כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
המנהיגות הפלסטינית אינה רוצה להקים מדינה עצמאית
הלגיטימיות של המשטרים הרודניים
על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים
בעולמו של דונאלד טראמפ - מאמר ראשון מתוך שניים
הדמוקרטיה המערבית בעידן התקינות פוליטית
הכלכלה הישראלית – האם התל"ג הוא חזות-הכל
גרמניה ומשבר הפליטים – דינמיקה של אלימות פוליטית
להבקיע את חומת האטימות האנטי-ישראלית
סתיו 2014 – הרהורים לאחר מעשה
מלחמת יום הכיפורים: "1973 - הדרך למלחמה"
בחירות 2012 בארה"ב - זה יכול לקרות רק באמריקה
טרור אסלאמי - כמה בני-אדם נהרגו בחודש יוני 2010
ישראל במלכודת ההונאה התעמולתית האנטי-ישראלית
סוריה עומדת מאחורי חיסולו של גנרל פרנסואה אל-חאג´
מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן
סתיו 2017 - על תחזיות פוליטיות ועל חזיונות (שווא)
העימות בין ארה"ב לצפון-קוריאה - משחקים באש?
הממשל החדש של טראמפ - מלחמת 100 הימים
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים

כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית

מאת: ד"ר יוחאי סלע

20.07.2012


 

 

מדינת ישראל נמצאת כבר שנים רבות תחת מתקפה של היסטריה מוסרית המשבשת באופן תדיר את החיים התקינים בתחומים רבים שיש להם השפעה כבירה על חיינו. רק לפני שנים אחדות יצאה הפרקליטות הישראלית בהצהרות קשות על "שחיתותו" של אהוד אולמרט שכיהן באותן שנים כראש-ממשלת ישראל, אך לפתע פתאום, לאחר ארבע שנים, התברר שלא הייתה הצדקה ממשית להעמדתו לדין פלילי. "שלטון החוק" בישראל יחד עם התקשורת ההיסטרית שלנו, יצרה מצגת שווא של שחיתות בלתי-מתקבלת על הדעת של ראש-הממשלה לאור עדותו המפוקפקת של בעל-עניין (משה טלנסקי) שכנראה היה לו אינטרסים זרים שנועדו לסבך ראש-ממשלה מכהן שנבחר בבחירות דמוקרטיות.

 

ראו איזה פלא, שמו של טלנסקי הופיע בכתב-האישום נגד אולמרט 690 פעמים. אולם, בהכרעת בית-המשפט נאמר על טלנסקי המשפטים הללו: "(טלנסקי) הזוי, שנוי-במחלוקת, שמיטב שנותיו מאחוריו. (טלנסקי) הוא בעל אינטרסים שהונע משכחה והמתחכמות. בחינה פנימית של מכלול עדתו (של טלנסקי) ודבריו בבית-המשפט ובמשטרה, מציגה לפנינו אדם מורכב שנתן עדות מורכבת, המציבה קושי לא מבוטל לסמוך עליה. כמו כן, (טלנסקי) סיפר סיפורים שלא לעניין על אנשים נוספים". את התמונה הזו הייתה צריכה לראות באופן ברור פרקליטות המדינה עוד לפני הגשת כתב-אישום. המסקנה המצערת היא, שאין לנו מערכת משפטית מפוארת כפי שאחדים מאיתנו נוטים לחשוב.

 

איך שלא תסתכלו על זה, "שלטון החוק" בישראל הדיח ראש-ממשלה מכהן בגלל מצגת-שווא של "היסטריה מוסרית" של קבוצת משפטנים מתחסדים - המנסים לדחוק כל פעילות פוליטית שנויה-במחלוקת לתחום הפלילי. דווקא בערב חג העצמאות של שנת 2008, היה דחוף לנציגי "שלטון החוק" בישראל להכריע בעניינו של אולמרט כאילו הוא עתיד לנוס מהארץ בשל החשדות נגדו. אפילו בחג המוקדש הזה, בשנת ה-60 להכרזת העצמאות, "שלטון החוק" בישראל ניסה לגרוף כותרות תקשורתיות צעקניות כאילו התחוללה בישראל רעידת-אדמה איומה וקשה. צו איסור פרסום הוטל למען החקירה רק כדי להשפריץ עוד נופך דרמטי ומיותר לחשדות שהועלו נגד ראש-הממשלה. "שלטון החוק" בישראל אינו אוהב ישראלים שמחים ביום חגם.

 

אחדים מנציגי "ההיסטריה הציבורית" המכהנים בנקודות מפתח בישראל, טוענים כי "שלטון החוק בישראל" נמצא בסכנה. אולם, עלינו לציין שדווקא הדמוקרטיה הישראלית היא שנמצאת בסכנה בגלל בחישתם הגסה של אלה הטוענים טענה זו מידי יום ביומו כחלק מאג'נדה פוליטית מסוימת. לאחר זיכויו של אולמרט בסעיפים אחדים, הוא יצא בהצהרה ש"יש שופטים בירושלים". לצערנו הרב, אין שופטים בירושלים, משום שהצדק הישראלי אינו יכול להיעשות רק על-ידי שלושה אנשים - מוכשרים ככול שיהיו. הצדק הישראלי צריך להיעשות עוד לפני הגשת כתב-אישום ובוודאי הרבה לפני "גרירתו של אדם ברחובות העיר" במשך 4 שנים רצופות. כל אחד מכם צריך לשאול את עצמו, איך מדינת-ישראל צריכה לפצות אדם כזה שיוקרתו נרמסה במשך 4 שנים רצופות לאור הכותרות הצעקניות בכל כלי התקשורת? לא "שלטון החוק" נמצא בסכנה, אלא כל אזרח ישראלי נמצא בסכנה, משום שיש בישראל סרבול משפטי מכוון הנובע בעיקר מ"היסטריה מוסרית" צבועה ומתחסדת. האם רק המערכת המשפטית שלנו מתנהגת כך? בואו ניזכר לרגע בדו"ח מבקר המדינה בנוגע להשתלטות הישראלית על ספינה "מרמרה" ב-31 במאי 2010. זה נשמע כל כך רחוק, אבל בכל זאת בואו נדבר בקצרה גם על העניין הזה:

 

עוד דו"ח חדש נפל על עם-ישראל הצמא לכאורה לדוחות חדשים מידי יום ביומו. הפעם, ב-13 ביוני 2012, יצא דו"ח של מבקר המדינה (מיכה לינדנשטראוס) בנוגע להתנהלותם של הגורמים האחראים בנושא משט הטרור של ארדואן (המרמרה) של ה-31 במאי 2010. למי שלא זוכר, בתאריך זה השתלטו חיילי צה"ל על הספינה "מרמרה" שבמהלכה נהרגו 9 בני-אדם לאחר התקפה אלימה של פעילים טורקים רדיקליים על חיילי צה"ל. למי שלא זוכר, במשט האלים הזה השתתפה גם ח"כ חנין זועבי מסיעת בל"ד הידועה לשמצה - הדימוי המפוקפק של מפלגה זו נרכש גם בעקבות בריחתו מישראל של ח"כ עזמי בשארה הפשיסט שתמך במסע ההרג של משפחת אסד בסוריה לאורך כל השנים האחרונות.

 

אנחנו יודעים בדיוק מה קרה במהלך ההשתלטות של חיילי צה"ל על הספינה. ראינו את התמונות והצילומים ושמענו את הקולות. אולם, מסתבר, שהתקשורת הישראלית בכללותה מחפשת את ראשו של ראש-ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, על כל צעד ועל כל שעל. אני רוצה להזכיר לכם כותרת הזויה שהתפרסמה בעיתון "ידיעות אחרות" ב-16 ביוני 2010: בעמוד 4 של העיתון התפרסמה ידיעה על החלטתו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לחקור "תהליכים מסוימים העוסקים במשט הטורקי". עורך העיתון, כרגיל, בחר למרוח על רוחב העמוד את הכותרת "הם מפחדים". הכוונה כמובן, הופנתה לעבר ממשלת ישראל ובעיקר לעבר ראש-הממשלה, בנימין נתניהו.

 

ובכן, האם באמת ממשלת ישראל כל כך מפחדת מהדו"ח הזה? חלקים רחבים בתקשורת הישראלית הפכו את ממשלת נתניהו לסוג מסוים של "שק חבטות" על כל נושא ועל כל היבט. אולם, בכך הם הפכו את ישראל כישות מדינית ל"שק חבטות" של פעילים רדיקליים ברחבי העולם הרואים את המדינה היהודית כבלתי-לגיטימית רק בגלל שיהודים מבקשים לקיים את הלאומיות ההיסטורית שלהם על אדמתם ההיסטורית. דו"ח מבקר המדינה על המשטר טורקי רק מחזק את המגמה האנטי-ישראלית הזו משום ש"כולם" מצפים מהמדינה היהודית להתנהג לא כבני-אדם אלא כ"מלאכי השרת" - החפים מכל טעות אנושית.

 

על-מנת להבין את המגמה הכללית של הדו"ח אפשר להסתפק במילותיו של המבקר עצמו, כפי שהוא כתב באופן הבא: "בתהליך קבלת ההחלטות בהובלת נתניהו ובאחריותו נתגלו ליקויים מהותיים ומשמעותיים.. ללא עבודת-מטה סדורה, מוסכמת, מתואמת ומתועדת חרף ההכרה בחריגותו של המשט". הבנתם את הרעיון? במדינת-ישראל מתקבלות החלטות הרות-גורל מידי יום ביומו. בניגוד להחלטות האלה, ההשתלטות על הספינה הייתה לא עניין גדול במיוחד גם משום שהחיילים נשאו על כתפיהם רובי-צבע על-פי החלטת מפקדיהם. מבקר המדינה והתקשורת החפיפיניקית שלנו יצרו לאירוע דימוי כאילו נפלו השמיים על מדינת-ישראל. שימו לב לקשקוש הנוסף של מבקר המדינה: "ראש-הממשלה לא הנחה על ביצוע עובדת מטה אינטגרטיבית בנוגע למדיניות להתמודדות עם המשט, ותחת זאת קיים פגישות אישיות נפרדות.. בלתי מתועדות וללא סיכומים". וואו! מדהים! כאילו הדבר קשור לפריצתה של מלחמה-כוללת שכולם יודעים לאן מובילים פני הדברים. למרות המתיחות עם טורקיה - עליה דיברנו פעמים אחדות במגזין זה עוד לפני פרשת המרמרה - קשה היה להעריך באותם ימים באופן מדויק לאן פני הדברים יתגלגלו בעקבות המשט הטורקי שהופעל בידי גורמים רשמיים בטורקיה. הבעיה אינה בחשיבה מקובעת של הגורמים המחליטים בישראל, אלא הבעיה נעוצה בכך שהמערכות המבקרות שלנו מצפות ממנהגי ישראל להיות חפים מכל טעות אנושית הנובעת משיקול-דעת שגוי או זו הנגרמת בשל מידע חלקי ולא מספק לאור נסיבות אובייקטיביות לחלוטין.

 

במדינה דמוקרטית הביקורת הציבורית משמשת כלי-עזר לבעלי-תפקידים לנהל כהלכה את ענייני המדינה והחברה. אולם, לצערנו הרב, בישראל השתרשה הדעה שמאחורי כל פוליטיקאי רוחשת של כוורת של אינטרסים מנוגדים הנובעת משחיתות אישית בלבד. למרבה הצער, דווקא "שלטון החוק" בישראל האמון על צדק, יושר ואמת, מדרבן את הגופים המבקרים להתנהל מול פוליטיקאים כאחרוני העבריינים הפליליים. במצב כזה, אף אדם שפוי לא ירצה לקחת על עצמו תפקיד ציבורי בעל משמעות כדי לא ליפול למלכודת המשפטית הנובעת "מהיסטריה מוסרית" צבועה ומתחסדת. במילים אחרות, "שלטון החוק" בישראל במצבו הנוכחי, מהווה סכנה לא קטנה לדמוקרטיה הישראלית.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "כשהיסטריה מוסרית משבשת את הדמוקרטיה הישראלית", מגזין המזרח התיכון, 20 ביולי 2012.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • דברים כדרבנות!
  • נהנתי מאוד לקרוא כל מילה




גלריית המגזין

 

20 באוקטובר 2017

 

 

מגמות רדיקאליות במחשבה המדינית הגרמנית

 

 

 

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

 

הרביעייה הפותחת - ארבעת פרשי האפוקליפסה

על מלחמה ושלום - היבטים משפטיים ומוסריים

על תקינות פוליטית ועל עליבותה של האקדמיה הישראלית

חוכמת הטיפש - השיח הציבורי בישראל

 

 

 תקשורת ישראלית

 

כשהיסטריה מוסרית משבשת את דמוקרטיה הישראלית

תקשורת פוליטית בישראל - הקשרים של השקרים

עיתון הארץ לא אוהב את הסיוע הישראלי לנפאל

התקשורת צריכה לבקש סליחה מבנימין נתניהו

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006