כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
צעירים באירופה – האם הדמוקרטיה מתחזקת או נחלשת
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
טרור אסלאמי – אנגלה מרקל בסעודיה - אפריל 2017
אחמד שוקיירי וכישלונה של הלאומיות הפלסטינית
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק א
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
ספר חדש: "קיצור תולדות דגל ישראל", מאת דני בירן
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir
היהירות הגרמנית הטיפוסית מול הנחישות הישראלית
לסיפור שלנו עם גרמניה יהיה סוף רע מאוד
ממלחמת ששת-הימים למלחמת יום הכיפורים – האירועים המרכזיים: חלק ב
ספר חדש: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס
נְתַנְיָהוּ בְּגוֹב הָחָקִירוֹת - פוליטיקה ישראלית 2017
מלחמת-האזרחים בסוריה ומעמדו של בשאר אל-אסד
החולות הנודדים של הטרור האסלאמי ברחבי העולם
עולם חדש: ארה"ב אחרי טראמפ - מאמר שני בסדרה
נשיאותו של ברק חוסיין אובמה - הפרק הבא
La Nacionalidad Palestina como Movimiento Nacionalista de la Liga Árabe
אנטישמי הוא לא רק מי שדוחף יהודי לתנור

מלחמת-האזרחים בסוריה ומעמדו של בשאר אל-אסד

מאת: ד"ר יוחאי סלע

01.06.2012


 

 

ב-26 במאי 2012 דומה היה שנחצה עוד קו-אדום במלחמת האזרחים המתחוללת בסוריה מאז ה-15 במרס 2011. ביום זה, הופגזה העיירה אל-חולה השוכנת במחוז חומס בירי של טנקים שגרמו להרס רב. לאחר שוך הירי, נכנסו כנופיות "השביחה" העלוויות הנאמנות למשטר, והחלו לטבוח במשפחות שלמות כולל ילדים קטנים שאימותיהם ניסו לסוכך עליהם, אך ללא הצלחה רבה. תושבי העיירה ידעו לספר על ביזה המונית ואונס של נשים לעיני ילדיהן ומשפחותיהן. האונס בסוריה, בדומה למדינות מוסלמיות נוספות, הפך לכלי מלחמה לגיטימי נגד האוכלוסייה המתנגדת לבשאר אל-אסד. בסיכומו של יום, נרצחו בעיירה במשך שעות אחדות יותר מ-100 בני-אדם - מהם 32 ילדים - כולם בני "חמולה שבטית" אחת. בתגובה למעשה, האופוזיציה הלוחמת בסוריה, המורכבת גם מאנשי "הצבא הסורי החופשי", החלה לנהל מצוד אחרי אנשי כנופיות "השביחה" ואחרי קציני צבא הנאמנים למשטר. במקרים אחדים, האופוזיציה הלוחמת בסוריה הוציאה להורג ללא משפט חברי כנופיות וקצינים בכירים הנאמנים למשטר העלווי של בשאר אל-אסד. גורמים באופוזיציה הסורית טרחו לפרסם סרטונים על מעשי הנקמה הללו שהתרחשו שעות אחדות לאחר שנודע על הטבח בעיירה אל-חולה. לאחר שנודעו פרטי המעשה בעיירה - וזאת, למרות נוכחותם של משקיפי האו"ם על אדמת סוריה - רבים בקהילייה הבינלאומית הגיעו למסקנה שיש צורך למצוא בפתרון מהיר בסוריה על-מנת להביא להפסקתם של מעשי ההרג ההדדיים הללו. התגובה הרשמית של סוריה לאירועים הקטלניים בעיירה אל-חולה מדגימים היטב את המצב האוטיסטי בו שרויה כלל ההנהגה הסורית. משרד-החוץ הסורי פרסם הודעה יום לאחר שנודעו פרטי הטבח במילים הללו: "מעשה כזה, שבו נורו למוות נשים, ילדים וזקנים, אינו אופייני לצבא הסורי הגיבור". במסיבת עיתונאים שנערכה יום לאחר הטבח נמסר מפי דובר משרד-החוץ הסורי, ג'יהאד מקדיסי, ש"גורמים בארגון אל-קאעידה אחראים לטבח". באורח מפתיע, יצאה הודעה מאיראן בה היא מאשרת ש"משמרות המהפכה" מסייעות למשטר העלווי של אסד, שאם לא כן, "הטבח בעם הסורי היה כפול ומכופל" - כך לפי ההודעה האיראנית. בדומה למקרים נוספים, גם הפעם הטלוויזיה הסורית טענה שמתנהל נגד סוריה "קמפיין היסטרי של הסתה" לאור התגובות הבינלאומיות בנוגע לטבח בעיירה אל-חולה שנעשה רובו ככולו בידי כנופיות "השביחה" הנאמנות למשטר.

 

איתות ראשון לשינוי בעמדה הרוסית בנוגע למתחולל בסוריה, נמסר מפי גורמים רשמיים במדינה באופן הבא, במילים הללו: "שני הצדדים אחראים לטבח הילדים בסוריה. איננו תומכים בממשלת סוריה, אך אנו תומכים בתוכנית השלום של קופי אנאן", (תוכנית של מזכ"ל האו"ם לשעבר שלכאורה נכנסה לתוקף ב-10 באפריל 2012). בפגישה שנערכה במוסקבה ב-28 במאי 2012 בין שר-החוץ הרוסי סרגיי לברוב לבין עמיתו הבריטי ויליאם הייג, אמר לברוב ש"ראשית יש לדאוג לגבי מי אוחז בשלטון בסוריה". גורמי הערכה בכירים ברוסיה מסרו לתקשורת הרוסית ב-29 במאי 2012 ש"זמנו של אסד עבר". מחד-גיסא, רוסיה רוצה להתנער ממעשיו של אסד, אך מאידך היא חוששת מוואקום שלטוני העלול להביא לקריסתה של סוריה בדומה למה שמתחולל במדינות מוסלמיות נוספות כמו תימן, סומליה, אפגניסטן ועיראק. הדילמה הרוסית, דומה היא לדילמה של כלל הקהילייה הבינלאומית בנוגע ליום שלאחר לכתו של הנשיא בשאר אל-אסד ומה יקרה בסוריה בחודשים שלאחר מכן. ועם כל זאת, רוסיה מוכרת נשק לסוריה, אמנם במזומן בלבד, כחלק מאסטרטגיה כוללת שנועדה למנוע בכל מחיר השפעה מערבית - בעיקר אמריקאית - על המתחולל בסוריה, וזאת בניגוד למה שהתרחש לאחר נפילתו של מועמר אל-קדאפי שחוסל באוקטובר 2011 בידי מורדים לובים. לפי שעה, אין מדינה מערבית אחת המוכנה לקחת סיכון אסטרטגי כדי לצאת במתקפה צבאית נגד המשטר העלווי של בשאר אל-אסד. ועם זאת, מדינות מערביות אחדות, כמו צרפת, בריטניה, גרמניה, קנדה, איטליה, הולנד, ארה"ב, יפן, טורקיה ואוסטרליה, הודיעו על גירושם של דיפלומטים סורים משטחן ימים אחדים לאחר שנודע על הטבח. חוסר-ההחלטיות הבינלאומית בנוגע לסוריה, אינו נובע רק מהחשש של שימוש בעוצמה צבאית נגד מדינה ריבונית, אלא דווקא נובע מהתוצאות העלולות להיגרם מכך לאור המורכבות העדתית והדתית של האוכלוסייה הסורית. כך למשל, הנשיא החדש של צרפת, פרנסואה הולנד, מסר שהוא אינו שולל אפשרות להתערבות צבאית בסוריה, אך הדבר חייב להיעשות בכפוף להחלטת מועצת-הביטחון של האו"ם. במילים אחרות, למרות הטון המאיים, הדברים נאמרו מתוך הבנה ברורה שרוסיה וסין יתנגדו בתוקף לכול להתערבות צבאית זרה בסוריה. לצד כל זה, האינטליגנציה האירופאית השרלטנית עסוקה עד-מעל-לראש במדיניותה של ישראל ביהודה ושומרון, וכך לא נותר לה זמן פנוי להתעסק עם הבעיות הבוערות ביותר במרחב-האסלאמי בו מתחוללות מלחמות דמים עקובות-מדם. מדוע סוריה עדיין מרתיעה את מדינות המערב מפני התערבות צבאית ישירה?

 

סוריה היא עוד ישות מדינית ערבית מלאכותית בדומה לשאר המדינות הערביות החברות בליגה-הערבית. סוריה היא עוד מדינה מוסלמית בלתי-מתפקדת בדומה למרבית המדינות המוסלמיות הקיימות כיום. סוריה היא עוד ישות ערבית המקדשת את הנאמנות המשפחתית-השבטית על חשבון האינטרס הלאומי הכולל של האוכלוסייה כולה. על הבסיס הזה, אין תימה איפוא שהמשטר מפעיל עשרות ארגוני מודיעין שתפקידם אינו רק להגן על המדינה ולספק מידע מודיעיני על אויבים חיצוניים, אלא תפקידם העיקרי הוא לספק חגורות הגנה למשטר בעזרתם של עשרות-אלפי סייענים ומודיעים - המרגלים זה אחר זה תמורת בצע כסף או כאקט של הגנה מפני ידו הארוכה והברוטאלית של השלטון. סוריה, בדומה למדינות מוסלמיות רבות, נעה בין החלת משטר נוקשה ואכזרי על האוכלוסייה המקומית לבין גלישה לאנרכיה כללית, לחוסר-שליטה ולמאבקים עדתיים ללא הכרעה ברורה. מאז שמשפחת אסד העלווית החלה לנהל את סוריה בשנת 1970, עשרות-אלפי בני-אדם עדיין מוגדרים כנעדרים בעקבות מעצרם בידי שירותי-הביטחון של המדינה. לפיכך, המשטמה של בני-העדה הסונית כלפי בני-העדה העלווית מהווה קטליזטור למרחץ-דמים ומסע של נקמה עדתית הדדית ללא סוף.

 

המשטר העלווי של בשאר אל-אסד התנהל, עד ל-15 במרס 2011, בסוג מסוים של אופוריה שלטונית החסינה מהתמורות הפוליטיות המתחוללות במזרח-התיכון. הפסיביות של האזרח הסורי הממוצע שנבעה בתחושת הפחד העצומה מידו הארוכה של השלטון, התחלפה בחרדה גדולה לנוכח ההווה האלים ולנוכח העתיד שאינו צופן בחובו בשורות מרנינות לגורלה של סוריה כישות מדינית שיש בה יסודות חזקים של פוליטיקה פרלמנטרית ליברלית וזכויות-אזרח. חוסר-ההכרעה בין השלטון לבין האופוזיציה הלוחמת, מעלה מחדש את החשש להפיכתה של סוריה למדינה המתנהלת על-פי הסגנון העיראקי או הסומלי או התימני. מספר ההרוגים בסוריה מאז ה-15 במרס 2011, זוכה להתייחסויות בינלאומיות רבות, אולם בעיני המשטר העלווי של בשאר אל-אסד, מספר ההרוגים הוא חסר-משמעות משום שמדובר על שרידותו של המשטר ושרידותה של העדה העלווית כולה.

 

מספר ההרוגים מאז ה-15 במרס 2011

חודש: (מחודש מרס 2011 ועד לחודש מאי 2012)

הרוגים: (כולל אזרחים, חיילים ועריקים)

מרס 2011

130

אפריל 2011

350

מאי 2011

388

יוני 2011

630

יולי 2011

405

אוגוסט 2011

658

ספטמבר 2011

381

אוקטובר 2011

442

נובמבר 2011

574

דצמבר 2011

1,014

ינואר 2012

1,076

פברואר 2012

2,266

מרס 2012

1,767

אפריל 2012

1,234 (ב-10 באפריל נכנסה לתוקף תוכנית השלום של קופי אנאן).

מאי 2012

850

סה"כ:

12,936 הרוגים

 מקור: איסוף מידע - מגזין המזרח התיכון

 

על-פי הערכות אחדות, האופוזיציה הלוחמת בסוריה שולטת על כשליש משטחה של סוריה. כמו כן, דוברים שונים באופוזיציה הסורית מסרו במהלך החודשים אפריל-מאי 2012 שמחצית מהחיילים הסורים שנהרגו מאז שהחלה מלחמת-האזרחים, חוסלו בידי מפקדיהם בשל החשש מעריקתם לשורות האופוזיציה. עד חודש ינואר 2012 היה אפשר להניח שקריסתו של המשטר העלווי בסוריה הוא עניין של שבועות או חודשים לכול היותר. למרות קיומם של סימנים רבים לכרסום הולך ומעמיק במשטר העלווי של אסד, ולמרות הצלחותיה היחסיות של האופוזיציה הלוחמת נגד המשטר, המצב בסוריה עדיין רחוק מהכרעה לצד זה או אחר. ועם זאת, חשוב לציין שמאז החלה מלחמת-האזרחים בסוריה, תושביה עברו תהליך של שינוי תודעתי מהפכני שאי-אפשר לעצור אותו גם אם התנאים ישתנו לרעה מבחינתה של האופוזיציה הסורית. אסד נלחם על חייו ועל חייהם של בני עדתו המהווים לכול היותר כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה הסורית המונה כ-22 מיליון נפש.

 

אירועי הטבח בעיירה אל-חולה, ב-26 במאי 2012, היוו הזדמנות למדינות המערב להציג "נוסחה פוליטית מוסכמת" בנוגע לסוריה שתהא מקובלת במידה מסוימת גם על רוסיה. ההצעה האמריקאית שהתגבשה עם מדינות אירופיות נוספות כללה חמש נקודות עיקריות:

 

1.      בשאר אל-אסד יפרוש מהשלטון: הוא יוכל להחליט אם להישאר בסוריה או לעבור למדינה שתעניק לו מקלט מדיני.

2.      הממשלה הסורית תמשיך לכהן עד לקיומן של בחירות דמוקרטיות.

3.      שני סגני הנשיא ינהלו את המדינה עד לבחירות.

4.      רוסיה תוכל להמשיך לשמור על נכסיה האסטרטגיים בסוריה ועל מעמדה המיוחד במדינה הסורית.

5.      ארה"ב לא תתערב בנעשה בסוריה, אלא אם כן המשטר החדש יבקש סיוע כדי לייצב את המדינה ביום שלאחר לכתו של בשאר אל-אסד.

 

ההצעה האמריקאית נועדה למצוא נתיב של הסכמה מכובדת עם רוסיה של פוטין. מאידך, ישנה הבנה אמריקאית מפורשת בנוגע למעמדה המיוחד של רוסיה בבסיס האסטרטגי האחרון שלה במזרח-התיכון - דהיינו, סוריה. נקודה נוספת ועיקרית מדברת על פרישתו בהסכמה של הנשיא בשאר אל-אסד, כדי למנוע טבח בעדה העלווית אם המשטר יקרוס לפתע פתאום (בדומה למה שאירע בתימן כאשר עלי עבדאללה סאלח העביר בפברואר 2012 את סמכויותיו לסגנו). גורלו של אסד למעשה נחרץ - מה שהיה לפני ה-15 במרס 2012, לעולם לא יחזור. כעת נותרה השאלה, האם ניתן להציל את העדה העלווית בסוריה מנקמתם של בני-העדה הסונית כאשר אלה יתפסו את השלטון, אם בהסכמה ואם באירוע אקוטי ואלים.

 

ובנוגע לנקודה הישראלית במשבר הנוכחי: סוריה היא קן-צרעות של אינטרסים מנוגדים, וזאת בדומה למדינה הלבנונית המפולגת והשברירית. יש יותר מידי גורמים המעורבים בסוריה כמו רוסיה, ארה"ב, טורקיה, איראן, ירדן, עיראק, מדינות-המפרץ - ובראשן סעודיה. סוריה הפכה בשנת 2012 למגרש-המשחקים של המעצמות הגדולות, אולם כל העיניים מופנות למעשה לעבר איראן. לצד הצהרות מילוליות של הבעת צער על מעשי הטבח ההדדיים, עלינו לתת לתהליכים הפנימיים בסוריה לעשות את שלהם ללא התערבותנו הישירה. שום דבר טוב לא יכול לצאת מהתערבות פעילה לאור מורכבותה של האוכלוסייה הסורית המפוצלת והשסועה - בוודאי לא למדינה כמו ישראל, למרות רצוננו הטוב ולמרות תחנוניהם של גורמי אופוזיציה סוריים הפועלים באירופה ובארה"ב. סיוע אזרחי עקיף לאוכלוסייה הסורית יינתן בבוא העת, אולם עלינו להיזהר לא לגלוש לעבר מעורבות-יתר רק בגלל מה שנקרא מפי עיתונאים ישראלים נמהרים "חלון הזדמנויות". כבר היינו בסיפור הזה כמעט עם כל מדינה מזרח-תיכונית שלכאורה "נזקקה" לעזרתנו, בדומה למקרה הטורקי. בשאר אל-אסד, בדומה לארדואן נשיא טורקיה, לא יישאר לאורך זמן - הכל עניין של סבלנות וקור-רוח.

==

מאת: ד"ר יוחאי סלע, "מלחמת-האזרחים בסוריה ומעמדו של בשאר אל-אסד", מגזין המזרח התיכון, 1 ביוני 2012.

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • זהו הפרטנר וזוהו המזרח התיכון החדש ששלום אך-שוא מנסים לאמץ
  • שכנתינו מצפון
  • Contact




גלריית המגזין

 

טרור אסלאמי - 23 מאי 2017

 

140 טרוריסטים מוסלמים ו-5 חיילים נהרגו באפגניסטן; 110 הרוגים בעיראק; 40 הרוגים בסוריה; 4 טרוריסטים מוסלמים ו-3 חיילים נהרגו בקשמיר; 3 הרוגים בדארפור מפיצוץ של מטען-חבלה; 93 מאנשי המחתרת הכורדית נהרגו בטורקיה ב-11 הימים האחרונים; חשד לפיגוע טרור קטלני בבריטניה;

 

חדשות המזרח-התיכון

 

בעולמו של דונאלד טראמפ

 

הבית הלבן

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006