כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
הפוליטיקה הבינלאומית הצבועה מאחורי המספרים המדהימים
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש מאי 2014
טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בשנת 2015
השמאל הישראלי "מגלה מחדש" את רוזה לוקסמבורג
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת
האם צפויה שואה שנייה?
טרור אסלאמי - מפריז ועד לניגריה - ינואר 2015
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
המנהיגות האירופאית הפקירה את אזרחי אירופה
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
נוני דרוויש – ערבים למען ישראל
טרור אסלאמי – הלקח הטורקי והגרמני – דצמבר 2016
תפקידה של ממשלת הבעת´ הסורית במלחמת ששת-הימים
פוגרומים, רפובליקת ויימאר ומשבר מנהיגותי בגרמניה
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית

טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה

מאת: ד"ר יוחאי סלע

20.08.2015


 

 

 

בשעה שאנחנו עסוקים בעצמנו, ובעוד כמה פרטים "חשובים" כמו בשביתת-הרעב של טרוריסט מוסלמי שיש לו אג'נדה פשיסטית - כמו לרבים מהפלסטינים - של חיסול והשמדה, במרחב האדיר מסביבנו מתרחשות להן טרגדיות אנושיות קשות מאוד שחומקות בכוונה מתחת לרדאר התקשורתי הישראלי. בתקשורת הישראלית - רובה ככולה - קיימת אטימות לכול מה שלא קשור באופן ישיר לפלסטינים ולארה"ב. כל השאר - פשוט לא קיים. וכך, אנחנו מוצאים את עצמנו מופתעים בכל פעם מחדש מהתפתחויות מהירות המתרחשות במדינות רבות מסביבנו הקורסות תחת נטל האתגרים הביטחוניים והאזרחיים.

 

כך למשל, מקורות מחקריים בבריטניה מסרו ב-24 ביולי 2015 על הריגתם של 11,000 בני-אדם בפעולות טרור אסלאמיים שהתבצעו ב-18 מדינות אפריקאיות מאז תחילת שנת 2015. מרבית ההרוגים היו בניגריה ובסומליה. לנתון המדהים הזה, רצוי להוסיף הערות אחדות: מרבית פעולות-הטרור המתבצעות בידי טרוריסטים מוסלמים הפועלים באפריקה, אינם באים לידי ביטוי בתקשורת הבינלאומית. בכל המדינות האפריקאיות לא מתבצע איסוף מדויק של האירועים משום שהארגונים המקומיים לא זוכים לתמיכה כספית כלשהי ממדינות מערביות או מארגונים הקשורים למוסדות האו"ם. כדי למנוע זרימה של דיווחים, ארגוני טרור אסלאמיים הרסו את קווי התקשורת בדומה למה שמתרחש באזורים אחדים בצפון-ניגריה. בדומה למתרחש במדינות מוסלמיות במזרח-התיכון, פעילי "זכויות אדם", לכאורה, חוששים לפעול באזורים מסוכנים - הן בשל קשיים מצד גורמים ממשלתיים והן בגלל החשש מפגיעה מצד ארגונים רדיקליים. אפילו הסיוע לפליטי-מלחמה מגיע בקמצנות גדולה מהארגונים הבינלאומיים משום שהסיוע אינו מעניק להם כול יוקרה תקשורתית. וכן, לעיתים קרובות הסיוע מעוכב כמכשיר של לחץ הן מצד גורמים ממשלתיים והן מצד ארגוני הטרור אסלאמיים - בדומה למה שמתרחש בסומליה. לצד מספר ההרוגים בפעולות-טרור, במהלך השנה אחרונה נהרגו עשרות-אלפי בני-אדם בפעולות צבאיות יזומות נגד ארגונים רדיקליים באפריקה הכוללים גם מעשי טבח המוניים, אונס המוני ושיטתי, ביזה וטיהור אתני של מיליוני בני-אדם. מרבית המדינות באפריקה, בדומה למדינות הערביות, הן מדינות כושלות מן היסוד.

 

הסכם הגרעין עם איראן נחתם ב-14 ביולי 2015. בדיוק שבוע לאחר מכן, נשיא ניגריה החדש, מוחמדו בוהרי, נפגש אם הנשיא ברק חוסיין אובמה בבית-הלבן. גורמים רשמיים בניגריה הדליפו לתקשורת המקומית שהפגישה בין שני הנשיאים הייתה מתסכלת מאוד עד בלתי-אפקטיבית בעליל. הנשיא בוהרי (כמוסלמי) ביקש סיוע צבאי דחוף מארה"ב המטרה להתמודד את הטרור האסלאמי. אובמה, כך נרמז, דחה כלאחר-יד את הטענות על הסכנה הנובעת לניגריה בשל הטרור האסלאמי, והוא העדיף להתמקד בנושאים הקשורים "לזכויות-אדם". בסיום הפגישה, אובמה הבטיח לנשיא ניגריה סיוע באספקת מסוקי "קוברה" ישנים. העניין החשוב הזה טעון הבהרה: מקורות ביטחוניים בישראל מסרו  שבתחילת שנת 2015 ניגריה ביקשה לקנות מישראל מסוקי "קוברה" ישנים. ישראל נענתה לבקשה הניגרית, אך ארה"ב הטילה וטו מוחלט על המכירה בשל החשש האמריקאי "מפגיעה בחפים-מפשע בניגריה". הבדיחה הזו רשומה על שמו של אובמה כפי שיובהר להלן:

 

מאז שברק חוסיין אובמה הושבע לנשיאות ב-20 בינואר 2009, הוא הפך את "החיסולים-הממוקדים" לאחד מהמכשירים הצבאיים המובילים של ארה"ב במלחמתה ב"טרור אסלאמי" (שלא קיים לדעתו של אובמה). על-מנת להבין את המשמעות המספרית והמוסרית של המכשיר הזה, רואי לציין שהנשיא הקודם, ג'ורג' ווקר בוש, אישר בשלוש שנות כהונתו האחרונות רק 40 חיסולים-ממוקדים שגרמו להריגתם של עשרות טרוריסטים מוסלמים בלבד. לעומתו, מאז שהחל אובמה את כהונתו בשנת 2009 ועד לתחילת 2015, נהרגו יותר מ-10,000 בני-אדם רק בחיסולים-ממוקדים אמריקאים ברחבי המזרח-התיכון.  והינה הנתון המדהים הנובע מהמדיניות של אובמה: כ-90 אחוזים מההרוגים היו אזרחים חפים-מפשע, משום שעל-פי המדיניות של אובמה מותר להרוג כל מה שזז ליד הטרוריסט המבוקש - כולל בני-משפחתו (זה היה נכון עד לשנת 2014). אנחנו מדברים רק על חיסולים-ממוקדים ולא על ההפצצות האמריקאיות שנערכו ברחבי המזרח-התיכון שגרמו להריגתם של עשרות-אלפי בני-אדם נוספים. רובם, שוב, חפים-מפשע. במהלך השנים האחרונות, בעיקר מאז שנת 2010, קיבלתי פניות אחדות מגורמים בינלאומיים בנוגע למספר ההרוגים מחיסולים-ממוקדים אמריקאים בעקבות שני מאמרים שכתבתי על הנושא הזה - בנובמבר 2009 ובינואר 2010. המשמעות של הפניות הללו הייתה, שהאמריקאים עצמם לא שמו-לב מה מתחולל מתחת לאף שלהם בנושא הזה, משום שכולם היו עסוקים ולשבח ולהלל את הנשיא השחור הראשון של ארה"ב - זה שזכה בפרס-נובל לשלום חודשים סופרים בלבד לאחר תחילת כהונתו.

 

כמובן, שליצני-החצר של אובמה בתקשורת האמריקאית מתעניינים הרבה יותר בכל פלסטיני שנשרה לו שערה בלילה, מאשר במה שמתחולל ברחבי-העולם בעקבות המדיניות הכושלת של הנשיא הנוכחי. גם המצב האזרחי והחברתי בארה"ב לא מזהיר במיוחד מאז שאובמה נכנס לתפקידו. ועם זאת, הוא אינו מהסס לשלוח חיצי-ביקורת לעבר ישראל בכל הקשור ליחסיה עם המיעוטים המתגוררים בתחומה. גוף מחקרי אמריקאי שמאלני בטקסס פרסם באמצע אוגוסט 2015, כי בעקבות "המלחמות של ארה"ב במזרח-התיכון", נהרגו כ-4 מיליון בני-אדם - כולל באפגניסטן, בפקיסטן, בסומליה ובמקומות נוספים באפריקה. המספר "המופרך" הזה קרוב יותר לאמת ממה שהאמריקאים עצמם מוכנים לקבל. כמובן, שמרבית ההרוגים הם מוסלמים שנהרגו בידי מוסלמים - גם משום שאמריקה תחת הממשל הנוכחי החליטה לנהל מדיניות שהובילה לשום-מקום.

 

נחזור לאפריקה: ארבעה ימים לאחר ביקורו של נשיא ניגריה בארה"ב, הנשיא אובמה ערך ביקור-מולדת בקניה ב-24 ביולי 2015 למשך שלושה ימים. כמו כן, אובמה הגיע לאתיופיה לביקור חופז בן יום אחד בלבד. כמובן שקניה התקשטה לכבודו של הנשיא האמריקאי; פרחים ועצים ניטעו לאורך הרחובות (הם נבלו לאחר הביקור); הרחובות נוקו וצוחצחו (מה שלא קורה בדרך-כלל בימים רגילים); והתלמידים הקנייתיים דקלמו מילות-ברכה לאורח הנכבד. אלא, שהתברר לקנייתים, שמנהיג-המעצמה-החזקה-בעולם הוא מנהיג קל-דעת. שום דבר מהבעיות של קניה ואתיופיה לא באמת ענייניו את אובמה. הוא היה עסוק בלהרשים את הנוכחים באמירותיו המתוחכמות שלא הייתה מאחוריהן כל בשורה חדשה ורעננה לאפריקה המתפוררת השרויה תחת מטר של טרור ואלימות אסלאמית, ושל שיטפון של פליטים אפריקאים הנודדים ממדינה למדינה בדרכם לאירופה. האם לאובמה יש בכלל מדיניות בינלאומית קוהרנטית? אובמה רצה להחליש את ארה"ב - ומפרספקטיבה של כמעט 7 שנים אפשר להגיד שהוא ממש הצליח במשימתו. בדרכו הוא, הוא אפילו הצליח להחליש מדינות נוספות באסיה ובאפריקה. אולם, מי היה מאמין, שדווקא ישראל תצליח לעמוד כמעט 7 שנים לבד במערכה אידיאולוגית מול ממשל אמריקאי עוין שראה באסלאם הרדיקלי גורם מייצב בזירה האסלאמית וגשר הולם בין ערכי-האסלאם לבין הערכים של העולם-המערבי והדמוקרטי.

 

בשולי הדרמה האפריקאית התרחשו להם כמה עניינים חשובים במהלך חודש אוגוסט 2015: א) מקורות רשמיים באו"ם מסרו שתימן נראית לאחר 5 חודשים מלחמה, שהחלה בחודש מרס, כפי שסוריה נראית לאחר 4 שנים של מלחמת-אזרחים אכזרית. ב) ארגון "המדינה האסלאמית" הצליח לבסס את בירתו השלישית בעיר סירת שבמזרח לוב המצטרפת לעיר מוסול שבעיראק ולעיר אל-רקא שבסוריה. ג) ממשלת גרמניה ניסתה למנוע את פרסום הידיעה שיש בכוונתה לקלוט יותר מ-800,000 פליטים בתחומה רק בשנת 2015. כפול מהשנה הקודמת. הנתון הזה גרם לזעזוע עמוק בחברה הגרמנית. כבר כעת, כל אדם חמישי בגרמניה הוא מהגר או בנו של מהגר. מאז תחילת שנת 2015, נרשמו בגרמניה מאות פגיעות קשות במהגרים שהתבצעו בידי גורמים רדיקליים הרואים במדיניות הממשלתית סכנה לאורח-החיים הגרמני. גם במקרה הזה, (בדומה לאמריקאים), התקשורת המקומית הגרמנית העדיפה לספר לגרמנים סיפור שונה לחלוטין.

--

אובמה ומדיניות הסיכולים-הממוקדים.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה", מגזין המזרח התיכון, 20 באוגוסט 2015.

 

 

 

 




   
הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • משיחי
  • המצב באירופה בלתי הפיך




גלריית המגזין

 

שנאת יהודים באירופה - הסרט

 

המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית

 

שער ברנדנבורג

 

 גרמניה החדשה

 

גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית

התרבות הגרמנית משכתבת את ההיסטוריה הגרמנית 

תפקידה של התקשורת הגרמנית בעיצוב התודעה הלאומית

התקשורת הגרמנית והפוליטיקה של הזיכרון הגרמני

השילוש-הקדוש הגרמני - גרמנים, ישראלים ופלסטינים

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

משמאל תפתח הרעה - חלק ראשון

משמאל תפתח הרעה - חלק שני

השואה לא הייתה פשע נגד האנושות

איך אומרים דמוקרטיה בערבית?

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006