כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
הלוגיקה הפאשיסטית של חברי-הכנסת הערבים
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
הפיכה צבאית בטורקיה
משרד-החוץ הישראלי ייחשף לחומר מודיעיני גולמי
כלכלת סוריה - אופטימיות זהירה
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
Islamic Terror – How Many People Were Killed During May 2010
מדינה ללא מולדת בארץ-ישראל
כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית
הוד מעלתו האספסוף – האמנם דמוקרטיה ישראלית?
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
הרביעייה הפותחת - או ארבעת פרשי האפוקליפסה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה

פרשת מרטין שולץ – ליפול למלכודת של התעמולה האנטישמית

מאת: ד"ר יוחאי סלע

17.02.2014


 

 

 

סביר להניח שמרבית הישראלים מעולם לא שמעו על מרטין שולץ, המתהדר בתואר המכובד "נשיא הפרלמנט האירופאי". שולץ, פוליטיקאי גרמני, הוזמן לנאום בכנסת ב-12 באפריל 2014 בשפה הגרמנית על עניינים שונים ומשונים הנוגעים ליחסים בין הרשות-הפלסטינית לבין ישראל "מתוך נקודת מבט אירופאית". ואולי כאן בעצם טמונה הבעיה עם הנאום המיותר שלו שעורר את חמתם של רבים - ובצדק. אין טעם לחזור על דברי ההבל שלו בנוגע ליחס שמעניקה ישראל לרצועת-עזה האלימה הגזענית, משום שבנפתולי ההיגיון האירופאי אותו מייצג שולץ, ישראל חייבת לסייע לאלה שרוצים להשמיד אותה. כנראה שירי של הטילים לעבר מטרות אזרחיות בישראל בידי טרוריסטים מוסלמים מרצועת-עזה לא ממש מטריד את מנוחתו האירופאית. שולץ לא היה מעז לדבר בסגנון כזה באף פרלמנט בעולם, ובמיוחד לא בפרלמנט ערבי או מוסלמי.

 

במהלך הנאום המיותר של שולץ בכנסת-ישראל, הוא טען ש"צעיר פלסטיני שאל אותי למה ישראלי יכול להשתמש ב-70 ליטר מים ליום ופלסטיני רק ב-17 ליטר מים ליום". למרות ששולץ אמר שהוא לא בדק את הנתונים, הוא בכל זאת טרח להטיח את הנושא השקרי הזה בפני חברי-הכנסת שחלקם החליט, בצדק, לעזוב את מליאת-הכנסת באמצע הנאום. שוב, גם במקרה הזה, שולץ לא היה מעז להטיח דברים כאלה בשום פרלמנט בעולם ללא בדיקה מקדימה. העניין הזה הפך כבר להרגל מגונה מאוד של כל מיני "פוליטיקאים זרים" המרשים לעצמם לאמץ בקלות רבה מידי כל טענה אנטי-ישראלית מתוך הרגל-מגונה הנובע מהמסורת האירופאית האנטישמית עליה הוא גדל. התהליך התודעתי העובר על גרמניה בעשור האחרון בנוגע לישראל רק מעצים את הבעיה הנוגעת לכלל המדינות האירופאיות (מאמר על גרמניה בעניין הזה יתפרסם בזמן הקרוב). דווקא נציגים גרמנים שצריכים להיזהר בדבריהם בשל ניסיון העבר העקוב-מדם, נוטים לעיתים להקל-ראש בטיעוניהם כאשר מדובר על ישראל. כאן, למעשה, מרטין שולץ נפל למלכודת של התעמולה הגרמנית המסורתית שאפשר להטיח ביקורת זדונית ביהודים גם אם מסתמכים על טענה שלא עברה בדיקה בסיסית ביותר (במקרה הטוב). גם מרטין שולץ יודע היטב שהאיחוד-האירופאי ממשיך למממן בעשרות מיליוני אירו מידי שנה ארגונים אנטי-ישראלים שיש להם אג'נדה פוליטית ברורה של הפצת שקרים נגד מדינת-ישראל ותושביה.

 

הבעיה היא לא רק בנוגע לשימוש בנתונים שקריים, אלא היא גם נוגעת ליחס של אחדים מהישראלים כלפי עצמם ומדינתם. ובמה דברים אמורים: בעיתון "ישראל היום" התפרסמה ידיעה קטנה ב-14 בפברואר 2014, בעמוד 5, על מפגש שנערך בין מרטין שולץ לבין נציגי שמאל ישראלים יממה לפני הנאום בכנסת. במפגש שנערך במלון המלך דוד בירושלים השתתפו נעמי חזן (שכיהנה כנשיאת הקרן החדשה לישראל), יוסי ביילין, רון פונדק (מהסכם אוסלו האומלל של 1993), העיתונאי עקיבא אלדר, הכלכלן מנואל טרכטנברג וח"כ חיליק בר ממפלגת העבודה. במהלך הפגישה, שולץ אמר ששמע ש"קיימת בעיה חמורה של חלוקת מים לא הוגנת מצד ישראל" בנוגע לרשות-הפלסטינית. איש מהנוכחים לא טרח להסתייג מדבריו או להציג לו נתונים המבוססים על עובדות ולא על תעמולה שנאמרה כלאחר-יד במהלך מפגש עם צעיר פלסטיני, לכאורה.

 

הבעיה היא, כמובן, נוגעת לכך שהאמירות של מרטין שולץ התאימו לתפיסת-העולם הפוליטית של הנוכחים במפגש עד כדי כך שהם לא טרחו לתקן, ולו במעט, את דבריו לקראת הנאום בכנסת ביום שלאחר מכן. כנראה ש"האוזן השמאלנית הישראלית" לא ממש מתפקדת ברגעים חשובים. העניין הזה הזכיר לי וויכוח ער ונוקב שהייתי עד לו לפני שנים אחדות עם אשת-שמאל קיצוני (שגם כותבת ספרים) בנוגע לשאלה "כמה מתיישבים יהודים יש ברצועת-עזה". היא טענה בנחרצות שיש כ-50,000 תושבים, אחרים טענו שלא יותר מ-8,000 נפש. תאמינו לי, זה היה הוויכוח הכי הזוי שהייתי נוכח בו מעולם. כעת בואו נבדוק לרגע קט את השאלה "האם צריכת מים היא גם עניין תרבותי".

 

צריכת-מים כעניין תרבותי

על-פי הנתונים של "רשות המים" בישראל, הצריכה העירונית לנפש בישראל עומדת בערך על 183 ליטר מים ליום. לשם השוואה, הצריכה הביתית לנפש בגרמניה עומדת על כ-122 ליטר ליום. לעומת זאת, הצריכה העירונית ברשות הפלסטינית עומדת על כ-103 ליטר ליום. במילים אחרות, הצריכה בגרמניה וברשות-הפלסטינית שונה באופן מובהק מהצריכה הממוצעת ליום בישראל. גרמניה הרי לא סובלת מבעיה של מחסור במים. יש לה בעיות חמורות אחרות כמו הבדלים תהומיים במחירי המים לצריכה הפרטית בין צפון-גרמניה לדרום-גרמניה - פער העומד על הבדלים במחירים עד פי חמישה בין הצפון לדרום שמעיק מאוד על משקי-הבית הפרטיים. כמו כן, בשל בעיות קשות של הובלת מים, צרכנים פרטיים בגרמניה מקבלים חשבונות מים בלתי הגיוניים בעליל כאילו הם ניהלו חוות-חקלאיות בסגנון אמריקאי. הפרטת משק המים בגרמניה יצרה עיוותים קשים מאוד בין אזור לאזור ואפילו בין שני יישובים הנמצאים בסמיכות זה לזה.

 

ישראל נחשבת למעצמה מובילה בעולם בתחום של פיתוח טכנולוגיות מים. הכישרון, היוזמה וההמצאות הישראליות שיפרו ללא היכר את ענף תעשיית המים הן בישראל והן במקומות רבים בעולם. כך למשל, בשנת 2013 הסתכם הייצוא הישראלי של טכנולוגיית מים שחצה את הרף של 2 מיליארד דולר. בישראל לבדה פועלות כ-280 חברות העוסקות בטכנולוגית מים. ישראל היא המדינה המובילה בעולם בהתפלת-מים, וכן ישראל מחזיקה בשיא עולמי של טיהור מי-ביוב לשימוש חקלאי בסדר גודל של כ-85 אחוזים ממי-השופכין.

 

בזכות המאמץ הטכנולוגי והמדעי של ישראל ובזכות השקעות ממשלתיות נבונות, ישראל משפרת גם את חייהם של מוסלמים רבים ברשות-הפלסטינית, בירדן ובעזה למרות שהישויות הללו עוסקות בהסתה יומיומית נגד ישראל ובייצור של פעולות טרור נגד ישראל - חלק מהפעולות ההסתה האלימות הללו ממומנות בעזרת כספים המגיעים מהאיחוד האירופאי של מרטין שולץ. אבל, ישראל הסבלנית והסובלנית, מוחלת על כבודה למרות מסע ההסתה וההרג המתנהל נגדה מכיוונים רבים. ישראל עוסקת בשיפור חייהם של תושבי ישראל ושל תושבי העולם כולו, בעוד שהערבים עסוקים בייצור של ארגוני טרור שונים ומשונים - את האמת הפשוטה הזו יודע גם מרטין שולץ. כך למשל, אסמאעיל הנייה - ראש ממשלת החמאס בעזה -  יכול לבקש מישראל להציל את נכדתו החולה, אך בקביל לכך הוא אינו מהסס להצהיר על חיסולה של מדינת-ישראל או להורות על ירי של טילים לעבר מרכזי האוכלוסייה בישראל.

 

כאמור, צריכת המים הפרטית בגרמניה אינה שונה באופן מובהק מצריכת המים של תושב ברשות-הפלסטינית. איזה הסבר נוסף יכול להיות לנתון הזה? אולי האמת מסתתרת בשל הבדלים תרבותיים, כפי שיובהר להלן: בישראל מתגוררת עיתונאית גרמניה המועסקת בידי אחד מהעיתונים הקטנים בגרמניה. בין יתר הכתבות שהיא שולחת לעיתון מידי פעם, היא כותבת גם על החיים בישראל מתוך נקודת-מבטה. באחד מהכתבות שהתפרסמו לפני חודשים אחדים בעיתון, היא כתבה על "האובססיה של הישראלים להתקלח בכל יום". יתרה מזאת, היא אפילו כתבה משהו בסגנון הזה: "אתם לא תאמינו, אבל הישראלים אפילו מקלחים את ילדיהם מידי יום ביומו". הכוונה שלה לא הייתה רעה, אלא היא רק הביעה פליאה על כך שיש אנשים בעולם הזה שמתרחצים בכל יום, רחמנא ליצלן. (תגובות כאלה קיבלתי פעמים אחדות במהלך שהותי בגרמניה). יתרה מזאת, לפני חודשים אחדים שודרה בטלוויזיה הגרמנית המלצה רפואית לא להתרחץ מידי יום, משום שרחצה יומית "הורסת את העור". מסתבר, שההבדלים בצריכת המים נובעים בעיקר מהבדלים תרבותיים ולא נובעים בגלל איזו אפליה דמיונית המבוססת על שיחה דמיונית שערך נשיא הפרלמנט האירופאי. הרי לא יוכל להיות שישראל שולטת גם על המים של גרמניה. אבל, לכו תדעו מה מסתובב בראש של שולץ.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "פרשת מרטין שולץ - ליפול למלכודת של התעמולה האנטישמית", מגזין המזרח התיכון, 17 בפברואר 2014.

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ'אד 

 

 

צ'אד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006