unitext left not loaded






הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
סתיו 2017 - על תחזיות פוליטיות ועל חזיונות (שווא)
הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית
טיהור אתני של המיעוט ההאזרי בפקיסטן המוסלמית
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
פוליטיקה ותקשורת בזירה הבינלאומית - נתניהו כמשל
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק ב
50 שנים לתבוסה הגדולה של הלאומיות הערבית – יוני 1967
תפקידה של התקשורת הגרמנית בעיצוב התודעה הלאומית
ObamaCare - מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש ינואר ‏2010
כפרים ערביים על אדמה יהודית
משפט רמון, והצדקנות הפתטית של המערכת המשפטית
התגובות בתקשורת הבינלאומית לפירוק האיחוד בין מצרים לסוריה
בעולמו של דונאלד טראמפ - מאמר ראשון מתוך שניים
האם עדיין מישהו חושב שיש סיכוי שדונלד טראמפ ינצח
משבר הפליטים באירופה – הזהב השחור של טורקיה
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
מותר הסופר על הבסטיונר - אין

ברק חוסיין אובמה מגיע לביקור במדינת-ישראל

מאת: ד"ר יוחאי סלע

08.02.2013


 

 

אין ספק שדוברים אחדים בתקשורת הישראלית התמכרו לכותרות שליליות על גבול האנטישמיות. אני חוזר ומזהיר, שוב ושוב, שמה שמתחולל בתקשורת הישראלית בנושאים אחדים הקשורים למדינת-ישראל, הוא העתקה של האידיאולוגיה האנטישמית הקלאסית של הנצרות והאסלאם בכל עת שנושא כלשהו עולה לדיון ציבורי בישראל. אין תימה איפה, שהודעה על הביקור המתכונן של הנשיא האמריקאי, ברק חוסיין אובמה, הציף את התקשורת הישראלית באמירות ובפרשנויות הזויות לכול הדעות.

 

 

כך למשל, באחד מערוצי הטלוויזיה נאמר ב-6 בפברואר 2013 מפי מנכ"ל משרד-החוץ לשעבר, אלון ליאל, ש"אובמה בא לתת לישראל בראש". הטמטום האינטלקטואלי באמירה זו מבטא יותר מכל את העמדה האלימה של השמאל הישראלי ההזוי בעניינים הנוגעים לישראל ולמדיניותה במגוון רחב של נושאים העולים מידי פעם לדיון ציבורי. על עמדותיו ההזויות של ליאל אין טעם להרחיב את הדיון. אולם חשוב לציין שעמדותיו של ליאל מדגימות היטב את צמצומו של המרחב האינטלקטואלי בתקשורת הישראלית המפגינה בורות, רדידות, שטחיות ואלימות מילולית שיש בה ניחוח עז של אנטישמיות. לצערנו הרב, התקשורת הישראלית עדיין לא יודעת איך לתאר בהגינות ביקור ממלכתי כלשהו בישראל. מי שרוצה להיזכר כיצד התקבל הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש בתקשורת הישראלית בעת ביקורו הראשון בישראל, מוזמן לקרוא את המאמר שכתבתי בינואר 2008.

 

הביקור הנשיאותי של אובמה בישראל נעשה במסגרת הניסיון הנואש של ארה"ב לשקם את יוקרתה במזרח-התיכון לאחר 4 שנים של תבוסה אמריקאית מהדהדת כמעט בכל נושא הקשור לאזור זה של העולם. המדינה הנורמאלית היחידה בה יכול הנשיא האמריקאי לערוך ביקור ללא כל חשש - הייתה ונותרה, מדינת-ישראל. כל שאר המדינות במרחב האסלאמי כולו הן מדינות כושלות הנמצאות בין שלטון אסלאמי רדיקלי לבין מלחמת-אזרחים עקובה-מדם. אובמה לומד, עקב בצד אגודל, להכיר את יכולותיה וסגולותיה המעולות של ישראל המתמודדת עם סביבה אסלאמית אלימה וגזענית - בה בני-אנוש משולים לנתינים חסרי-זכויות בעיקר אם הם מוגדרים כ"כופרים" או שייכים למיעוט אתני כלשהו. המהפכות האלימות שהתחוללו בעולם-הערבי מאז שנת 2011 רק הדגישו ביתר-שאת את מצבם הרעוע של המוסלמים באזור ללא יכולת להיחלץ מתרבות של אלימות רצחנית הנשענת על מאות שנות שלטון אסלאמי מדכא ואכזרי. האם הביקור של אובמה בישראל נועד לשקם את היוקרה האמריקאית באזור? כדי לתת מענה כלשהו לשאלה זו, עלינו לתת סקירה על מה שהתחולל באזור בשנים האחרונות.

 

בעיני קובעי המדינות האמריקאית, טורקיה נחשבת למעצמה אזורית שנועדה לסייע לארה"ב לחסום את האידיאולוגיה השיעית של איראן במרחב המזרח-תיכוני. טורקיה של רג'פ טיאפ ארדואן דגלה, לכאורה, ב"אפס עימותים עם שכנותיה". אולם, למציאות המזרח-תיכונית יש דינאמיקה משלה והיא מתנהלת אחרת ממה שמצפים. מסתבר, שהמדיניות של "אפס עימותים" הפכה בידי חמומי-המוח של טורקיה לשרשרת של עימותים אלימים עם ישראל, עם סוריה, עם איראן, עם עיראק ועם הכורדים המתגוררים בטורקיה, בסוריה ובעיראק. רק בשנת 2012 נהרגו יותר מ-800 בני-אדם בעימותים קטלניים שפרצו בין הצבא הטורקי לבין חברי המחתרת הכורדית, ה-PKK. זאת ועוד, טורקיה מנהלת מסע של טרור נגד עיתונאים מקומיים המפרסמים מאמרים וכתבות שאינם עולים בקנה אחד עם הקו הרשמי של ממשלת טורקיה. מדיניות של "חמומי-המוח" בטורקיה באה לידי ביטוי כשראש-ממשלת טורקיה, ארדואן, ניסה לדרבן את סוריה להגיב באופן צבאי נגד ישראל בעקבות התקיפה אווירית על אמצעי לחימה אסטרטגיים בסוריה ב-3 בפברואר 2013 שיוחסה לישראל. אולם, מסתבר, שמלחמה בין סוריה לטורקיה קרובה יותר מתמיד על רקע מלחמת האזרחים המתחוללת בסוריה מאז חודש מרס 2011. סביר להניח שהנשיא הסורי הנוכחי, אסד, ער לעובדה שמלחמה עם ישראל תשרת רק את המדיניות הרדיקלית של ארדואן המתיימר לקומם מחדש את האימפריה העות'מאנית תחת הנהגתו.

 

בסוריה - עוד מדינה אסלאמית אלימה וגזענית - מתחוללת מלחמת-אזרחים עקובה מדם שגבתה את חייהם של יותר מ-60,000 בני-אדם מאז חודש מרס 2011. מדינה זו הפכה לכר נרחב של פעילות אסלאמית רדיקלית מבית-מדרשו של ארגון אל-קאעידה. כתוצאה מכך, מיעוטים בסוריה, כמו הנוצרים, עסוקים בהישרדות יומיומית ובניסיונות נואשים להימלט מסוריה בכל מחיר. אין-ספור פעמים דיווחנו במגזין זה על אומללותן של הנשים הסוריות העוברות מסכת התעללות מינית קשה מצד כל הארגונים הפועלים במדינה זו, ואף הן נמכרות כשפחות-מין למוסלמים אמידים המתגוררים ברחבי המזרח-התיכון.

 

מצרים של מוחמד מורסי אינה מצליחה לחזור לנתיב הראוי בו תושבי המדינה יוכלו לחיות את חייהם בביטחון אישי וכלכלי מניח את הדעת. העימותים התכופים בין כוחות-הביטחון לבין אנשי האופוזיציה גבו את חייהם של יותר מ-50 בני-אדם בחודש פברואר 2013 בלבד. גם במקרה המצרי, נשים מצריות מתלוננות ללא הרף על מסכת התעללות מינית שהן עוברות בידי אנשי "האחים המוסלמים" של מוחמד מורסי במהלך ההפגנות הנערכות נגד הממשלה הנוכחית של מצרים.

 

אם נמתח קו דמיוני מטורקיה דרך עיראק וסוריה, העובר בתימן, מצרים, סודאן, לוב, טוניסיה, אלג'יריה, מאלי ומאוריטניה, נוכל להבחין בקיומם של ארגונים אסלאמיים רדיקליים העוסקים בטרור, רצח, עושק, ביזה ואונס בכל אחד ואחד מהמקומות הללו. גם במקומות לכאורה יציבים, כמו ירדן ומדינות המפרץ, אנו עדים להתפרצויות אלימות של אזרחים וארגונים אסלאמיים רדיקליים המנסים לאתגר את המשטר המקומי. אם נעיף מבט על המרחב האסלאמי כולו, נוכל להבחין בעימותים אלימים בקווקז, באפגניסטן, בקשמיר, בפקיסטן, בדרום-תאילנד ובדרום-הפיליפינים. בכל האזורים הללו, הממשלה המקומית מנהלת מאבק מר נגד ארגוני טרור אסלאמיים ונגד מיליציות אסלאמיות חמושות.

 

בתחילת כהונתו של אובמה בשנת 2009, הוא חתר לעימות גלוי עם ישראל בנושאים אחדים כדי לאותת לעולם-המוסלמי כל כוונותיו הכנות לכאורה. העימותים הללו לא נבעו בשל היותו של בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל, אלא העימות המתוכנן נבע מהאידיאולוגיה הרדיקלית של הנשיא הרואה את האסלאם כגורם מדוכא בידי העולם-המערבי, הלבן והעשיר. ישראל, מבחינתו, נכנסה לקטגוריה הזו בשל היותה מדינה מערבית מפותחת השולטת של שטחים שלכאורה שייכים לעם אחר. במסגרת הזו, ארה"ב ביקשה לנהל את המזרח-התיכון באמצעות שחקני-משנה כמו אירופה, רוסיה וטורקיה. המדיניות הזו ומדיניות של הפגנת קשיחות פומבית מול ישראל נכשלו כישלון חרוץ בארבע השנים הראשונות של הנשיא אובמה (2012-2009).

 

סביר להניח שהביקור של אובמה בישראל יתמקד בארבעה נושאים עיקריים: איראן, סוריה, הטרור האסלאמי והמשא-ומתן עם הרשות הפלסטינית - כנושא רביעי בלבד או שלישי בסדר חשיבותו. הממשל האמריקאי מנסה לאותת לעולם-הערבי על חזרתה של ארה"ב למזרח-התיכון כגורם מוביל ומרכזי. לישראל, במסגרת הזו, יש חשיבות עליונה במארג היחסים החדש בין ארה"ב לבין המדינות הערביות. הנושא הפלסטיני, מסתבר, מהווה רק חלק קטן בהשוואה לגודש האתגרים האדירים העומדים בפני ארה"ב במרחב האסלאמי כולו. כל מה שנותר לנו לקוות הוא, שבעלי העיתון "ידיעות אחרונות" לא ינסו לגייס את אובמה לעסוק בסכסוך הקשה בין "ידיעות אחרונות" לעיתון "ישראל היום", אולם, לכו תדעו מה מסתובב בראש ההזוי של עורכי "ידיעות אחרונות".

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "ברק חוסיין אובמה מגיע לביקור במדינת-ישראל", מגזין המזרח התיכון, 8 בפברואר 2013.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

 

בעולמו של דונאלד טראמפ

 

 

טראמפ

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006