כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. sellayohai@gmail.com







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
הליגה-הערבית והטבח בדארפור במערב-סודאן
תרבות פוליטית בישראל לקראת שנת 2048
רעידת אדמה בסין - תמונות מהאסון
כפרים ערביים על אדמה יהודית
בנזיר בוטו נרצחה בפיגוע התאבדות
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
דעיכת השיטה הדמוקרטית במדינות-המערב ובישראל
תאונות דרכים בעולם-המוסלמי - רוצחים בשם אללה
הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
שנה לסיום מלחמת לבנון השניה
נאום עבד אל-נאצר לאחר פירוק האיחוד עם סוריה
אנטומיה של טרור אסלאמי קטלני במוזמביק
פשעי-מלחמה - את מי מעניינת ילדה יזידית בת 5
סיכום כרונולוגי של האירועים ברצועת-עזה - מרץ 2019
העימות בין ארה"ב לצפון-קוריאה - משחקים באש?
מלחמת יום-הכיפורים: ההונאות המצריות שנעלמו מעינינו
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"

שתי מדינות לשני עמים – ארה"ב לאחר בחירת אובמה

מאת: ד"ר יוחאי סלע

16.11.2012


 

 

שורה של אירועים מטרידים נחשפו ימים אחדים לאחר שנודע על בחירתו המחודשת של ברק חוסיין אובמה בבחירות שנערכו ב-6 בנובמבר 2012. יום לאחר שנודעו תוצאות הבחירות, התפרסמה ידיעה על ירי שהתבצע בידי איראן לעבר מל"ט אמריקאי שהיה במשימה לא צבאית מעל המים הבינלאומיים באזור המפרץ הפרסי. הירי התבצע ימים אחדים לפני הבחירות בארה"ב, אך הידיעה על כך התפרסמה יום אחד בלבד לאחר בחירתו של אובמה. האירוע הזה הצטרף לטיוח הרשמי של הרשויות הביטחוניות בארה"ב נוגע לרצח השגריר האמריקאי בלוב שהתבצע בידי פעילי טרור מוסלמים מארגון אל-קאעידה ב-12 בספטמבר 2012, אף-על-פי שהתקבלה התרעה על הפעולה כ-48 שעות לפני תחילתה. בעקבות תהיות רבות שהועלו לאור האירוע בבנגאזי שבלוב, ראש ה-CIA דייוויד פטראוס הוזמן למסור את גרסתו בפני חברי הקונגרס האמריקאי. בתקשורת האמריקאית נרמז פעמים אחדות שפטראוס אינו דבק בגרסא הרשמית של הבית-הלבן ש"לא היה מחדל בבנגאזי" בנוגע לרצח של 4 אמריקאים - בהם השגריר האמריקאי בלוב. ב-9 בנובמבר 2012, ארה"ב "הוכתה בתדהמה" בעקבות פרסום הידיעה על התפטרותו המפתיעה של פטראוס שנחשב לדמות ציבורית מבטיחה שעתידה להשפיע על הפוליטיקה האמריקאית כמועמד של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות של 2016 או מאוחר יותר. מינויו של פטראוס לראש ה-CIA בספטמבר 2011 על-ידי אובמה, התפרשה בידי גורמים אחדים בארה"ב כניסיון של אובמה להרחיק את הגנרל המוערך מהחיים הפוליטיים ובכך לסלול לאובמה כהונה שנייה בקלות רבה יותר.

 

זמן קצר לאחר הודעת ההתפטרות של פטראוס ב-9 בנובמבר 2012, התברר שהוא ניהל רומן ממושך עם כותבת הביוגרפיה שלו, פולה ברודוול, בהיותו מפקד הכוחות הבינלאומיים הפועלים באפגניסטן. חשיפת הפרשה החלה בעקבות תלונה של אישה נוספת בשם ג'יל קלי שקיבלה מכתבי איום מפולה ברודוול כדי שזו תתרחק מפטראוס בשל החשד שמתרקם קשר רגשי עמוק בין פטראוס לג'יל קלי. הסתבר, שחוקרי ה-FBI ידעו על פרשת הרומן בין פטראוס לפולה ברודוול עוד בקיץ 2012, אולם אף גורם בכיר לא עודכן בפרשה זו (כך נמסר לתקשורת) עד לאחר שנודעו תוצאות הבחירות בארה"ב שנערכו ב-6 בנובמבר 2012. מסובך? חכו, זה עוד לא הכל.

 

כרגיל, כמו כל דבר בארה"ב, הפרשה הזו רק הלכה והסתבכה: ב-12 בנובמבר 2012 נודע על פתיחתה של חקירה נגד מפקד הכוחות הבינלאומיים הנוכחי באפגניסטן, ג'ון אלן, בשל תכתובת אלקטרונית בינו לבין ג'יל קלי שבעקבות תלונתה נחשף הרומן בין פטראוס לברודוול. הגנרל ג'ון אלן החליף את פטראוס באפגניסטן לאחר שפטראוס התמנה לראש ה-CIA בספטמבר 2011. עוד התברר שחוקר ה-FBI שעסק בתלונתה של ג'יל קלי, הודח מתפקידו בעקבות שליחת תמונות חושפניות של עצמו אל ג'ין קלי. על-מנת לסבך עוד יותר את הפרשה, נודע שהתובע-הכללי (שר-המשפטים השחור), אריק הולדר, ידע על חקירת ה-FBI עוד בספטמבר 2012. ובכן, האם כל האירועים האלה הם עניינים מקריים, או שמא יש כאן שילוב של חלטורה אמריקאית טיפוסית עם תפאורה כושלת המסתתרת מאחורי הביטוי "אינטרסים לאומיים"?

 

בשעה שאתם קוראים את הדברים האלה, מיליוני אמריקאים עדיין חיים לא שירותים נאותים בעקבות פגיעתה של הסופה "סנדי". שלושה שבועות עברו מאז, והבלגאן האמריקאי חוגג בכל פינה בה הסופה פגעה בחוף המזרחי של ארה"ב. רשתות טלוויזיה אמיצות מקרינות צילומים של תושבים הנאלצים להתמודד באמצעים פרימיטיביים בקור הקשה הפוקד את האזור בשבועות האחרונים. אין תימה איפה, שהחלטורה משחקת תפקיד חשוב מאוד מאחורי פסאדה של "ארגון, סדר ומשמעת". הסגנון ההוליוודי של החיים האמריקאים המתבסס על תפאורת-ענק מדוגמת להפליא, הפכה לחלק בלתי-נפרד מהחיים הציבוריים של ארה"ב בעשרות השנים האחרונות. מדינה של קרטון, קלקר ועץ נראית נפלא בטלוויזיה. אך, במציאות, החיים הם לעיתים קשים מאוד עבור יותר מ-50 מיליון נפש הזקוקים לסיוע כלכלי פדראלי מידי חודש בחודשו.

 

בעקבות מערכת הבחירות האמריקאית של 2012, דוברים ישראלים רבים טרחו לציין ש"שום דבר בפוליטיקה האמריקאית אינו מקרי". כל קשקוש הכי קטן, כל גחמה, כל הנהון, כל הסכמה או אי-הסכמה, כל פגישה מקרית, כל הסטת שיער נחשבים בעיניהם ל"תכנון אמריקאי מוקפד לפרטי פרטים". אפילו האמריקאים עצמם לא מאמינים למה שדוברים ישראלים בכירים חושבים על הפוליטיקה האמריקאית הקפדנית, לכאורה. כנראה שהדוברים הללו (חלקם שדרנים בכירים) ראו יותר מידי סרטים אמריקאים ופחות מידי באו במגע עם החיים האמריקאים האמיתיים היומיומיים. ארה"ב היא מדינה גדולה ברוח ובחומר, אולם בוודאי שלא צריך לעשות ממנה אומה של רובוטים החסינים מכל טעות, אלתור או חפיפניקיות כפי שהחיים האמיתיים באמת מתנהלים במדינה זו. העניין הזה מוביל אותנו לאפקט החברתי בנוגע לבחירתו המחודשת של אובמה בנובמבר 2012.

 

כאשר אובמה נבחר לראשונה ב-2008, כותבים ישראלים יצאו מגדרם כדי לתאר את האירוע ואת משמעותו על ארה"ב והעולם כולו. "עידן אובמה" קראו לזה אז. היו שטענו שארה"ב "המציאה את עצמה מחדש" בעקבות בחירתו של אובמה. חודשים ספורים בלבד לאחר בחירתו הראשונה של אובמה, הוא זכה לקבל פרס נובל לשלום - דבר שעורר גיחוך רב בעולם השפוי של אותה עת. על-מנת לבסס לכאורה את קיומו של "עידן אובמה", עיתונאים ישראלים מטורללים (בגיבוי פוליטי) ניסו בכל כוחם לסכסך בין ארה"ב לישראל לאחר הצלחתו של נתניהו להרכיב ממשלה בראשותו בעקבות הבחירות שנערכו בישראל בתחילת 2009. שוב, אנחנו צריכים להזכיר שאין לנו שום קשר לנתניהו או למפלגת הליכוד או לכול מפלגה אחרת. אולם את האמת המרה הזו אנחנו חייבים להגיד כדי להדגים את גודל האיוולת התקשורתית השוררת בישראל בשנים האחרונות. מה נותר מ"עידן אובמה"? כלום, פשוט שום דבר. בחירתו של אובמה לא רק שלא איחדה את ארה"ב, אלא בחירתו המחודשת של אובמה העלתה מחדש את הטענה שבארה"ב קיימים "שני עמים" העוינים זה את זה ואף מתרחקים זה מזה גם במובן הגיאוגרפי. למה? תיכף נסביר.

 

כפי שציינו במאמרים הקודמים, התפלגות ההצבעה בארה"ב חידדה את ההבדלים האידיאולוגיים בין המחנה הדמוקרטי למחנה הרפובליקני בנוגע לצביונה החברתי, הפוליטי והתרבותי העתידי של המדינה. זהו לא עניין של מה-בכך, אלא זהו נושא בעל חשיבות רבה שישפיע גם על מעמדה הבינלאומי של ארה"ב כמעצמה שיש בכוחה להוביל תהליכים פוליטיים מכריעים ברחבי-העולם. הפיכתה של ארה"ב למדינה רב-תרבותית המתכנסת לתוך עצמה בסגנון אירופאי, תהפוך אותה למדינה דרום-אמריקאית טיפוסית המתמודדת עם בעיות חברתיות קשות ובעיות של חוסר-יציבות כרונית גם במובן הפוליטי. דווקא האתוס האמריקאי שנבנה במשך מאות שנים הוא זה שהפך את ארה"ב למה שהיא. ערעור על הנחות היסוד של האומה האמריקאית והפיכתם למוקצים - כפי שהנושאים הללו באים לידי ביטוי בספרי הלימוד של השנים האחרונות -  יהפוך את ארה"ב למדינה שצריכה להתנצל על עצם קיומה. תהליך מעין זה כבר מתרחש בארה"ב בשנים האחרונות בעזרתם של אינטלקטואלים רדיקליים שהצליחו להשפיע על האקדמיה האמריקאית ועל מערכת החינוך האמריקאית. מי שמבין את התהליך ההרסני הזה, אלה הם אנשי המחנה המסורתי בארה"ב המכונה בלעג "המחנה הרפובליקני". אולם, כדאי מאוד לזכור את הדוגמא הסובייטית של מעצמה מתפרקת, משום שבתהליך אורך טווח, ארה"ב של המאה ה-21 עלולה להפוך למדינה כושלת עם מצבור ענק של נשק גרעיני כפי שרוסיה נמצאת במצבה הנוכחי לאחר התפרקותה של בריה"מ בשנות ה-80 של המאה הקודמת. דווקא המחנה הרפובליקני מבין היטב לאן חותר אובמה בתקופת כהונתו השנייה בבית-הלבן. מסתבר, שיש כאלה בארה"ב הטוענים שפתרון של "שתי מדינות לשני עמים" יכול להיות פתרון בכלל לא רע גם לארה"ב ולא רק לארץ-ישראל. והערה נוספת לסיום: המבצע הישראלי בעזה בעקבות חיסולו של אחמד ג'עברי, הארכי-טרוריסט, ממחיש לכולנו פעם נוספת שלאסלאם הפוליטי יש אידיאולוגיה ברורה שאינה מתיישבת כהלכה עם החשיבה המערבית הליברלית השוררת הן בארה"ב והן בחוגים מסוימים בישראל. התמיכה הבלתי-מסויגת של הממשל האמריקאי הנוכחי בפעולה הישראלית, יכולה לרמוז לנו שמשהו בכל זאת זז בבית-הלבן לאור השינויים המתרחשים בעולם-הערבי שהפך לבית-חרושת של רצח המוני.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, " שתי מדינות לשני עמים - ארה"ב לאחר בחירת אובמה" מגזין המזרח התיכון, 16 בנובמבר 2012.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר





גלריית המגזין

 

24 ביוני 2019

 

 

טרור אסלאמי: 136 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה;

 

 

את מי מעניינת ילדה יזידית בת 5

 

 

 

 

 


 

מגדל דוד

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2019-2006