כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
הרביעייה הפותחת - או ארבעת פרשי האפוקליפסה
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית
על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית
מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן
חוכמת הטיפש – השיח הציבורי במדינת-ישראל
בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל
הממשל החדש של טראמפ - מלחמת 100 הימים
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת
עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל
הכישלון הלא-מפתיע של מפלגת העבודה בבחירות של 2013
צדק היסטורי עם גולדה מאיר - מלחמת יום הכיפורים
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
דברי המופתי השיח´ אחמד חסין – לקראת מלחמת יום הדין
אחמד סעיד ומצרים במלחמת ששת-הימים, יוני 1967
פסטיבל ההפחדות בישראל לקראת ספטמבר 2011
כפרים ערביים על אדמה יהודית
סוריה בין מזרח למערב: 1958-1954

סולידריות חברתית בגרמניה – שבוע שלישי לשיטפונות

מאת: ד"ר יוחאי סלע

20.06.2013


 

 

 

לאחר שלושה שבועות של שיטפונות קשים בדרום גרמניה שהחלו בסוף מאי 2013, ניתן לסכם את האירוע שהשפיע על מאות-אלפי בני-אדם, וזאת למרות שעדין שטחים עצומים מוצפים במים: בתחילה, השיטפונות היו בעיקר באזור בוואריה. בשבוע השני והשלישי, השיטפון נע צפונה, ואזורים רבים נוספים הושפעו מכך. מדובר על שטח שהוא לפחות פי 6 עד 8 מגודלה של מדינת-ישראל.

 

בשבוע השני של השיטפונות, הממשלה הפדראלית של גרמניה קיימה פגישת חירום עם כל המנהיגים המקומיים באזורים שהושפעו באופן ישיר מהאירוע. אחד משרי הממשלה הפדראלית אמר בפגישה, "אנו נגיש עזרה דחופה כפי שאתם מצפים שעזרה כזו תוגש לתושבים". וכך היה.

 

ממשלת גרמניה שלחה יותר מ-12,000 חיילים וחיילות לעזרת התושבים. כמו כן, ממשלת גרמניה שלחה כ-70,000 אנשי כוחות ההצלה וחירום לעזרת התושבים. אליהם הצטרפו עשרות-אלפי מתנדבים שהגיעו מכל רחבי גרמניה. בשבוע השני של השיטפונות, חיילים ואזרחים מילאו כ-10 מיליון שקי-חול לאורך הנהרות והאגמים בניסיון לעצור את השיטפונות. חיילים גרמנים הגיעו רק עם לבוש צבאי ללא נשק, חגור, קסדה, קיטבג או ציוד מלחמתי נוסף כאילו הם הולכים לכבוש את איראן. גם לא היה צורך להציב שמירה מיותרת על הציוד הצבאי שהושאר בשטח בשעה שהחיילים היו עסוקים בסיוע לאזרחים. אימהות גרמניות לא התקשרו למג"דים כדי לברר מדוע "הילדים" ממלאים שקי-חול או שקועים במים עד לברכיהם כדי לסייע לתושבים. לצבא הגרמני ברור שהצבא נועד לסייע גם לאזרחים בעיתות של משבר ומצוקה לא-צבאיים. כמובן שהרמטכ"ל הגרמני לא ניצל את המצב כדי להודיע שאין לא תקציב לכך, וכן הוא לא אמר שרמת האימונים של החיילים באפגניסטן ובמאלי תיפגע אם חיילים יעסקו ב"עבודות אזרחיות" (כ-4,500 חיילים גרמנים מוצבים ככוח כובש באפגניסטן במסגרת כוחות נאט"ו). במקומות אחדים, חיילים ומתנדבים הניחו סוללות אדירות של שקי-חול לאורך של קילומטרים רבים. לאחר סיום העבודה, לא נותר על הקרקע אפילו לא בדל של זבל, לכלול, שקיות ניילון או שיירי אוכל או ציוד צבאי שנשכח בשל רשלנות והפקרות.

 

בעוד שלושה חודשים יתקיימו בחירות כלליות בגרמניה. פוליטיקאים גרמנים אכן ניצלו את המשבר הנוכחי כדי לערוך סיורים מתוקשרים באזורים שנפגעו בשיטפונות וגם כדי לעודד את המתנדבים הרבים שהגיעו כדי לסייע לנפגעים. אולם אף פוליטיקאי גרמני לא ניסה להתלהם, אף אחד מהם לא תקף סתם כך גורמים פוליטיים אחרים, ובוודאי אף פוליטיקאי גרמני לא ניבל את פיו כלפי פוליטיקאים אחרים או כלפי מוסדות המדינה. לקראת סוף השבוע השלישי של המשבר, הטמפרטורה בדרום גרמניה הגיעה ל-37 מעלות, ולמרות החום הכבד והמתיש, הפוליטיקאים הגרמנים השתדלו מאוד לשמור על איפוק ענייני בנוגע למה שהתרחש במהלך שלושת השבועות הראשונים של חודש יוני 2013.

 

תחנות הטלוויזיה הגרמניות ברובן ניהלו יום שידורים רגיל עם דגש מסוים במשדרי החדשות על הניסיונות לעצור את השיטפונות שאיימו להציף עשרות עיירות וכפרים. אחת מרשתות הטלוויזיה הגרמניות שידרה כתבה על "אזרחים גרמנים שהעדיפו להתבונן מהצד ולצלם את המתנדבים שסייעו לנפגעי השיטפונות". במשאל-רחוב קצר בנוגע לתופעה הזו, רבים מהמשיבים אמרו שזו התנהגות לא יפה, אך כמובן, אף כתב טלוויזיה סהרורי לא אמר שצריך "לסלק אותם, להעניש אותם להטביע אותם או לחסל אותם" או לפחות לשלול מהם את האזרחות הגרמנית. אחדות מתחנות הטלוויזיה גייסו אמנים מפורסמים לקונצרט הזדהות במטרה לגייס תרומות למען נפגעי השיטפונות. זמרים מהשורה הראשונה ערכו הופעות בערים המרכזיות של גרמניה כדי לעורר הזדהות עם נפגעי השיטפונות. מרבית הערוצים פרסמו מידי יום ביומו את מספרי הטלפון של ארגונים העוסקים בגיוס תרומות לנפגעים. הטון השקט והענייני של הכתבים והשדרנים בנוגע לאירועי השיטפונות היה אופייני לאורך כל המשבר הנוכחי. בוודאי שאף כתב לא ניסה לשים את עצמו במרכז החדשות, וכן אף אחד מהם לא ניסה לגרום להיסטריה מיותרת או לבהלה תקשורתית שאין לה אחיזה במציאות - כי המציאות הייתה ממילא קשה לאור הנסיבות. במשדרי הבוקר של תחנות הטלוויזיה בגרמניה סיקרו את האירועים בפרופורציה הנכונה יחד אם עניינים נוספים נוגעים לאפנה, חופשה, קניות, אירועים חברתיים וסקס. (נפשו של אף ילד לא נפגעה מכך שהוא רואה במשדרי הבוקר כמה נשים וגברים ערומים ללא טשטוש). כמובן שאף עיתונאי גרמני שפוי לא שאל את עצמו ואת הצופים "מדוע הממשלה הגרמנית אינה מצליחה לשלוט כמו שצריך גם באיתני הטבע".

 

לפני שבועות אחדים הצהיר הארכיבישוף של גרמניה ש"הנשים הגרמניות הן אגואיסטיות, וכי עליהן לעסוק בגידול ילדים במקום לטפח קריירה הנובעת מטעמים של אגו" (זה פחות או יותר היה הניסוח). למרות אמירה "קשה" זו, התקשורת הגרמנית ברובה מסרה את דבריו ללא פרשנות מיותרת ומתלהמת כדי לא לעורר את תשומת-ליבה של התקשורת העולמית העלולה לפגוע בתדמיתה של גרמניה. ימים אחדים לאחר מכן, החלו השיטפונות בגרמניה והנושא הזה נשכח כלא היה. כמובן שראשי הכנסייה הגרמנית לא אמרו שהשיטפונות נגרמו בגלל שהגרמנים הפסיקו ללכת לכנסייה ביום ראשון. אף אחד מהכמרים לא אמר שזה "עונש משמיים", וכי על הגרמנים "לחזור בתשובה" אם הם רוצים למנוע מקרים כאלה בעתיד. יתרה מזאת, הכמרים בגרמניה לא רבו אחד עם השני, ובוודאי שהם לא קיללו אחד את השני ולא איחלו זה לזה "איחולי מיתות שונות ומשונות ובייסורים נוראיים" (לכנסייה בגרמניה יש בעיית תדמית קשה, והיא אינה רוצה להעמיס בעיות נוספות על תדמית זו). אף אחד מהכמרים בגרמניה לא ניצל את המצב כדי לחלק ספרי-תפילה מיותרים או עלונים המטיפים לתמוך בכומר כזה או אחר. הכנסייה הגרמנית עסקה ברובה בגיוס תרומות לנפגעים ובסיוע ישיר לאזרחים שאיבדו את כל רכושם בשיטפונות.

 

ממשלת גרמניה החליטה להגיש סיוע דחוף של 8 מיליארד אירו לאזורים שנפגעו בשיטפונות. על-מנת להבין את גודל האובדן האישי והלאומי, התיאור הבא יבהיר מעט את הדברים: עשרות-אלפי בתים נפגעו בשיטפונות; מאות אלפי מכוניות, טלוויזיות, מחשבים, מקררים ומכשירי-חשמל נוספים יצאו מכלל שימוש; מוסדות תעשייה, מסחר ומוסדות לימוד הושבתו לחלוטין בעקבות ההצפות; עשרות-אלפי בני-אדם פונו למרכזים קהילתיים; הסכרים, המדרכות והרחובות יצטרכו לעברו שיקום כללי. למרות הפסקות החשמל המרובות, אלפי סטודנטים ותלמידים למדו למבחני סוף-השנה לאור נרות ללא תלונות מיותרות. בתי-ספר שנפגעו בשיטפונות, התגייסו המורים, התלמידים והמתנדבים כדי לסלק את הציוד שנפגע - כולל הכיסאות והשולחנות - הרי ברור לכולם שתלמיד לא יישב על כיסא פגום במהלך לימודיו רק כדי לחסוך כמה פרוטות לקופת המדינה.

 

מאות שמאים פשטו על הבתים שנפגעו כדי להעריך את מידת הנזק הראשוני שנגרם למשפחות. מדובר על נזקים הנעים בין 5,000 אירו ועד ל-100,000 אירו ואף יותר. כל משפחה קיבלה אישור מיוחד על דף בודד שהיא זכאית לסיוע ראשוני בסכום של 1,500 אירו ועד לסכום של כ-3,000 אירו. נציג של המשפחה הגיע עם האישור למרכזים קהילתיים שם ישבו נציגי המדינה עם ערמות של כסף. עם הצגת האישור, וללא עיכובים נוספים, נציג של המשפחה קיבל במזומן סכום של עד 3,000 אירו (ללא צ'קים, ללא העברה בנקאית, ללא נפילת מחשבים וללא קריסתה של תוכנה כושלת). הפקידים שנתנו את הכסף, עבדו ללא מחשבים מיותרים, לא שאלו שאלות מיותרות, לא עסקו בעניינים פרטיים ולא ניסו ליצור לחץ מלאכותי כדי להפגין לעיני התקשורת שהמדינה לכאורה מטפלת בנפגעים. הטיפול בכל אזרח נמשך לכול היותר כ-20 שניות בלבד. מן הסתם, גם לא היה צריך להציב שמירה מיותרת ליד המרכזים בהם חולקו הכספים. כל האישורים תויקו בקלסרים בשיטה הישנה והאפקטיבית, ואלה הועברו למרכזים נוספים בסוף היום כדי שעובדים גרמנים חרוצים ויעילים יקלידו את הנתונים למאגר לאומי ממוחשב בתוך שעות אחדות בלבד.

 

לאורך כל המשבר הנוכחי, פונו מבתיהם עשרות-אלפי בני-אדם. המפונים הועברו למבני ציבור מרווחים שיש בהם תשתית נאותה שתשרת את המשפחות באופן הולם וללא צפיפות. כמובן שהרשויות לא ניסו לדחוס מאות בני-אדם לאולם אחד והם גם לא ניסו לדחוס את כולם לאוהלים צבאיים רעועים. הרשויות המקומיות וארגוני הסיוע ניסו לעזור ככול יכולתם למפונים כדי שיוכלו לנהל את חייהם במידה סבירה ככול האפשר לנוכח הנסיבות.

 

גרמניה במשבר הנוכחי התנהלה כפי שמדינה צריכה להתנהל מול אזרחיה, וזאת בסיועם של אמצעי התקשורת, ארגוני הסיוע והאזרחים הגרמנים שניסו להקל ככול יכולתם על סבלם של הנפגעים בשיטפונות. אין תימה איפה, שגרמניה בדרכה היא, נושאת על גבה הכלכלי את כל מדינות אירופה הכושלות.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "סולידריות חברתית בגרמניה - שבוע שלישי לשיטפונות", מגזין המזרח התיכון, 20 ביוני 2013.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • דווקא בגלל זה
    • אתה צודק




גלריית המגזין

 

27 ביולי 2017

 

 

טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית

ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

 

הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית

 

כפרים ערבים על אדמה יהודית

 

קריאת ספרים בעולם-המוסלמי - בערות בשם אללה

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006