כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
בחירות ארה"ב, סקירה לחודש יולי 2012 – What Else Is New
טרור אסלאמי – נשים כשפחות מין – אפריל 2015
הדמוקרטיה המערבית בעידן התקינות פוליטית
העימות בין ארה"ב לצפון-קוריאה - משחקים באש?
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
טורקיה של ארדאון והטרור הכורדי – סבב חדש?
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
צדק היסטורי עם גולדה מאיר - מלחמת יום הכיפורים
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
טרור אסלאמי – חג הרמדאן הקטלני של יולי 2014
ג´ון קרי – איזו עוד מדינה אני יכול להרוס במזרח-התיכון
מדינת-ישראל, הערבים והאמריקאים - מו"מ שמו"מ
בין מדינאות למשיחיות - ארבע מדינות לשני העמים
טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש פברואר 2012
האם פשרה היא הדרך הנכונה ליישוב סכסוכים
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
תרגילים אסלאמיים בזיוף היסטורי
חיסולו של המטיף הסורי מחמוד אל-קאקה
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית

מי עזר לחמאס לבצע פשעי-מלחמה בעזה

מאת: ד"ר יוחאי סלע

24.07.2014


 

 

 

מאז שארגון החמאס תפס את השלטון בעזה, ב-14 ביוני 2007, תוך כדי חיסולם של מאות בני-אדם המזוהים אם ארגון הפת"ח, האוכלוסייה המקומית הייתה כפופה למרותו מתוך הבנה שהארגון הוא הריבון בעזה גם לאור הבחירות שנערכו בינואר 2006. לפיכך, בהתאם למצב הנתון הזה, ארגון החמאס בעזה, למרות היותו ארגון טרור, היה מחויב לעשות את כל המאמצים לשמור על האוכלוסייה המקומית תוך כדי הקפדה ברורה בנוגע לאספקת שירותים חיוניים מאוד כמו מזון, חשמל, מים, חינוך, בריאות ונושאים חשובים נוספים שנועדו לקיים חיים סבירים ככול האפשר.

 

מאחר, ועל עזה לא היה קיים איום צבאי כלשהו לא מצד מצרים ולא מצד ישראל, ניתן היה להעריך שארגון החמאס יעסוק בטיפול שוטף באוכלוסייה המקומית למען רווחתם של כלל התושבים - כולל המיעוט הנוצרי הזעיר שהתגורר בעזה. מאז שנת 2007, ארגון החמאס קיבל מיליארדי דולרים ממדינות שונות ומארגונים שונים שנועדו לתחזק את שלטונו בעזה לטובת כלל האוכלוסייה. מאות ארגונים בינלאומיים סיפקו כסף, מזון וציוד רפואי מתוך "הבנה" שהם מיועדים לצרכים אזרחיים. עשרות ארגונים לזכויות-אדם הצהירו שההגנה על האוכלוסייה המקומית בעזה עומדת "בעדיפות ראשונה" כחלק ממערך הומאני אוניברסאלי המוקדש כולו למען אנשים החיים תחת כיבוש - למרות שישראל נסוגה לחלוטין מעזה ב-11 בספטמבר 2005 במסגרת תוכנית-ההתנתקות.

 

במהלך השנים האחרונות, נשמעו מצד ארגונים לזכויות-אדם קריאות חוזרות ונשנות על מצבם הכלכלי הקשה של תושבי בעזה, למרות שהוזרמו לעזה מיליארדים רבים של דולרים וכן הם זכו לסיוע הומניטארי מצד ארגונים הפועלים באירופה, בארה"ב, באסיה ובמדינות מוסלמיות רבות. מידי פעם שמענו מצד גורמים מסוימים שאזרחי עזה מקבלים אספקת חשמל ומים למשך שעות בודדות בלבד בכל יום. ובכן, נשאלת השאלה, לאן נעלם כל הכסף הזה שהוזרם לעזה במשך 7 שנים רצופות? יתרה מזאת, עלינו לשאול איזה מדינות וארגונים העלימו עין - מתוך כוונת מכוון - בנוגע ליעד הסופי אליו הוזרמו כל הכספים האלה.

 

במסגרת המבצע הישראלי "צוק איתן" שהחל ב-8 ביולי 2014, התעמולה הערבית בעזה מסרה כי עד ל-24 ביולי 2014  נהרגו בעזה כ-700 בני-אדם. עוד נמסר מפי התעמולה הערבית שמרבית ההרוגים הם אזרחים. אם כך, נשאלת השאלה, לאן נעלמו אלפי "הלוחמים" של כל ארגוני טרור הפועלים בעזה שהיו אמורים להגן על האוכלוסייה המקומית?

 

מאז שהחמאס פתח במתקפת טילים על ישראל ובעיקר מאז שהחל המבצע הקרקעי הישראלי נגד מנהרות-הטרור ברצועה, התבררו שני הנתונים החשובים האלה: א) ארגון החמאס בעזה בנה מערך טילים התקפי בתוך השכונות האזרחיות על כל המשמע מכך. ב) ארגון החמאס בנה עיר תת-קרקעית מתחת לשכונות אזרחיות, הכוללת שרשרת ארוכה של מנהרות, מפקדות ובונקרים שנועדו להגן רק על הכוח הלוחם ומפקדיו ולא על האוכלוסייה המקומית.

 

על-מנת למנוע הרג של אזרחים בשעת מלחמה, ועל מנת ליצור מערכת של כללים ברורים אליהם כופפים גם ארגונים רדיקליים השולטים באזור טריטוריאלי מוגדר, עלינו לבצע חקירה מקיפה בנוגע לתפקידו של החמאס לאור המערכה האחרונה של יוני-יולי 2014. יתרה מזאת, עלינו לשאול, האם הארגונים הוולונטריים שפעלו למען תושבי עזה ולמען ארגון החמאס הבינו והזהירו מפני האסטרטגיה האזרחית של החמאס בעזה. עיסוק הולם ונאות בשאלות הללו, יבהיר לכול ארגוני הטרור הפועלים בעולם כולו שהם אינם חסינים לחלוטין גם אם הם פועלים תחת המטריה של "אזור כבוש", שהוא מושג אהוב על מרבית הארגונים לזכויות-אדם הפועלים, לכאורה, למען תושבי עזה ובנותיה. לפיכך, יש להעלות את נושאים החשובים האלה לבדיקה מקיפה בנוגע למלחמה האחרונה בעזה.

 

1. כשהחמאס פתח בהתקפת טילים על ישראל, האם הוא הכין את האוכלוסייה המקומית באופן אופטימאלי באמצעות בניית מערכות מיגון, מקלטים והוראות ברורות לשעת חירות. מאחר, והחמאס היה שותף לממשלת האחדות הפלסטינית, נשאלת השאלה האם ראש הרשות-הפלסטינית - אבו מאזן - הזהיר את החמאס מפני התוצאות העלולות לנבוע מהתקפת טילים אינטנסיבית על ישראל.

 

2. לאור העובדה שהחמאס בנה את כל המערך הצבאי המיליטריסטי שלו באזורים מאוכלסים, האם לראשי החמאס הייתה אסטרטגיה כלשהי שנועדה להגן על האוכלוסייה המקומית בעזה. אם לא - מדוע?

 

3. האם החמאס החליט, מתוך כוונת מכוון, להקריב את האוכלוסייה המקומית כולה רק למען שמירת שלטונו בעזה ורק למען שמירה על ביטחונם של חברי ארגון החמאס ושל שאר חברי ארגוני הטרור הפועלים בעזה? האם הארגונים לזכויות-אדם והמדינות התורמות הזהירו את החמאס מפני האסטרטגיה הזו? אם לא - מדוע?

 

4. בניית מערך הטילים והרקטות, וכן בניית מערך הביצורים והמנהרות מתחת לעיר עזה עלו מיליארדי דולרים. כמו כן, רכישת ציוד-לחימה, בניית מערך הברחות ותשלום לגורמים בינלאומיים ומקומיים, עלו ממון רב מאוד. לפיכך, נשאלת השאלה, האם המדינות והארגונים הבינלאומיים שתרמו לארגון החמאס ידעו שהכסף מוקדש כולו לבניית אסטרטגיה מיליטריסטית תוקפנית על חשבון יעדים אזרחיים?

 

5. האם המדינות התורמות והארגונים הבינלאומיים כולל הארגונים לזכויות-אדם, ידעו על הכוונה של ארגון החמאס לבנות מערך צבאי תוקפני בלב האוכלוסייה המקומית? מתוך עשרות אלפי האנשים שעסקו בסיוע ובתמיכה בעניין הפלסטיני בעזה, סביר להניח שרבים מהם היו חשופים באופן כלשהו למידע בנוגע למערך התוקפני של החמאס. לפיכך, נשאלת השאלה, מדוע הארגונים לזכויות-אדם לא הזהירו את האוכלוסייה המקומית מפני ההשלכות העתידיות הנובעות מבניית מערך צבאי תוקפני בלב שכונות אזרחיות?

 

6. האם הארגונים האלה, כולל הארגונים לזכויות-אדם, פנו לגורמים בינלאומיים על מנת-לעורר את תשומת-הלב העולמית לתוכניתו של החמאס? אם לא - מדוע לא? האם לארגונים האלה, כולל ארגונים לזכויות-אדם, יש אחריות ישירה - אישית או קבוצתית או ארגונית - לתוצאות שנבעו מבנייתו של מערך צבאי תוקפני בלב השכונות האזרחיות?

 

7. האם הסיוע הישיר או העקיף שהוענק לתושבי עזה בידי ארגונים אזרחיים בינלאומיים או מקומיים נועד לשחרר את ארגון החמאס מאחריות שלטונית כלפי האוכלוסייה המקומית, ובכך נוצר עודף כספי שהוקדש כולו לבניית מערך צבאי תוקפני בלב השכונות האזרחיות בעזה? האם הארגונים האלה היו מודעים לכך?

 

8. האם ההצהרות של כל הארגונים הבינלאומיים על מצוקתם של תושבי עזה, נבעו ממידע מבוסס, או שהארגונים הללו שימשו כלי-שרת בידי ארגון החמאס כחלק ממערך מתוכנן מראש שנועד לשחרר תקציבים גדולים יותר לבנייתו של מערך צבאי תוקפני בלב האוכלוסייה האזרחית? לפיכך יש לבדוק באופן הולם את כל ההצהרות של הארגונים האלה מאז שארגון החמאס תפס את השלטון בעזה ב-14 ביוני 2007.

 

9. האם ניתן להעמיד-לדין על סיוע לביצוע פשעי-מלחמה את אותם מדינות, קבוצות, ארגונים ואישים שסייעו לארגון החמאס ולשאר ארגוני הטרור בעזה לבנות את המערך הצבאי התוקפני בלב האוכלוסייה האזרחית?

 

10. האם בני-משפחותיהם של הטרוריסטים המוסלמים הפועלים בעזה ידעו שבבתיהם מאוכסנים אמצעי-לחימה קטלניים, כולל טילים, המיועדים לפוגע באזרחים ישראלים חפים-מפשע? אם הם ידעו, מדוע הם לא התאמצו להביע מחאה הולמת לנוכח הסיכון הרב הכרוך באחסון של אמצעי-לחימה בבתים פרטיים? האם ההגדרה של "חפים מפשע" כוללת גם את אלה שהסכימו לאחסן בבתיהם אמצעי-לחמיה קטלניים למרות שהם לא היו מעורבים באופן-ישיר בתוקפנות טרוריסטית נגד אזרחי ישראל? האם אישה, תושבת עזה, שהתחתנה עם טרוריסט מוסלמי הבינה את המשמעויות העתידיות הנובעות מהסכמתה לאחסן אמצעי-לחימה קטלניים? האם גם היא מוגדרת "חפה מפשע"?

 

11. האם הרטוריקה של ארגון החמאס המדברת על חיסול והשמדה בנוגע לישראל, עומדת בסתירה לחוק הבינלאומי? האם עצם השימוש בביטוים כאלה כלפי עמים אחרים יכול להיות מוגדר כ"פשע מלחמה"? אם כן, מהי הסנקציה המשפטית הראויה לביטויים כאלה בשעת מלחמה או בעיתות של רוגע?

 

12. אפילו אם תרמתם שקל אחד לתושבי עזה - המשמעות היא, שסייעתם לארגון החמאס לבנות מערך מיליטריסטי תוקפני בלב השכונות האזרחיות. כל שקל כזה, שיחרר את החמאס מאחריותו כלפי האוכלוסייה המקומית הנתונה למרותו, ובכך הוא ביצע פשע-מלחמה כפול - הן כלפי תושבי עזה והן כלפי תושבי מדינת-ישראל. מישהו חייב לתת את הדין על כך.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "מי עזר לחמאס לבצע פשעי-מלחמה בעזה", מגזין המזרח התיכון, 24 ביולי 2014.

 

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • לעולם זה לא אכפת
  • זה מסמך משפטי לקראת תביעה
  • נקודה חשובה
  • האשמים בהרג הילדים בעזה הם ה\
    • הם ה"הומניסטים" שלנו
  • ואיפה האחריות של הארגונים הישראלים כמו בצלם, הקרן, ושאר מיני זבל אחרים
  • נהגתי לכנות את אנשי התקשורת זבלבלי התקשורת נכון יותר לכנותם פושעי התקשורת




גלריית המגזין

 

 

15 בדצמבר 2018

 

הרהורים על הצעת חוק הלאום

 

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2018-2006