כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
בין מדינאות למשיחיות - ארבע מדינות לשני העמים
המשבר בסוריה והדאגה הישראלית
ראאד סלאח והאסלאם הפאשיסטי
יהודים, אסלאם, עבדות ועונש-מוות במאוריטניה
ועידת מינכן – התרפיה הקבוצתית של מדינות המערב
טרור אסלאמי – דוקטרינת ברק אובמה – אוקטובר 2016
בהמבורג ייסדתי את המדינה האסלאמית
נשיאים, ראשי ממשלה ומפלגות בסוריה: משנת 1946 ועד לשנת 2000
התהליך המדיני: מסעו של ג´ון קרי - פול גז בניוטרל
התעמולה הערבית השתלטה גם על הימין הישראלי
ארגון טרור על בסיס משפחתי
התבוסה והתבוסות שלאחריה, יוני 1967
תופעה של הגירת נשים מבנגלדש האסלאמית
מלחמה ללא סוף בטרור האסלאמי באפגניסטן
אנטומיה של טרור אסלאמי קטלני במוזמביק
תרבות פוליטית בישראל לקראת שנת 2048
ניגריה - מלחמת-דת קטלנית נגד מיעוט השיעי
פשעי-מלחמה - את מי מעניינת ילדה יזידית בת 5
המערכת המשפטית בישראל - חוק הברזל של האוליגרכיה

הבחירות באירופה – חזרה למקורות הפשיסטיים ולמלחמות-הדת

מאת: ד"ר יוחאי סלע

29.05.2014


 

 

 

תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופאי שהתפרסמו במלואן ב-26 במאי 2014 גרמו להלם רב במערכת הפוליטית הבכירה של אירופה ואף ניתן לכך ביטוי רב בתקשורת האירופאית על כל גווניה וחלקיה. כך למשל, היומון הגרמני רב-התפוצה "בילד" פרסם כותרת ראשית במילים הללו: "הלם מתוצאות הבחירות - שונאי אירופה צועדים קדימה". ביטוים דומים התפרסמו גם בשאר אמצעי-התקשורת המופיעים ברחבי היבשת. לאור הישגיה של המפלגה הגזענית הצרפתית, "החזית הלאומית", שזכתה ל-25 אחוזים מהקולות, נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, כינס ישיבת-חירום ממשלתית כדי לדון במצב החדש שנוצר. ואכן, מצב פוליטי-תודעתי חדש (או ישן) מתחולל באירופה בשנים האחרונות, גם לאור האפשרות שהמפלגה הניאו-נאצית הגרמנית - NPD - עשויה לקבל מושב אחד בפרלמנט האירופאי.

 

פרשנים אחדים, בארץ ובעולם, פירשו את ההצלחה של המפלגות הקיצוניות בגלל המשבר הכלכלי המתחולל באירופה, בעוצמה כזו או אחרת, מאז שנת 2008. למעשה, הפרשנות הזו חוטאת לאמת משום שהפעם האירופאים התנהגו כמו אירופאים קלאסיים מהסוג הישן - אלה החוששים שמדינת-הלאום הטריטוריאלית עומדת להיעלם בשל תהליכים עמוקים שאירופה איבדה את השליטה עליהם לאור המדיניות של האיחוד האירופאי במהלך השנים האחרונות. על-מנת להבהיר מעט את הנקודה הזו, עלינו לסקר בקצרה את ביקורו של ראש-ממשלת טורקיה, ארדואן, שהתקיים בעיר קלן שבגרמניה במאי 2014.

 

ב-24 במאי 2014, ראש-ממשלת טורקיה השנוי-במחלוקת, ארדואן, נשא נאום בעיר קלן שבגרמניה במסגרת מפגש פוליטי עם בני הקהילה הטורקית המתגוררת במדינה. הביקור הקצר הזה נועד להשפיע על המצביעים הטורקים לקראת הבחירות לנשיאות הטורקית העתידות להתקיים בחודש אוגוסט 2014.

 

לאור התנהגותו הבעייתית של ארדואן במפגשים דומים ולאור הפרובוקציות המפורסמות שלו במפגשים בינלאומיים, נשיאת גרמניה אנגלה מרקל טרחה להתקשר לארדואן לפני בואו על-מנת להבהיר לו שהוא צריך להימנע מפרובוקציות מילוליות העלולות להעכיר את היחסים בין שתי המדינות, והן אף עלולות לגרום למתח מיותר בתוך הקהילה הטורקית המתגוררת בגרמניה.

 

ובכן, היה ברור לכולם שהביקור הזה לא יעבור באופן חלק - לפחות לא בעיני התקשורת הגרמנית ולא בעיני הטורקים המתונים המתגוררים בגרמניה. את הביקור הזה אפשר היה להכתיר בכותרת "ההתנגדות האסלאמית של ארדואן הטורקי לאינטגרציה הגרמנית". בעבר, ארדואן הצהיר שתוכנית האינטגרציה הגרמנית כלפי המיעוט הטורקי וכלפי מהגרים אחרים היא "פשע נגד האנושות". ביטויים בסגנון דומה נאמרו על-ידי ארדואן במהלך העצרת הפוליטית בקלן. התגובה של המשתתפים בעצרת הייתה השמעת קריאות נרגשות לעבר ארדואן בסגנון "אַללָּהֻ אַכְבַר", "אַללָּהֻ אַכְבַר". כרגיל, המוסלמים תמיד מבקשים "זכויות" מרחיקות-לכת במדינות המארחות כ"מיעוט מובחר", אך הם עצמם אינם מסוגלים להעניק את אותן זכויות למיעוטים אחרים המתגוררים במדינותיהן המוסלמיות. על-פי הערכות אחדות, כ-15,000 טורקים באו לשמוע את ארדואן בעיר קלן. אולם, במקביל לכך, נערכו גם הפגנות נגד ארדואן בהשתתפותם של עשרות-אלפי טורקים (כורדים ואלווים - שהם קרובים לעלווים בסוריה) שנשאו שלטים "ארדואן רוצח" ו"ארדואן דיקטטור", וזאת על רקע האירועים האלימים שהתרחשו בטורקיה בעת-האחרונה ועל רקע מותם של 301 עובדים בתאונת-מכרות קטלנית שאירעה ב-13 במאי 2014.

 

יותר מ-3 מיליון טורקים מתגוררים בגרמניה. על-פי הערכות אחדות מתגוררים בגרמניה כ-4.5 מיליון מוסלמים. לרבים מהם אין שום רצון להתערות באורח-החיים הגרמני. רבים מהם נזקקים לסיוע כלכלי פדראלי בשל כישורים לקויים שאינם מותאמים לשוק העבודה הגרמני. רבים נוספים מנהלים אורח-חיים בטלני על חשבון משלם המסים הגרמני. הקהילה הטורקית בגרמניה למעשה הקימה מובלעות מוסלמיות הרחק מעיני הרשויות המוסמכות של גרמניה. באורח-פלא, בני הדור השלישי והרביעי של מהגרים טורקים אינם שולטים היטב בשפה הגרמנית - זהו אחד מההיבטים החשובים המונע מהם להשתלב במערכות התרבותיות של גרמניה. מאידך, הרשויות הממשלתיות של גרמניה מקשות באופן מכוון על מהגרים שאינם שולטים היטב בשפה הגרמנית. לדידם של הגרמנים, חוסר-שליטה הולם בשפה הגרמנית משמש כלי לגיטימי להדרה של אזרחים בלתי-רצויים שאינם מוכנים להשתלב על-פי תוכנית האינטגרציה הממשלתית. ביטוי פומבי לכך ניתן על-ידי אנגלה מרקל בשנת 2010 שהצהירה כי "מודל הרב-תרבותיות והאינטגרציה בגרמניה נכשל לחלוטין וכי יש לחייב את המהגרים ללמוד גרמנית כהלכה". דבריה כוונו בעיקר לקהילה מוסלמית המתגוררת בגרמניה. כמו כן, על-פי סקר שנערך בגרמניה באותה-עת נמסר שכ-60 אחוזים מהנשאלים סברו שיש להגביל את האסלאם בגרמניה.

 

הנטיות הבדלניות של הקהילה הטורקית מקבלות עידוד נמרץ מפי כל הצמרת הפוליטית הנוכחית של טורקיה ובמיוחד מפי ארדואן שאינו מהסס לנקוט בלשון אלימה כלפי ניסיונותיה ומאמציה של גרמניה לשלב את המיעוט הטורקי באורח-חיים המודרני והליבראלי המונהג במדינה הגרמנית. בעיה זו אינה נוגעת רק לקהילה הטורקית בגרמניה, אלא היא גם אופיינית לכלל הקהילה המוסלמית באירופה המאמצת דפוסים רדיקליים הסותרים לחלוטין את הדימוי של אירופה בעיני עצמה - דימוי שהתגבש לאחר מלחמת-העולם השנייה ובעיקר לאחר הקמתו של האיחוד-האירופאי המורכב כיום מ-28 מדינות הפועלות לעיתים מאינטרסים לאומיים מנוגדים. האגף הלאומני באירופה חי בתחושה קשה שהאיחוד-האירופאי למעשה מנהל קרב-מאסף מול הרדיקליזם האסלאמי המתגבר ביבשת. השתתפותם של מאות מוסלמים אירופאים במלחמת-האזרחים בסוריה, מעצים עוד יותר את החשש מפני האיום המוחשי הזה.

 

על האתגר האסלאמי הרובץ לפתחה של אירופה, רובצות שתי בעיות אקוטיות נוספות: א) זרם של מהגרים מרומניה ומבולגריה - הנוהרים בעיקר לגרמניה. ב) שיטפון של מהגרים מאפריקה - המנסים להגיע לספרד, ליוון ולאיטליה, ומשם לשאר המדינות האירופאיות.

 

בשנת 2013, גרמניה קלטה בתחומה יותר מ-400,000 מהגרים - רבים מהם הגיעו מרומניה ומבולגריה. זהו מספר המהגרים הגדול ביותר שנקלט בגרמניה ב-20 השנים האחרונות. גם במקרה הזה, הרשויות בגרמניה נתקלות בקושי הולך וגובר להתאים את אורח-החיים הגרמני לקהילות הנחשבות  "לאירופאיות". מפעם לפעם, הטלוויזיה הגרמנית משדרת כתבות על שכונות עירוניות שהפכו לסלמס בעקבות מעבר של מהגרים אליהן. כתוצאה מכך, האזרחים הגרמנים נאלצים לעזוב את שכונותיהם משום שהן הפכו למוקד של פשע, אלימות וזוהמה המעיבים על חייהם. לעיתים, אזרחים מקומיים מותקפים בידי מהגרים במטרה לאלצם לעבור למקום מגורים אחר. המראות הללו יוצרים "אפקט-מצטבר" נגטיבי ביחסה של האוכלוסייה המקומית כלפי תופעת המהגרים - לא רק בגרמניה אלא באירופה כולה.

 

סביר להניח שהאוכלוסייה המקומית מרגישה מותקפת בשל זרם המהגרים. רמת הפשיעה והאלימות גוברת משנה לשנה במקומות רבים ברחבי היבשת. התחושה הכללית היא שהפוליטיקה הדמוקרטית של אירופה אינה מתפקדת לא רק בשל המשבר הכלכלי אלא משום שהיא אינה מצליחה להתגבר על המחלוקות בקרב החברות באיחוד במטרה למנוע תופעות המאיימות על אורח-החיים האירופאי הלאומי. כך למשל, במהלך השנה האחרונה נמסר על הפגנות רבות של ניאו-נאצים במקומות בהם שיכנה ממשלת גרמניה את המהגרים. לעיתים, ההפגנות האלה גולשות לעימותים אלימים נגד כוחות-הביטחון ועם אזרחים המתנגדים לתופעות אותן מייצג הנאציזם בגרמניה.

 

לפיכך, המתח בין האוכלוסיות השונות עולה ומתגבר משנה לשנה. כך למשל, מקורות ממשלתיים בגרמניה מסרו כי בשנת 2013 התבצעו כ-32,000 "פשעי שנאה" שגרמו לפציעתם של יותר מ-1,800 בני-אדם. כמו כן נמסר מפי גורמים רשמיים בכנסייה הנוצרית בגרמניה כי בשנת 2013 התבצעו כ-400 התקפות ישירות על מוסדות-דת נוצריים ברחבי גרמניה. זאת ועוד, משטרת גרמניה מסרה כי בשנת 2013 התבצעו כ-6,000 התקפות ישירות על שוטרים מסיבות שונות ומגוונות. לשם השוואה, בבריטניה התבצעו בשנת 2013 כ-280,000 "פשעי שנאה" מסוגים שונים - מריבתם על רקע גזעני או דתי.

 

את התופעות האלה אי-אפשר להסביר רק על רקע המשבר הכלכלי הפוקד את אירופה, כפי שאת האנטישמיות האירופאית אי-אפשר להסביר רק על רקע של מצוקה כלכלית. פיגוע הטרור שהתבצע במוזיאון היהודי בבריסל, ב-24 במאי 2014, שגרם  להריגתם של 4 בני-אדם, לא בהכרח נעשה על רקע של משבר כלכלי המתחולל באירופה. אלא, המעשה נובע בעיקר מתפיסות אידיאולוגיות גזעניות מובהקות, וזאת ללא שום קשר לזהות המבצעים - בין אם הם מוסלמים ובין אם הם נוצרים. בשל חולשתה של הקהילה היהודית באירופה, כל פגיעה בה למעשה משרתת את שני הצדדים - זה הלאומי-האירופאי וזה הדתי-האסלאמי. במילים אחרות, כל צד יכול להטיל את האשמה על האחר, ובכך להפיק תועלת פוליטית כדי לקדם את מטרותיו לתועלת הקבוצה אותה הוא מייצג. זאת, למעשה, הטרגדיה האמיתית של הקהילה היהודית באירופה המתמודדת עם מתח בלתי-נסבל השורר בין הלאומנות האירופאית המסורתית לבין הקהילה המוסלמית המפיקה מתח-דתי מכוון בעוצמה הולכת וגוברת.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "הבחירות באירופה - חזרה למקורות הפשיסטיים ולמלחמות-הדת", מגזין המזרח התיכון, 29 במאי 2014.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

7 בדצמבר 2019

 

 

טרור אסלאמי: 206 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה;

 

 

דרום-סודאן - מהכרזת העצמאות למלחמת אזרחים

 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2019-2006