כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
היהירות הגרמנית הטיפוסית מול הנחישות הישראלית
לסיפור שלנו עם גרמניה יהיה סוף רע מאוד
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק ב
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
נְתַנְיָהוּ בְּגוֹב הָחָקִירוֹת - פוליטיקה ישראלית 2017
מלחמת-האזרחים בסוריה ומעמדו של בשאר אל-אסד
החולות הנודדים של הטרור האסלאמי ברחבי העולם
עולם חדש: ארה"ב אחרי טראמפ - מאמר שני בסדרה
נשיאותו של ברק חוסיין אובמה - הפרק הבא
La Nacionalidad Palestina como Movimiento Nacionalista de la Liga Árabe
אנטישמי הוא לא רק מי שדוחף יהודי לתנור

ObamaCare - מאיגרא רמא לבירא עמיקתא – חלק שני

מאת: ד"ר ישראל בר-ניר

26.12.2013


 

 

מבוא

רפורמת ObamaCare היא תרגיל ההונאה הגדול ביותר בתולדות ארה"ב. כבר, על-פי שמה של התוכנית - The Affordable Care Act, הוא הטעיה. הביטוח הרפואי המוצע במסגרת הרפורמה רחוק מאוד מלהיות Affordable. גובה הפרמיות וסכומי ההשתתפות העצמית שמבוטחים נדרשים לשלם נוגסים נתח נכבד מהכנסתה של משפחה ממוצעת מהמעמד הבינוני.  זה לא יגרום בהכרח לפשיטת רגל, אבל הרבה משפחות תאלצנה להוריד את רמת החיים.  

 

תהליך החקיקה התנהל מאחורי מסך של חשאיות ונשען על מסכת של שקרים שהסתירו מהציבור את מה שמצפה לו.  סובבו בכחש גם את חברי הקונגרס שלא כולם היו שלמים עם היוזמה. קבוצה של כ-20 חברי קונגרס מהסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים התנו את תמיכתם בחוק בכך שהחוק לא יאפשר לבצע הפלות שאינן הכרח רפואי במימון ממשלתי. קולותיהם של חברי קונגרס אלה היו חיוניים לקבלת החוק. יו"ר הסיעה הדמוקרטית, ננסי פלוסי, הבטיחה חגיגית שהדרישה תתמלא.  אובמה התחייב לחתום על צו נשיאותי שיאסור הפלות במימון ממשלתי.  אחרי שהחוק התקבל בבית הנבחרים על חודו של קול, ההבטחות האלו נשכחו.  היום מציגים את אובמה כמי שהוציא את הנשים משעבוד לגאולה בכך שהוא אפשר לכל אחת שרואה את ההיריון כמטרד, להיפטר ממנו על חשבון משלם המסים.     

 

קבלת החוק עוררה את השאלה אם לקונגרס יש סמכות לחוקק חוק המחייב אזרחים לרכוש מוצר (ביטוח בריאות) שהם אינם חפצים בו, ולהטיל עליהם קנס במקרה של סירוב.  בית המשפט העליון, בפסק דין שנוי במחלוקת, הכריע את הכף וקבע שהחוק תקף.  מסך הטעיה יצר את האשליה שהחובה לרכוש ביטוח רפואי תחול רק על אנשים שאין להם ביטוח כזה.  זה היה שקר במודע שאובמה עצמו חזר עליו פעם אחר פעם.  כל ההכנות לביצוע החוק, כולל החלק האינטרנטי שעלה לכותרות לאחרונה, נעשו בחשאי מאחורי מסך של סודיות מוחלטת. 

 

אף אחד לא העלה בדעתו שאנשים שהיה להם ביטוח בריאות, יחויבו לבטל אותו ולרכוש תחתיו ביטוח אחר - יותר גרוע ויותר יקר.  אני חייב להודות שבנקודה הזאת הצליחו לרמות גם אותי.  עד לחודש אוקטובר האחרון הייתי משוכנע שהחובה לרכוש ביטוח חדש תחול רק על אלה שמסיבה כזאת או אחרת לא היה להם ביטוח בריאות.

 

החוק התקבל בקונגרס בתחילת 2010, ואובמה חתם עליו בחודש מרץ של אותה שנה,  אבל הביצוע נדחה ביותר משלוש שנים.  זו לא הייתה החלטה מקרית.  אם מה שקרה ב-1 באוקטובר 2013 היה קורה ב-1 באוקטובר 2012, או בתאריך מוקדם יותר, מיט רומני היה יושב היום בבית הלבן.

 

בהשאלה מהאמרה "בתחבולות תעשה לך מלחמה", אצל אובמה זה "במרמה ובכחש תבצע את מדיניותך".

 

משאלי דעת קהל מראים שיש התנגדות רבה בציבור ל ObamaCare.  לעומת זאת יש יחס יותר חיובי ל  Affordable Care Act, בייחוד כשלא מסבירים לנשאלים שזה אותו הדבר.  בעקבות המשאלים האלה המונח ObamaCare נעלם מכל המסמכים וההודעות הרשמיות של הבית הלבן, וכן מכל ההודעות של חברי הקונגרס הדמוקרטיים. 

 

ההיבט הכלכלי

ה-Affordable Care Act, או ObamaCare בכינויו העממי, מבטיח לכל אמריקאי ביטוח רפואי ללא כל הגבלות.  ביטוח הוא פעילות כלכלית וככזה הוא כפוף לעקרונות הכלליים של הכלכלה.  חברת ביטוח היא עסק ולא מוסד צדקה.  מטרתה של חברת ביטוח היא להרוויח.  אם היא לא תרוויח לא יהיה לה ממה לשלם משכורות לעובדיה ומה שיותר חשוב, לא יהיה לה ממה לשלם למבוטחים.  תוכניות ביטוח אינן מיועדות ליישם אג'נדה פוליטית או אידיאולוגיה חברתית. 

 

אדם משלם לחברת ביטוח תמורת התחייבות לכסות את הנזק הכספי שייגרם לו במקרה של אירוע בלתי צפוי.  אדם מבטח את עצמו כנגד נזקים בסכומים שהם מעבר יכולתו לעמוד בהם.  אין שום היגיון כלכלי ברכישת ביטוח נגד אירוע שכרוך בנזק אפשרי של עשרות בודדות של דולרים.  יש הבדלי יכולת בין אנשים שונים בהתאם למצבם הכלכלי.  אנשים יכולים להעריך לא נכון את יכולתם ולעתים השיקול של "לי זה לא יקרה" גורם לאנשים להימנע מרכישת ביטוח.  בביטוח רכב, למשל, רכישת ביטוח צד שלישי היא חובה ולא משאירים לפרט להחליט אם הוא יוכל לכסות את הנזק שייגרם לאחרים במקרה של תאונה.  זה ההיגיון עליו מתבססת הדרישה של ה-Affordable Care Act לחייב את כולם לרכוש ביטוח בריאות.  אחזור לנקודה הזאת להלן. 

 

תוכנית ביטוח בנויה על שלושה אלמנטים עיקריים - פיזור הסיכון על מספר גדול של מבוטחים, הערכה נכונה של הסיכוי שהאירוע הביטוחי יקרה, והערכה נכונה של מידת הנזק הצפוי אם וכאשר האירוע אכן קורה.  בניגוד לסוגי ביטוח אחרים, ביטוח בריאות הוא מה שמכונה open ended (בתרגום חופשי - צ'ק פתוח).  אין שום אפשרות להעריך מראש את היקף ההוצאות הכרוך בטיפול במקרים של מחלות חמורות.  מצב דומה קיים בביטוח פנסיוני, אבל זה נושא לדיון אחר. 

 

חברות ביטוח חותרות להגדיל כמה שיותר את מספר המבוטחים, וכן הן מטילות הגבלות על מבוטחים המהווים סיכון מיוחד.  ההגבלות מתבטאות בדרך כלל בתוספות תשלום ובמקרים קיצוניים בסירוב לקבל את המבוטח. 

 

הסכנה העיקרית ליציבותן הכלכלית של חברות ביטוח היא אנטי סלקציה - מצב שבו רק אנשים שזקוקים לביטוח רוכשים אותו.  ביטוח הוא מוצר שנרכש שלא על מנת להשתמש בו - אויף נישט צו בדארפן, כמו שנהוג לומר באידיש.  הרעיון הבסיסי של ביטוח היא ההנחה שרק חלק קטן מאוכלוסיית המבוטחים ייפגע.  זה מאפשר לחברת הביטוח לשלם תביעות בסכומים גבוהים למרות שהפרמיות הנגבות ממבוטחים בודדים הן נמוכות.  חברת ביטוח לא תוכל להחזיק מעמד אם כל הבתים שהיא מבטחת יעלו באש, או שכל המכוניות שהיא מבטחת תהיינה מעורבות בתאונות.  האנלוג בביטוחי בריאות הוא מצב בו כל המבוטחים, או הרוב המכריע מביניהם, הם חולים.

 

מאמצי חברות הביטוח להגדיל את מאגר המבוטחים, מכוונים בעיקר להגיע לכמה שיותר מבוטחים שאינם זקוקים לביטוח, או לפחות אינם זקוקים לו מייד.  המנטאליות של "לי זה לא יקרה" היא תופעה נפוצה, במיוחד אצל אנשים צעירים שמצב בריאותם תקין.  אנשים כאלה יש לשכנע לרכוש ביטוח.  הדרישה של ObamaCare לחייב אנשים כאלה לרכוש ביטוח בריאות נובעת מהעובדה שחדרי החירום של בתי החולים חייבים לקבל כל אחד, גם אנשים שאין להם ביטוח, ולכן אנשים כאלה, אם וכאשר הם נזקקים לטיפול רפואי, נופלים למעמסה על הציבור.  את אותו הדבר אפשר לומר על אדם שמת בטרם עת ללא ביטוח חיים, והותיר אחריו אלמנה וילדים ללא מקור פרנסה, או על אדם שאיבד את ביתו בעקבות שיטפון או רעידת אדמה בלי שדאג לביטוח מתאים.  אין לזה סוף.

 

הארכיטקטים של ObamaCare מבינים אולי בפוליטיקה, אבל אין להם מושג איך ביטוח עובד, ומה ההיגיון הכלכלי מאחוריו.  הם בנו מוצר התפור לפי אג'נדה פוליטית שהוכתבה ע"י אובמה, אבל אין לו שום סיכוי להגיע למטרה אותה הוא היה אמור להשיג. בחלק הבריאותי של התוכנית, שגם הוא כישלון בדרך, אעסוק בפרק הבא. 

 

למעצבי התוכנית נראה שהדרך הנאותה להגיע לאוכלוסיה גדולה של מבוטחים היא באמצעות איומים. "אתה חייב לרכוש את הביטוח, ואם לא תעשה כן, אז . . .", אז מה?  זה איום מהסוג של "דני'לה, אם לא תאכל את הבננה, יבוא שוטר וייקח אותך". החוק קובע "חובה לרכוש ביטוח בריאות", ואפילו קובע את גובה הקנס שיוטל על סרבנים.  אבל לא הגדירו איך לאכוף את זה.  בביטוחי רכב אין בעיה, כי ללא ביטוח אסור לנהוג.  מה יעשו לסרבן ביטוח בריאות?  לא יטפלו בו?  חדרי החרום בבתי החולים חייבים לקבל אותו תמיד - עם או בלי ביטוח.  נותר הקנס.  האמצעי היחיד שיש למס הכנסה, האחראי לאכיפת ObamaCare, לגביית הקנס הוא לנכות אותו מהחזרי המס שמגיעים למבוטח הסרבן.  לא קשה להגיע למצב בו לא מגיעים לך החזרים.  סכום הקנס הוא מגוחך לעומת גובה הפרמיות אותן על המבוטח לשלם, וזה בלי לקחת בחשבון את סכומי ההשתתפות העצמית בסך אלפי דולרים.  גובה הקנס אמור לעלות בכל שנה, אבל הוא לא אמור לעבור תקרה של 1% מהכנסתו של המבוטח הסרבן.  אי רכישת ביטוח עדיין משתלמת.  מי המטומטם שיסכים לשלם פרמיה שנתית היכולה להגיע לאלפי דולרים לשנה (ליחיד) בתוספת של השתתפות עצמית שגם היא בגובה של כמה אלפי דולרים, במקום לשלם קנס שהוא בסביבות 100$. האם צוות הארכיטקטים שעיצב את התוכנית כלל גם מי שהוא שמבין בכלכלה? 

 

הכשל הגדול של התוכנית - אבי אבות הכישלונות שמאפיל על כל היתר, הוא שהם ירו לעצמם ברגל.  חייבו את חברות הביטוח לקבל כל אחד, ללא כל הגבלות גיל ו/או מצב בריאותי. יתרה מזאת, אסרו על המבטחים לגבות תוספות תשלום ממבוטחים שמצבם הבריאותי לא תקין.  המבוטח הפוטנציאלי יודע שהוא לא צריך למהר.  אם וכאשר יתעורר הצורך בביטוח יקבלו אותו ללא כל הגבלות.        

 

ממשל אובמה מנהל מסע שיווק חסר תקדים.  כוכבי רוק מקפצים ושרים בסרטוני פרסומת מטופשים המנסים לשכנע צעירים בריאים לחתום על הצטרפות ל ObamaCare.  הסרטים ממחישים מה אובמה חושב על  האינטליגנציה של ציבור בוחריו. 

 

מספר ה"מצטרפים" החדשים לתוכנית ObamaCare עד עכשיו הוא כ-360,000, לעומת צפי של כ- 3,300,000 מצטרפים עד לסוף השנה (בפועל המספר הרבה יותר קטן כי ממשל אובמה רושם כל מי שהצליח להתקשר לקבלת מידע כ"מצטרף").  מבין אלה הרוב הם קשישים וחולים.  הבסיס הכלכלי של ObamaCare בנוי על תזרים מזומנים בו פרמיות של מבוטחים בריאים מכסות את התביעות של מבוטחים חולים.  כדי שההנחה הזאת תתממש, כ-7,000,000 צעירים בריאים צריכים להצטרף עד סוף מרץ 2014.  אין שום סיכוי בעולם שזה יקרה.   

 

אם ObamaCare לא תעבור רוויזיה יסודית היא תהיה פצצת זמן כלכלית מתקתקת.  בטווח הקצר תידרש העלאת מסים מאסיבית.  יותר מאוחר - אף אחד לא יודע.

       

ההיבט הבריאותי

חברת ביטוח איננה נותנת שירותי בריאות או עוסקת בתיקוני רכב.  תארו לכם את התרחיש הבא.  אדם ביטח את מכוניתו ובבוא היום הוא מגיש תביעה.  חברת הביטוח מודיעה לו "קח את הרכב למוסך X הנמצא במרחק של 300 ק"מ ממקום מגוריך, כי זה המוסך היחיד איתו אנחנו עובדים ואת המכונאים שלו אנו מאשרים, כדי לחסוך בהוצאות אנו מאשרים רק שימוש בחלקי חילוף מחודשים ולא בהכרח של היצרן המקורי, ובגלל קיצוצים בכוח אדם את התיקונים לא יבצע תמיד מכונאי מוסמך אלא לפעמים עוזר מתלמד."  נשמע מופרך, לא?  ובאמת זה לא קורה כי אף חברת ביטוח לא תעיז לנהוג כך אם היא רוצה להמשיך להתקיים. 

 

בקווים כלליים זה מה שתוכנית ObamaCare מציעה. 

 

"מציעה" זה אולי לא המושג המתאים, כי נכון לעכשיו, בהשאלה מרב המכר הסנדק (The Godfather), תוכנית ObamaCare היא בבחינת הצעה שאי אפשר לסרב לה. 

 

בשלב הנוכחי, יותר אמריקאים אבדו את הביטוח הרפואי שהיה להם כתוצאה מ-ObamaCare  מאשר חסרי ביטוח שזכו לביטוח.  לאלה שנפגעו זאת מכה קשה.  בנוסף לנזק הכלכלי שנגרם להם, עליהם להשלים עם ירידה ברמת השירות הרפואי לו הם היו רגילים, ובהרבה מקרים עליהם להחליף רופאים ובתי חולים.  אלו פגיעות קשות, אבל אם לשפוט מהעבר, יהיו לא מעט פראיירים שיבלעו את הגלולה וישלימו עם המצב החדש, ובלבד שלא יצטרכו להודות שהצבעתם עבור אובמה ב-2012 הייתה מקח טעות.

 

הבעיה האמיתית היא ההרכב הדמוגרפי של אוכלוסיית המצטרפים החדשים ל ObamaCare.  מרביתם הם מבוגרים (גילאי 50 ומעלה) שמצבם הבריאותי בכי רע.  לחברות הביטוח זאת התממשות הסיוט של אנטי סלקציה.  המחויבות לכסות תביעות גדלה בקצב מסחרר ומה שיותר חמור, היא מיידית.  ההכנסות מהפרמיות של מבוטחים חדשים רחוקות מלכסות אפילו חלק קטן של התביעות הצפויות.  עם הזמן הדמוגרפיה תשתנה ומספר המבוטחים הבריאים יגדל, אבל לחברות הביטוח צפויה תקופה ארוכה בה עליהן יהיה לספוג תזרים מזומנים שלילי. 

 

רפורמת ObamaCare מבטיחה כיסוי ביטוחי לכל, אבל אף אחד לא הבריא כתוצאה מזה שהיה לו כיסוי ביטוחי.  אדם מבריא כתוצאה מטיפול רפואי.  מבוטח שיפנה לחברת הביטוח במסגרת ObamaCare לקבלת טיפול רפואי יגלה שהוא במצב דומה מאוד לתרחיש שתיארתי בתחילת הפרק.  על מנת להתמודד עם המחסור ברופאים ירחיבו את הסמכויות של אחיות בכירות המשמשות כעוזרות רופא (doctor's assistants) מעבר לכתיבת מרשמים.  יש לי מלוא הכבוד וההערכה לאחיות כאלה שעם כמה מהן היה לי ניסיון טוב, אבל במהותו זה כמו לתת למ"כ לפקד על חטיבה או, מה שיותר אקטואלי, לתת למנהל מתנ"ס לנהל את ממשלת ארה"ב.

 

הנס הכלכלי שאובמה הבטיח - ירידה בהוצאות הבריאות במקביל להוספה של כ-50 מיליון מבוטחים חדשים, אמור להיות מושג באמצעות "קיצוץ בהוצאות ומניעת בזבוז".  בראש ובראשונה קיצצו כחצי מיליארד דולר מתוכנית MediCare המכסה שירותי בריאות לקשישים.  ומה עם ההוצאות של MediCare? לאובמה יש תשובה.  הוקם גוף מייעץ המונה חמישה עשר חברים בשם Independent Payment Advisory Board  או IPAB, שתפקידו יהיה להבטיח "ייעול וחיסכון" בשרותי MediCare.  אף אחד מחברי הגוף הזה איננו רופא, אבל זאת הסמכות שתקבע את ה"כדאיות הכלכלית" של טיפולים יקרים בחולים קשישים. 

 

עם כל החסרונות והליקויים שלה, מערכת שירותי הבריאות הקיימת בארה"ב היא מהטובות בעולם אם לא הטובה שבהן.  אנשים נוהרים מכל קצווי תבל לקבל טיפול רפואי בארה"ב.  מיטב הרופאים, בתי חולים בעלי שם עולמי, ומיטב החידושים הטכנולוגיים - אלה המאפיינים של שירותי הבריאות האמריקאיים.  הם יקרים, אין חולקים על כך, אבל כמו תמיד, "מה שלא עולה כסף לא שווה כסף".  הרפורמה של אובמה תביא לכך שהגישה למערכת הזאת תהפוך למותרות שרק בעלי יכולת (במיוחד המיליונרים מהוליווד שעוסקים במרץ במסע השיווק של ObamaCare) יוכלו ליהנות משירותיה.  הציבור הרחב, שמעכשיו יהיה מכוסה כולו ע"י ביטוח בריאות ללא הגבלות, ייאלץ לעמוד בתור ולהסתפק בשירותי בריאות ברמה יותר "עממית".   

 

ההיבט הפוליטי

הדיון בפוליטיקה של ObamaCare יהיה בשני מישורים.  ראשית נעסוק בשאלה מה תהיה השפעת הרפורמה על הבחירות לקונגרס העומדות להתקיים בעוד כעשרה חודשים, ויותר מאוחר על הבחירות לנשיאות ב-2016.  אח"כ נעבור לשאלה מהו הסיפור האמיתי המסתתר מאחורי הרפורמה.

 

להתנבא על תוצאות בחירות זה עיסוק חסר תכלית.  נכון לעכשיו קשה לראות איך הדמוקרטים יוכלו להתגבר על המכשלה של ObamaCare, אבל הרפובליקנים הוכיחו יותר מפעם בעבר את יכולתם לירות לעצמם ברגל ולהפסיד בחירות שהיו בחזקת וודאות.  קרוב לוודאי שהם ישמרו על הרוב שיש להם בבית הנבחרים, אבל זה בכלל לא בטוח שהם יצליחו לקחת את הסנאט.  באשר ל-2016, עדיין מוקדם לתת תחזית שתהיה יותר מספקולציה טהורה.  הרבה תלוי בשאלה מי יהיה המועמד הדמוקרטי ויותר מזה, מי יהיה המועמד הרפובליקני.  קרוב לוודאי שהילארי קלינטון תחליט סופית על מועמדותה רק אחרי שתיוודענה תוצאות הבחירות לקונגרס ב-2014.  אחרי מפח הנפש של 2008, היא לא תכנס למרוץ כדי להיכשל.  ניצחון רפובליקני ב-2014 יהיה רמז ברור.  זכייה של מועמד ממפלגה שזכתה פעמיים בנשיאות היא תופעה נדירה.  במחצית השנייה של המאה ה 20 זה קרה רק פעם אחת - כשבוש האב נבחר אחרי שתי כהונות של הנשיא רייגן.   

 

עד לבחירות לקונגרס נותרו קצת יותר מעשרה חודשים (מועד הבחירות הוא תחילת נובמבר).  עשרה חודשים בפוליטיקה זה הרבה זמן, והרבה דברים שנראים היום בחזקת וודאי יכולים להימחק מהזיכרון עד ליום הבחירות.  האסטרטגיה של הדמוקרטים בתקופה הזאת תהיה הסחת הדעת (Distraction).  כל המאמצים של הדמוקרטים, ואובמה בראש, יוקדשו להרחיק את הדיון כמה שיותר מרפורמת ObamaCare ולהסיט אותו לנושאים אחרים.  לאור העובדה שנושא הבריאות נוגע לכל אמריקאי באופן אישי, זו לא תהיה משימה קלה, אבל הסחת הדעת היא תחום בו אובמה הצטיין בעבר.  מעניין יהיה לראות אם הוא יצליח גם הפעם.

 

הגדרת הרפורמה כתרגיל הונאה איננה מצטמצמת לסדרת הרמאויות והפרות ההבטחה שליוו את הליכי החקיקה ושמתגלות היום בשלבי הביצוע.  ההונאה היא בעצם המטרה לשמה הרפורמה הונהגה.  לכאורה המטרה הייתה לסגור את הפער במערכת הקיימת שהותיר מספר גדול של אמריקאים ללא ביטוח בריאות.  מטרה נוספת שזכתה לכותרות הייתה להוריד את מחיר שירותי הבריאות לרמה שתהיה בהישג ידה של משפחה ממוצעת מהמעמד הבינוני.  אבל זה היה רק מסך שנועד להסתיר את המטרה האמיתית שהייתה הנהגת שרות בריאות ממלכתי, או Single Payer System, כפי שמקובל לכנות את זה כאן.  זו משאת נפשו של האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית משכבר הימים.  באופן מעשי המשמעות היא הלאמת שירותי הבריאות.  הנושא עלה במהלך מסע הבחירות של 2008.  אובמה, שידע שרוב הציבור האמריקאי לא "נדלק" על הרעיון, אמר שהוא מתנגד לזה.  אבל אובמה אמר הרבה דברים.  במהלך הדיונים שהתקיימו לקראת חקיקת הרפורמה עלה פעמים אחדות המושג "אופציה ציבורית", שהוא מילת קוד לשרותי בריאות ממלכתיים.  ננסי פלוסי, יו"ר הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים, הייתה מהמובילות, אבל היא נאלצה לרדת מהנושא בעקבות התנגדות עזה שהוא עורר בין חברי הסיעה.  עכשיו זה חוזר בדלת האחורית.  האידיאל של שרותי בריאות לכל הממומנים מהמסים נשמע יפה (לא נכנס כאן לדיון על העלויות), אבל צריך לזכור ששליטה בשירותי הבריאות מאפשרת לממשל להפלות לטובה סקטורים שהוא חפץ ביקרם (האיגודים המקצועיים למשל).         

 

עבור חסידי הרעיון של שרות בריאות ממלכתי המצב השורר באנגליה, בה שירותי הבריאות מסופקים ע"י הממשלה וממומנים מהמיסים שהציבור משלם, הוא המודל אותו יש לחקות.  הבעיה היא שמרחוק הדשא של השכן נראה תמיד יותר ירוק.  האמריקאי הממוצע יודע מעט מאוד על מה שבאמת מתרחש במערכת הבריאות הבריטית.  למעשה יש באנגליה שתי מערכות בריאות.  אחת היא הציבורית בה כל אחד יכול לקבל טיפול חינם, כולל אשפוז.  לאנשים בריאים זה שרות יוצא מן הכלל.  אנשים הסובלים מבעיות מינוריות גם כן יקבלו טיפול משביע רצון, אם כי לא תמיד בתנאים אידיאליים (חצי תריסר מיטות בחדר, לפעמים גם במסדרון). 

 

מי שסובל מבעיות המחייבות טיפול יקר וממושך, וגישה למכשור מתקדם זה כבר סיפור אחר.  גורלו של חולה כזה הוא בידי וועדות מהסוג של IPAB שהוזכר למעלה.  הוועדות האלה פוסקות ע"פ שיקולים "רפואיים" כמו עלות ומשך הטיפול, וכמה שנים נותר לחולה לחיות (גורם חשוב ביותר כשמדובר בקשישים), אם הטיפול כדאי ומוצדק, או אם אפשר לחילופין להסתפק במשככי כאבים.  

 

ישנה מערכת מקבילה אליה פונה כל מי שיכול להרשות לעצמו.  כמו שהעיתון "וול סטריט" בניו יורק מציין את מרכז העסקים, ב-Harley Street בלונדון מרוכזים מיטב הרופאים בכל תחומי ההתמחות.  מי שמגיע לשם נהנה ממיטב השירות הרפואי כשהמגבלה היחידה הוא הכסף.  במאמר מוסגר, לרופא המחזיק קליניקה ב-Harley Street אתה לא פונה בתואר דוקטור - זה עלבון.  רופא כזה הוא מיסטר.  עוד שיגעון בריטי.

 

בקנדה המצב דומה לזה הקיים באנגליה,  בהבדל אחד.  מי שסובל מבעיות המחייבות טיפול יקר וממושך, וגישה למכשור מתקדם יכול לקבל אותו תוך שעתיים אם הוא גר במרחק של שעתיים נסיעה מהגבול האמריקאי. למעלה מחמישים אלף קנדים חוצים בכל שנה את הגבול לארה"ב על מנת ליהנות (תמורת תשלום מלא) משירותי הבריאות האמריקאיים.

==

מאת: ד"ר ישראל בר-ניר, "ObamaCare - מאיגרא רמא לבירא עמיקתא - חלק שני", מגזין המזרח התיכון, 26 בדצמבר 2013.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • "מיסטר"




גלריית המגזין

 

טרור אסלאמי - 23 מאי 2017

 

140 טרוריסטים מוסלמים ו-5 חיילים נהרגו באפגניסטן; 110 הרוגים בעיראק; 40 הרוגים בסוריה; 4 טרוריסטים מוסלמים ו-3 חיילים נהרגו בקשמיר; 3 הרוגים בדארפור מפיצוץ של מטען-חבלה; 93 מאנשי המחתרת הכורדית נהרגו בטורקיה ב-11 הימים האחרונים; חשד לפיגוע טרור קטלני בבריטניה;

 

חדשות המזרח-התיכון

 

בעולמו של דונאלד טראמפ

 

הבית הלבן

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006