בגרמניה", מגזין המזרח-התיכון, 3 במרס 2016.

 

 

פייסבוק


   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • יפה ומעניין
  • אין משבר




גלריית המגזין

 

טרור אסלאמי - 26 אפריל 2017

 

60 הרוגים בסוריה; 60 הרוגים בעיראק; 36 טרוריסטים מוסלמים נהרגו בפיליפינים; 12 טרוריסטים מוסלמים ו-8 שוטרים נהרגו באפגניסטן; 10 הרוגים בתימן; 10 הרוגים בפקיסטן מפיצוץ של מטען-חבלה; 2 חיילים נהרגו בקמרון מפיצוץ של מוקש;

 

חדשות המזרח-התיכון

 

בעולמו של דונאלד טראמפ - חלק ראשון

 

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006