כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
המדיניות הגרמנית במזרח-התיכון ובמרחב האסלאמי
העימות בין ארה"ב לצפון-קוריאה - משחקים באש?
חרם אקדמי על ישראל - ולקח היסטורי קטן בצידו
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות
ג´יהאדיסטים עם מקלדת בתקשורת הישראלית
טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש פברואר 2012
תרבות ישראלית בצל הטרור הערבי
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
נְתַנְיָהוּ בְּגוֹב הָחָקִירוֹת - פוליטיקה ישראלית 2017
טרור אסלאמי – טרור של הצתות – נובמבר 2016
על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית
דמותה של לילית במיתולוגיה היהודית מפרספקטיבה של ימנו
מחאה ציבורית: מלכודת-עכברים כדירת מגורים בישראל
המלחמה המלוכלכת באסיה - אבל במערב הצבוע אין כל חדש
תקשורת, טרור וחיסולים-ממוקדים באפגניסטן
התקשורת הישראלית מתרגשת מתום פרידמן
סכסוכים נפיצים ואלימים בעולם-הערבי
קפריסין והתרגיל הטורקי

התקשורת הישראלית והמעורבות הרוסית בסוריה

מאת: ד"ר יוחאי סלע

01.10.2015


 

 

 

מאז אמצע חודש ספטמבר 2015, דומה היה שהתקשורת הישראלית נכנסה להיסטריה מוחלטת לנוכח הידיעות המרעישות על כניסתם של כוחות-צבאיים של רוסיה לתוככי הממלכה המתפוררת של בשאר אל-אסד. ההיסטריה התקשורתית הזו ניהלה את עצמה כאילו אנו חיים בשנות ה-70 של המאה הקודמת מול בריה"מ הגדולה והמאיימת הדופקת בשעריה של מדינת-ישראל. גם הפגישה בין נתניהו לפוטין שנערכה ב-21 בספטמבר 2015 - על רקע המעורבות הצבאית הישירה של רוסיה בסוריה -  תוארה בידי אחדים מאמצעי-התקשורת הישראלית כ"מפגש בין הדוב הרוסי לבין הנמלה הישראלית". מחד גיסא, התקשורת הישראלית ברובה נוטה לזלזל ביכולותיה של ישראל. ומאידך, ההתרחשויות הבינלאומיות מסוקרות כאילו העולם כולו סובב סביב ישראל  לטוב או לרע - אך בעיקר לרע.

 

שתי המגמות הקוטביות הללו מראות בעליל שיש לנו בעיה רצינית מאוד מבחינה תקשורתי משום שהתקשורת הישראלית עסוקה ביצירת  היסטריה ציבורית תוך כדי התעלמות כמעט מוחלטת מידיעות ותהליכים בינלאומיים המתרחשים בסביבה הקרובה והרחוקה לנו. לצד כל זה, גם האמירות הפומביות של אלה המתיימרים לייצג את "האופוזיציה" הישראלית, מקבלות ממד של היסטריה תקשורתית, הרבה מעבר לערכן האמיתי, שאינן משרתות כלל את מכלול האינטרסים של הציבור הישראלי - ראו ערך "יצחק הרצוג" שהפך בשבועות האחרונים לליצן פוליטי בשירות אחדים מכלי התקשורת בישראל.

 

 

ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה 2015
התקפה רוסית ראשונה בסוריה - עשרות אזרחים הרוגים

 

הקו המלווה את מרבית משדרי-החדשות בישראל נוטה להיות מתלהם והיסטרי. אפילו "אות-הפתיחה" של החדשות המרכזיות של ערוץ 2 נתפס בעיני רבים כאלים ותוקפני. לצד כל זה מתלווה מלל אין-סופי הגולש לעיתים קרובות לברברת צעקנית ומיותרת הנמתחת לעיתים קרובות ליותר מ-80 דקות מידי יום. למרות "מריחת-הזמן" הזו, די נדיר (נדיר מאוד) לראות דיון ענייני האמור לשרת את הציבור בשפה ראויה, עניינית וברמה גבוהה. הקו המרכזי הזה, מלווה באופן-בולט גם את משדרי-הבוקר של ערוצי הטלוויזיה בישראל - וזאת בניגוד גמור למה שמתחולל ברחבי-העולם גם במקומות יותר "סוערים" מישראל. העניין הזה מוביל אותנו למקבילה המתלהמת של הטלוויזיה הישראלית - שהיא הטלוויזיה הרוסית הפועלת תחת משטרו של פוטין.

 

ב-30 בספטמבר 2015, הפרלמנט הרוסי אישר לפוטין להפעיל כוחות-צבאיים בסוריה. הדגש בהחלטה הרוסית היה על התקפות אוויריות בלבד ולא על שימוש בכוחות קרקעיים של הצבא הרוסי על אדמת סוריה. שעות אחדות לאחר ההחלטה הזו, מטוסים רוסים תקפו מטרות בחאלב, בחומס ובאזור מחוז לטקיה. הכותרת הרשמית של רוסיה להתקפות הללו הייתה "מלחמה בארגון המדינה-אסלאמית". אלא, שהארגון הזה עדיין לא מהווה איום ממשי באזורים האלה. מי שפועל באזורים האלה הם ארגונים הנתמכים בידי סעודיה ומדינות-המפרץ וכן ארגון "ג'בהת אל-נוסרה" המזוהה יותר עם ארגון "אל-קאעידה" מאשר עם ארגון "המדינה האסלאמית". רוסיה טענה שהיא פועלת בסוריה על-פי החוק הבינלאומי משום שהיא הוזמנה על-ידי המשטר הסורי לפעול בסוריה. וזאת, בניגוד גמור לפעילותה של "הקואליציה האמריקאית" הפועלת בסוריה ללא הסכמתה המופרשת של הממשלה החוקית של סוריה. במקרה הזה, רוסיה צודקת לחלוטין. אלא של"צדק" הזה יש גם מחיר עתידי משום שאם נפגעו אזרחים חפים-מפשע בהתקפות הרוסיות - כפי שאכן קרה בעיר חאלב  - אפשר יהיה לתבוע בכירים רוסים על הפרה של החוק-הבינלאומי העוסק בדיני-מלחמה. סביר להניח שתביעות כאלה יוגשו בעתיד הקרוב על-ידי ארגונים סורים הפועלים באירופה ובארה"ב.

 

מעבר להיבט הזה, ההתקפות הרוסיות שנערכו ב-30 בספטמבר 2015, חשפו פעם נוספת את המניע העיקרי של רוסיה להגביר את פעילותה הצבאית בסוריה. לפוטין ברור לחלוטין שללא אסד וללא השליטה העלווית ברצועת החוף המשתרעת מהעיר טרטוס ועד לצפון העיר לטקיה, רוסיה לא תוכל להפעיל את הנמל החשוב שלה בטרטוס המשרת את הצי הרוסי הפועל בים השחור. סביר להניח שגורלו האישי של אסד אינו מעניין באמת את פוטין. רוסיה רוצה בעל-ברית נאמן בסוריה שיכבד את ההסכמים שנחתמו עם בריה"מ לשעבר, מאז שנת 1971, בנוגע לנוכחות הרוסית המשמעותית בנמל טרטוס - שהפך עם הזמן לבסיס-ימי אסטרטגי עבור רוסיה. אין תימה איפה, שבהצהרות הרשמיות של רוסיה בנוגע למעורבותה במשבר המתחולל בסוריה, הושם דגש על ביטוי "הממשלה הסורית" - שהוא ביטוי מרומז לעדה העלווית ולשליטתה על אזור-החוף בו שוכן נמל טרטוס. פוטין, באופן הזה, הפך את אזור-החוף של סוריה למקום-בטוח עבור העדה העלווית כולה ועבור האינטרסים האסטרטגיים של רוסיה במזרח-התיכון. בעניין הזה, בנקודות אחדות, אפשר למצוא קווי-השקה בין האינטרסים של רוסיה לבין האינטרסים של ישראל בעיקר בכל מה שקשור לאזור רמת-הגולן.

 

שעות אחדות לאחר ההתקפה הרוסית שנערכה באזור העיר חאלב ה-30 בספטמבר 2015, נודע על עשרות אזרחים חפים-מפשע שנהרגו בעקבות המהלך האווירי הרוסי. כמובן שבערוצי הטלוויזיה ברוסיה לא נאמר על כך דבר. באחת מתחנות הטלוויזיה הפופולאריות של רוסיה - Planeta RTR  - המשדרת בשפה הרוסית גם לקהילות מעבר-לים, נערך דיון מיוחד שעסק ב"מלחמה של רוסיה נגד ארגון המדינה -האסלאמית", וזאת לאור הפעילות האווירית ההתקפית שנערכה באותו יום. לאורך כל הדיון הופיעה כותרת בתחתית המסך שהסבירה לצופים ש"רוסיה נלחמת בארגון המדינה-האסלאמית". על-מנת להבין את הלוגיקה שעומדת מאחורי הפעילות הרוסית הנוכחית, אחד מהמשתתפים בדיון הסוער טען ש"סוריה בעצם היא המקור של הנצרות הרוסית". לפיכך, לטענתו, לפעילות הצבאית בסוריה יש היבט היסטורי משום שמדינה זו מהווה חלק מהמארג התרבותי-הדתי של אמא רוסיה. היה אפשר להבין מדבריו שסוריה בעצם שייכת לרוסיה מבחינה היסטורית, וכי הפעילות הצבאית בסוריה נועדה גם כדי "להציל את העולם-הנוצרי כולו". אתם יכולים להיות בטוחים שהרבה מאוד צופים רוסים קנו את הסיפור האווילי הזה - וזאת למרות שהוא המתכוון לטורקיה ולא לסוריה. במילים אחרות, "הדוב הרוסי" לא השתנה לפחות בדבר אחד - בתעמולה. זה כל מה שנותר מבריה"מ הגדולה והמאיימת של שנות ה-70 של המאה הקודמת. כאשר רוסיה תגמור להרוס את סוריה, הכתובת היחידה לשיקומה של סוריה תהייה, כמו תמיד, ארה"ב. עד אז, רבים בעולם מקווים, שבארה"ב יהיה נשיא קצת יותר מחובר למציאות הבינלאומית מהנשיא הנוכחי של 2015.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "התקשורת הישראלית והמעורבות הרוסית בסוריה", מגזין המזרח התיכון, 1 באוקטובר 2015.  

 

 

 

פייסבוק

 

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • ניתוח מצויין של המתרחש
  • תגובה




גלריית המגזין

 

18 באוגוסט 2017

 

התהליך המדיני - תרגילים פוליטיים ותודעה עצמית כוזבת

ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

 

הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית

 

כפרים ערבים על אדמה יהודית

 

ביקור נתניהו - בין נוקשות אידיאולוגית לגמישות דיפלומטית

 

צפון קוריאה

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006