כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
הלוגיקה הפאשיסטית של חברי-הכנסת הערבים
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
הפיכה צבאית בטורקיה
משרד-החוץ הישראלי ייחשף לחומר מודיעיני גולמי
כלכלת סוריה - אופטימיות זהירה
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית והפלסטינית
24 שנים מאז הטבח באל-חמה והקמת הברית הלאומית לשחרור סוריה
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
Islamic Terror – How Many People Were Killed During May 2010
מדינה ללא מולדת בארץ-ישראל
כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית
הוד מעלתו האספסוף – האמנם דמוקרטיה ישראלית?
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
הרביעייה הפותחת - או ארבעת פרשי האפוקליפסה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה

מאה תעשיינים בכירים בשירות התעמולה הערבית

מאת: ד"ר יוחאי סלע

23.01.2014


 

 

 

אי-שם, בשנות ה-60, קצת אחרי מלחמת ששת-הימים, יאסר ערפאת אמר שמדינת-ישראל היא בסך הכל "עסק כלכלי". בהתאם לתפיסתו, עסק כלכלי בדומה לכל עסק כלכלי, ברגע שהוא אינו רווחי, הוא מתפרק ונעלם כלא היה. לפיכך, ערפאת וחבורתו הטרוריסטית שהקיפה אותו, ניסו לדרבן גופים, ארגונים ומדינות במטרה להחרים את ישראל ובכך להביא לקריסתה ולהיעלמותה. החבורה הטרוריסטית של ערפאת אפילו נקטה באיומים ישירים כלפי חברות ואנשי-עסקים שקיימו קשרים כלכליים עם ישראל.

 

הרעיון הזה היה המשך ישיר ל"חרם הערבי" שננקט כלפי מדינת-ישראל מטעם חברות "הליגה הערבית" כבר בשנת 1945 - עוד לפני הכרזת העצמאות הישראלית בשנת 1948. למעשה, החרם הערבי על בעלי עסקים יהודים שניהלו את עסקיהם בארץ-ישראל החל להתגבש כבר בשנת 1921. בעצם, לאורך על ההיסטוריה היהודית המתפרשת על אלפי שנים בארץ-ישראל, תמיד היה מישהו שחשב שיש להחרים, לגרש, להגלות, להרוג, לרצוח ולהשמיד את היהודים, פעם בשל דתם, פעם בשל תרבותם ופעם בשל הגנטיקה שלהם.

 

המדיניות של "הליגה הערבית" הנוגעת להטלת חרם-כלכלי על ישראל הביאה לכך שיותר מ-8,000 חברות סירבו לפעול בישראל בשל החשש מנזקים כלכליים לאור השוק העצום שהתבטא בעשרות מיליוני ערבים כלקוחות פוטנציאליים. נשמע מוכר, נכון?

 

יש כאלה, הטוענים ש"החרם הערבי" גרם לנו נזקים של עשרות מיליארדי דולרים. אולם, מאידך, החרם הערבי דרבן את השוק הישראלי לחפש אפיקים חדשים לייצוא, וכן למצוא פתרונות יצירתיים המתבססים ברובם על היכולת המדעית והטכנולוגית של ישראל. למרות האיומים הביטחוניים על ישראל, הצלחנו לפתח אלפי מוצרים חדשניים במגוון רחב של תחומים שהשפיעו רבות על הכלכלה הבינלאומית ועל התעשייה הבינלאומית למרות קשיי המימון ולמרות חסרונו של ידע מדעי. כשלא היה "ידע", ישראל ייצרה את "הידע" הזה בכוחותיה היא. בדומה להיום, גם בשיא תקופתו של "החרם הערבי" היו כמה ישראלים שלא הפסיקו ליילל מהבוקר ועד הערב עד כמה "אנחנו מסכנים ומבודדים".

 

93 שנים עברו מאז שהתגבש לראשונה הרעיון להחרים כליל את הכלכלה הישראלית. כיום, העולם-הערבי (של אחמד טיבי וחבריו) שקוע בריקבון של בערות ועוני, והוא שרוי כולו במלחמות-אזרחים ובמלחמות הדדיות שגרמו להריגתם של מיליוני בני-אדם מאז שנת 1948.

 

לאחר הסכם אוסלו האומלל של 1993, היו כאלה שהציעו ש"ישראל חייבת להצטרף לליגה-הערבית". היו כאלה שאף טענו כי "ישראל חייבת להשתלב במזרח-התיכון אם היא רוצה להמשיך להתקיים". האמירות האלה היו אפילו יותר שרלטניות מדבריה של שרת-המשפטים של ישראל, ציפי לבני, שהחליטה לאחרונה לקדם אג'נדה אנטי-ישראלית, על גבול האנטישמיות, בדומה לביטויים הנשמעים מפי השמאל הקיצוני ההזוי הנתמך בידי ארגונים אירופאים אחדים שאינם מסתירים את תפיסתם האידיאולוגית בנוגע לקיומה של מדינת-ישראל כמדינה יהודית.

 

בואו נראה מה קרה לעולם-הערבי ול"ליגה הערבית" בשנים האחרונות: מצרים שרויה במלחמת-אזרחים; לבנון שרויה במלחמת-אזרחים; עיראק שרויה במלחמת-אזרחים; לוב שרויה במלחמת-אזרחים; תימן שרויה במלחמת-אזרחים; וכך גם המצב דומה בסודאן, בסומליה, באלג'יריה ובטוניסיה. ירדן למשל, המורכבת מאוכלוסייה "פלסטינית" ברובה, נתמכת מבחינה ביטחונית ביכולת הצבאית של ישראל. העולם-הערבי כולו נמצאה במסכת אחת גדולה של אלימות רצחנית, בעוד שישראל דוהרת קדימה בניגוד גמור לעצות השרלטניות שנזרקו לחלל-האוויר במהלך עשרות השנים האחרונות. גם הסכמי-השלום עם מצרים ועם ירדן נחתמו רק לאחר שינוי תודעתי מהותי של מנהיגי שתי המדינות הללו שחדלו לדבר על ישראל במונחים של "חיסול" ו"השמדה".

 

לאידיאולוגיה הגזענית של ערפאת המדברת של ישראל כ"עסק כלכלי" בלבד, הצטרפו לאחרונה "100 בכירים במשק" שיצאו בקריאה באמצעות הצהובון "ידיעות אחרונות" במילים הללו: "העולם מאבד סבלנות והאיום בסנקציות גובר. חייבים להגיע להסכם עם הפלסטינים". כך, הצטרפו להם "אנשי עסקים" לצהובון תקשורתי שיש לו אג'נדה פוליטית ברורה הנמרחת מידי יום ביומו בעמודים הראשיים של העיתון (21 בינואר 2014). עוד נמסר, כי אנשי העסקים קראו לממשלת-ישראל הנוכחית "להגיע להסדר מדיני בדחיפות". לא פחות ולא יותר.

 

במהלך חודש ינואר 2014 הגיע לביקור ממלכתי בישראל ראש-ממשלת קנדה, סטיבן הרפר. בעקבות נאומו של הרפר בכנסת-ישראל, הסתבר שהוא ביטא לאורך כל נאומו עמדות פרו-ישראליות יותר מהצהובון "ידיעות אחרונות", ואף יותר מאותם בעלי-עסקים "שהאיצו" בממשלת-ישראל להגיע "בדחיפות" להסדר מדיני עם הרשות הפלסטינית הגזענית של אבו-מאזן.

 

מעבר לעניין הכלכלי שהוא חשוב כשלעצמו, לישראל כמדינה ריבונית יש ערכים נוספים רבים הנוגעים גם לביטחון, להיסטוריה, לדת, ללאום, לצדק ולמוסר. אולם, עצם פרסום "הקריאה" הזו של בעלי-העסקים, מראה בעליל שהערכים האלה כנראה אינם קשורים לשורה התחתונה של רווח והפסד של החברות הכלכליות שטרחו לפרסם את קריאתם. במקום לעמוד לצידה של מדינת-ישראל ותושביה ואף לסייע להם בכל מחיר כדי להילחם בתופעות האנטישמיות הללו, הם בחרו לחשוב על הכיס הפרטי שלהם ועל המשך הרווחיות הכלכלית, וזאת במטרה למלא את כיסיהם של בעלי-המניות ובעלי החברות במיליארדי שקלים - שהם כבר ממילא עשירים כקורח.

 

ל"חרם אקדמי" על ישראל או ל"חרם כלכלי" על ישראל אין שום קשר למשא-ומתן המדיני המתמשך בין ישראל לבין הרשות-הפלסטינית. למגמות הגזעניות הללו, העולות מדי פעם במהלך העשורים האחרונים, יש מרכיב אנטישמי מובהק הנובע בעיקר מההיסטוריה הגזענית והאלימה של אירופה ביחס ליהודים וביחס למדינת-ישראל כמדינה יהודית. ההיסטוריה האירופאית האלימה והגזענית הזו, משמשת כחומר-דלק המניע את גלגלי הגזענות האנטישמית בעולם-הערבי ובעולם-האסלאמי כולו. עצם זה שהרשות הפלסטינית אינה מוכנה להכיר במדינת-ישראל כ"מדינה יהודית", חושפת פעם נוספת את כוונותיה האמיתיות כלפי הקיום היהודי בכל חלק המוגדר ארץ-ישראל. ברחבי-העולם כולו קיימים עשרות סכסוכים אלימים ביותר, אולם אף סכסוך לא הגיע למימדים תעמולתיים שכאלה, משום שהיהודים "כקבוצה לאומית" אינם מעורבים בסכסוכים הללו.

 

כל מי שרוצה להגיע להסדר-מדיני אמיתי עם ישראל, יכול לעשות זאת בזמן קצר של חודשים ספורים בלבד - משום שאין צורך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש ב"שיטת הסלמי" הידועה של "הרשות הפלסטינית" - שיטה, שהיא המשך ישיר ל"תוכנית השלבים" הידועה של יאסר ערפאת (דהיינו, חיסול ישראל בהדרגה). גם אין צורך לאיים על מדינת-ישראל בשלל איומים גזעניים: פעם "בחרם אקדמי", פעם ב"חרם כלכלי", פעם בשל "הבעיה הדמוגרפית" ופעם בשל בעיית "המסתננים האפריקאים", משום שהאיומים הללו חושפים פעם אחר פעם את פרצופם האמיתי של המאיימים הלהוטים לבודד את ישראל בכל מחיר ובתואנות-שווא: פעם זה יכול להיות בשל אג'נדה פוליטית שרלטנית ואופנתית, ופעם זה יכול להיות בשל האופי הקפיטליסטי של בעלי-עסקים ללא ערכים הדוגלים בהגדלת הרווחים בכל מחיר גם על חשבונה של מדינת-ישראל ועל חשבונם של אזרחיה המסורים.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "מאה תעשיינים בכירים בשירות התעמולה הערבית", מגזין המזרח התיכון, 23 בינואר 2014.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • הכל "כותרת" שכזאת אני מחפש מי מאחורי ותמיד תמיד זה "ארגון" ללא כוונת רווח כזה או אחר שאם נחפש קצת יגלה גם מהיכן הוא "לא מרוויח".
  • הסכם חפוז ללא בטחון יפגע בעסקים באפן אנוש. ע"ע האינטיפדה שפרצה בעקבות הסכם אוסלו




גלריית המגזין

 

 

טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באזור אגם צ'אד 

 

 

צ'אד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006