כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
כשהשרלטנות האמריקאית נתקלת בעקשנות הישראלית
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
אחמד סעיד ומצרים במלחמת ששת-הימים, יוני 1967
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
טרור אסלאמי – הלקח הטורקי והגרמני – דצמבר 2016
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
כפרים ערביים על אדמה יהודית
דרך אסד בלבנון
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
טרור אסלאמי – אלימות של זהויות מנוגדות - פברואר 2017
הציונות כתנועה לאומית מעוררת השראה
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת
עולם חדש: ארה"ב אחרי טראמפ - מאמר שני בסדרה
טרור אסלאמי – כמה בני-אדם נהרגו בחודש ינואר 2017
ברק חוסיין אובמה מילכד את הרשות פלסטינית
הבחירות לנשיאות ארה"ב - סקירת מצב, מאי 2016 - חלק שלישי
טרור אסלאמי – נפילת רמאדי – מאי 2015

פואמה פדגוגית – תעמולה בשירות תעשיית השקרים

מאת: ד"ר ישראל-בר-ניר

16.02.2014


 

 

 

האם המורה הוא ככל האדם? שאלה לגיטימית בעקבות המהומה התקשורתית שעוררה התנהגותו של המורה מטבעון.

 

ישנה שורה של פעילויות שאל למורה לעסוק בהן, לפחות לא לעיני תלמידיו. זו דעתי האישית. באווירה של היום ייתכן מאוד שדעתי היא דעת מיעוט. זאת לא תהיה הפתעה אם יתברר שיש רבים החושבים שאין כל מגבלות, ושלמורה מותר הכל. התירוצים "מה שהוא עושה מחוץ לכותלי בית הספר זה עניינו הפרטי", או "במשטר דמוקרטי כל אחד חופשי להביע את דעותיו מעל כל במה וללא כל הגבלות" - עולים השכם והערב. על מנת לא להיגרר לדיון מקיף על מה מותר ומה אסור למורה ובאלו נסיבות, אתרכז כאן בנושא הספציפי של הבעת דעות פוליטיות שהיה הגפרור שהצית את התבערה הנוכחית.

 

כאשר עוסקים בהבעת דעות פוליטיות, מיד עולה הנושא של חופש הדיבור או זכותו של כל אחד להביע את דעותיו. חופש הדיבור, מרכיב מרכזי בכל חברה דמוקרטית, עבר טרנספורמציה בעידן המודרני. עבור האליטות הליבראליות חופש הדיבור הוא החופש לדכא את חופש הדיבור של מי שחולק על דעותיהם. השקפת עולמו של הדמוקרט הליבראלי המצוי היא חופש הדיבור נועד רק לנו ולא לכם. דפוס החשיבה הזה הוא היום הנורמה. נתקלים בו על כל צעד ושעל - בתקשורת, באקדמיה ובפוליטיקה. שותפים לו סופרים והוגי דעות, אומנים ויוצרים. אוי לו למי שאינו הולך בתלם. בהשאלה מאמרתו של דקרט (René Descartes) אם אתה חושב [באופן עצמאי], משמע אינך קיים.

 

על הרקע הזה, הטענה הנשמעת מפי אלה שיצאו להגנתו של המורה מטבעון חשוב לחשוף את התלמידים לדעות שונות נשמעת כבדיחה לא מוצלחת. הם בהחלט בעד דעות שונות, בתנאי שאלה תהיינה הדעות שלהם.

 

חופש הדיבור הוא היום מעוזם של נוכלי הפוליטיקה התקינה (Political Correctness).

 

בית ספר איננו מערכת דמוקרטית. לציבור התלמידים אין "זכות" לשמוע. על ציבור התלמידים חלה חובה לשמוע. מורה שמשתמש באמתלא של חופש הדיבור כדי לתת ביטוי לעמדותיו הפוליטיות האישיות בכיתה אונס את תלמידיו לשמוע אותן, כי לתלמידים אין ברירה. הם חייבים להקשיב. וויכוח על עמדות פוליטיות בין מורה ותלמידים בכיתה לא יכול להיות דיון חופשי, כי מורה מול תלמיד(ים) אלה לא כוחות שווים. תלמיד לא יכול לסתום למורה את הפה. תלמיד החולק על עמדותיו הפוליטיות של המורה אינו יכול להתבטא באופן חופשי - עליו להיזהר בבחירת המילים בהן הוא משתמש. על המורה לא חלות מגבלות כאלה. בזכות חופש הדיבור המורה יכול להרשות לעצמו להגיד מה שהוא רוצה. בשל מעמדו הסמכותי של המורה הוא יכול לסתום את הפה לתלמידים המביעים עמדות שונות משלו. כשאין לו נימוקים ענייניים לסתור את דעות התלמיד, הוא תמיד יכול לרדת לרמה של עלבונות אישיים. התלמיד מנוע מלהחזיר לו באותה מטבע. יתרה מזאת, התלמיד מודע לכך שבסוף השנה יש תעודה וציונים.

 

התגובות הראשונות על הפרשה היו נכונות ובמקום - המורה הודח. אבל מהר מאוד חלה "התאוששות". הנהלת בית הספר ומערכת החינוך, כולל השר, קבלו פיק ברכיים. צונאמי הגינויים שירד עליהם - סתימת פיות, מקארתיזם, דיכוי חופש הדיבור, ועוד כהנה וכהנה, לא הותיר להם ברירה. העטרת הוחזרה ליושנה - המורה שסרח ימשיך ללמד, מעכשיו עם הילה של קדוש מעונה. 

  

חינוך בו המורה חופשי לתת ביטוי בכיתה לעמדותיו הפוליטיות האישיות, איננו חינוך אלא אינדוקטרינציה. את הפירות הבאושים של החינוך הזה יאכלו הדורות הבאים. זה לא יהיה שונה ממה שיצא מהקולקטיביות הרעיונית שהייתה נהוגה בעבר במוסדות החינוך של הקיבוץ הארצי. 

שתי הערות לסיום. עמדותיי בנושאים פוליטיים אינן בגדר סוד, ואני מתאר לעצמי שיהיו כאלה שיאמרו "הוא כותב את הדברים האלה רק מפני שהמורה הוא בעל דעות שמאלניות". אני מצהיר כאן חד-משמעית, לא הייתי משנה מילה אחת במאמר הזה אם המורה בו מדובר היה בעל דעות לאומיות. אני רוצה להאמין שאין מורים כאלה בצד הימני של הקשת הפוליטית, אבל אינני יודע. ואם כבר באינדוקטרינציה ושטיפת מוח אנחנו עוסקים, דעתי על מערכת החינוך החרדית איננה שונה. העובדה שמדינת ישראל משלימה עם התופעה הזאת גובלת בפשע.

 

ההערה השנייה נוגעת לתוכן דבריו של אותו מורה. הוא מאשים את צה"ל שהוא "צבא לא מוסרי". קצת מוזר לשמוע טענה כזאת מפיו של "צדיק" שלא רואה שום פגם מוסרי בכך שהוא חי ויכול להפיץ את דברי הבלע שלו בזכות זה שיש אנשים, אותם הוא מכנה "בלתי מוסריים", המסכנים את חייהם כדי להגן עליו.

==

מאת: ד"ר ישראל בר-ניר, "פואמה פדגוגית - תעמולה בשירות תעשיית השקרים", מגזין המזרח התיכון, 16 בפברואר 2014.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

26 ביולי 2017

 

טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית

ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

 

הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית

 

כפרים ערבים על אדמה יהודית

 

קריאת ספרים בעולם-המוסלמי - בערות בשם אללה

 

ספרים

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הכישלון הנאצי והכישלון הערבי - ימי זיכרון ומשמעותם 

הדמוקרטיה הישראלית ללא כחל ושרק - חלק 1 

הדמוקרטיה הישראלית ללא כחל ושרק - חלק 2 

משמאל תפתח הרעה - חלק ראשון

משמאל תפתח הרעה - חלק שני

השואה לא הייתה פשע נגד האנושות

איך אומרים דמוקרטיה בערבית?

 

 גרמניה החדשה?

 

גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית

התרבות הגרמנית משכתבת את ההיסטוריה הגרמנית 

תפקידה של התקשורת הגרמנית בעיצוב התודעה הלאומית

התקשורת הגרמנית והפוליטיקה של הזיכרון הגרמני

השילוש-הקדוש הגרמני - גרמנים, ישראלים ופלסטינים

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006