הקיץ היה חם. תמיד חם בקיץ, אז מדוע מתרגשים מזה? כי השנה היה חם במיוחד - טמפרטורות בנות שלוש ספרות (הטמפרטורות נמדדות כאן בסולם פארנהייט) הן כמעט תופעה יום יומית. זה באמת חם. איך אנשים חיו פה לפני שהמציאו את המזגן? חסידי התיאוריה של התחממות כדור-הארץ או החממיסטים בקיצור, משפשפים את ידיהם בהנאה - אמרנו לכם שזה מה שעומד לקרות. אם האנושות לא תתעשת ותשנה את דרכיה הנלוזות על כולנו נגזר להיצלות באישו של גיהנום. בינתיים, עד שהאנושות תשנה את דרכיה, לא נותר אלא לחרוק שיניים ולשלם את חשבונות החשמל (קרוב ל-500$ לחודש!) שמיזוג האוויר צורך. כמה טוב היה בחורף - הגז להסקה איננו עולה כל כך ביוקר. אבל רגע, משהו לא מסתדר. החורף השנה היה גם כן קר. קר זה לא מילה. בחודשים ינואר ופברואר נרשמו טמפרטורות של 20 מעלות ופחות ולעתים אף טמפרטורות חד ספרתיות (הכל בסולם פארנהייט כמובן). קור כזה גם הוא חריג, אז מה קורה פה? כדור-הארץ מתחמם או מתקרר? כשאנשים התחילו לשאול איך ומה, החממיסטים לא איבדו את העשתונות. מזג אוויר ואקלים זה לא אותו הדבר הם הסבירו בטון מתנשא. אני חייב להודות שלא הבנתי מה הם רוצים לומר בדיוק, אבל התביישתי לשאול כדי לא לתת להם [לחממיסטים] הזדמנות לומר לי מה הם חושבים על אחד כמוני. וכך נשארתי עם ההסבר שכאשר קר זה מזג אוויר וכאשר חם זה אקלים. נו טוב, בטח יש מישהו שמבין את זה יותר טוב ממני. אני עוד לא מצאתי אותו. לעומת זאת, ביום הכי חם שהיה עד עכשיו כאן (טמפרטורה של 105 מעלות פארנהייט בצל - תאמינו לי זה באמת חם), הכותרת בחדשות הייתה עדיין לא נשבר שיא החום של 1935 בו הטמפרטורה הגיעה ל-108 מעלות. כדור הארץ מתחמם והטמפרטורה היום יותר נמוכה ממה שהיא הגיעה לפני כ-80 שנה? זה כנראה מזג האוויר ולא האקלים. 

על הרקע הזה נחתה ידיעה מטעם סוכנות החלל האמריקאית נאס"א שכמעט כל שכבת הקרח המכסה את גרינלנד הפשירה השנה. זו "תופעה חסרת תקדים", לטענת אנשי נאס"א, שהתרחשה תוך פרק זמן קצר ביותר. נו, אני אומר לעצמי, הפעם זה כבר רציני. כל-כך הרבה קרח שהפשיר וודאי יביא לעליית פני המים. ומה עם הבטחתו של אובמה שעם הגיעו לילטון עליית פני המים תיעצר? זה יהיה בקדנציה השנייה.

מטבע הדברים, מה שזוכה לכותרות בארה"ב, מגיע גם לארץ-הקודש, ומקבל סיקור מלא בטלוויזיה הישראלית (אינני זוכר אם זה היה ב"מבט" או אצל לונדון וקירשנבאום). המומחה התורן הסביר לצופים את פרטי התגלית, כשהוא מדגיש יותר מפעם את היות התופעה חסרת תקדים, ומסיים בקול דרמטי "זה הוא זה, עכשיו אין יותר ספק, כדור הארץ באמת מתחמם. אם עוד היה מי שהוא שפקפק בכך, אחרי גרינלנד לא נותר לו מה לומר". הבעיה עם מומחים כאלה היא שהם מסתפקים בדרך כלל בכותרת בלבד, וכאשר הם עושים את המאמץ וקוראים את הידיעה במלואה, הם לא תמיד מבינים את מה שהם קראו. 

לו המומחה היה מתאמץ קצת וקורא יותר הוא היה מגלה שבכתבה עצמה לא מזדרזים להסיק את המסקנות אליהן הוא הגיע. הנוסח בגוף הידיעה שהתפרסמה בסוכנויות הידיעות וכן בעיתונות הוא מדענים מתקשים להסביר את הפשרת הקרח המהירה בגרינלנד. אני רק יכול לנחש שלמקרא הדברים האלה המומחה שלנו הגיב בזלזול - מה כל כך קשה להבין כאן? כדור הארץ מתחמם, לא? הדבר היחיד שאפשר לומר לזכותו של המומחה הוא שכאשר בגרינלנד אפשר לצאת החוצה לבושים בטישרט בלבד זה באמת לא רגיל.

אם המומחה היה ממשיך לקרוא את החדשות הוא היה מגלה שמופיע שם המשפט הפשרת קרח כזאת התרחשה בגרינלנד בפעם האחרונה בשנת 1889. זה כבר קרה פעם בעבר? אני לתומי חשבתי ש"חסר תקדים" זה מה שהוא שלא קרה אף פעם בעבר. יתרה מזאת, כתוב שם שזאת תופעה מחזורית שהתרחשה בערך אחת ל-150 שנה במהלך 10,000 השנים האחרונות. אולי ב"חסר תקדים" הכוונה היא לעובדה שתופעת טבע חוזרת על עצמה כבר 10,000 שנה?  

הכותרת הרעשנית, וצורת הצגת הדברים בתקשורת, לא רק בישראל, היא דוגמא נוספת לשרלטנות האופפת את נושא התחממות כדור הארץ - בעבר הגדרתי את זה כהונאת המאה. למרבה הפלא הניו יורק טיימס, אחד מנושאי הדגל של החממיסטים, הפגין הפעם גישה שקולה (http://www.nytimes.com/2012/07/25/science/earth/rare-burst-of-melting-seen-in-greenland-ice-sheet.html?_r=1) ונמנע מלהיגרר אחרי ההתלהמות החממיסטית..

לסיום מספר מלים על ה"סיוט" החממיסטי של הפשרת הקרח. זה לא סיפור חדש. מה שקרה עכשיו עם ה"תגלית" הגרינלנדית כבר קרה בעבר. זה בהחלט נכון שהפשרה של כמויות גדולות של קרח מוסיפה מים לאוקיינוסים, וכאשר הכמות המופשרת עולה על ההתאדות זה יכול להביא לעליית פני המים. זה נושא שאסור להתעלם ממנו, מאחר ועלייה כזאת, אפילו של מטרים ספורים, תפגע בערים השוכנות על החופים. אבל השאלה היא ה-כצעקתה? מאחר וכל הדיון סובב סביב אזור הקוטב הצפוני, כדאי לשים את הדברים בפרופורציה. רוב הקרח שעל פני כדור הארץ, קרוב ל 90%, נמצא דווקא באזור הקוטב הדרומי - ביבשת אנטארקטיקה ובקצה הדרומי של יבשת דרום אמריקה, פטגוניה וארץ האש (Tierra del Fuego). האקלימטולוגים החממיסטים טוענים שהקרח של אנטארקטיקה מפשיר בקצב שבשנים "רעות" במיוחד יכול להגיע ל 200 ק"מ מעוקבים בשנה. זה נשמע הרבה, לא? אבל הנפח של שכבת הקרח באנטארקטיקה הוא כ 30 מיליון ק"מ מעוקבים. אתם יכולים לחשב לבד כמה זמן יעבור עד שזו תתחיל להיות בעיה רצינית. אבל קיימת גם התופעה ההפוכה. לפני שלוש שנים התפרסמה ידיעה על אחד מכמה שדות קרח בעולם שלא "נכנעו" להתחממות כדור הארץ (אסושייטד פרס, 14 ביוני 2009) הגדלים במקום לקטון. מבלי להעלות את השאלה הנצחית כמה זה "כמה", אסתפק בכך שמדובר בקרחון ענק בארץ האש המכיל כ-30% מרזרוות המים המתוקים של כדור הארץ. מומחים לקרחונים התקשו להסביר את התופעה. אחד מההסברים שהוצעו ע"י החממיסטים היה לא כל הקרחונים מגיבים באותה צורה לשינויי האקלים. אולי הקרחונים יודעים להבדיל בין מזג אוויר ואקלים? אני בסך הכל פיסיקאי, אקלים זה לא השטח שלי, אבל בחיים שלי לא שמעתי על קרח שלא מפשיר כאשר הוא מתחמם. לפרטים נוספים ראו במאמר "קרח בארץ האש" שהתפרסם במגזין אימגו ב-9 ביולי 2009.

==

מאת: ד"ר ישראל בר-ניר, "האקלים העומד עלינו לכלותינו - הקיץ החם של 2012", מגזין המזרח התיכון, 29 ביולי 2012.