כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
כשהשרלטנות האמריקאית נתקלת בעקשנות הישראלית
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
אחמד סעיד ומצרים במלחמת ששת-הימים, יוני 1967
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
טרור אסלאמי – הלקח הטורקי והגרמני – דצמבר 2016
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
כפרים ערביים על אדמה יהודית
דרך אסד בלבנון
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת
עולם חדש: ארה"ב אחרי טראמפ - מאמר שני בסדרה
טרור אסלאמי – אלימות של זהויות מנוגדות - פברואר 2017
הציונות כתנועה לאומית מעוררת השראה
היהירות הגרמנית הטיפוסית מול הנחישות הישראלית
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
טרור אסלאמי – כמה בני-אדם נהרגו בחודש ינואר 2017
ברק חוסיין אובמה מילכד את הרשות פלסטינית

השיטפונות האדירים בגרמניה - הממד האזרחי והתקשורתי

מאת: ד"ר יוחאי סלע

06.06.2013


 

 

 

בעקבות כמות הגשמים המרובה שירדה בגרמניה במהלך בחודש מאי 2013, כל אזור דרום גרמניה הוצף בשל עלייה מהירה במפלס המים בנהרות ובאגמים הרבים הפרוסים באזור כולו. במקומות אחדים, מפלס המים עלה ב-12 מטר. כתוצאה מכך, אזורים שלמים הוצפו - בעיקר באזור בוואריה - עד לגובה של 4 מטרים. למעשה מדובר על נזק כספי ופסיכולוגי בממדים גדולים משום שמדובר על השפעה ישירה על מיליוני בני-אדם שנפגעו בצורה כזו או אחרת מההצפות האדירות שהחלו כבר בתחילת יוני 2013. גורמים רשמיים בגרמניה מסרו כי הנזק שנגרם הפעם, גדול יותר מהנזק שנגרם מההצפות האדירות של שנת 2002. רבים מתושבי הדרום עמדו חסרי-אונים לנוכח ההצפות האדירות שגרמו לנזקים רבים לתשתיות, לבתים, למרתפים, לבתי עסק, למפעלים ולמוסדות החינוך.

 

עלות השיקום של כל האזורים שנפגעו, עלולה להגיע לסכום כפול מהנזק שנגרם מההצפות האדירות של שנת 2002 שהגיע לסכום של יותר מ-13 מיליארד אירו. בעיירות בהן הפיקו לקחים בעקבות ההצפות הקשות של שנת 2002, התושבים הצליחו להתמודד באופן הולם יותר לנוכח ממדי ההרס של ההצפות של יוני 2013. ועם זאת, ראוי לציין, ששיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לבין האזרחים, תלוי בעיקר בהתנהלות האישית של כל אזרח ואזרח לנוכח ממדי ההרס והנזק שנגרם לו באופן אישי. ראוי להזכיר שמדובר על מיליוני בני-אדם הפרושים של שטח שגודלו פי 4 מגודלה של מדינת-ישראל. ובכן, בעצם, מה התחולל בדרום גרמניה בימים הראשונים של חודש יוני 2013?

 

כל מי שראה את המים הגולשים לעבר העיירות והערים בדרום שם לב לתופעה הבאה: מלבד צבעם של המים שנטו להיות עכורים מעט, הם לא נשאו עמם את הרפש הרגיל של ניירות, עיתונים, בקבוקים, צמיגים, עגלות ואין-ספור של שקיות ניילון. במילים אחרות, הנהרות והרחובות מטופלים באופן יעיל ויומיומי לאורך כל השנה, כך שהרפש לא גרם לסתימה של פתחי הניקוז ושל תעלות הניקוז כפי שהדבר מתחולל במקומות אחרים.

 

הממשלה הפדראלית של גרמניה שלחה לאזורים שנפגעו כ-4,500 חיילים וחיילות כדי לסייע לתושבים. כמו כן הוחלט לסייע לכול אזרח באופן מיידי בסכום של 1,500 אירו. אכן, טיפה בים! אולם זהו סיוע ראשוני על מנת להקל מעט את סבלם של התושבים לנוכח המצוקה האישית הקשה. החיילים והחיילות שהגיעו לאזורים הפגועים נעזרו בתושבים המקומיים שמילאו עשרות-אלפי שקי-חול במשך ימים ארוכים כדי לחסום את המים לבל יגלשו לתוך העיירות והערים בדרום המדינה ובמקומות נוספים. מרבית העבודה נעשתה בעזרת האזרחים עצמם ולא בעזרת סיוע מקומי או פדראלי מתוך הבנה ברורה שאי-אפשר לסייע לכולם בו-זמנית.

 

התקשורת הגרמנית ברובה דיווחה באופן ענייני של ממדי האסון וסייעה במתן הוראות לאזרחים להתפנות למקומות בטוחים ביותר - מדובר על עשרות-אלפי אזרחים שפונו מבתיהם במשך זמן קצר בלבד. תושבים שלא יכלו למצוא מקלט זמני אצל קרוביהם וחבריהם, פונו לבתי-מחסה זמניים שנבנו בכנסיות ובמרכזי הספורט. כל תושב שהתפנה, לקח עמו דברים חיוניים בלבד על-מנת להקל את שהותו במקלט הזמני לימים הקרובים. התקשורת הגרמנית לא עסקה בהתלהמות-חסרת רסן של שיסוי זה כנגד זה, אלא היא סייעה לרשויות המקומיות ולתושבים הפגועים במתן אינפורמציה יעילה וברורה ככל שניתן. כמובן, שהתקשורת הגרמנית לא הזמינה עשרות "מומחים לענייני-כלום" כדי להסביר לצופים בכל חצי דקה "עד כמה המצב קשה". כמו כן, התקשורת הגרמנית לא הזמינה עשרות פוליטיקאים כדי להעניק להם דקת-פרסום אישית בעזרת התלהמות מילולית והטחת האשמות מיותרת נגד גורמים פוליטיים בכירים המנהלים את גרמניה. או כפי שאמר אחד משדרני החדשות הבכירים של גרמניה באחד מרגעי השיא של האסון: "לפוליטיקה ולבירוקרטיה יש זמן". רק ביום השלישי של האסון, רשתות הטלוויזיה הציבוריות הקדישו תוכניות מיוחדות לנושא. אך גם הפעם, זה היה בעיקר במתן דיווח ענייני ותיאור הגיוני של ההתמודדות האמיצה של התושבים עם מצבם המיוחד לנוכח הקטסטרופה. "מהדורת השבט" הטלוויזיונית של גרמניה השתדלה לסקר גם אירועים נוספים מבלי לחרוג מעבר ל-15 דקות של חדשות ענייניות. כל מי שרצה להתעדכן מעבר למה שנאמר בחדשות המרכזיות, עשה זאת דרך אתרי האינטרנט של רשתות הטלוויזיה.

 

אלפי תושבים בעיירות המוצפות נותרו ללא חשמל וללא תנאים סניטריים במשך ימים ארוכים - וזאת, בקור מקפיא של 5 עד 10 מעלות. סירות מנוע קטנות שטו ברחובות המוצפים והגישו סיוע ראשוני לתושבים המתגוררים בקומות העליונות שהעדיפו להישאר בבתיהם. תושבים סייעו זה לזה ללא תלונות וללא היסטריה מיותרת. כוחות-הביטחון המקומיים לא הציבו שמירה הדוקה על בתי העסק או על בתי התושבים כדי למנוע ביזה משום שלא היה צורך בכך. לפיכך, כוחות הביטחון וההצלה של הדרום התפנו לסייע ככול יכולתם לתושבים הפגועים. וכמובן, אף אזרח שפוי לא ציפה שראש-הממשלה, אנגלה מרקר, תבוא באופן אישי לנקות לו את הבית.

 

הרשתות החברתיות בגרמניה עבדו בימים האחרונים באופן אינטנסיבי. עשרות-אלפי מתנדבים הגיעו לאזורים הפגועים כדי לסייע לתושבים. תלמידי בית-ספר יסודי לצד חיילים, סטודנטים ואזרחים, מילאו שקי-חול במשך ימים ארוכים כדי לדפן את צידי הנהרות והאגמים. אלפי מתנדבים אחרים סייעו לתושבים לנקז את המים ולנקות את הבוץ מבתיהם - מדובר על עשרות-אלפי בתים. אחרים סייעו לנקות את הרחובות מהבוץ ולהעמיס על עגלות-האשפה את הרהיטים ומוצרים שיצאו מכלל שימוש בעקבות השיטפונות. חקלאים באזור הדרום רתמו את הציוד החקלאי שלהם לטובת פינוי האשפה שהצטברה, עם נסיגת המים.

 

ייקח חודשים ארוכים כדי לשקם את הנזק שנגרם בשיטפונות. אולם, על-פי ההתנהלות של האזרחים ושל הרשויות המקומיות לנוכח האסון הנוכחי, האזורים שנפגעו ישוקמו קצת יותר מהר ממה שאנו נוטים לחשוב בדרך כלל.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "שיטפונות אדירים בגרמניה - הממד האזרחי והתקשורתי", מגזין המזרח התיכון, 6 ביוני 2013.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • תודה
  • יש מה ללמוד מהם




גלריית המגזין

 

26 ביולי 2017

 

טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית

ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

 

הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית

 

כפרים ערבים על אדמה יהודית

 

קריאת ספרים בעולם-המוסלמי - בערות בשם אללה

 

ספרים

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הכישלון הנאצי והכישלון הערבי - ימי זיכרון ומשמעותם 

הדמוקרטיה הישראלית ללא כחל ושרק - חלק 1 

הדמוקרטיה הישראלית ללא כחל ושרק - חלק 2 

משמאל תפתח הרעה - חלק ראשון

משמאל תפתח הרעה - חלק שני

השואה לא הייתה פשע נגד האנושות

איך אומרים דמוקרטיה בערבית?

 

 גרמניה החדשה?

 

גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית

התרבות הגרמנית משכתבת את ההיסטוריה הגרמנית 

תפקידה של התקשורת הגרמנית בעיצוב התודעה הלאומית

התקשורת הגרמנית והפוליטיקה של הזיכרון הגרמני

השילוש-הקדוש הגרמני - גרמנים, ישראלים ופלסטינים

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006