כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
פרספקטיבה היסטורית: שוב אופנסיבה רוסית מלוּוה באולטימטום
גיאוגרפיה או פורנוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון
בחירות בארצות-הברית, נובמבר 2016 – מאמר סיכום
כישלונה של קלינטון: הבוקר שלמחרת – היקיצה המרה
עם טיפ-טיפת מזל - אובמה וביטחון מדינת-ישראל
אקדמאים ישראלים בשירות הטרור הערבי
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
אנגלה מרקל מול דונלד טראמפ – דו-שיח של חרשים
המדיניות הגרמנית דחפה את בריטניה מחוץ לאיחוד
תקשורת פוליטית בישראל – הקשרים של השקרים
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
טורקיה – מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
איראן השיעית תהפוך לטרמפולינה של גרמניה במזרח-התיכון
עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל
אשרף מרואן - המרגל שהפעיל את ראש ה"מוסד"
הַפָּרָשׁ הלבנוני נכנס לפעולה
הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית
כפרים ערביים על אדמה יהודית
העימות בין ארה"ב לצפון-קוריאה - משחקים באש?

אולימפיאדת לונדון והפתטיות האומללה של התקשורת הישראלית

מאת: ד"ר יוחאי סלע

09.08.2012


 

 

 

בואו נקבל תמונה מרהיבה של הפתטיות של התקשורת הישראלית הירודה: גם באולימפיאדה הזו המתקיימת בלונדון של 2012, התקשורת הישראלית אינה מצליחה להתגבר על היצר הישן נושן שלה שתכליתו הבלעדית הוא ללגלג על הספורטאים הישראלים שנכשלו או כאלה שלא הצליחו להגיע לתוצאות משביעות רצון בעיני "התקשורת" הירודה שלנו. שימו לב למאמר שכתבתי במגזין זה בעקבות אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008. כאילו מאומה לא השתנה מאז בתרבות התקשורתית הקיימת בישראל. אותם עיתונאים, עבי-בשר ומעלים עשן, המתיימרים להבין בענפי הספורט השונים - החל מהליכה על קורה ועד לטקטיקות קרב בג'ודו - מפגינים למעשה את התרבות התקשורתית הירודה הקיימת בישראל מזה כמה עשורים. את הלגלוג הזה שמענו גם שהחלה תעשיית היין לפרוח בישראל, וכן בנוגע לתעשיית הגבינות, האופנה, ההייטק ואף בנוגע להיבטים תרבותיים רבים המקיפים את חיינו בישראל לאורך כל השנה.

 

עיתונאים רבים בישראל טוענים ש"אין לנו תרבות ספורטיבית". אולם כדי שתהיה לנו "תרבות ספורטיבית", צריכה להיות לנו "תרבות תקשורתית" של יושר והגינות, והענקת יחס של כבוד לאלה המעניקים לנו רגעים ספורטיביים בלתי-נשכחים מעצם השתתפותם בתחרויות ספורט בינלאומיות. הכישלון הוא לא עילה ללגלוג, אלא הוא צריך להוות רק עילה חיובית לשיפור התוצאות בעתיד. כדאי מאוד לזכור את הנתון הבא: מתוך 10,000 ספורטאים המתחרים באולימפיאדה, רק כ-900 מהם יזכו למדליה כלשהי. זה עדיין לא אומר שמישהו צריך לזלזל את להפגין יחס עוין כלפי אלה שלא זכו להגיע לשלושת המקומות הראשונים בכל תחרות - אלא אם כן אתה עיתונאי ישראלי. היחס העוין של התקשורת הישראלית כלפי הספורטאים, דוחף את הטוקבקיסטים להפגין יחס של זלזול מתנשא כלפי כל אירוע ספורטיבי בו משתתפים ספורטאים ישראלים.

 

רבים מאיתנו שוכחים שאירועי ספורט הם למעשה אירועי בידור שמטרתם לגרום עונג והתרגשות ציבורית מהיכולת האנושית להגיע להישגים פיזיים יוצאים מהכלל. גם אלה המגיעים אחרונים בכל ענף ספורטיבי, עדיין הישגיהם עולים לאין-שיעור מהישגיהם הספורטיביים של כלל האוכלוסייה (כולל את פרשני הכורסא העובדים תקשורת הישראלית). להיות במקום 20 או 30 או אפילו 50, זה עדיין נחשב להישג ספורטיבי במסגרת הצמרת העולמית. אלא, שבתרבות התקשורתית המסיתה שיש בישראל כלפי מרבית הנושאים המקיפים את חיינו, כל כישלון קטן הוא עילה מיידית להקמת ועדת-חקירה שמטרתה לערוך "משפט שדה" כדי לספק את יצר הנקמנות שהשתרש בישראל בשנים האחרונות.

 

על-מנת להבין קצת יותר את התרבות התקשורתית בישראל גם בנושאים שונים, להלן דוגמא אחת מיני רבות: התקשורת הטכנולוגית הבינלאומית מציינת שמדינת-ישראל היא המקום השני בחשיבותו בעולם בתחומי ההייטק. אלא שבתקשורת הישראלית אי-אפשר לכתוב משהו ללא ביטויים מתלהמים של "חורבן נורא" המתקרב אלינו. כך למשל, העיתון הכלכלי דה-מרקר העניק, ב-7 באוגוסט 2012 בעמוד 10, כותרת לכתבה שעסקה בנושא באופן הבא: "קריאת אזהרה למדינת הסטארט-אפ - תתקשה להמשיך קדימה בלי ספינות דגל שמעסיקות אלפי עובדים". כל קשקוש הכי קטן המתחולל בישראל מקבל כותרות צעקניות של חורבן מתקרב "אם לא יעשו את מה שהכתב חושב שצריך לעשות". ב-20 השנים האחרונות אנחנו שומעים "קריאות אזהרה" כאלה ללא הרף גם בתחומים המשיקים להייטק. על אותו עיקרון מתלהם ופתטי, התקשורת שלנו מסקרת אירועי ספורט מקומיים ובינלאומיים בהם משתתפים גם ספורטאים ישראלים. בישראל התקשורתית יש נוסחה מיוחדת שפועלת על כל נושא: אם מישהו מצליח, אז זה בעיקר בזכותו. אולם, אם מישהו נכשל, אז זה בעיקר באשמת המדינה. ככה זה עובד במסגרת הבכיינות כללית השוטפת את ישראל בעשורים האחרונים.

 

שימו לב לתרבות התקשורתית האינפנטילית שהשתרשה בישראל: אבינעם פורת פרסם ב-7 באוגוסט 2012 מאמר דעה באתר YNET. בין יתר הדברים, הוא כתב כך על הכישלון, לכאורה, של הספורטאים הישראלים באולימפיאדת לונדון 2012: "הספורט הישראלי קיבל איפון בלונדון. אז מה עושים? שרת הספורט, לימור לבנת, תצטרך להקים ועדת חקירה ממלכתית שתנסה לחפש את הסיבות לכישלון. כבר עשו את זה בעבר, כשוועדה בראשות השופט דב לוין ז"ל הביאה למקצה שיפורים, אבל בסופו של דבר הלהבה דעכה". ללא ספק בישראל יש ספורט לאומי שיכול להתחרות בהצלחה נגד כל המדינות בעולם - הקמתן של ועדות חקירה על כל נושא. בתחום זה אנחנו ממש הכי טובים בעולם. מדליית זהב - קטנה עלינו. אולי צריך להקים ועדת-חקירה בנוגע להחלטתו של ערוץ 1 להפיק תוכנית בידור יומית אינפנטילית ורדודה בשם "פוטו פיניש", וזאת במקום להעביר שידורים חיים מהאולימפיאדה או שידורים חוזרים של אירועים שהיו במהלך היום. קצת חומר למחשבה לקראת האולימפיאדה הבאה שתיערך בברזיל ב-2016.

 

כולנו יודעים שעיתון הארץ מאוד "דואג" לישראל ולרווחת תושביה. במסגרת הדאגה הכנה הזו, התפרסם מאמר ב-7 באוגוסט 2012 מאת אייל גיל, תחת הכותרת: "טוב מאוד שקורזיץ סיימה ללא מדליה". וואו, ממש כותרת הדהימה. במסגרת הרציונאליזציה המעוותת השוררת במרבית דפיו של עיתון הארץ, לכותרת הזו ניתנה כותרת-משנה פרשנית במילים הללו: "אם הייתה זוכה, המדליה הייתה מסתירה שנים של הזנחה פושעת, יחס עוין לספורט ותקצוב מחפיר. יציאה מלונדון ללא מדליות תשבור את קשר השתיקה". כדי להבין עוד יותר את השיח המתלהם וגס-הרוח של התקשורת הישראלית, שימו לב למילים הללו שהובאו בגוף המאמר של אייל גיל: "הספורטאים האולימפים של ישראל מתאמנים בתנאים בלתי אפשריים, חיים על קצבאות מינימאליות, צריכים לממן את הזקפה הלאומית מכיסם או הולכים לקושש פרנסה אצל בעלי ממון נדבנים". אם כבר מדברים על "זקפה", אולי כדאי לברר מי מממן את הזקפה האנטי-ישראלית של עיתון הארץ.

 

הביטויים האלה, לצד ביטויים נוספים, מפגינים בעליל את הקווים הברוטאליים המאפיינים את התרבות התקשורתית בישראל - בעיקר של עיתון הארץ ועובדיו - לא רק בתחום הזה, אלא בתחומים רבים ונוספים המקיפים את חיינו בישראל. אירועי ספורט הם בסך-הכל כלי בידורי של הפגנת היכולת האנושית להגיע להישגים פיזיים יוצאים מן הכלל, ולא עילה להפגנת ברוטאליות מילולית כלפי גורם כלשהו במדינת-ישראל. לפני שהתקשורת הישראלית תתבכיין פעם נוספת על "גל האלימות השוטף את מדינת-ישראל", כדאי מאוד שהתקשורת הישראלית תלמד לרסן את עצמה גם בנושאים חשובים הרבה יותר מאירועי ספורט בינלאומיים. בשנת 2013 יתקיימו בישראל אירועי המכביה ה-19 - שהיא האירוע הספורטיבי השלישי בגודלו בעולם. אתם בטח מתארים לעצמכם את כמות הלגלוגים שתשטוף את התקשורת הפתטית שלנו בנוגע לאירוע הספורטיבי החשוב הזה. תתכוננו, זה לא הולך להיות קל.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "אולימפיאדת לונדון והפתטיות האומללה של התקשורת הישראלית", מגזין המזרח התיכון, 9 באוגוסט 2012.

 

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • ניסחת במדוייק את הרגשתי כל השבועיים האלו




גלריית המגזין

 

23 בספטמבר 2017

 

 

טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית

ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל לאורך הדורות

 

הפלישה הערבית לארץ-ישראל וההתיישבות היהודית

 

כפרים ערבים על אדמה יהודית

 

קריאת ספרים בעולם-המוסלמי - בערות בשם אללה

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006