כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
נְתַנְיָהוּ בְּגוֹב הָחָקִירוֹת - פוליטיקה ישראלית 2017
היהירות הגרמנית הטיפוסית מול הנחישות הישראלית
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
טרור אסלאמי – ילדים כטרוריסטים מתאבדים – מרץ 2017
האם צפויה שואה שנייה?
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
עולם חדש: ארה"ב אחרי טראמפ - מאמר שני בסדרה
מדיקטטורה צבאית ל"דמוקרטיה"; סוריה לאחר הבחירות של 1954
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
מדינת-ישראל לקראת 2016 – בשם "הכרת הטוב"
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית
מדע והשכלה בישראל, ושאלת הגניוס היהודי
בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל

כמה עניינים חשובים על סדר-היום הישראלי והבינלאומי

מאת: ד"ר יוחאי סלע

22.05.2014


 

 

 

א. בשעה טובה, בחודש מאי 2014 החל להופיע בישראל ירחון חדש בשם המחייב "ליברל". מי שעומד מאחורי הירחון הוא לא אחר מאשר איש העסקים ליאוניד נבזלין המחזיק בכ-20 אחוזים מעיתון "הארץ". לכאורה זו צריכה להיות שמחה גדולה מאוד, משום שהינה קם לו איש-עסקים (אוליגרך רוסי לשעבר, המבוקש ברוסיה על מעשים פליליים לכאורה) שהחליט להקים ירחון מודפס, וזאת בניגוד לכול ההערכות הבינלאומיות על עתידו של "עולם הפרניט" במאה ה-21. דרושה מידה מסוימת של אומץ להשקיע בירחון כזה, אולם מעבר לכך דרושים כיסים עמוקים מאוד של "קפיטל" כדי שירחון כמו "ליברל" לא ילך בדרך-כל-בשר כמו רבים אחרים לפניו ואחריו. אולם, כדי להיות "ליברל אמיתי", צריך להיות קצת "רעב". ליאוניד נבזלין, רחוק מאוד מהדימוי של "אדם רעב".

 

ההשקה הנוצצת של הירחון שהייתה בחודש מאי 2014 בהשתתפותם של מאות מוזמנים מהמגזר התקשורתי, הפוליטי והכלכלי, העידו אלף מונים על הרעיון המרכזי העומד מאחורי הקמת הירחון. לקראת הקמתו של הירחון, לאוניד נבזלין אמר את הדברים האלה בחודש דצמבר 2013: "המגזין אותו נקים, ייתן במה למיטב הכותבים ויעניק תוכן ייחודי בתחומי הפוליטיקה, המדינה התקשורת והתרבות". אכן כוונות ראויות לכול-הדעות. הבעיה היא ש"מיטב הכותבים" שהופיעו במגזין הראשון הם גם "אנשים שבעים" מאוד, שלא חסרות להם במות תקשורתיות כדי להביע את דעותיהם השגרתיות והשחוקות עד-דק.

 

שימו-לב מי הופיע בגיליון הראשון: רן אדליסט, עמית סגל, נדב אייל, נדב פרי, אודי סגל, דנה ויס, אלדד יניב, אליוט אברמס, דניס רוס, צביקה האוזר, רונית ורדי, טל שניידר, ח"כ לשעבר נינו אבסדזה, עמנואל רוזן, ראודור בנזימן, רוגל אלפר, אמנון לוי, רינו צרור ושי גולדן שכתב מאמר אינפנטילי לחלוטין בשם "הדמיון המבהיל בין גרמניה של טרום עליית הנאצים לישראל של ימנו". מעבר לרדידות האינטלקטואלית של המאמר ולשטחיות ההיסטרית שהפגין שי גולדן לאורך כל מאמרו, הגיע הזמן להגדיר "מאמרים" כאלה כ"פשע שנאה" גם אם עומד מאחוריהם אוליגרך רוסי לשעבר המבוקש ברוסיה על מעשה רצח לכאורה. אך, למען הסר ספק, משרד-המשפטים הישראלי החליט לא להסגיר את נבזלין לידי רוסיה משום שהראיות על בסיסן הורשע לא היו קבילות בעיני המשפט הישראלי. שימו-לב מה כתב לאוניד נבזלין בעמוד הראשון של הגיליון החדש: "ה'ליברל' שלנו הוא אזרח ישראל והעולם, שלא מוכן לוותר על הדמוקרטיה, על זכויות הפרט, על שלטון החוק. וכמובן על חופש ביטוי שלם ומוחלט". אכן, כוונות ראויות, אולם "חופש הביטוי" אינו צריך להפוך בהכרח ל"חופש השיסוי" בעיקר כאשר מדובר על מדינת-ישראל. קצת כבוד כלפי מדינת-ישראל לא יזיקו לעורכי העיתון בעיקר לאור עברו של לאוניד נבזלין.

 

לנבזלין יש חשבון ארוך עם פוטין. אין תימה איפה, שמאמרים אחדים הוקדשו לנעשה ברוסיה של פוטין מזוויות שונות - גם, כרגיל, עם קשר לישראל לאור המשבר באוקראינה ועמדתה הניטראלית של ישראל בנוגע למשבר הזה. מבחינתנו, עדיף שנבזלין ימשיך להתעסק עם פוטין מתוך נקמה אישית, אך את ישראל הוא צריך לעזוב במנוחה מהסיבות הנכונות.

 

ב. ראש-ממשלת טורקיה, ארדואן, עתיד לערוך ביקור בגרמניה ב-24 במאי 2014 כדי להיפגש עם בני הקהילה הטורקית המתגוררת בגרמניה. קהילה זו מונה, על-פי דברי ארדואן, כשלושה מיליון טורקים. לאור התנהגותו המפוקפקת של ארדואן במשברים האחרונים הפוקדים את טורקיה, הוא הצליח אפילו לאבד את הידידה הטובה ביותר של טורקיה באירופה - דהיינו את גרמניה. גם בני הקהילה הטורקית בגרמניה החלו לגלות חוסר-סובלנות גובר כלפיו. ארדואן במעשיו ובמחדליו בשנים האחרונות, מתגלה כפירומן לא קטן - כפי שהזהרנו במגזין זה כבר לפני שנים אחדות. אפילו מחצית מהקהילה הטורקית בגרמניה מאותתת לכולם "להתרחק", "להתרחק". אל עדת המתנגדים לביקורו של ארדואן הצטרפו, סופסוף, גם כמה פוליטיקאים גרמנים אמיצים. ברכות לגרמניה, וקצת רמז עבה לכמה עיתונאים ישראלים שהפכו ליחצנים של ארדואן בישראל.

 

ג. ב-15 במאי 2014, שוב היו עימותים אלימים בין צעירים מוסלמים תושבי יהודה ושומרון לבין כוחות-הביטחון של ישראל, וזאת לציון הכישלון הערבי לחסל את המדינה היהודית עליה הוכרז ב-14 במאי 1948. הכישלון הערבי הפך עם הזמן "לנכבה הפלסטינית". הערבים, בדומה לניאו נאצים בגרמניה, ממשיכים ליבב על כישלונה של תוכנית ההשמדה הערבית. כל עוד הערבים ואוהדיהם לא יפיקו לקח היסטורי רציני לאור מעשיהם הנמהרים ב-1948, שום תקומה אמיתית לא תתרחש בעולם-הערבי, וזאת לאור הנטיות הפשיסטיות והגזעניות המשותפות למרבית המדינות הערביות הקיימות כיום. מאוד מוזר שאנשים המתהדרים בתארים ליבראליים, לכאורה, מטיפים להקמתה של עוד מדינה מוסלמית גזענית המטיפה לחיסול, להשמדה, לדיכוי זכויות-אדם, לדיכוי נשים ולדיכוי מיעוטים. אפילו ארה"ב תחת משטרו של אובמה הצליחה להכשיל את עצמה מבחינה אידיאולוגית ומעשית לאור תמיכתו של הבית-הלבן בגורמים אסלאמיים רדיקליים מפוקפקים ביותר. כמובן העניין הזה מוביל אותנו בנוגע לדרישתה המפורשת של ארה"ב לחקור את הריגתם של 2 צעירים פלסטינים שנורו לכאורה בידי חיילי צה"ל שפעלו במהלך הפגנות אלימות שנערכו ב-15 במאי 2014. הבעיה היא, שעל ראש הגנב (האמריקאי) בוער הכובע. אפשר לשער שאפילו השגריר האמריקאי בישראל, דניאל שפירו, מבין את גודל הצביעות האמריקאית הידועה, לאור מעשיה של ארה"ב ברחבי העולם. המקרה הבא יבהיר על מה מדובר.

 

פעמים רבות כתבנו במגזין זה על מדיניות החיסולים-הממוקדים של הנשיא אובמה באפגניסטן, בפקיסטן, בתימן ובסומליה שגרמו להריגתם של אלפי בני-אדם - רבים מהם היו אזרחים תמימים חפים-מפשע. אלא, שלדמיון האמריקאי בתחום הזה, הנוגע לפגיעה בחפים-מפשע, אין גבולות כאשר מדובר לכאורה על "האינטרס האמריקאי":

 

במהלך השנים האחרונות נהרגו בידי טרוריסטים מוסלמים מארגון הטליבאן עשרות רופאים ועובדי-סיוע פקיסטנים שעסקו מתן חיסון נגד מחלת הפוליו או נגד מחלת הצהבת. מידע על כך מסרנו במגזין זה בדיווח היומי על אירועי טרור במרחב האסלאמי. בתקשורת האמריקאית ובתקשורת הבינלאומית נכתב פעמים אחדות שארגון הטליבאן וארגון אל-קאעידה הפועלים בפקיסטן, מתנגדים למתן חיסונים נגד מחלת הפוליו בשל טיעונים דתיים לכאורה או בשל התנגדותם למעורבות ממשלתית כלשהי באזורים הנמצאים בשליטתם. אלא, שהתברר, ולא בפעם הראשונה, שארגון הטליבאן יודע משהו על טיב הפעולה האמריקאית בפקיסטן משום שרציחתם של הרופאים ועובדי הסיוע הוסבר על רקע חשדו של ארגון שהרופאים עוסקים בריגול לטובת ה-CIA.

 

ובכן, לחשדות של ארגון הטליבן היה בסיס אמיתי לחלוטין והם נשענו על מקורות מידע שכנראה הגיעו מתוך ארגוני הסיוע עצמם. התברר, שארה"ב ארגנה מערכה מדומה לחיסונם של ילדי פקיסטן נגד מחלת הפוליו במסגרת המרדף שהיא ערכה נגד מנהיגי טרור מוסלמים מארגון הטליבאן ומארגון אל-קאעידה. לפיכך, ארגון הטליבאן חיסל עשרות עובדי סיוע, גם כאלה שעסקו במתן חיסון אמיתי לילדי פקיסטן - שנעשתה במסגרת מדיניות רשמית של ממשלת פקיסטן בנוגע למחלה זו. למעשה שני דברים התרחשו לאור המערכה המדומה של ארה"ב בפקיסטן: א) חוסלו עשרות בני-אדם חפים מפשע בידי טרוריסטים מוסלמים הפועלים בפקיסטן. ב) בעקבות הרציחות הללו, ארגוני סיוע אמיתיים שפעלו בשם ממשלת פקיסטן עיכבו את מתן החיסון באזורים בהם היה חשש לחייהם של הרופאים ושל עובדי הסיוע שפעלו מטעמם.

 

כמובן שלא נפתחה חקירה אמיתית בעניין. כמובן שארה"ב לא העניקה סיוע למשפחות ההרוגים. כמובן שלא נחקר הקשר בין ארגון Save The Children בפקיסטן לבין סוכני ה-CIA לאור עדותם של אחדים שפעלו במסגרת הארגון. לאחרונה, נמסרה הודעה לקונית מפי מקור בכיר בארה"ב ש"סוכנויות המודיעין של ארה"ב לא ינסו להשיג מידע באמצעות תוכניות חיסון מדומות". פעם נוספת הסתבר שארגוני סיוע בינלאומיים עשויים להיות ארגונים פיקטיביים שמטרתם העיקרית היא להפיק תשומות מודיעיניות בשם ממשלות זרות. האמריקאים, באופן ציני, הפכו למומחים בעניין הזה.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "כמה עניינים חשובים על סדר היום הישראלי והבינלאומי", מגזין המזרח התיכון, 22 במאי 2014.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • ארגוני סיוע
  • האוליגרך הרוסי יודע מה הוא עושה. מרגע שתמך בהארץ אין סיוכי שיוסגר ללא תלות באיזה פשע מואשם
  • לו קצב היה לומד מאולמרט ומהאוליגרך והיה תומך בשמאל, הוא היה יכול לאנוס כמה שרוצה והיה יוצא זכאי.




גלריית המגזין

 

טרור אסלאמי - 30 אפריל 2017

 

220 הרוגים בעיראק; 80 הרוגים בסוריה; 10 הרוגים באפגניסטן; 8 טרוריסטים מוסלמים מארגון "אל-קאעידה" נהרגו בחיסול-ממוקד אמריקאי בתימן; 5 הרוגים בתימן; 4 הרוגים בלוב; 2 חיילים נוספים נהרגו בתאילנד בפיגוע-אסלאמי; טרוריסט מוסלמי בכיר נהרג בפקיסטן; טרוריסט מוסלמי בכיר נהרג בפיליפינים;

 

חדשות המזרח-התיכון

 

גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית

 

שער ברנדנבורג

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006