כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בברכה. yohai@mapa.co.il







הנקראים ביותר השבוע
חדשות המזרח התיכון
מִשְׂמֹאל תִּפָּתַח הָרָעָה - מאמר ראשון בסדרה
תאונות דרכים בעולם-המוסלמי - רוצחים בשם אללה
תרבות ופוליטיקה: איך אומרים דמוקרטיה בערבית?
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמיות מידי שנה
טרור, אסלאם ושיטפון של פליטים מאפריקה השחורה
גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית
אליאס מורקוס - לקחי הניסיון: חלק ראשון
מישל סולימאן - הרמטכ"ל, כמועמד לנשיאות לבנון
הייפא והבי - דיוקנה של זמרת לבנונית
המשבר הפוליטי בלבנון
מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן
השלום שכמעט הגיע – מגרש משחקים לחובבנים
בעקבות דו"ח וינוגרד: יש לנו בעיה תרבותית
צרפתים בני דת מוחמד – חורף 2015
תקשורת - להתרפק בנוסטלגיה למנהיגי העבר
דרך אסד בלבנון
בריג´יט גבריאל – לבנונית למען ישראל
פאדימה סהינדל – רצח ידוע מראש
The Yom Kippur War - Historical Justice for Golda Meir

מלחמת יום-הכיפורים: ד"ר אשרף מרואן - הרופא המרדים

מאת: סא"ל (בדימוס) שמעון מנדס

14.10.2011


 

 

 

קראתי בעניין רב את מאמרו של שלמה גזית בעניינו של הד"ר אשרף מרואן, "סוכן הצמרת" של המודיעין הישראלי (הארץ, 9 באוקטובר 2011). ואני חייב לציין כבר בראשית הדברים, כי עמדתו האמביוולנטית על תרומתו ומעמדו של אשרף מרואן צריכה להטריד את מנוחתם של קברניטי המדינה בכלל וקברניטי המודיעין בפרט. כאילו לא עברו ארבעה עשורים, ואין לנו מושג על ההתרחשויות שאירעו ב"ימים ההם". צפיתי מאדם שהיה ראש אגף המודיעין של צה"ל, מיד לאחר שאלי זעירא הודח, שיביע עמדה יותר נחרצת, יותר חד-משמעית כיאה לאיש מקצוע. לא מתאים ולא הולם לאדם במעמדו המקצועי. אם שלמה גזית אינו רוצה להיכנס למאבק בין שני עמיתיו הבכירים, אז הוא לא היה צריך לכתוב על הפרשה. מאידך, לא היה מפריע לי כלל גם אם הוא היה תומך באשרף מרואן כסוכן שלנו, כמו קציני מודיעין רבים אחרים.

 

כיוון שהעברתי את המאמר שלי לכמה חברים, המאמר שלי מועבר בדוא"ל מאיש מודיעין אחד למשהו. אחד מהם אמר לי: "המאמר שלך מסתובב בין אנשי מודיעין כמו כתבי סולז'ניצין בתקופת בריה"מ". אני יכול להעיד מתגובותיהם, שיש כאלה שטיפלו בחומרים שמרואן העביר לנו - בגלל מעמדו ובגלל איכות החומר, הם אינם מוכנים לקבל את התיזה שלי, שהאיש היה סוכן מצרי. ואילו אחרים שלא היו נגועים בחומר מקבלים את התיזה שלי. ההיגיון שלהם אומר להם "אם הכל היה כל כך טוב, אז למה המציאות הייתה כל כך רעה?".

 

"קרב הענקים" בין ראש המוסד צבי זמיר לבין ראש אמ"ן אלי זעירא, שאליו מתייחס האלוף שלמה גזית, לא ניטש על שמה הטוב של קהיליית המודיעין הישראלית. כי צבי זמיר וחבריו שתבעו חקירה משפטית נגד אלי זעירא, כבר הוציאו את דיבתו הרעה של המודיעין הישראלי בעצם האשמתם הפומבית. בהנחה, שאכן אלי זעירא מעל בקוד האתי, שכל ארגון מודיעיני המכבד את עצמו ומבטיח את שלום סוכניו מקיים - המעידה של זעירא הייתה צריכה להתברר בחדרי חדרים. הנזק כבר נגרם. זאת כמובן בהנחה שהד"ר אשרף מרואן היה סוכן ישראלי. אבל הוא לא היה כזה. הוא פעל בשליחותו של נשיא מצרים דאז.

 

ולכן הקרב הוא, איפוא, על שמו הטוב של צבי זמיר. בכלל אינני יודע מדוע צבי זמיר חושב שהוא נקי מכל אשמה בקשר למחדל המודיעיני של 1973. מדוע הוא לא נהג כמו גולדה מאיר, שכעסה על וועדת אגרנט שהאשימה רק את הדרג הצבאי, ופטרה אותה ואת ממשלתה מכל אשמה ו/או רשלנות. זה נכון שאלי זעירא כראש אמ"ן סמכות הערכת המצב מסורה בידיו באופן בלעדי. אבל צבי זמיר כשותף לדרך, לא התריס ולו פעם אחת כלפי אלי זעירא שהוא טועה.

 

מדוע חשוב מאד להיות חד-משמעי בדבר זהותו של אשרף מרואן? הסופר האמריקני האוורד בלום אמר לאילנה דיין בראיון טלוויזיוני: אם אשרף מרואן הוליך שולל את המודיעין הישראלי, "זה משהו שלא נוגע רק לעבר, אלא משהו שישראל צריכה להתעמת אתו עכשיו ובעתיד". האלוף גזית מודה שבשנת 1973 הייתה קונספציה, אבל בוחר שלא להתייחס ל"הריון" שממנו נולדה הקונספציה. והרי אבי "ההיריון" של הקונספציה הוא צבי זמיר עצמו. ראש הממשלה דאז, הגב' גולדה מאיר קבלה באופן עיוור את הערכות המצב של אמ"ן, כי היא סמכה על "החבר של צביקה" (אשרף מרואן); והיה זה צבי זמיר שנטע בלב כל הצמרת, המדינית והביטחונית כאחד, כי יש לראות בדיווחיו של אשרף מרואן דברי אלוהים חיים. שהרי השאלה הזו היא היא שקובעת אם אשרף מרואן היה לנו או לצרינו. התרומה המכרעת להיווצרותה של הקונספציה הייתה ההונאה של המודיעין המצרי, שהתבססה על הרדמה ולא על הטעיה כפי שמקובל היה עד אז. למשימה זו סאדאת שלח "רופא מרדים" שגדל כבן-בית בארמון הנשיאות המצרי. והטרגדיה שלנו, שאנו התייחסנו אליו כאל הנסיך שגדל בארמונו של פרעה; מעין משה מודרני, שבא להושיענו מידי פרעה. ולאחר כל אלה, התיזה של שלמה גזית עדיין מותירה אותנו בוהים באפלה המודיעינית. תמוה ביותר.

 

 כל עוד שלא ננקז את המוגלה הזו שנקראת אשרף מרואן, קהיליית המודיעין שלנו תמשיך לסחוב על גבה את נכות המלחמה ההיא. לכן לאזהרתו של האוורד בלום יש משמעות חמורה מאד. כי יש תהום אדירה הפעורה בין החשיבה המצרית לבין החשיבה שלנו. הם כבר חושבים בעברית ומבינים אותנו היטב, והטרגדיה שגם אנחנו קוראים אותם בעברית, ולא מבינים דבר.

 

הגיע הזמן שנרד מן האולימפוס האליטיסטי האירופי, ונתחיל להסתכל סביבנו על המרחב הכפרי המזרח-תיכוני שבו אנו חיים, ולסגל לעצמנו חשיבה אחרת. במאמרי הקודם על אשרף מרואן נעזרתי בסופר המצרי תאופיק אל-חכים, כדי להמחיש את המציאות מול הדמיון במזרח הערבי. והנה במוסף הספרותי של "הארץ" שהופיע בערב חג הסוכות (ב-12 באוקטובר 2011), מצטט זאב רז את המשורר הערבי-הישראלי טהא מוחמד עלי, שנפטר לאחרונה. זאב רז הוא טייס-קרב בדרגת אל"מ, שהוביל את המתקפה על הכור הגרעיני בעיראק ב-1981. זאב רז מארגן מפגשים עם אנשי-רוח, ולפני כחמישה חדשים הוא ארגן מפגש עם המשורר הערבי טהא מוחמד עלי מנצרת.

 

באחד משיריו אומר המשורר: "אִכָּר / בֶּן-אִכָּר אֲנִי / תְּמִימוּת-אֵם יֵשׁ בִּי / וְעָרְמָה / שֶׁל סוֹחֵר דָּגִים". כזכור, סאדאת היה בנו של פלאח מצרי, וכאשר הוא היה צריך לקבל החלטות כבדות, היה נוסע להתבודד בכפר שבו נולד גדל, מית אבו אל-כּום. סוחר דגים מול אליטיסט אירופי - בעברית מודרנית זה לא כוחות. איזה סיכוי יש לבעל ההיגיון מול בעל העורמה? זו הדילמה שעליה מתריע הסופר היהודי-אמריקני האוורד בלום.

==

מאת: סא"ל (בדימוס) שמעון מנדס, "ד"ר אשרף מרואן - הרופא המרדים", מגזין המזרח התיכון, 14 באוקטובר 2011.

 

 

 

הוספת תגובה גרסת הדפסה שלח לחבר

  • המאמר שלך אכן מאלף ולדעתי קולע בדיוק




גלריית המגזין

 

שנאת יהודים באירופה - הסרט

 

המפלט הגרמני בחיק התעמולה הערבית

 

שער ברנדנבורג

 

 גרמניה החדשה

 

גרמניה עוברת טרנספורמציה היסטורית תודעתית

התרבות הגרמנית משכתבת את ההיסטוריה הגרמנית 

תפקידה של התקשורת הגרמנית בעיצוב התודעה הלאומית

התקשורת הגרמנית והפוליטיקה של הזיכרון הגרמני

השילוש-הקדוש הגרמני - גרמנים, ישראלים ופלסטינים

 

מאמרים נבחרים של ד"ר ישראל בר-ניר

משמאל תפתח הרעה - חלק ראשון

משמאל תפתח הרעה - חלק שני

השואה לא הייתה פשע נגד האנושות

איך אומרים דמוקרטיה בערבית?

 

 

נשים בעולם-הערבי

 

שרה שמא - ציירת סורית

נוני דרוויש - ערבים למען ישראל

ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים

מאי שידיאק - עיתונאית מלבנון

פאדימה סהינדל - רצח יודע מראש

בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל

וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית

הייפא והבי - זמרת לבנונית

 

 

מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן

 

 

דמויות היסטוריות בעולם-הערבי

 

אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית

 

מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם

 

תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים

 

אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"

 

 

אתרי תוכן ותרבות

 

האתר של  ד"ר גיא בכור

מגזין מראה

ממר"י

בלוג מגזין המזרח התיכון

חדשות המזרח התיכון

 

 

 

מגזין המזרח התיכון

2017-2006