כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
הלוגיקה הפאשיסטית של חברי-הכנסת הערבים
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
הפיכה צבאית בטורקיה
משרד-החוץ הישראלי ייחשף לחומר מודיעיני גולמי
כלכלת סוריה - אופטימיות זהירה
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
Islamic Terror – How Many People Were Killed During May 2010
מדינה ללא מולדת בארץ-ישראל
כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית
הוד מעלתו האספסוף – האמנם דמוקרטיה ישראלית?
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
הרביעייה הפותחת - או ארבעת פרשי האפוקליפסה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה

חלק שני: מצע "האיחוד הלאומי הדמוקרטי".

היסטוריה פוליטית

19.11.2007


  

                                                                   ההנהגה המרכזית

                                                  תקנון היסוד האיחוד הלאומי הדמוקרטי                

האיחוד הלאומי הדמוקרטי בסוריה הנו ברית פוליטית של האופוזיציה הדמוקרטית, על זרמיה הלאומיים השונים, אותם מאגדת - על מגוון השקפותיהם האידיאולוגיות - מטרה משותפת, שהינה שינוי לאומי דמוקרטי וכינון מדינת צדק וחוק, שתשמור על אחדות החברה ותבטא אותה, ושהנם פועלים למיסוד איתן של הזכויות האלמנטריות של האזרח ולהחלת צדק חברתי. האיחוד הנו מסגרת הגייה, עשייה ויישום הדמוקרטיה עבור חוג של בעלי עניין בפן הציבורי, והמחויבים ליעדים הגדולים של אומתם הערבית ולמפעל תקומתה, וליציאה כנגד הגורמים המפריעים, הפנימיים והחיצוניים, הניצבים בנתיב השתחררותה, אחדותה וקדמתה. האיחוד חותר להפוך למסגרת מדינית בה מקיימים אינטראקציה הדדית, מפלגות, גופים ואישים - דרך פעילות ועשייה משותפת - לשם מימוש המצע הלאומי שלו, הנחוץ לכינון חיים פוליטיים על יסודות דמוקרטיים. יש במסגרת האיחוד כדי לכלול חוגים מגוונים תרבותיים, מקצועיים, עממיים ודמוקרטיים, המבטאים את האינטרסים והמגמות של סקטורים נרחבים בחברה שלנו, והוא אינו מפקיע את זכותה של מפלגה כלשהי לביטוי עצמי. כן, אין הוא מפקיע את זכותם של השכבות והחוגים החברתיים השונים להפגין את ביטוים הפוליטי. קריטריון חברותו של חבר באיחוד הנו מידת תודעתו באשר לתפקידו בחברה ובמדינה, וחברות כאן פירושה פעילות, השתתפות ומחויבות לאמת למען הצלחתו של מצע האיחוד והגנת המולדת ואינטרסים של העם, וכן זכות האזרחים לביטחון, עבודה ושוויון הזדמנויות. החברות באיחוד הלאומי הדמוקרטי פתוחה לכל אזרח סורי או ערבי תושב סוריה, המסכים למצע המדיני שלו, עת מתקיימים בו התנאים הבאים:

 

א. מלאו לו 18.

ב. הנו דמות מכובדת בקרב החוג החברתי ממנו בא.

ג. אין נגדו חשד לשותפות בדיכוי או שחיתות במדינה ובחברה.

ד. נימנה אל אחד מגופי האיחוד וממלא את מחויבותו הכספית.                                 

 

זכויותיו האלמנטריות של חבר האיחוד מוגדרות כנטילת חלק בדיון סביב ובהתוויית מצע האיחוד והקו המדיני שלו בישיבות הגופים שבמסגרתו. זכותו לבטא בחופשיות את נקודת ההשקפה שלו הנובעת מאחריותו, גם בנוגע לפעילויות האיחוד ופעולותיו הכלליות, ולממש את זכות הבחירה והצגת המועמדות דרך גופי האיחוד ומוסדותיו הקיימים. כמו כן, מוגדרות חובותיו בעשייה לפרסום מצע האיחוד, הפצת הקו המדיני שלו, ביצוע החלטותיו והרחבת שורותיו. החברות באיחוד בסוריה פתוחה לכל מפלגה פוליטית או חוג או אגודה פוליטית או בעלת פן פוליטי, בתנאי שיש הסכמה למצע של האיחוד והן מחויבות לתקנון היסוד שלו. לא תתקבל שום מפלגה או אגודה או ארגון או התארגנות במסגרת האיחוד אלא בהסכמת כלל הצדדים בסגל ההנהגה המרכזית יחדיו; דהיינו לכל צד יש זכות ווטו באופן שווה על תוכן סעיף זה בלבד, כשבד-בבד רשאי כל צד שהוא באיחוד, להעלות מחדש את עניין קבלתו של ארגון כלשהו שישה חודשים לאחר הטלת הווטו על קבלתו מצד אחת המפלגות. במידה והווטו נותר על כנו, מועלה הנושא בישיבה הראשונה של המועצה הלאומית האמונה על אישורו ברוב של שני שליש מהחברים.

 

מבנה האיחוד

מבנה האיחוד הנו כדלקמן:

1. הועידה הכללית של האיחוד: הנה הרשות העליונה ביותר בו, ומתכנסת כל שלוש שנים  בהתאם לקריאה מצד המועצה הלאומית או שליש מחברי הועידה הכללית.

2. המועצה הלאומית: נבחרת מתוך הועידה הכללית.  

(נוסח אחרון, כנראה, פורסם בסוריה בדצמבר 2001)

 

הערות

[1]הנוסח הזה פורסם ב-2001 עם תוספות אחדות, אך הוא משקף היטב את המצב בסוריה ב-1979 בעת שהוחלט על הקמת "האיחוד הלאומי הדמוקרטי". הנוסח המלא בערבית כפי שפורסם ב-20 בדצמבר, 2001.

 

 

[2]המפלגה הקומוניסטית הסורית - הלשכה המדינית בראשותו של ריאד אל-טורק פרשה מהמפלגה הקומוניסטית הסורית של חאלד בקדאש ב-1972. בשל בפעילותו האופוזיציונית ריאד אל-טורק נכלא בכלא הסורי למשך שנים רבות ורק ב-2002  הוא השתחרר מהכלא בלחץ ארגונים בינלאומיים.

 

 

[3]זאת תוספת למצע שפורסם ב-1979, והמשמעות היא כי לאחר למעלה מ-20 שנה המצב בסוריה לא השתנה גם לאחר מותו של חאפז אל-אסד בשנת 2000.

 

[4]שימת דגש על הרעיון הדמוקרטי.

 

[5]השרירות של השלטון בסוריה שניהל מדיניות דיכוי ומעצר כלפי  אזרחים ללא כל זיקה פוליטית לצד אלה שכן היתה להם זיקה פוליטית כלשהי.

 

[6]למשל ריאד אל-טורק שנכלא לשנים ארוכות ושוחרר רק בתחילת פברואר 2002. ריאד אל-טורק היה בן 72 כששוחרר מהכלא הסורי בלחץ האיחוד האירופאי וגורמים בינלאומיים אחרים. ריאד אל-טורק שוחרר בתחילה ב-1998 לאחר 18 שנים של בידוד, ובסוף 1998 הוא נכלא שוב עד לפברואר 2002. אינטלקטואלים סורים אחדים נעצרו רק משום שהשתתפו בכינוסים פוליטיים של "מפלגת הפועלים המהפכנית", כך למשל נעצר המשורר הסורי מערוף אל-ג'ארח בנובמבר 1998 בשל החשד לקשר עם "מפלגת הפועלים המהפכנית" ועם "האיחוד הלאומי הדמוקרטי".

 

 

[7]זיקה הדוקה בין הרעיון הלאומי לרעיון הדמוקרטי ושניהם אינם סותרים זה את זה, בניגוד למגמה שרווחה בקרב מפלגות קומוניסטיות ומרקסיסטיות בשנות ה-60.  זהו מהפך גדול שהתרחש במפלגות אחדות בדומה למהפך שעבר יאסין אל-חאפז.

 

 

[8]דהיינו המצב בסוריה נותר כשהיה, ובתחומים אחדים המצב הורע.

 

[9]אינטלקטואלים אחדים טוענים כי שיטת המשטר הרווחת בעולם-הערבי רואה את האזרחים כנתינים בלבד או כ"ילדים ונשים" חסרי-הבנה הזקוקים להגנה, ומכאן הם גם משוללי זכויות אזרחיות.

 

[10]בעיקר הנאמנות העדתית העלווית.

 

[11]מצב שלא השתנה מאז 1963 בעת הפיכת הבעת' באותה שנה.

 

[12]בדומה למה שיאסין אל-חאפז כתב בספרו "התבוסה ואידיאולוגיית התבוסתנות".

 

[13]האיחוד הלאומי הדמוקרטי ביקש לציין שעם מותו של חאפז אל-אסד נפתחו בפניה של סוריה אפשרויות חדשות שיש לנצל אותן כדי לשנות את פני החברה.

 

 

[14]הדגשה כי מאז הפיכת הבעת' במרץ 1963 המצב בסוריה הלך והחמיר בניגוד להבטחות שניתנו בתחילה.

 

[15]על-פי הערכות שונות ישנם מאות נעדרים סורים, לבנונים, ירדנים ופלסטינים שהשלטון בסוריה לא שיחרר כל מידע לגביהם במשך עשרות השנים האחרונות. על-פי מקורות של אנשי אופוזיציה בסוריה המספר עומד על כ-17,000 איש נעדרים.

 

[16]רמז לדומיננטיות של העדה העלווית על חשבון עדות אחרות במדינה.

 

[17]תפיסה בדבר ערביותם של הכורדים כפי שביטאו זאת אליאס מורקוס ויאסין אל-חאפז. בקרב העדה הכורדית, יאסין אל-חאפז  זוכה להערכה רבה בשל גישתו הרואה את הכורדים כבניה של האומה הערבית וחלק אינטגרלי ממנה. גישה זו זהה לגישתו של ג'מאל אל-אתאסי, הזוכה אף הוא להערכה רבה מהציבור הכורדי ברחבי-העולם.

 

[18]הודאה חשובה בדבר כישלונו של הסוציאליזם המדעי ברחבי העולם.

 

[19]בלשון אחרת, לא מפלגה נוסח "מפלגת הבעת'", כ"מפלגה מנהיגה", אלא מפלגה בנוסח הליברליזם המערבי.

 

[20]לתקשורת יש תפקיד של "רשות רביעית" המפקחת על שלושת הרשויות האחרות, בדומה לרעיון הליברלי-דמוקרטי הרווח.

 

[21]הרעיון של איחוד כלכלי של העולם הערבי, ברמה כזו או אחרת, משותף לרבים מקרב האינטלקטואלים הערבים.

 

[22]זהו לא מס שפתיים מודרני, אלא שאיפה אמיתית וכנה להביא לשינוי בתפקידיה המסורתיים של האישה הערבייה.

 

[23]אליאס מורקוס ביטא גישה דומה פעמים אחדות מהלך פעילותו האינטלקטואלית.

 

 

[24]"כור ההיתוך הלאומי" הנו רעיון מרכזי בסוריה המפולגת לעדות ודתות המסוכסכות  ביניהן לאורך שנים רבות.

 

[25]אחדות העולם הערבי עדיין מהווה, אם כן, יסוד חשוב בתקומתו של העולם הערבי. אך בניגוד לעבר, אחדות זו אינה חזות-הכל אלא היה מהווה חלק בבניין המחודש של האומה הערבית.

 

[26]"האיחוד הלאומי הדמוקרטי" עדיין רואה בנאצריזם הזדמנות שהוחמצה לאיחוד כולל של העולם הערבי.

 

[27]הקמת "הרפובליקה הערבית המאוחדת" בין מצרים לסוריה ב-1958.

 

[28]כמו ירדן, סעודיה ומדינות המפרץ.

 

[29]הכוונה לסוריה ועיראק.

 

[30]מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 בעקבות פלישת עיראק לכוויית.

 

[31]הסכמי אוסלו שנחתמו בין ישראל לפלסטינים.

 

[32]כפי שיאסין אל-חפאז כתב בספרו "התבוסה ואידיאולוגיית התבוסתנות", הכוח הצבאי בלבד אין בו די להכריע מאבק היסטורי שכזה, שכן על-מנת להכריע במאבק, כל החברה הערבית צריכה להגיע לרמת פיתוח גבוהה במישור הכלכלי, החברתי, הטכנולוגי, התודעתי וכדומה. כל אלה יחדיו מהווים עוצמה היכולה להכריע את ישראל.

 

[33]דהיינו, החולשה הצבאית, המדינית, הכלכלית והטכנולוגית של העולם הערבי מאלצת אותם לחתום על הסכמים, אך אלו הם רק הסכמים זמניים שניתן להפר אותם לכשישתנו הנסיבות לטובת הערבים. רעיון זה דומה לרעיון של אליאס מורקוס כשטען כי יש לקבל את החלטת 242 בשם המציאות הקיימת בעולם הערבי. רעיון זה מקבל גם הכשר הלכתי על-פי השריעה (ההלכה) המוסלמית.

 

[34]"האיחוד הלאומי הדמוקרטי" אינו יוצא נגד הסדרים מדיניים מאחר והם נתפסים בעיניו כזמניים עד לשינוי מאזן הכוחות בין הצדדים. עיקרון זה מקובל גם על האסכולה הדתית האסלאמית.

 

[35]דהיינו "משחק סכום אפס" - ניצחונו של האחד הוא תמיד הפסדו של השני, במשמעות של להיות או לחדול. והמשמעות היא שהמאבק ימשך עד לניצחונו של אחד הצדדים באופן מוחלט. מבחינת הניצחון הערבי על ישראל המשמעות היא ברורה, אולם מה המשמעות של ניצחון מוחלט של ישראל בעיני הערבים? האם עצם קיומה של מדינת ישראל בגבולות כאלה או אחרים מהווה ניצחון ישראלי על העולם-הערבי? חשוב לזכור כי תוצאות מלחמת ששת-הימים מהדהדים עדיין בכל רחבי העולם-הערבי למרות עשרות השנים שעברו מאז, וימשיכו להדהד עוד עשרות שנים גם אם יחתמו הסכמי שלום בין ישראל לבין מדינות-ערב הסובבות אותה.

 

[36]כאשר אסד תפס את השלטון ב-1970 התעמולה הסורית קראה להפיכה "תנועת התיקונים", דהיינו היה כאן ניסיון ליצור דימוי חיובי לתפיסת השלטון בכוח. האיחוד הלאומי הדמוקרטי טען כי לא רק שלא היה כאן תיקון, אלא המצב הורע פי כמה וכמה.

 

[37]להשיב את "המדינה הלאומית" ולא את המדינה העלווית שנוצרה בסוריה מאז הפיכת הבעת' ב-1963, ובעיקר מאז עליית חאפז אסד לשלטון ב-1970.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "מצע האיחוד הלאומי הדמוקרטי", מגזין המזרח התיכון, 19 בנובמבר 2007.

 

 

 

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ'אד 

 

 

צ'אד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006