כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
חדשות המזרח התיכון
ביקור נתניהו - בין נוקשות אידיאולוגית לגמישות דיפלומטית
50 שנים לתבוסה הגדולה של הלאומיות הערבית – יוני 1967
הדריאנוס בירושלים, פרעה בכנען ומוצרט במרכז אלמא
טרור אסלאמי - מעשי הזוועה של חודש אוגוסט 2014
שני עיתונאים ניסו לראיין את ראש-ממשלת ישראל
ציפי לבני: החרם על ישראל ובעיית המסתננים מאפריקה
אקורדים צורמים בפרשת המלחין ריכרד ואגנר
משפט ותקשורת - פסיקת בג"צ עושה צחוק מהחוק
תשובה ישראלית הגיונית לסבר פלוצקר
מיום הכיפורים למלחמת לבנון השנייה - תרבות של בכי ונהי
יאטרוגנזיס – ממשל אובמה והמדינה הפלסטינית
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
טרור אסלאמי – אלימות של זהויות מנוגדות - פברואר 2017
טרור אסלאמי – טרור של הצתות – נובמבר 2016
ברק חוסיין אובמה מילכד את הרשות פלסטינית
הרביעייה הפותחת - או ארבעת פרשי האפוקליפסה
הבחירות לנשיאות ארה"ב - סקירת מצב, אפריל 2016
התגובות בתקשורת הבינלאומית לפירוק האיחוד בין מצרים לסוריה

מסע ההסתה של אובמה נגד ישראל – עולה הילוך

מאת: ד"ר יוחאי סלע

26.03.2015


 

 

 

מאות מיליוני שקלים שהושקעו למען השמאל הישראלי בבחירות האחרונות, ירדו לטמיון. סביר להניח שאלה שהצביעו עבור השמאל ואלה שפעלו למען עמותות פוליטיות למיניהן, שרויים בתחושה של השפלה ותבוסה לנוכח ההצהרה החד-משמעית של הציבור הישראלי שהוא אינו מוכן לקבל הסתה הנעשית גם באמצעות התקשורת הישראלית. יתרה מזאת, הציבור אינו מוכן לקבל תכתיבים פוליטיים שעוצבו בידי עמותות הזויות המתוחזקות בעזרת מימון זר (אירופאי ואמריקאי) שנועדו להחליף את השלטון בישראל בדרכי עורמה. ההונאה הזו, שהתבצעה בעידודה הנמרץ של אחדים מאמצעי-התקשורת בישראל, קיבלה תשובה הולמת בבחירות האחרונות עם נצחונו של נתניהו באופן ברור ומוחלט. לא רק נתניהו ניצח, אלא ניצחה גם התבונה האזרחית של תושבי המדינה. ככול שחולפים הימים, כך עולים וצצים ביטויים מפורשים על ההתנהלות השערורייתית של התקשורת הישראלית במהלך החודשים שקדמו עד לבחירות. האומץ לחשוף את ההתנהלות הזו הוא רצוי ומבורך, אך הוא עדיין נחלתם של עיתונאים מעטים, מעטים מדי.

 

כבר כעת אפשר להזהיר שההלם וההפתעה בבחירות הבאות יהיו גדולים יותר - אם אחדים מכלי-התקשורת בישראל וחלק מהעמותות הזרות הפועלות בישראל לא יפסיקו את ההסתה יומיומית המתנהלת נגד מדינת-ישראל בארץ ובחו"ל. ביקורת עניינית - בהחלט רצויה! אך, הסתה נגד המדינה ותושביה (כדוגמת דברי ההבל של זהבה גלאון הנמסרות לתקשורת מדי ימים אחדים), תיתקל בתגובה שתבוא לידי ביטוי הולם בבחירות הבאות בעוצמה לא פחותה ממה שהיה בבחירות של 2015. להערכתנו, מפלגות אחדות הפועלות כיום בכנסת-ישראל, יעלמו לחלוטין בבחירות הבאות. זהו תהליך טבעי הנובע מהיותו של הציבור הישראלי מתון בדעותיו הן בתחום המדיני והן בתחום הצבאי, הכלכלי והחברתי. הציבור הישראלי ברובו מעוניין בקו שפוי ככול שניתן למרות שהאזור כולו נשטף בברבריות אסלאמית קטלנית - פעם במסווה סוני ופעם במסווה שיעי הפועל תחת המטריה האמריקאית של המשטר האמריקאי הנוכחי.

 

בשיחות אקראיות שנערכו לאחר הבחירות עם עמיתים אחדים, רבים מהם טענו בציניות שמאז הבחירות האחרונות אי-אפשר להאמין אפילו לתחזית מזג-האוויר של הערוץ 2. טענה זו מקבלת חיזוק נוסף לאור המופע ההיסטרי של יונית לוי וערד ניר שבא לידי ביטוי בסוף מהדורת-החדשות של הערוץ שהתקיימה ב-24 במרס 2015 שעסקה בעוד הצהרה מטופשת של אובמה בנוגע לבנימין נתניהו. מאז נצחונו המרשים של נתניהו, אובמה נראה כמי ששרוי במרה-שחורה והוא מתנהג כמי שמחפש נקמה בכל מחיר. סביר להניח שהוא יודע היטב כמה כסף זר הושקע במערכת-הבחירות האחרונה שהתקיימה בישראל במטרה להפיל את נתניהו. סביר להניח שאובמה שאב עידוד מהסקרים המדומים שהתפרסמו בישראל שניבאו הצלחה מרשימה דווקא לשמאל הישראלי. אלא, שבדומה למדיניות הפנטזיונרית של אובמה בנוגע למזרח-התיכון, כך אובמה היה אחוז בדיבוק משיחי בשאלת ההכרעה הפוליטית בישראל שאמורה הייתה לשרת את האינטרס האישי של אובמה על חשבון מדינת-ישראל ותושביה.

 

אפשר לשער שאחדות מהמדינות הערביות במזרח-התיכון נשמו-לרווחה עם היוועד דבר נצחונו של נתניהו בבחירות האחרונות. הנושא העיקרי שמעניין כרגע את העולם-הערבי "המתון" אינו קשור לגורלה של הרשות-הפלסטינית אלא דווקא לעוצמתה של איראן החותרת להגמוניה אזורית בכל מחיר. התחושה השוררת בעולם-הערבי היא שאיראן פועלת ללא הפרעה בברכתה ובתמיכתה הזויה של ארה"ב על-פי מתווה-אידיאולוגי מבית-היוצר של הנשיא הכושל ביותר שהיה לארה"ב בעשרות השנים האחרונות. כך למשל, בעקבות המדיניות האמריקאית הכושלת במזרח התיכון, סעודיה כרגע מרגישה שהיא לכודה בין שתי ישויות שיעיות ברוטאליות, עיראק ותימן, הנמצאות תחת השפעה איראנית אינטנסיבית - בשתיקתו ובהסכמתו של הנשיא אובמה. נפילתה של תימן לידי השיעים ונסיגת הכוחות-המיוחדים של ארה"ב ממדינה זו ב-22 במרס 2015, מראים בעליל שהנשיא האמריקאי הפך לחסיד שוטה של האסלאם הרדיקלי השיעי, וזאת לאחר כישלונו של האסלאם הרדיקלי הסוני לתפוס אחיזה פוליטית-שלטונית במזרח-התיכון בעקבות המפכות הרצחניות שהחלו ב-2011.

 

הרפיסות והפייסנות המוזרה של אובמה כלפי איראן מאותתים לסוריה, לחיזבאללה ולארגון החמאס בעזה שיש להם פטרון אזורי רב-עוצמה המקבל גיבוי מלא מארה"ב של אובמה. דבריו של שר-החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, ש"רק משא-ומתן עם אסד יביא לסיום מלחמת-אזרחים בסוריה" היו למעשה בלון-ניסוי דיפלומטי לקראת שינויים בהתייחסות האמריקאית לנשיא הסורי בשנתיים הקרובות עד למועד לסיום כהונתו של אובמה בבית-הלבן. בכך, המפלגה הדמוקרטית הפכה לחברה אינטימית ביותר של אחד מהרוצחים הגדולים ביותר במזרח-התיכון - שהוא אינו שונה בהרבה משאר הפסיכופטים המוסלמים המנהלים את העולם-הערבי והעולם-המוסלמי בימים אלה. הדברים המוזרים האלה לא היו נאמרים בפומבי, אם ממשל אובמה לא היה דוגל בהשגת הסכם עם איראן השיעית בכל מחיר - וזאת על-מנת ליצור את "המורשת המדינית של אובמה" עם סיום כהונתו בבית-הלבן בעוד 22 חודשים. המוזר הוא, שמרבית הפקידים האמריקאים רתומים למטרה זו, למרות האזהרות הנשלחות לעברה של ארה"ב מפי גורמים ערביים ובינלאומיים בכירים מאוד. הינה כי כן, האובססיה של אובמה היא האסון של המזרח-התיכון. סביר להניח שהמדיניות של אובמה תזרז את הקמתו של כוח צבאי מזרח-תיכוני שייזום פעולה עצמאית נגד איראן בטווח של שנים אחדות מהיום. התגובה הצבאית הסעודית בתימן שהחלה בליל ה-25 במרס 2015 יחד עם מדינות-המפרץ, מצרים וירדן, מראים בעליל על הכיוון הזה אם המדינות הסוניות יחושו איום הולך וגובר מצד איראן השיעית.

 

במסגרת האמירות ההזויות של אובמה בנוגע למזרח-התיכון, נמסרה הצהרה נשיאותית שאי-הגעה להסכם עם הפלסטינים עלול לגרום לכאוס במזרח-התיכון. ובכן, כנראה צריך לסבול מאוטיזם-פוליטי קשה כדי לא להבחין שהמזרח-התיכון כולו נמצא בכאוס אחד גדול גם בשל הכישלון הקולוסאלי של הנשיא אובמה עצמו. אין כמעט מקום אחד במזרח-התיכון שהאמריקאים לא נגעו בו והוא לא הפך למגרש-משחקים קטלני של פסיכופטים מוסלמים. אפילו מדינת דרום-סודאן הצעירה, שקיבלה את עצמאותה ביולי 2011, שרויה במלחמת-אזרחים קשה, וזאת למרות ההבטחות המפורשות של אובמה לסייע באופן מיוחד למדינה זו. כבר אז כתבנו במגזין זה שלהבטחה אמריקאית בעניין הזה אין כל כיסוי לנוכח ההתנהלות האמריקאית הרשלנית מאז כניסתו של אובמה לתפקידו.

 

כבר בשבועות הראשונים לכניסתו של אובמה לבית-הלבן, הוא יצר במו-ידיו ריחוק הולך וגובר בין ישראל לארה"ב, וזאת כחלק מהמדיניות החדשה של הבית-הלבן שנועדה לאותת לעולם-המוסלמי על כוונותיו לעתיד. כבר שש שנים עברו מאז שאובמה וחבורת ליצני-החצר שלו בתקשורת האמריקאית יוצרים עימותים מתוזמנים היטב נגד ישראל. אובמה בסך-הכל מנצח על התזמורת המנגנת מוזיקה שנכתבה בעזרת יועצים אסלאמיסטים רדיקליים שהתגודדה סביבו. ועם זאת, אין הרבה קונים ל"סחורה הפגומה" של אובמה בימים אלה - אולי חוץ מעיתונאים ישראלים בודדים העובדים בערוץ 2, בעיתון "הארץ" וב"ידיעות אחרונות". לפיכך, אין זה משנה כלל מה בנימין נתניהו יעשה: אם הוא ינסה להתקרב לאובמה במטרה להגיע להבנות מסוימות, הוא ייתקל בזלזול מתנשא מצדו של אובמה. אך מאידך, ככול שאיראן תזלזל בארה"ב, כך אובמה ינסה להתקרב עוד יותר לעמדה האיראנית. זאת המדיניות האמריקאית האמיתית והיחידה שתשרור במזרח-התיכון למשך 22 החודשים הבאים עד לסיום כהונתו של ברק חוסיין אובמה.

 

הבחירה המחודשת של בנימין נתניהו בעקבות הבחירות האחרונות, הפכו את "הטינה" של הנשיא אובמה כלפי מדינת-ישראל לסוג של התנהגות הניתן להגדירה כ"מסע של נקמה" בנתניהו ובמדינת-ישראל. אובמה החליט "לשרוף את המועדון" בעזרת הפירומנים השיעים מאיראן. את הגישה הילדותית-נקמנית של אובמה אפשר לעצור אך ורק בעזרת קשיחות ותקיפות ישראלית כלפי אובמה עצמו. בסופו של דבר, מישהו בארה"ב יעצור וישאל את עצמו ואת העם האמריקאי כולו האם אובמה החליט לנקום דווקא בידידה האחרונה שנותרה לארה"ב במזרח-התיכון.

--

ברק חוסיין אובמה הוליך שולל את מדינת-ישראל.

ג'ון קרי - איזו עוד מדינה אני יכול להרוס במזרח-התיכון.

משיחיות טירדונית - ארה"ב ותהליך השלום.

ארה"ב במשבר מנהיגותי - הנשיא אובמה כמשל.

מדוע הישראלים אינם סומכים על ברק חוסיין אובמה.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "מסע ההסתה של אובמה בישראל - עולה הילוך", מגזין המזרח התיכון, 26 במרס 2015.

 

 

 

פייסבוק

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • לאובמה יש בעיה רצינית
  • מלים כדורבנות
  • להשלמת התמונה




גלריית המגזין

 

 

16 בנובמבר 2018

 

הרהורים על הצעת חוק הלאום

 

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2018-2006