כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
טרור אסלאמי – ילדים כטרוריסטים מתאבדים – מרץ 2017
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
עולם חדש: ארה"ב אחרי טראמפ - מאמר שני בסדרה
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית
יחסי קופטים ומוסלמים במצרים - תמונת מצב
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
טרור אסלאמי – הלקח הטורקי והגרמני – דצמבר 2016
פוגרומים, רפובליקת ויימאר ומשבר מנהיגותי בגרמניה
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
שמיות ואנטישמיות בתקשורת הישראלית
סוריה בין מזרח למערב: 1958-1954
ועידת אנאפוליס תסתמן כהצלחה מסחררת
בעולמו של דונאלד טראמפ - מאמר ראשון מתוך שניים
אדם מובס אינו מייצר אלא אידיאולוגיה תבוסתנית
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית

בחירות בארה"ב – הערות על המצב עם פתיחת המרוץ

מאת: ד"ר ישראל בר-ניר

01.02.2016


 

 

 

ה-1 בפברואר הוא יום הפתיחה הרשמי של מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב, 2016. "ירית הפתיחה" הזו הנערכת במדינת איווה, מוגדרת כ"בחירות מקדימות" (primaries). זאת מדינה קטנה, והמשמעות של זכייה או הפסד בבחירות האלו היא בעיקרה סמלית. במערכות בחירות קודמות היו מועמדים שזכו באיווה בגדול ויותר מאוחר נשרו מהמרוץ. תבוסה באיווה תביא קרוב לוודאי לנשירה מיידית של כמה מהמועמדים - זה נכון בעיקר עבור הרפובליקנים שם יש עדיין יותר מעשרה מועמדים המצפים לנס. בצד הדמוקרטי, בו יש למעשה רק שני מועמדים, הפסד - אפילו בפער זעום, של הילארי יהווה מכה מוראלית קשה. אבל זה לא יפגע בסיכוייה לזכות במועמדות המפלגה. המאמר הנוכחי לא יעסוק בתחזיות - את זה אני משאיר למומחים - בשלב הנוכחי אני מסתפק באיסוף כל התחזיות המתפרסמות כדי שיהיה לי על מה להתבדח ביום שלמחרת הבחירות. במאמר הנוכחי אביא סקירת מצב.

 

1. מבוא

בארה"ב יש יותר דמוקרטים מאשר רפובליקנים. הפער איננו גדול - פחות מ-5 אחוזים, אבל זה היה מספיק להבטיח זכייה של הדמוקרטים אם הייתה השתתפות מלאה בבחירות. בפועל אחוז ההשתתפות בבחירות רחוק מאוד מ-100 אחוזים, ולכן תוצאות הבחירות נקבעות במידה רבה ע"י אחוזי המשתתפים. המפלגה שמצליחה להביא יותר מצביעים לקלפי זוכה. לזה יש להוסיף עיוותים הנגרמים בגלל העובדה שספירת הקולות איננה ארצית, אלא מתנהלת בנפרד בכל אחת מהמדינות, וכן בגלל הכלל של winner takes all (הזוכה במדינה, גם בפער נמוך, מקבל את כל הקלות המוקצבים לאותה מדינה, וקולות המצביעים שלא הצביעו עבורו הולכים לאיבוד). כל זה מתייחס למערכת הבחירות לנשיאות. באשר לבחירות המקדימות, המצב קצת יותר מסובך בגלל שבחלק לא מבוטל מהמדינות ההשתתפות איננה מותנה בחברות במפלגה. יתרה מזאת, במדינות האלו, אין איסור על הצבעה בבחירות המקדימות של שתי המפלגות. תוצאות הבחירות המקדימות אינן יכולות, לפיכך,  להיות אינדיקציה למה שעומד לקרות בבחירות בנובמבר.

 

2. המפלגה הדמוקרטית

הבעיה העיקרית בפניה ניצבת המפלגה הדמוקרטית היא מה שהגדרתי בעבר כ"בעיית ההמשכיות". ללא כל קשר מי יהיה מועמד המפלגה, יהיה לה קשה מאוד להתנתק מהתדמית של תקופת כהונה שלישית לנשיא היוצא. מאז שהתקבל, בשנות ה-50 של המאה הקודמת, התיקון לחוקה המגביל לשתיים את מספר הכהונות של נשיא, למעט חריג אחד, אף מפלגה לא הצליחה לשלוט בבית הלבן יותר מפעמיים ברציפות. זה פגע קשות במועמדותו של ג'ון מקיין ב-2008, שלא הצליח להשתחרר מהתדמית של כהונה נוספת של ג'ורג' בוש. אובמה ניצל את זה באופן יוצא מן הכלל. הילארי קלינטון, המועמדת המובילה בשעה זו, מודעת היטב לבעיה הזאת, ולכן היא מיהרה להכריז (בקיץ שעבר) שאם היא תיבחר, זאת לא תהיה כהונה שלישית של אובמה. לשאלה במה היא תהיה שונה מאובמה, היא השיבה ש"הגיע הזמן שאישה תשב בבית-הלבן". עד כמה שזה נשמע לא הגיוני, בשורות המפלגה הדמוקרטית יש רבים הרואים את זה כסיבה להצביע עבורה.

 

ככל שהתקרב מועד ההצבעה באיווה, הילארי שינתה את עורה. לאחרונה היא יצאה במפורש להגנת מדיניותו של אובמה, והכריזה על עצמה כממשיכת דרכו. זאת שאלה טובה מדוע היא החליטה לנקוט בטקטיקה הזאת. מעבר לסיכון הנובע מבעית ההמשכיות, "מורשת אובמה" איננה בדיוק שרשרת של הישגים. אשוב לנקודה הזאת להלן.

 

הבעיה השנייה של המפלגה הדמוקרטית היא הילארי קלינטון בעצמה. מהיום בו היא התחילה במרוץ למועמדות המפלגה לא היו לה מתחרים של ממש. כתוצאה מכך היא אף פעם לא התנסתה בעימות של ממש עם מי שהוא שחולק עליה. כל ההופעות שלה היו למעשה מה שמכונה באנגלית Preaching to the Choir (ביטוי שמשמעותו היא שכנוע של אלה שכבר משוכנעים). זה לא מה שמחכה לה במערכת הבחירות לנשיאות. המועמד היחיד הקורא תגר על מועמדותה, ברני סנדרס, מגדיר את עצמו כסוציאליסט, ובנוסף על כך הוא יהודי. אין לו שום סיכוי לזכות במועמדות המפלגה, לא כל שכן בבחירות עצמן. הדמוקרטים כבר ניסו פעם להריץ מועמד בעל דעות קרובות שלו (ג'ורג' מקגוורן, ב-1972). רק שתי מדינות הצביעו עבורו (מסצ'וסטס, והבירה וושינגטון). אפילו המדינה שלו (דקוטה הדרומית) לא הצביעה עבורו. זו הייתה אולי התבוסה הגדולה ביותר שהדמוקרטים נחלו בתולדות ארה"ב. אומנם 2016 איננה 1972, והרבה דברים השתנו מאז באקלים הפוליטי בארה"ב, אבל קשה להאמין שהדמוקרטים יסתכנו בסיבוב נוסף.

 

בעיה נוספת, יותר חמורה, היא פרשת השימוש בדוא"ל פרטי, לא מוגן, להעברת מידע רגיש ביותר מבחינה ביטחונית על ידי הילארי בתקופת כהונתה כמזכירת המדינה. מה שנראה בהתחלה כחקירת מטרד ע"י וועדה בקונגרס בו לרפובליקנים יש רוב, התגלה כמחדל מודיעיני ממדרגה ראשונה. סדרת התירוצים (המשתנים חדשות לבקרים) בהם הילארי משתמשת על מנת להצדיק את התנהגותה, נשמעת כמו זו של תלמיד בבי"ס ששכח להכין את השיעורים. מהרגע בו התברר שהנושא נחקר ע"י ה-FBI הילארי התעלמה ממידת החומרה של הפרשה, וניסתה לטעון שזו "קונספירציה רפובליקנית". הילארי קלינטון היא עורכת דין, ולא סתם אחת שלמדה משפטים, היא עסקה בעריכת דין בפועל. קשה להאמין שהיא לא מכירה את הכלל שעורך דין שמגן על עצמו יש לו לקוח טיפש. בצוות המקורבים של הילארי יש כמה עורכי דין, אבל לאף אחד מהם אין הסיווג ביטחוני הדרוש כדי לראות את המסמכים שהתגלו במערכת הדוא"ל שלה. היא לא תוכל להיעזר באף אחד מהם אם וכאשר היא תיפגש עם חוקרי ה-FBI. אולי כאן טמון ההסבר להתלהבות הפתאומית שהיא מגלה להמשכיות מדיניותו של אובמה. ייתכן הוא הבטיח לה או שהיא מאמינה שהוא יימנע את העמדתה לדין.  

 

מנקודת מבטו של אובמה הדברים אינם כל כך פשוטים. הוא מנוע מלהתערב ישירות בחקירות של ה-FBI. זה האחרון כפוף למשרד המשפטים, ואת העומד בראשו אי אפשר לפטר - המינוי הוא לעשר שנים. ההחלטה על חידוש המינוי או מציאת מועמד אחר תתקבל אחרי שאובמה כבר ייצא מהתמונה, כך שאין במה ללחוץ עליו. אובמה יכול להורות לשרת המשפטים להימנע מהגשת תביעה, אבל זה יהיה קשה מאוד לביצוע אם ממצאי חקירת ה-FBI יהיו חד משמעיים. אפשרות אחרת העומדת בפני אובמה היא לנצל את מעמדו כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, ולשנות בדיעבד את הסיווג הביטחוני של החומר. מאחר ומדובר בחומר שדרגת הסיווג שלו היא מעל "סודי ביותר" (top secret), דבר כזה זה לא יעבור בשקט.  

 

הפגיעה במערכת הבחירות של הילארי תהיה לא פחות חמורה אם היא לא תועמד לדין בעקבות התערבותו של אובמה, מאשר אם היא תועמד לדין.

 

לסיום כדאי לציין שגם אם הילארי תועמד לדין, ואפילו אם היא תורשע, זה לא יפסול אותה מלהעמיד את מועמדותה לנשיאות. מנסחי החוקה לא העלו בדעתם אפשרות כזאת ולכן כלל לא התייחסו אליה. פעם נוספת אנחנו רואים שלמושג "מובן מאליו" אין מקום בחוק.

  

3. המפלגה הרפובליקנית

במפלגה הרפובליקנית המהומה רבה. יש כתריסר Wannabees (ביטוי באנגלית משובשת ל: Want to be - רוצה להיות), הנאבקים על המועמדות. במצב כזה קשה מאוד לנחש למי יש סיכוי של ממש לזכות במועמדות המפלגה, לא כל שכן בבחירות לנשיאות. המוביל בסקרים הוא עדיין דונלד טראמפ, אם כי בפער לא גדול. טראמפ בלט לאורך כל הדרך בשבירת המוסכמות ובקריאת התגר שלו על הפוליטיקה התקינה. עד עכשיו זה לא הזיק לו, ואפילו הגביר את התמיכה בו. בשבוע שעבר הוא עשה שוב צעד לא שגרתי בכך שהוא ביטל את השתתפותו בוויכוח האחרון של הרפובליקנים לפני פתיחת מערכת הבחירות. כמצופה הצעד הזה הביא לו הרבה כותרות בתקשורת בלי שזה עלה לו כסף. השאלה הגדולה היא איך הצעד הזה, שבהחלט יכול להתפרש כזלזול בציבור, ישפיע על ההצבעה בבחירות המקדימות.

 

בעוד שהפסד בבחירות המקדימות של איווה לא יסתום את הגולל על סיכוייו של טראמפ לזכות במועמדות, ניצחון, ובמיוחד ניצחון בפער גדול, יהפוך את סיכוייו לזכות במועמדות לכמעט וודאית.

==

מאת: ד"ר ישראל בר-ניר, "בחירות ארה"ב - הערות על המצב עם פתיחת המרוץ", מגזין המזרח התיכון, 1 בפברואר 2016.

 

 

פייסבוק


   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

טרור אסלאמי - 23 אפריל 2017

 

150 הרוגים באפגניסטן בהתקפה קטלנית של ארגון "הטליבאן"; 50 הרוגים בסוריה; 40 הרוגים בתימן; 20 הרוגים בעיראק; 4 טרוריסים מוסלמים מארגון "אבו סיאף" נהרגו בפיליפינים; 2 טרוריסטים מוסלמים נהרגו במצרים; 2 טרוריסטים מוסלמים מארגון "המדינה האסלאמית" נהרגו בקווקז; טרוריסט מוסלמי נהרג בלבנון; קצין מודיעין נהרג בסומליה ;

 

חדשות המזרח-התיכון

 

בעולמו של דונאלד טראמפ - חלק ראשון

 

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006