THE MIDEAST FORUM - Diplomacy, Politics, Culture, Intellectuals and Oppositions Groups in the Middle East
כתב-העת מגזין המזרח-התיכון עוסק בכלכלה, בתקשורת, בביטחון, בחברה ובפוליטיקה של האזור גם בהקשר לזירה הבינלאומית ולזירה הישראלית. לצד מאמרי אקטואליה, ניתן לקרוא מאמרים אקדמיים, סקירות חדשותיות, ידיעות בענייני היום וסיכומים חודשיים על אירועי טרור אסלאמי ברחבי-העולם. רבים מהמאמרים תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לספרדית ולשפות אירופאיות נוספות. כל המידע המופיע באתר מיועד לשימוש חופשי בכל עת. תגובות, הערות או שאלות תתקבלנה בשמחה. כל תמיכה כספית תתקבל בברכה. sellayohai@gmail.com
|
תיאוריית הכאוס בלבנון - יציבות, פיוס ומאזן אימהמאת: ד"ר יוחאי סלע24.11.2010
בחודש פברואר 2005 חוסל רפיק אל-חרירי, מי שהיה ראש ממשלת לבנון בשנים 1992-1998 וכן בשנת 2000 ו-2004; באפריל 2005 מת מפצעיו באסל פלייחן - חבר-הפרלמנט הלבנוני ושר לשעבר - שנפגע באופן אנוש בעת ההתנקשות באל-חרירי; בתחילת יוני 2005 חוסל סמיר קסיר - אחד מבכירי העיתונים באל-נהאר הלבנוני; בסוף חודש יוני 2005 חוסל ג'ורג' חאווי - מנהיג לשעבר של המפלגה הקומוניסטית הלבנונית; בדצמבר 2005 חוסל ג'ובראן תוויני - עורך העיתון אל-נהאר הלבנוני; בנובמבר 2006 חוסל פייר ג'ומייל - שר-התעשייה של לבנון בעת מותו; ביוני 2007 חוסל חבר-הפרלמנט ואליד אידו; בספטמבר 2007 חוסל חבר-הפרלמנט אנטואן ג'אנם; בדצמבר 2007 חוסל הגנרל פרנסואה אל-חאג' - ראש אגף המבצעים בצבא הלבנוני ומועמד לכהונת מפקד הצבא כמחליפו של מישל סולימאן שהתמנה לנשיא המדינה באישורה של סוריה; בינואר 2008 חוסל הקצין הלבנוני ויסאם עיד - שסייע לאו"ם לעלות על עקבותיהם של אנשי חיזבאללה המעורבים ברצח אל-חרירי. לכול הרציחות הללו יש מכנה משותף אחד: דמשק חיברה את המוסיקה, חסן נסראללה ניצח על התזמורת, וארגון חיזבאללה ביצע את המנגינה הזאת בשלל הכלים העומדים לרשותו. ניסיון החיסול של השדרנית הלבנונית מאי שידיאק בספטמבר 2005, מבהיר היטב את עומק הפרנויה בו הייתה שרויה הצמרת הסורית.
בעקבות חיסולו של רפיק אל-חרירי ב-14 בפברואר 2005, החל גל של פטריוטיות לבנונית אמיצה שהביאה להוצאתם של הכוחות הסוריים מלבנון בחודשים אפריל-מאי 2005, וזאת לאחר שליטה סורית הדוקה על החיים הפוליטיים בלבנון מאז הסכם טאיף שנחתם בשנת 1989 - הסכם שהביא לסיומה של מלחמת האזרחים בלבנון. ההתנקשות באל-חרירי והדרישה להקמת בית-דין בינלאומי שיעסוק בחקירת מעמיקה בעניין, יצרו שרשרת של תגובות אלימות, הן מצד סוריה והן מצד חיזבאללה, שהתבטאו היטב ברשימת האישים שחוסלו בשנים שלאחר מכן. מחד גיסא, סוריה רצתה להפגין בפני הלבנונים שיש בכוחה לערער את היציבות הפוליטית והעדתית במדינה למרות הנסיגה הסורית מלבנון. ומאידך, ארגון חיזבאללה ביקש להעלים ראיות הקושרות אותו להתנקשות שזעזעה את לבנון ואת שאר מדינות-ערב המתונות. במקביל לכך, חיזבאללה דאג לחסל חברי פרלמנט אופוזיציוניים על-מנת להטות לטובתו את הכיוון הפוליטי במדינה בעזרת יצירת מאזן-אימה משתק, וזאת ללא פריצתם של מעשי איבה אלימים והרסניים העלולים לגלוש למלחמת-אזרחים כוללת.
לאורך המחצית השנייה של 2010 התרבו הידיעות על מעורבותו הישירה של ארגון חיזבאללה בחיסולו של רפיק אל-חרירי, ודומה היה שלבנון כולה נדרכת לקראת פרסומו של הדו"ח המסכם של ועדת-החקירה שהוקמה לצורך בירור הנושא הכאוב - שהטיל צל כבד על החיים הפוליטיים במדינה. ככול שהתרבו הידיעות על מעורבותו הישירה של חיזבאללה בהתנקשות, כך גבר הלחץ הפוליטי והמנטלי על כל המעורבים בעניין עד כדי גלישה לאיומים - בעיקר מצד ארגון חיזבאללה. כאילו לא די בכך, ב-22 בנובמבר 2010 (יום העצמאות הלבנוני) פרסמה רשת הטלוויזיה הקנדית CBC תחקיר מרשים שעורר תדהמה בלבנון: התברר שראש המודיעין של לבנון, קולונל ויסאם אל-חסן, היה חפרפרת של ארגון חיזבאללה והוא זה שסייע לארגון לחסל את רפיק אל-חרירי. אל-חסן היה אחראי על אבטחתו של אל-חרירי ב-2005, ובזמן ההתנקשות הוא נעדר מתפקידו בשל בחינה באוניברסיטה, לטענתו. יום לאחר פרסום התחקיר, ראש-ממשלת לבנון סעד אל-חרירי טרח לפרסם הודעה מרגיעה שיש לו "אמון מלא" בראש המודיעין הלבנוני. הצהרה זו התווספה להצהרה קודמת שנמסרה בתחילת נובמבר 2010 בנוגע למעורבותה של סוריה ברצח. שכן, לדעתו של סעד אל-חרירי, "הנשיא בשאר אל-אסד אינו קשור לפרשת הרצח", וכי "מערכת יחסים טובה בין שתי המדינות הוא אינטרס לאומי של שני הצדדים".
יציבות פוליטית במקום צדק משפטי לבנון היא מיקרוקוסמוס של העולם-הערבי - עולם הניצב על בלמים ואיזונים רגישים למדי. למצב השברירי הזה יש רקע היסטורי הנמתח על-פני מאות שנים בשל קיומם של כוחות צנטריפוגליים בעלי רקע דתי, עדתי, משפחתי, לאומי, תרבותי וטריטוריאלי. ויחד עם זאת, לאלימות יש תפקיד פוליטי לגיטימי כאשר הצדדים מגיעים למבוי סתום או כשהם רוצים להגיע למשא-ומתן בעמדה נוחה יותר. גם הפגנת חולשה מדינית נועדה להשיג הישגים מקומיים כדי לקבל את חסותם של גורמים אזוריים ובינלאומיים בעלי עוצמה והשפעה. המעברים בין הפגנת עוצמה להפגנת חולשה, תלויים בנסיבות הפוליטיות ותלויים בגורמים המשחקים תפקיד כלשהו במערכה הפוליטית המקומית והאזורית.
סעד אל-חרירי, בנו של רפיק אל-חרירי, היה התקווה הלבנה של לבנון האופטימית והליברלית. הייחוס המשפחתי זיכה אותו, בבחירות של יוני 2009, לעמוד בראש המערכת הפוליטית של המדינה השברירית. אולם, בעקבות הפיצול הפוליטי בפרלמנט הלבנוני, אל-חרירי הצליח להרכיב ממשלה בראשותו רק בנובמבר 2009. מאז ועד עתה, אל-חרירי ניסה לסלול את דרכו בין המוקשים הפוליטיים הרבים תוך כדי הפגנת לוליינות פוליטית מרשימה הנראית בעיני זרים כרפיסות שלטונית והפגנת פחדנות אישית ופוליטית. כך למשל, כבר בחודש דצמבר 2009, סעד אל-חרירי ערך ביקור פיוס בדמשק של בשאר אל-אסד. בחודש מרס 2010, גם ואליד ג'ונבלט נאלץ להיכנע לתכתיב הסורי ולעלות ל"ביקור נימוסין" בארמונו של אסד. ראוי לזכור את דבריו של ג'ונבלט שנאמרו ב-28 ביולי 2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה בנוגע לחיזבאללה ולסוריה:
"היום חיזבאללה מנצח מבלי לשים לב לאופי המאבק. אני צופה שיהיה גרוע יותר, אבל חיזבאללה ימשיך ויטען כי הוא מנצח. אנו נהפוך לארץ חרבה אשר נספחת לסוריה ואיראן שרוצות לנהל משא ומתן עם ארצות-הברית על שרידי המולדת הלבנונית".
כאשר חסן נסראללה איים לנקוט באלימות קשה אם ועדת החקירה של האו"ם תטיל את האחריות לרציחתו של רפיק אל-חרירי על פעילי הארגון, קרוביו של סעד אל-חרירי מסרו כי הוא קרוב להתמוטטות עצבים בשל כובד האחריות. הצהרה זו, גם אם לא היה בה שמץ של אמת, נועדה לאותת לשחקנים הראשיים בתוך לבנון ומחוצה לה, להתחיל במערכה של לחצים הדדיים כדי להגיע לפשרה על-מנת לשמור על היציבות במדינה הלבנונית: סעד אל-חרירי רוצה להמשיך לכהן בתפקידו ללא מתחים פוליטיים מיותרים; חיזבאללה רוצה לשמור על כבודו; סוריה רוצה להמשיך לשלוט בלבנון באמצעות סוכניה הרבים הפועלים במדינה; איראן אינה רוצה לסכן לשווא את חיזבאללה - שהוא הנכס העיקרי שלה בלבנון בשעת משבר, כשזו תגיע על רקע הנושא הגרעיני; סעודיה, מצרים ומדינות-המפרץ חוששות משליטה שיעית בלבנון שתקרין מהשפעתה ההרסנית על העולם-הערבי הסוני; צרפת רואה בלבנון של סעד אל-חרירי השקעה מדינית וכלכלית לטווח הארוך; וטורקיה של ארדואן מנסה לייצר לעצמה תדמית של שחקנית אזורית מפשרת ובעלת-השפעה. כל הגורמים הללו ניהלו במהלך החודשים האחרונים מגעים תכופים כדי להרגיע את המערכת הפוליטית בלבנון כדי שהמהלומות המילוליות והאיומים לא יגלשו חלילה לשפיכות דמים נוספת שתמוסס לחלוטין גם את שיירי האופטימיות שעוד נותרו בקרב הלבנונים.
סעודיה וסוריה מחפשות פשרה בלבנון מאז מלחמת לבנון השנייה (2006), התגבשה הסכמה סמויה בין ישראל לבין המדינות הערביות הסוניות המתונות (מצרים וסעודיה), בנוגע לתפקידם השלילי של חסן נסראללה, של סוריה ושל איראן על יציבותה וביטחונה של לבנון. דוברים סורים ובעלי-בריתם בלבנון, לא פספסו את הזדמנות לתקוף את סעודיה במגוון תחומים הנוגעים ללבנון, לעיראק ולישראל. עומק ההתקפות הללו הצביע על תסכול רב בקרב הצמרת הסורית בשאלת חשיבותה, תרומתה והשפעתה של סעודיה על מהלכים אחדים המתרחשים במזרח-התיכון. כתוצאה מכך, דוברים סורים נטו לייחס לסעודיה תפקיד שלילי בכל התרחשות דרמתית שעמדה בסתירה לאינטרס הסורי. כך למשל, דוברים סורים רמזו לתקשורת הערבית שסעודיה סייעה בהתקפה על הכור הגרעיני בדיר אל-זור שנערכה בספטמבר 2007. כמו כן, נרמז מפי דוברים סורים כי דיפלומט סעודי סייע בחיסולו של עימאד מורנייה בפברואר 2008 שהתבצע במתחם ביטחוני מאובטח היטב השוכן בלב דמשק. יתרה מזאת, התקשורת הסורית רמזה על מעורבותם של סעודים אחדים בהפעלתה של מכונית תופת קטלנית שהתפוצצה ב-27 בספטמבר 2008 בדרומה של העיר דמשק ליד מבנה המסונף למודיעין הסורי.
ולמרות כל זאת, המשבר הנוכחי בלבנון ליכד את האינטרסים של סוריה וסעודיה לכדי מסקנה מתבקשת אחת שנועדה לשמור על שלמותה של לבנון ועל יציבותה הפוליטית. במילים אחרות, סעודיה וסוריה הגיעו למסקנה משותפת שרצוי מאוד להביא להשבתתו של בית-הדין הבינלאומי לטובת כל הצדדים ולטובת בני-טיפוחיהם הפועלים בלבנון. גורמים רבים במזרח-התיכון מעוניינים לקבור עמוק באדמה את התפוח הלוהט הזה המכונה "פרשת רצח רפיק אל-חרירי", משום שהיציבות הריבונית קודמת לצדק משפטי - בעיקר בכול הנוגע ליחסים בין מדינה ערבית אחת לרעותה. במקרה הזה, כמו במקרים דומים, שוב סוריה יוצאת "חפה מכל פשע", וזאת למרות שידוע לכול הגורמים באזור, ומחוצה לו, מהו תפקידה האמיתי של סוריה בדרמה הלבנונית.
בינואר 2011 יתקיים משאל-עם בסודאן בנוגע לגורלה של האוטונומיה הנוצרית של דרום-סודאן המבקשת להתנתק לחלוטין מהריבונות של ממשלת חרטום האסלאמית של עומר אל-בשיר. אם תהליך ההתנתקות יעבור בשלום, סביר להניח שהמקרה הזה יקרין מהשפעתו גם על אזורים נוספים ברחבי המזרח-התיכון הסובלים מפילוג עדתי ודתי שהוא כמעט בלתי-ניתן לגישור בדומה למקרה הלבנוני. אולם, עד אז, סביר להניח שסעד אל-חרירי יעדיף שקט שלטוני - במקום לחתור לצדק משפטי שייחקק בדפי ההיסטוריה של לבנון.
== מאת: ד"ר יוחאי סלע, "תיאוריית הכאוס בלבנון - יציבות, פיוס ומאזן-אימה", מגזין המזרח התיכון, 25 בנובמבר 2010.
|
גלריית המגזין
19 במרץ 2024
טרור אסלאמי: 307 בני-אדם נהרגו ביממה האחרונה - כולל כ-85 טרוריסטים מוסלמים שנהרגו בעזה
欢迎 来 到 中东 杂志
世界 各地 的 伊斯兰 恐怖 主义 国际 政治 和 以色列 历史
טרור אסלאמי נגד נשים
לאן נעלמות 20,000 נשים מוסלמים מדי שנה
הטרגדיה הכפולה של הנשים היזידיות בעיראק
את מי מעניינת ילדה יזידית בת 5
סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה
מאמרים על טורקיה
פרויקט מחקרי - הצבא הטורקי מגן החילוניות הטורקית
טורקיה - מדוע אי-אפשר לסמוך על מדינה מוסלמית
ארדואן משתעשע בטורקיה על חשבון הפלסטינים
ארדואן עדיין מסוכן למדינת-ישראל
מאמרים על אפריקה
סומליה - סופה הטרגי של העיתונאית הודאן נלאיה
האיום כלפי הנוצרים בבורקינה-פאסו
אפריקה מנסה להילחם בטרור האסלאמי הקטלני
טרור אסלאמי, פליטים ומלחמת-אזרחים בקמרון
אנטומיה של טרור אסלאמי קטלני במוזמביק
אלימות נגד נוצרים בעולם-המוסלמי ובמדינות נוספות
טרור אסלאמי וקטסטרופה אנושית באגם צ'אד
כמה עולה התמיכה הצבאית במאלי המוסלמית
נשים בעולם-הערבי
נוני דרוויש - ערבים למען ישראל ד"ר וופא סולטן - ליברלית ממצרים בריג'יט גבריאל - לבנונית למען ישראל וג'יהה אל-חוידר - ליברלית סעודית
מחמוד דרוויש - משורר ההרס והחורבן
דמויות היסטוריות בעולם-הערבי
אחמד שוקיירי וכישלונה של לאומיות הפלסטינית
מוחמד חסניין הייכל - העורך המיתולוגי של אל-אהראם
תפקידה של ממשלת הבעת' הסורית במלחמת ששת-הימים
אחמד סעיד - הקריין המיתולוגי של "סאות אל-ערב"
Israel 2024 - 9.7 Million People GDP Per Capita 2024 - 55,000 Dollar
אתרי תוכן ותרבות
2024-2006
欢迎 来 到 中东 杂志
עורך: ד"ר יוחאי סלע
sellayohai@gmail.com
|